ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אגד אגודה שיתופית לתחבורה נגד ע :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 013341/08

לפני:

כב' השופטת ליפשיץ-פריבס מרים

04/08/2008

התובעת

נ ג ד

עמוס לבנה

הנתבעת

פסק דין

תמצית העובדות:

1. בפניי תביעה כספית, למתן פיצוי לתובעת עקב נזקי תאונת דרכים מיום 12.11.06. התאונה התרחשה בעת שהאוטובוס של התובעת, עמד אחרי רכבו של הנתבע שהיתה מחוברת אליו עגלת גרר.

גרסאות הנהגים:

2. נהג התובעת טוען, כי כאשר הגיע לחניון המרכזי ברחוב האומן הוא עצר עצירה מוחלטת ברמזור כאשר רכב הנתבעת עומד לפניו. בהמתנה ברמזור, הנהג ברכב הנתבעת מר עמוס ניסים (להלן – "הנתבע") היה מצוי לפניו עם נטייה של רכבו שמאלה, כאשר הכביש הוא מישורי ויש עקומה הפונה אליו. בזמן זה ככל הנראה, הנתבע שוחח בטלפון ולא שם לב כי רכבו מתדרדר לאחור. צפירות אזהרה מטעמו לא הועילו והגרר של רכב הנתבעת, פגע באוטובוס, קרוב לפנס הימני כפי שעולה מתמונה ת/1 (עמ' 1 שורות 13-5). לדבריו, לא יתכן, כי האוטובוס הוא שהתדרדר לעבר רכב הנתבעת, מאחר והוא היה עם "מיני ברקס" (עמ' 1 שורה 13). לטענתו, היה שומר בכניסה לחניון אשר היה עד לתאונה אבל לא היה ניתן לאתר אותו. לעניין הנזק העיד, כי לא ידוע לו האם הנזק תוקן ולדבריו התובעת לא מתקנת כל נזק (עמ' 1 שורה 14).

3. לטענת הנתבע, הוא עמד ברמזור ביציאה מהחניון ואז לפתע הוא הרגיש מכה קלה מאחור ונוכח לדעת, כי נהג האוטובוס נצמד לנגרר של הג'יפ שלו והתחכך עם עגלת הנגרר. מאחר ולא היה מדובר בנזק משמעותי הוא ויתר לנהג האוטובוס, שהיה חייב בדיווח לנתבעת. עוד טען הנתבע, כי הנזק שנגרם לאוטובוס היה קל מאוד ומדובר רק בשפשוף קל בצבע של הפגוש הקדמי ולכן לא יתכן כי היתה השבתה כלשהי לאוטובוס.

דיון:

4. ראשית יוער, כי ניתן פסק דין בהעדר התייצבות מצד הנתבע. לאור הסכמת הנתבעת והנימוק לאיחור מטעם הנתבע, בוטל פסק הדין שניתן בהיעדרו ושמעתי את עדויות הנהגים.

5. הנתבע העיד, כי הוא רצה להיכנס לחניון של "אגד" אבל השומר לא אפשר לו זאת בגלל שהיה עם עגלה נגררת ולכן הוא נדרש לעשות סיבוב פרסה. לדבריו, העגלה הנגררת עמדה באלכסון בכיוון הירידה ולכן במידה והוא היה מתדרדר, אזי הוא מתדרדר קדימה ולא אחורה, באופן בו הוא יכול לפגוע באוטובוס. עוד הוסיף, כי ישנו מרחק של כ-15 מטר, בין הרמזור לבין תחילת הירידה של החניון, כאשר עם הכניסה לחניון, מתחיל שיפוע בירידה בכביש.

6. לעניין מיקום רכב הנתבעת בזמן התאונה, נטען בכתב ההגנה, כי הרכב עמד ברמזור, ביציאה מהחניון. בעדותו העיד הנהג-הנתבע, כי התאונה היתה כאשר הוא היה בירידה, בכניסה לחניון (עמ' 4 שורות 17-12). לאחר מכן, בחקירה הנגדית העיד, כי הוא היה ביציאה כאמור בכתב ההגנה (עמ' 4 שורה 21). לפיכך, הנתבע ביקש לתקן את עצמו והעיד, כי הוא היה בכיוון ההפוך בסיום הפרסה, כאשר הוא בכיוון היציאה מהחניון (עמ' 5 שורה 1). אחר כך שינה שוב את גרסתו וחזר לגרסה הקודמת (עמ' 5 שורה 4). בהמשך לכך העיד, כי הוא לא יודע מאיפה הגיע האוטובוס, אבל הוא לא יכול היה להתדרדר עליו, כאשר לבסוף העיד כי הוא היה ביציאה מהחניון (עמ' 5 שורה 6). לעניין השיפוע העיד, כי ביציאה מהחניון יש ירידה ובכניסה לחניון יש עליה (עמ' 5 שורה 7).

7. לעניין הנזק העיד הנתבע, כי האוטובוס התדרדר ונצמד לנגררת שלו כאשר הוא לא ניזוק ולאוטובוס נגרם נזק קל "שריטה בצבע" (עמ' 4 שורה 18). בחקירתו הנגדית הדגיש כי הנגררת לא ניזוקה כלל "אפילו לא שריטה בצבע" (עמ' 4 שורה 17). לעומת זאת כאשר נשאל בחקירה הנגדית בדבר סתירה בין כתב ההגנה בו נטען, כי נגרם לו נזק, לעומת עדותו כי רכבו לא ניזוק, השיב, כי זו שטות ויש נזק רק לצבע ולכן הוא לא מתכוון לתבוע (עמ' 5 שורה 13).

מסקנות:

8. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לרכב התובעת נגרם נזק בצד ימין קדמי. דבר זה עולה הן מהעדויות, הן מחוות הדעת שהוגשה על ידי התובעת והן מתמונה ת/1. בנוסף גם אין מחלוקת, כי העגלה הנגררת של רכב הנתבעת עמדה עובר לתאונה, בנטייה קלה שמאלה או באלכסון, כפי שעולה מעדויות הנהגים.

9. בעדותו של הנהג ברכב הנתבעת עלו סתירות בשאלות מהותיות בנוגע לתאונה. הדבר בא לידי ביטוי, הן לעניין מיקום הרכבים בזמן התאונה, בכניסה לחניון או ביציאה ממנו, הן לאופן הגעת האוטובוס והן לעניין הנזק שנגרם לרכבו. קושי זה מקבל משנה תוקף, בעיקר לאור עדותו כי הוא זוכר את התאונה כאילו זה היה אתמול (עמ' 5 שורה 15) ולדבריו, כי הוא לא שינה את גירסתו (עמ' 5 שורה 18). לפיכך יש קושי לקבל את עדותו בנדון.

10. בנוסף, יש קושי לקבל את טענת הנהג ברכב הנתבעת, כי הוא "ויתר" לנהג האוטובוס מאחר והוא היה חייב לדווח ל"אגד" על הנזק שנגרם לו. למרות שלדבריו, גם נהג האוטובוס ידע שהוא אשם. לא סביר בעיני כי היה בדיווח ל"אגד" כשלעצמו על הנזק, משום מניע מבחינת הנהג ברכב הנתבעת, ליטול על עצמו אשמה "ולוותר".

11. לאור המפורט לעיל לעניין מיקום הרכבים עובר לתאונה, הדעת נותנת, בייחוד כאשר אין מחלוקת כי העגלה הנגררת של רכב הנתבעת הייתה בזווית עם נטייה שמאלה, כי התדרדרות אחורה של רכב הנתבעת, היא שגרמה לפגיעה קלה בחלק הקדמי הימני של האוטובוס. גירסה זו סבירה יותר, גם לנוכח עוצמת המכה, שאינה מתאימה להתדרדרות של האוטובוס קדימה והן מבחינת מיקום המכה, בצד ימין קדמי. בנוסף, גם אין מחלוקת כי בכניסה לחניון יש עליה וביציאה מהחניון יש ירידה (עמ' 5 שורה 7 ועמ' 1 שורות 7-5). לפיכך, לא סבירה גירסת הנתבע, כי התאונה התרחשה ביציאה מן החניון, בעיקר מפני שלשם כך נדרש הנהג-הנתבע לבצע פרסה, לאור הסירוב של השומר לתת לו להיכנס עם העגלה. כך גם לכאורה, אף נהג האוטובוס נדרש לשם כך לבצע פרסה בכדי להיות מאחורי הרכב של הנתבעת ולהיות בירידה ולהתדרדר לעבר רכב הנתבעת, כשיטת הנתבע.

12. מיקום הפגיעה ברכב התובעת והנטייה של העגלה הנגררת של רכב הנתבעת שמאלה וההסכמה לעניין העלייה בכניסה לחניון, אני קובעת, כי אירוע התאונה מתיישב יותר עם גרסת נהג התובעת, מאשר עם גרסת נהג הנתבעת, שיש קושי לא מבוטל לקבל אותה.

לפיכך, דין התביעה להתקבל.

13. לעניין הנזק, הנתבעת לא הוכיחה כי האוטובוס שנפגע הושבת ונגרם לו אובדן רווחים, בנוסף אף הנהג ברכב התובעת העיד כי לא ידוע לו האם הנזק תוקן, מאחר ו"אגד" לא מתקנת כל נזק (עמ' 1 שורה 14). בנסיבות אלו, מוטב היה לתובעת אילו נמנעה מהגשת תביעה בגין רכיב נזק זה ובדין ויתרה עליו בדיון.

14. לאור זאת אני קובעת כדלקמן:

א. הנתבעת תשלם לתובעת, סך של 1,000 ₪ בגין נזקי הרכב, לפי חוות דעת של השמאי שלא נסתרה וסך של 250 ₪ עבור שכר טרחת השמאי.

ב. אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לתובעת בסך של 600 ₪ בצירוף מע"מ.

ג. התשלומים, ישולמו תוך 21 יום מהיום, וישאו ריבית והפרשי הצמדה, ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ג' באב, תשס"ח (4 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

ליפשיץ-פריבס מרים, שופטת