ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תחבו דן תחבורה נגד רובי גל 2002 :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 078829/04

בפני:

כבוד השופטת חנה קלוגמן

תאריך:

23/11/2008

בעניין:

דן רכב ותחבורה

ע"י ב"כ עו"ד

שחק ריחני ושות'

תובע

נ ג ד

1 . רובי גל 2002 בע"מ

2 . ששוני אבישוע

3 . בר אדון מאיר

ע"י ב"כ עו"ד

רון קולנברג ואח'

נתבעים

פ ס ק ֿ ד י ן

התביעה שלפניי עניינה תביעה כספית בגין הפרת הסכם ליסינג שבין התובעת לנתבעים.

א. הצדדים:

התובעת הינה חברה ציבורית העוסקת בין היתר בהשכרת רכבים בשיטת הליסינג (להלן: "התובעת"), ובמסגרת עיסוקה זה השכירה רכבים לנתבעת.

הנתבעת הינה חברה ששכרה מהתובעת רכבים בשיטת הליסינג.

הנתבע 2 היה מנהל הנתבעת ולטענת התובעת, ערב הוא באופן אישי לחיובי הנתבעת (להלן: "שושני").

נתבע 3 גם הוא ערב לחיובי הנתבעת 1, לטענת התובעת (להלן: "הערבים")

ב. רקע עובדתי:

1. התובעת והנתבעת חתמו על הסכם להשכרת רכבים בשיטת הליסינג (להלן:"ההסכם"). התביעה שלפניי הוגשה בגין חובות שנותרו, לטענת התובעת, לאחר שהסכם הליסינג הגיע לסיומו.

החובות הנטענים הינם בגין הרכבים המפורטים להלן:

א. רכב מסוג שברולט מ.ר. 6945456 (להלן: "השברולט").

ב. רכב מסוג סיטרואן מ.ר. 4590951 (להלן: "הסטרואן")

ג. רכב מסוג רנו מ.ר. 3371951 (להלן: "רנו").

בחודש אוקטובר 2008 לאחר שהתובעת תפסה שני רכבים, הגיע הסכם הליסינג לסיומו דפקטו.

לטענת התובעת, נשארה הנתבעת חייבת לה כספים לאחר שהסכם הליסינג הגיע לסיומו ומכאן תביעה זו שלפניי.

ג. תמצית טענות התובעת:

1. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה בהתנהגותה את ההסכם ביניהם ולכן נאלצה היא לנקוט הליכים משפטיים כנגד הנתבעת, לאחר שתפסה את הרכבים.

2. לטענת התובעת, נותרה הנתבעת חייבת לה את הסכומים המפורטים לעיל:

2.1 שברולט: מיכל דלק 192.12 ₪.

2.2 סיטרואן: הפרשי שכירות ואחזקה, חסרון מפתח ושלט רחוק בעת החזרת הרכב סה"כ 2,742.69.

2.3 נזקים שאירעו לרכב בחודש ספטמבר 2004 סה"כ 1042 ₪.

2.4 הפרשי שכירות ואחזקה בסך 4,210 ₪.

2.5 דמי שכירות ודלק 1424.12 ₪.

2.6 נזקים שאירעו לרכב בחודש אוקטובר 2003 על סך 906.59 ₪.

2.7 נזקים שאירעו לרכב בחודש נובמבר 2003 בסך 885 ₪.

2.8 דמי שכירות בסך 4,265.12 ₪.

2.9 שירות איתור רכב השברולט והרנו בסך של 4,680 ₪.

2.10 רנו: הפרשי דמי שכירות ואחזקה ונזקים לרכב בעת החזרתו סה"כ 2,406

2.11 הפרשי דמי שכירות ואחזקה 4,211.89 ₪.

2.12 השתתפות עצמית בגין תאונה שארעה 28.8.03 בסך של 1,830 ₪.

2.13 חיובי כביש 6 בסך של 338.8 ₪.

3. לטענת התובעת, הנתבעים 2,3 ערבים לכל התחייבויותיה של הנתבעת בהתאם לכתב ההתחייבות המופיע לאחר חתימות הצדדים על ההסכם.

4. סה"כ כל החוב מגיע לסכום של 29,135.27 ₪.

ד. תמצית טענות הנתבעת- התביעה מופרכת מעיקרה מהטעמים המפורטים להלן:

1. על פי סיכום שנערך ביום 1.9.03 המהווה גמר חשבון בין הצדדים עד לאותו מועד, נקבע כי חובה של הנתבעת לתובעת עומד על סך של 5,266 ₪, אשר שולמו באותו מועד.

לטענת הנתבעת, לאור הסיכום האמור לא יכולה יותר התובעת לטעון לחובות עד למועד 1.9.03

2. התובעת קבלה מאת הנתבעים פיקדון על סך 16,983 ₪ בעת חתימת ההסכם, שאמור היה לכסות את שני חודשי הליסינג האחרונים שלגביהם דורשת כעת התובעת תשלום נוסף.

3. התובעת לא הציגה כל מסמכים המתייחסים לחריגה מהקילומטרז' שהוצג לה ע"י התובעת.

4. התובעת תפסה את הרכבים מבלי ששלחה מכתב התראה מראש לנתבעים, ובכך גרמה לנזק מיותר הנתבע כעת על ידה.

5. להלן פירוט התייחסות הנתבעת לפירוט הנזק:

5.1 שברולט: מיכל דלק הוחזר כשהוא מלא כמקובל בענף והתובעת לא הציגה כל מסמך המעיד אחרת.

5.2 כל תקופת הליסינג שולמה במלואה לתובעת והפיקדון מהווה תשלום עבור שני החודשים האחרונים.

5.3 סטרואן: המפתח והשלט הוחזרו באופן אישי למשרדי התובעת , אשר התנתה את החזרת חפציו האישיים של הנתבע 2 בכך.

5.4 נזק מחודש אוקטובר- מוכחש כי נגרם נזק והקבלה שצורפה מעידה על טיפול תקופתי שוטף בו אמורה לשאת התובעת.

5.5 החיוב בגין כביש 6 מוכחש – התובעת מעולם לא פנתה לנתבעים בדרישה זו.

5.6 נזק מחודש אוקטובר 2003 מוכחש – מדובר בנזק שנכלל במסגרת הבטיחות של הסכם הליסינג והחיוב "המנופח" עולה על דרישת ההשתתפות העצמית הקבועה בהסכם הליסינג.

5.7 נזקים שאירעו לסיטרואן מחודש נובמבר 2003- מדובר בהחלפת צמיגים כתוצאה מבלאי טבעי.

6. לטענת הנתבעת, התובעת היא זו שהפרה את ההסכם כאשר תפסה את הרכבים ללא כל התראה מוקדמת, וזאת לאחר שנתגלעו מחלוקות כספיות בין התובעת לנתבעת. הנתבעת חלקה על החיובים שחייבה אותה התובעת ובעקבות כך הפסיקה הנתבעת מלשלם את הוראות הקבע.

ה. השאלות שבמחלוקת:

השאלה העובדתית שבמחלוקת מתייחסת לגובה החוב של הנתבעת לתובעת, או לחלופין מה הנזקים שנגרמו לתובעת ע"י הנתבעת.

במישור המשפטי, השאלה שבמחלוקת היא מעמדו של הפיקדון בסך 16,983 ₪ וכנגד מה רשאים היו התובעים לקזזו.

ו. דיון:

1. התובעת צרפה כביסוס לחיובים אותם דורשת היא מהנתבעת בעיקר חשבוניות שהוצאו על ידה.

עצם הוצאת החשבוניות אינה מהווה ראיה מספיקה ולכן נבדקו החיובים אחד לאחד.

2. לטענת הנתבעת כל החיובים עד ליום 1.9.03 שולמו בהתאם לגמר החשבון שנערך במועד זה.

להוכחת טענה זו, צרפה הנתבעת מסמך שכותרתו מצב חשבון בחלקו המודפס וסיכום פגישה בחלקו הכתוב בכתב יד.

סיכום הפגישה כפי שעולה מאותו מסמך שצורף כנספח א' לכתב ההגנה נעשה בין התובעת לנתבעת כאשר את התובעת ייצג בהתאם לאותו מסמך מר ולדימיר קמינסקי. (להלן: "ולדימיר").

מר דורון לוין שהעיד מטעם התובעת, אישר כי אכן ולדימיר הוא זה שטיפל בגביית החוב (ראה עמוד 8 למטה ועמוד 9 ) מטעם התובעת.

בהתאם למסמך זה שולם במועד עריכתו סך של 5,266 ₪ בשני תשלומים לגמר חשבון הנכון ליום 1.9.03.

אין מחלוקת שהסכום הנ"ל שולם.

התובעת לא זמנה את ולדימיר להעיד מטעמה, למרות שהמסמך נספח א' צורף לכתב ההגנה וגם לכתב התביעה ושולדימיר היה במועד הרלוונטי נציג של הנתבעת.

בנסיבות אלו אינני רואה סיבה שלא לקבל את המסמך כמות שהוא ולכן אני קובעת כי כל החיובים הנדרשים עד ליום 1.9.03 שולמו בהתאם לנספח א'.

משקבלתי את טענת הנתבעים כי נספח א' מהווה סיום חשבון עד ליום 1.9.03 הרי שיש לקזז מסכום התביעה את כל החיובים הנתבעים עד לאותו מועד.

חיובים אלו מופיעים בסעיף 9 לכתב התביעה ובסעיף ג 2.5 2.8 2.12 לפסק הדין ומסתכמים בסך של 7,519 ₪.

לאור האמור לעיל אני מתייחסת רק לחיובים שהוצאה בגינם חשבונית לאחר ה1.9.03.

3. לגבי החיובים הנתבעים והמתייחסים לתקופה שלאחר 1.9.03 אני מקבלת את טענת הנתבעים לגבי החיובים המפורטים להלן:

חיוב בגין שלט ומפתחות בסך 427 ₪ (ס' 9 ג' לתצהיר מר שושני שלא נסתר, לפיו החזיר את המפתחות והשלט למשרדי התובעת אשר התנתה בכך את השבת חפציו שהיו ברכב).

החיוב בסך 1042 ₪ בגין תיקון הסטרואן- אני מקבלת את הטענה כי מדובר בבלאי טבעי וזאת לאור הפירוט המופיע בחשבונות.

חיוב מאוקטובר 2003 על סך 906 ₪- תיקון מראה אני מקבלת את טענת הנתבעת בדבר כיסוי ביטוחי.

חיוב בגין תיקון לסטרואן בסך 885 ₪- אני מקבלת את טענת הנתבעים כי החלפת הגלגלים נבעה מבלאי טבעי ולא תאונה, וכי הנתבעת היתה זכאית להחלפתם בהתאם להסכם. (ס' 9 ט לתצהיר שושני).

חיוב בגין תשלום דלק לשברולט לא הוכח- חשבונית התובעת לנתבעת בגין חיוב זה אינה הוכחה.

4. לגבי החיובים הנתבעים לאחר 1.9.03 , אני מקבלת את התביעה בגין החיובים המפורטים להלן:

הפרשי שכירות סטרואן בסך של 2315 ₪.

הפרשי שכירות סטרואן בסך של 4210 ₪.

הפרשי שכירות רנו בסך של 4211.89 ₪.

הפרשי שכירות רנו בסך של 2406 ₪.

חיוב כביש 6 בסך של 338.8 ₪.

סה"כ 13,481 ₪.

5. ממכלול הראיות שהיו לפניי לא השתכנעתי כי היה צורך בתפיסת הרכבים ואיתורם ולכן אני דוחה את התביעה בגין איתור הרכבים העומדת על סך של 4,680 ₪.

6. הפרת ההסכם:

לא השתכנעתי כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעת ובוודאי שלא הפרה יסודית המצדיקה הפעלת סעד עצמי של תפיסת הרכבים וחיוב הנתבעת בגין כך.

ממכלול הראיות שהוצגו בפניי עולה כי היתה מחלוקת כספית בין הצדדים בגין חיובים מסוימים אשר חייבה התובעת את הנתבעת באמצעות הוראת קבע.

לאחר שהנתבעת השיגה על החיובים אלו ואף הגבילה את הוראת הקבע בבנק, בחרה התובעת להביא את ההסכם לסיום ולא לנסות וללבן את המחלוקת שבין הצדדים כפי שביקש מנהל הנתבעת. (ר' לענין זה נספח ה' לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת).

7. סוף דבר:

בהתאם לחישובים שפורטו לעיל, עומדת יתרת החובה של הנתבעת במועד סיום ההסכם על סך 13,481 ₪ בלבד. כנגד חיוב זה קיים פיקדון על סך 16,983 ₪.

לאור האמור לעיל תשיב התובעת תוך 30 יום לנתבעת סך של 3,502 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.10.04 ועד התשלום בפועל ובתוספת 2000 ₪ שכר טרחת עו"ד והוצאות בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ה בחשוון, תשס"ט (23 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.

חנה קלוגמן, שופטת

בית משפט השלום-מחוז תל אביב

בשבתו בהרצליה-בן גוריון 31, הרצליה