ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חב' לביטוח נגד אלסאנע עב :

22

בתי המשפט

בית משפט השלום קרית גת

א 000226/07

בפני:

כבוד השופט אלון אינפלד

תאריך:

04/08/2008

בעניין:

"כלל" - חב' לביטוח בע"מ

התובעת

ע"י ב"כ עו"ד

רבי משה

נ ג ד

1. אלסאנע עב אלחכים

2. צמרת הנגב בע"מ

הנתבעים

ע"י ב"כ עו"ד

אלסאנע מורד

פסק דין

בפני תביעה כספית, שהוגשה בסדר דין מהיר, בגין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

העובדות וטענות הצדדים

1. התאונה אירעה בתאריך 10.1.00, בכביש דרך חברון בבאר שבע. סמוך לצומת הכניסה לפארק אופיר.

2. לטענת התובעת, בכתב התביעה, נסע הרכב המבוטח (להלן: "האונו") בנתיב הימני, בעוד הרכב הפוגע (להלן: "המשאית"), נהוג על ידי הנתבע 1, נסע מאחוריו. המשאית ביקשה לעקוף את האונו ופגעה בו בצידו השמאלי אחורי וגררה אותו עד לעצירת הרכבים.

3. בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי המשאית נסעה בנתיב הימני של הדרך ואילו האונו נסע בנתיב ימני שהוא נתיב השתלבות לתנועה, מימינה של המשאית. לטענתם, האונו ניסה להיכנס לנתיב נסיעת המשאית מימין, לפניה. מאחר והאונו, נסע בצמוד למשאית, לא הייתה לנתבע 1 כל אפשרות להבחין בו וכך ארעה התאונה.

4. נהג האונו, מר אלימלך אריק (להלן: "אריק") והנתבע 1 העידו בפני בית המשפט.

5. אריק חזר על גרסתו אך הפעם טען כי כאשר הבחין במשאית, היה זה במראה כאשר המשאית נוסעת מאחוריו בנתיב השמאלי ומבצעת עקיפה של מספר מכוניות. אריק הניח כי בכוונת המשאית לעקוף גם אותו ואז הרגיש במכה בחלק האחורי של האונו, בצד שמאל, באזור דלת הנוסע האחורית. מהמכה הסתובב האונו ונגרר עד לעצירה, כאשר בעת הגרירה נמצא האונו במצב אנכי למשאית.

6. אריק הכחיש בתוקף כי מדובר היה בנתיב השתלבות לתנועה וטען כי התאונה התרחשה עשרות מטרים מהצומת וכי הוא כלל לא הגיע לצומת מכיוון איזור התעשייה, אלא נסע ישר. גם בחקירתו הנגדית, התעקש אריק כי התאונה לא התרחשה בנתיב ההשתלבות וכי הוא עצמו לא נסע בנתיב זה.

7. בחקירתו הנגדית המשיך אריק לעמוד על גרסתו וחזר על טענותיו באופן עקבי כי המשאית בצעה עקיפה והייתה בנתיב השמאלי וככל הנראה רצתה לחזור לנתיב הימני כאשר פגעה בו.

8. אריק הסביר את מיקום הפגיעות ברכבו כפי שנראה מתוך התמונות שהוגשו לבית המשפט כך כי תחילה פגעה המשאית בחלק האחורי וכאשר הסתובב האונו אנכית למשאית, אז קיבל את המכה מקדימה. אריק טען כי המכה שקיבל הרכב בעת הסיבוב ל"תוך" המשאית, הייתה חזקה מאוד וכן הסביר את העדר הנזק למראה בכך שזו אלסטית.

9. כאשר נשאל אריק לדעתו לגרסת הנתבעים, השיב כי אין היא נכונה וכי אין סיכוי שאדם בר דעת, ינסה לעקוף משאית כה ארוכה בקטע האצה, כלשונו "רק מטורף יכול לעשות זאת".

10. גם הנתבע 1 חזר על גרסתו ופירט כי התאונה התרחשה אחרי הצומת, כאשר האונו נדחף לו מימין. הנתבע 1 הסביר כי במשאית הוא יושב גבוה וישנו קושי בשדה הראיה בצד ימין ועל כן הוא מחויב לנסוע רק בצד ימין של הכביש.

11. נתבע 1 טען, להבדיל מטענת אריק, כי תחילה פגע בדלת הנהג באונו ועד שבלם, נעמד האונו אנכית למשאית.

12. הנתבע 1 לא הציג בפני בית המשפט את הודעתו לחברת הביטוח וכן לא את הפוליסה, אך אישר בדוחק כי השתתפותו העצמית הינה כ- 5000 ₪, אותה ישלם בעצמו אם יימצא אחראי.

13. נתבע 1 לא זכר את כל הפרטים להם נדרש בחקירה הנגדית כגון מזג האוויר בעת התאונה, השעה ועוד, אך יש לזכור כי מדובר התאונה שהתרחשה כ- 8 שנים קודם למועד הדיון ועל כן אינני מוצא כי יש לזקוף חוסר זיכרון זה לחובתו.

14. הנתבע 1 טען בחקירתו כי לא ראה את אריק מגיע מפארק אופיר, מהפנייה, אלא הבחין רק כשזה הגיע אליו שניות לפני התאונה, במראה הקדמית, כשהוא נדחף. הנתבע 1 עמד על כך כי בקטע בו התרחשה התאונה יש בכביש 3 נתיבים טרם השתלבותם ל-2. לטענת הנתבע 1 נתיב ההשתלבות הינו ארוך. בנוסף, טען הנתבע 1 כי ייתכן מצב בו אף אם לא הגיע אריק מכיוון הפניה, ניסה לעקפו מימין בנתיב ההשתלבות.

דיון והכרעה

15. שני העדים דבקו בגרסותיהם לאורך עדותם וחקירתם. לא מצאתי אינדיקציה כלשהי שמי מהם משקר, נראה כי עלי להניח לטובת כל אחד מהעדים, כי הוא מאמין אמונה שלמה בגרסתו שלו. נראה כי הפער בין גרסאות הצדדים, נובע מההבדל בקליטתם את האירוע בעת התרחשותו.

16. יחד עם זאת, כאמור, גרסת התובעת כפי שהופיעה בכתב התביעה, שונתה מעט בעת עדותו של אריק בפני בית המשפט כאשר טען כי המשאית לא נסעה מאחוריו ממש אלא בנתיב השמאלי, מאחוריו. אולם, אין זה שינוי מהותי.

17. נוכח הבדלי הגובה שבין המשאית לאונו, בהנחה כי אכן נסעה המשאית מאחורי האונו וכי עקב גובהה, לנהג המשאית שדה ראייה רחב מאוד קדימה, תמוהה מעט הטענה כי כאשר המשאית חזרה לנתיב הימני, פגעה באונו, שהרי לו היה זה לפניה במרחק של כ- 10-15 מ', כטענת אריק בעדותו (עמ' 9 לפרו' ש' 14), לא ברור מדוע תתקרב המשאית לאונו עד כדי פגיעה בו, בעת חזרה לנתיב הימני. מצד שני, קשה לראות סיבה שנהג "אונו" סביר יסתכן בהידחקות מסוכנות לפני משאית כבדה.

18. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר ההתנגשות הראשונית, הסתובב האונו באופן אנכי למשאית ונגרר כך במשך מטרים נוספים עד לעצירה.

19. אריק טוען כי הפגיעה הראשונית ברכבו הייתה בדלת הנוסע האחורי שמאלי והפגיעות האחרות נגרמו כתוצאה מסיבוב הרכב לחזית המשאית. לעומת זאת, הנתבע 1 טוען כי תחילה פגע באונו בדלת הנהג.

20. בתמונות אשר הוגשו לבית המשפט ניתן להבחין בפגיעות הרבות בצידו השמאלי של הרכב, אך לא ניתן לקבוע איזו פגיעה קדמה לאחרת. לפיכך הפגיעות ברכב משתלבות, למעשה, בשתי הגרסאות ואין בהן כדי להכריע בין השתיים.

21. בהעדר אפשרות להכריע על פי מהימנות, ונוכח התאמת הפגיעה ברכב לשתי הגרסאות, נכון היה להביא עדים נוספים או תמונות של המקום (שכן ישנם הבדלי גרסאות לגבי מספר המסלולים בכביש) או כל ראייה שהייתה יכולה להכריע לטובת גרסה זו או אחרת.

22. נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעת. התובעת לא הציגה בפני בית המשפט כל ראיה או עדות נוספת לתמיכה בגרסתה. התובעת לא הציגה בפני בית המשפט תצלומים של מקום התאונה, על מנת להוכיח טענתה כי התאונה התרחשה רחוק מהצומת במקום בו אין נתיב השתלבות כפי שטענו הנתבעים. התובעת לא מצא לנכון לתמוך טענותיה בחוות דעת מומחה כלשהי אשר תוכיח כי הפגיעה ראשונה הייתה בדלת הנוסע האחורי ולא בדלת הנהג. התובעת, כאמור, לא הצליחה להפריך גרסתו של הנתבע 1 אף לא בחקירתו הנגדית.

23. אומנם גם הנתבע לא הציג את כל זאת, ואף לא הציג את הודעתו לחברת הביטוח ואת פוליסת הביטוח, אך לא עליו מוטל נטל הוכחה. העדר ראיות נוספות המאפשרות להכריע בין הגרסאות, למעשה, מחייב לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה.

לסיכום

24. לאור כל האמור לעיל, הנני מחליט כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה וכי אין מקום להעדיף גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים.

25. לפיכך, הנני דוחה את התביעה.

26. התובעת תשלם לנתבעים, יחד ולחוד, הוצאות הכוללות שכר טרחת עורך דין, 2000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, תוך 30 יום. לאחר מכן ישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

ניתן היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

אלון אינפלד, שופט

000226/07א 140 לירז ביטון.