ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיין נגד נומה יעקוב :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום רמלה

א 001747/06

בפני:

כב' השופטת קמיר-וייס שלהבת

תאריך:

04/08/2008

בעניין:

1. אור דיין (קטין)

2. רחל דיין

3. רפאל דיין

ע"י ב"כ עו"ד

פרחי ניסים

התובעים

נ ג ד

1.קובי יעקב נומה

2.שירביט חברה לביטוח בע"מ

3.ששון אוטואצ'י

ע"י ב"כ עו"ד

שניצקי עמוס

הנתבעים

פסק – דין

א. שאלת החבות

1. עניינה של התובענה דנן בפגיעתו של התובע מס' 1, שהינו קטין, בתאונת דרכים נטענת, מיום 05.11.05. התובעים מספר 2 ו-3 הינם הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים של התובע מס' 1.

2. לגרסת התובע מס' 1, שהיה בן 7.5 שנים לערך במועד התאונה, נכנס הוא לרכב מס' 24-851-05, שבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת מס' 2 במועד הרלוונטי, והתיישב על ברכי חברו (ליתר דיוק – חברו של אחיו) יקיר נומה, אשר ישב במושב שליד הנהג. יקיר נומה טרק את דלת הרכב לקראת תחילת הנסיעה והדלת נסגרה על ידו הימנית של התובע ופצעה אותו.

3. הנתבעים מכחישים את אירוע התאונה וטוענים כי זה כלל לא אירע במציאות.

4. ההכרעה בשאלת החבות תיפול על-פי מידת האמון שאתן בעדויות הצדדים.

5. מטעם התביעה העידו התובע מס' 1, שהינו בן 10 שנים לערך כיום וחברו יקיר נומה, שהינו בן 13 שנים לערך כיום. כמו כן, העידה התובעת מס' 2, אמו של התובע מס' 1.

מטעם ההגנה העידו הנתבעים מס' 1 ו- מס' 3.

6. נותנת אנוכי אמון מלא בעדויותיהם של התובע מס' 1 ושל יקיר נומה, שהתרשמתי בבירור ממהימנותן. גם דבריה של התובעת מס' 2 בעדותה הותירו עלי רושם אמין.

אני דוחה את גרסת ההגנה של הנתבע מס' 3 כבלתי אמינה. ברור לי שגרסה זו באה לעולם מתוך חשש של הנתבע מס' 3 מכך שיואשם באי השגחה נאותה על הילדים, הושבתם על מושב אחד ללא חגורת בטיחות, ואף גרימה של התאונה שיכול ויטען כי ארעה בשל אי שימת לב מצידו ובשל רשלנותו.

עדויותיהם של שני הקטינים, התובע מס' 1 ויקיר נומה היו ברורות, קולחות ומדויקות וזאת במיוחד בהתחשב בכך שהעידו בעל-פה גם בחקירה ראשית, ללא כל תצהיר שהוכן מראש ומבלי שהתובע מס' 1 נכח באולם בעת שיקיר נומה העיד.

חקירותיהם הנגדיות של התובע מס' 1 ושל יקיר נומה לא העלו דבר. אדגיש כי העד יקיר נומה והנתבע מס' 3 הינם קרובי משפחה וחרף זאת לא נרתע העד יקיר נומה מלומר את האמת, ללא היסוס ופקפוק, תוך שהוא מציין שהוא זה שטרק את דלת הרכב על אצבעותיו של התובע מס' 1.

בלתי סביר לחלוטין לסבור שהתובע מס' 1, שהינו, כאמור, בן 10 שנים לערך כיום וחברו של אחיו, שהינו, כאמור, בן 13 שנים לערך כיום רקחו יחד עם אימו של התובע מס' 1, התובעת מס' 3, מרקחת שקר על מנת להונות את חברת הביטוח, הנתבעת מס' 2.

כאמור, עדויותיהם של התובע מס' 1 ושל יקיר נומה משתלבות זו בזו, לא ניתן להצביע על סתירה של ממש בין עדויותיהם, פרט לא נכון כלשהוא או חוסר דיוק בעדויות מי מהם, אשר יוכלו לרמוז כי דבריהם אינם אמת. תמיכה לעדויותיהם של הנ"ל ניתן למצוא בעדות האם, התובעת מס' 3, ששמעה את הדברים מבנה בזמן אמת, בסמוך לאחר התאונה ובתעודה הרפואית מיום התאונה, המעידה על הפגיעה באצבעות יד ימין של התובע מס' 1.

7. הנתבע מס' 1 כלל לא נכח בזירת התאונה ואילו הנתבע מס' 3, שהיה נהג הרכב כאמור, לא הרשים אותי כי העיד אמת וכאמור התחזקתי בדעתי כי בשל חששו של הנתבע מס' 3 כי יואשם במשפט תעבורה בחר להתכחש לתאונה, ולא היא.

8. תוצאת האמור היא שאני קובעת כי התאונה ארעה כמתואר בכתב התביעה ובעדויות התובע מס' 1 וחברו יקיר נומה ולפיכך על הנתבעת מס' 2, שהודתה בכיסוי הביטוחי, לפצות את התובע מס' 1 בגין כל נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה מיום 05.11.05.

ב. גובה הנזק

9. שלשה ראשי נזק נטענים רלוונטיים בתובענה זו:

א. הפסד השתכרות לעתיד.

ב. עזרה וסיעוד.

ג. כאב וסבל (נזק שאינו ממון).

להלן אתייחס לכל אחד מהם.

10. באשר להפסד השתכרות לעתיד: דר' אברהם ברוך, המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, בדק את התובע מס' 1 והעריך את נכותו בגין הפגיעה באצבע 3 בשיעור של 1% (אחוז אחד) לפי סעיף 44(3) לתקנות המל"ל, מותאם.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, רואה אנוכי לנכון ולצודק להעריך את הפסדי שכרו של התובע מס' 1 לעתיד בסכום גלובאלי של 10,000 ₪.

11. באשר לעזרה וסיעוד: עקב פגיעתו בתאונה, נזקק התובע מס' 1 לעזרה וסיעוד מוגברים מצד אביו ואמו, התובעים מס' 2 ו – 3, אשר טיפלו בו וסעדו אותו בתקופת החלמתו. הנני מעריכה את שווי העזרה והסיעוד בסכום גלובאלי של 2,000 ₪.

11. באשר לכאב וסבל (נזק שאינו ממון): נוכח טיב פציעתו של התובע מס' 1, ולאחר ששקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, ראיתי להעריך את הפיצוי במחצית לערך מתקרת הסמכות בנכויות הנמוכות מ- 10% ואני רואה לנכון ולראוי לפסוק לתובע מס' 1 בגין כאב וסבל סכום של 8,000 ₪.

ג. סוף דבר

12. אני פוסקת לתובע מס' 1 פיצויים בגין תאונת הדרכים מיום 05.11.05 בסכום כולל של 20,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בתוספת מע"מ ובצירוף החזר הוצאות המשפט (אגרת המשפט ושכר עדותו של העד יקיר נומה) כשהן צמודות ונושאות ריבית כחוק מיום הוצאתן.

13. מתוך סכום הפיצויים סך של 2,000 ₪ שנפסק בגין הרכיב של עזרה וסיעוד, יועבר לתובעים 2 ו-3, הוריו של התובע מס' 1 שעזרו לו וסעדו אותו, ואליו הסך של 18,000 ₪, שנפסק לתובע מס' 1 בגין הרכיבים של הפסד השתכרות לעתיד וכאב וסבל, יושקע בתוכנית חסכון על שם התובע מס' 1 עד הגיע התובע מס' 1 לגיל 18 שנים. באחריות ב"כ התובעים לוודא פתיחת תוכנית חסכון כאמור עם הוראות בלתי חוזרות לבנק לפיהן לא ניתן יהיה למשוך הכספים מתוכנית החיסכון עד הגיע התובע מס' 1 לגיל 18 שנים.

ניתן היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח פסק-הדין לב"כ הצדדים.

שלהבת קמיר-וייס, שופטת