ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יפתח והב נגד מיכאל גרש :

תובע/נתבע שכנגד

יפתח והב

נגד

נתבעים/תובעים שכנגד

1.מיכאל גרש
2.איילון חברה לביטוח

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה

פסק דין

ענינה של התביעה שלפי היא תאונת דרכים שהתרחשה ביום 6/8/11.

לטענת התובע, הנתבע שכנגד, במועד האמור, פתח את דלת הנהג כדי להוציא תיק וחפצים מרכבו, הדלת היתה פתוחה, תוך כדי שהוציא חפצים, שמע רעש חזק והבחין ברכב הנתבע פוגע ברכבו ומתרחק.
לטענת התובע, הנתבע ביקש להתרחק מהמקום ולברוח ורק לאחר שרכבים אחרים והוא עצמו רץ אחרי רכבו של הנתבע, הנתבע עצר את רכבו.

לטענת הנתבע, התובע שכנגד, עת נסע ברחוב האנפה, פתח התובע את דלת רכבו ופגע ברכב הנתבע, כך שנגרמו שריטות ארוכות לאורך צידו הימני של רכב הנתבע.

הצדדים הציגו לפני תמונות של הרחוב המדובר, הן הציגו לפני תמונות של רכב התובע ורכב הנתבע. כן צורפו חוות דעת שמאיות (מדובר בתביעה ותביעה שכנגד).

בדיון לפני העידו התובע, חברתו של התובע וקרובת משפחה של חברתו של התובע.
מנגד, העידו הנתבע ואשתו.

דיון והכרעה:
לאחר שמיעת עדויות הצדדים ולאחר שהצדדים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מעיון בצילומים של מקום קרות התאונה ובתמונות שהוצגו לי של כלי הרכב הנפגעים, מיקומי הנזק וחוות דעת השמאים, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי האחריות לתאונה היא של הנתבע, והנתבע הרים את הנטל המוטל עליו במשפט אזרחי להוכיח, כי האחריות לתאונה של התובע, הנתבע שכנגד והכל מהנימוקים הבאים:

א. מיקומי הנזק ברכבים הנפגעים.
על פי תמונות הרכבים וחוות דעת שמאים, מתיישבת יותר גרסתו של הנתבע מאשר גרסתו של התובע. הפגיעה העיקרית ברכב הנתבע מתחילה בכנף הימנית הקדמית, ניכר כי קיימת פגיעה מסוג מעיכה ולאחריה פגיעה מסוג שריטות.
על פניו גרסתו של הנתבע ושל אשתו מתיישבת עם צילומים אלו, כי דלת רכב התובע נפתחה בפתאומיות ופגעה בכנף הימנית הקדמית של רכב הנתבע.
כך גם הדבר מתיישב עם העובדה שלא נגרמו פגיעות בחלק הקדמי, הטמבון, של רכב הנתבע.
סביר להניח כי לו אכן היתה דלת רכב התובע פתוחה עת נסע רכב הנתבע ברחוב האנפה, הפגיעות ברכב הנתבע היו גם בחלק הקדמי של רכבו.
כך גם מסתבר מדו"ח השמאי של רכב הנתבע, וזאת מאחר שהשריטות היו אך בתחילת רכב הנתבע, עד מחצית הרכב, כפי עדותם של הנתבע ואשתו, כי עצרו במקביל לרכב התובע לאחר ששמעו וראו את הפגיעה.
לו היה המקרה כפי טענת התובע, כי הנתבע המשיך בדרכו ולא עצר לבחון את הפגיעות, או אז, היו שריטות לאורך כל הכנף ולא רק בחלק הקדמי של הכנף.
גם מבחינת הנזקים שנגרמו לרכב התובע, עולה המסקנה האמורה. קיימת מעיכה בציר המחבר את הדלת לרכב ולא קיימת פגיעה בחלק הפנימי של דלת רכב התובע.
קיימת פגיעה גם בקצה הרכב בלבד, משכך, סביר יותר כי הדלת נפתחה בבת אחת וללא משים כי רכב הנתבע נוסע בנתיב ברחוב האנפה.

ב. תקנות התעבורה.
גם אם הייתי מקבלת את גרסת התובע כי דלת רכבו היתה פתוחה לרווחה, הרי שעל פי תקנה 80 לתקנות התעבורה, הדבר אסור ומהווה הפרעה לרכבים הנוסעים בכביש.
גם במצב דברים זה, היה מקום להקים אשם תורם מכריע על התובע.

יתרה מכך, על מי שנמצא ברכב ופותח את דלתו, להביט בטרם יפתח את דלת הרכב, שמא יפגע בכלי רכב כפי שקרה במקרה שלפנינו.

התובע העיד כי ביקש להוציא דברים הן מהמושב האחורי והן מהמושב הקדמי של רכבו, וסביר בעיני כי הדבר לקח זמן מסוים וכשבא לצאת מהרכבו, פגע ברכב הנתבע.

בתקנה 80א לתקנות התעבורה נקבע כי לא יפתח אדם את דלתו של הרכב, אלא לאחר שנקט את כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
לו אכן ננקטו כל הצעדים הנדרשים, לא היתה קוראת התאונה.

אין מקום לטענותיו של התובע, כי היה על הנתבע להתחשב בנסיעתו ברכבים החונים משתי סיבות: האחת, כי הוכח לי על פי תמונות הנזק ומיקומי הנזק של הרכבים כי דלת התובע נפתחה בפתאומיות. והשניה, כי היה על התובע בעצמו לוודא טרם פתיחת הדלת, כי הכביש פנוי.
על פי תקנה 21 לתקנות התעבורה, כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא יפריע לתנועה ולא יעכב אותה ולמעשה, גם אם אקבל את גרסתו של התובע, הרי שבפתיחת הדלת הוא הפריע לתנועה.

ג. הגיון הדברים ומבחן השכל הישר.
שני הצדדים טענו לפני כי מדובר בכביש צר (גם צורפו צילומים המעידים על כך) עם פסי האטה לאורך הרחוב, כך שנסיעה במהירות אינה אפשרית.
למעשה במצב דברים זה, הגיונית יותר גרסתו של הנתבע לפיה, דלת רכבו של התובע נפתחה בפתאומיות ולו היה מבחין בדלת קודם לכן, לא היה פוגע בה ללא כל סיבה ניכרת לעין.

ד. עדויות הצדדים.
עדויותיהם של הנתבע ואשתו היתה רהוטה, עקבית קוהרנטית וברורה והותירו עלי רושם אמין ביותר.
אשת הנתבע העידה, כי ראתה את הדלת נפתחת בפתאומיות, ולמעשה, היא העדה היחידה כי ראתה את קרות התאונה, הלכה למעשה. שאר העדים, הן עדי התובע והן עדי הנתבע, לא ראו את קרות התאונה, אלא הסיקו משמיעת המכה, את נסיבות התאונה.

לנוכח כל האמור מעלה אני קובעת כי יש לדחות את טענות התובע אשר לנסיבות התאונה ולקבל את טענות הנתבע אשר לנסיבות התאונה. בהתאם יש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד.

בשולי הדברים אציין כי גם אם הייתי מקבלת את גרסת התובע לתאונה, הרי שקיימת בעייתיות בשאלת הנזק, משהודה הנתבע כי מכר את שרידי מכוניתו ולא תיקן את הרכב.
ואולם דברים אלה נאמרים באוביטר לנוכח התוצאה האמורה לעיל.

סוף דבר, בהתאם לכל האמור אני קובעת כי על התובע – הנתבע שכנגד לשלם לנתבע – התובע שכנגד את הסכומים הבאים:
א. סך של 2,399 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/11/11 ועד התשלום המלא בפועל.
ב. סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט ואגרות.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יפתח והב
נתבע: מיכאל גרש
שופט :
עורכי דין: