ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמותת משתכני הר שמואל נגד מדינת ישראל – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש :

התובעות:

  1. עמותת משתכני הר שמואל (בפירוק)
  2. עמותת רוכשי מגרשים בהר שמואל

נגד

הנתבעת:
מדינת ישראל – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש

ב"כ התובעות: עו"ד מרסל קורן
ב"כ הנתבע: עו"ד רועי כהן (פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי)

בית המשפט המחוזי בירושלים

החלטה

1. במסגרת כתב ההגנה שהוגש בתיק זה הועלתה על ידי הנתבעת טענת התיישנות, בגינה, בין היתר, מתבקש בית המשפט להורות על סילוק התובענה על הסף. בכתב התשובה שהגישו התובעות, הן דוחות את טענות הנתבעת. עניינה של החלטה זו בשאלה, האם יש לקבל את עמדת הנתבעת ולהכריע בטענת ההתיישנות כבר עתה, או שמא יש לקבל את עמדת התובעות ולהורות כי טענת ההתיישנות תידון במהלך שמיעת המשפט שיתנהל לפי סדר, וכי טענה זו תוכרע בפסק הדין שיינתן לאחר שהצדדים יביאו ראיותיהם ויגישו סיכומים.

2. תמצית טענת הנתבעת בשאלת ההתיישנות היא, כי "עילת התביעה, נולדה לתובעות לכל המאוחר בשנת 1994 עת נקבע בחוזה בין הצדדים כי רק בגין קרקע נרשמה על שם הממונה או מי מטעמו יינתן פיצוי. אם סברו התובעות, כי השמטה זו פוגעת בזכיות מוקנות שלהן מכוח החלטת הממשלה או מכוח מצגים שהוצגו להן עד למועד חתימת החוזה משנה 1994, הרי שהיה עליהן להגיש תביעתן תוך תקופת ההתיישנות ממועד חתימת החוזה." (סעיף 2 ל"בקשה מטעם הנתבעת). לטענת הנתבעת, בירור טענת ההתיישנות לא מחייב הבאת ראיות, ו"גם אם נכונה עמדת התובעות כפי שהובעה במסגרת הדיון, לפיה ישנם נושאים עובדתיים לליבון במסגרת טענת ההתיישנות (והמדינה כאמור לעיל אינה סבורה כך) עדיין יש מקום לדון בטענת ההתיישנות תחילה..." (סעיף 10 לבקשה האמורה).

3. על פני הדברים – ומבלי להכריע בדבר – נראה כי יש ממש בטענת הנתבעת ולפיה, עילת התביעה, ככל שישנה, נולדה לתובעות לכל המאוחר ב"הסכם ההרשאה" מיום 13.7.94, אשר בסעיף 12 שבו נקבע, בין היתר, כי "רוכשי מגרשים במישרין או בעקיפין אשר שילמו כספים למורשת בנימין זכאים להתקזזות בגין ערך המקרקעין שהועברו לממונה ממורשת בנימין ואשר נרשמו ע"ש הממונה או מי שהממונה קבע" (הדגשה שלי – א.ר.). על פני הדברים גם נראה, שיש ממש בטענת הנתבעת כי בירור טענת ההתיישנות אינו טומן בחובו מחלוקת עובדתית של ממש.

4. עם זאת, לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולמכלול נסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את עמדת התובעות וזאת, בין היתר, נוכח טענתן כי "הסכם ההרשאה" הוא "הסכם מתמשך, כאשר תאריך כריתתו אינו מהווה תחילת מניין תקופת ההתיישנות" (סעיף 34 ל"תגובה לבקשת הנתבע בעניין טענת ההתיישנות"). על פני הדברים נראה, כי טמון קושי לא מבוטל בטענה זו, ואולם אני סבור כי היא, כמו גם טענות נוספות שהועלו על ידי התובעות, מצדיקים דיון ומתן הזדמנות לתובעות להביא ראיות לשם ביסוס טענותיהן.

5. שקלתי את ההצעה שהועלתה על ידי הנתבעת ולפיה בית המשפט יפצל את שמיעת הראיות כך שתחילה יישמעו הראיות בשאלת ההתיישנות בלבד. ואולם לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות עניין הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על פיצול הדיון כאמור, ומן הראוי להכריע בכל המחלוקות, לרבות בטענת ההתיישנות, במסגרת פסק הדין.

6. סוף דבר. אני קובע כי טענת ההתיישנות תידון במהלך המשפט ותוכרע בפסק הדין.

7. התובעות יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 15.10.12. הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית 60 ימים לאחר קבלת תצהירי התובעות.

8. אני קובע בתיק ישיבת קדם משפט נוספת ליום 31.12.12 בשעה 09:00.

9. המזכירות תשלח לצדדים העתק מהחלטתי.

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני: כבוד השופט אריה רומנוב
ת"א 3458-09

תאריך: 03 אוגוסט 2012


מעורבים
תובע: עמותת משתכני הר שמואל
נתבע: מדינת ישראל – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש
שופט :
עורכי דין: