ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל שחרור נגד יוסף סגל :

בפני כבוד השופט מנחם מזרחי

התובע:

שמואל שחרור

נגד

הנתבעים:

1.יוסף סגל
2.אביב זילכה

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 10,883 ₪.

א. התביעה:

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 18.11.11 נהג התובע ברכבו מסוג מאזדה, מ"ר 76-545-23, ברחוב המלך חסן בקריית עקרון, בנתיב הימני מתוך שני נתיבים.

נטען, כי בעת שהתובע הגיע בסמוך לצומת הסמוכה לרשת הקניות "יוחננוף" חסם לפתע נתבע 1, אשר נהג ברכב מסוג סיטרואן, עם רכבו, את דרכו של התובע, לאחר שיצא בנסיעה מימינו.

התובע, אשר חשש להתנגש ברכבו של נתבע 1, סטה שמאלה אל הנתיב השמאלי, אולם אותה עת נהג נתבע 2 בנתיב השמאלי, בשברולט טנדר, ופנה שמאלה לכיוון רשת "יוחננוף", חסם את נתיב נסיעתו, ועל כן רכבו של התובע ורכבו של הנתבע 2 התנגשו.

עקב כך, נגרמו לתובע הנזקים הבאים: נזק ישיר – 9,723 ₪, שכ"ט שמאי – 1,160 ₪.

ב. ההגנה:

בכתב-ההגנה מאת נתבע 1 נטען, כי הנתבע 1 כלל לא היה מעורב בתאונה ולכן עזב את המקום לאחר קרות התאונה.

נתבע 1 לא פגע בשום רכב ולא נפגע משום רכב שהיה מעורב בתאונה.

התובע נסע במהירות גבוהה, כאשר לרכבו היה רתום נגרר.

התובע הגיע לצומת וכנראה נבהל מכך "שהתקדמתי לצומת ובגלל המהירות שבה נסע סטה שמאלה ופגע" בנתבע 2.

בכתב-ההגנה מאת נתבע 2 נטען, כי רצף דברים היה שונה: התובע נסע ברכבו ברחוב המלך חסן, כאשר לפתע נתבע 1, שהיה מוצב לפניו תמרור האט ותן זכות קדימה, יצא לעבר נתיבו של התובע, כאשר בכוונתו לחצות את הצומת ואת נתיבו של התובע.

אותה עת, נתבע 2, אשר כוונתו הייתה לפנות שמאלה לכיוון רחוב יבוסי סנט ג'ורג', המתין שהצומת תתפנה על מנת שיוכל לחצות.

הנתבע 1 נכנס אל הצומת, והתובע בלם את רכבו.

רכבו של התובע החליק, סטה לכיוון הנתבע 2 וכך ארעה ההתנגשות.

אותה עת, נהג התובע ברכבו אשר היה רתום לגרר, עמוס סחורה, ונתון זה נוכח הגשם העז שירד, הקשה על התובע את השליטה ברכבו.

כאמור, רכבו של התובע החליק לעבר רכבו של הנתבע 2 ולא סטה, כפי טענתו בכתב-התביעה.

האשם רובץ לפתחו של נתבע 1.

ג. דיון:

בבית-המשפט העידו שלושת הנהגים המעורבים בתאונה וכן רעייתו של הנתבע 2.

כל נהג סיפר על שאירע מנקודת מבטו, כאשר, בסופו של יום, למעשה, בין הנהגים, לא נותרה חזית מריבה בעלת משקל.

אני מקבל את גרסתו של נתבע 2 להשתלשלות האירועים, אשר הובילה לקרות התאונה. ואלו נימוקיי:

ראשית, הרושם הישיר והאמין אשר עשה עליי נתבע 2 בעדותו.

שנית, עדותו של נתבע 2 מתיישבת עם מכלול הראיות, ובפרט עם תמונות, אשר צולמו במועד קרות התאונה.

שלישית, רעייתו של נתבע 2 תמכה בגרסתו ועדותה אמינה.

רביעית, התובע והנתבע 1, לא הקפידו לחלוק עם בית-המשפט את רוב העובדות, העידו טיפין, טיפין, ואלו התגלו במלואן רק לאחר עדותו של הנתבע 2, תוך גיבוי עדותו בתמונות.

חמישית, עדותו של נתבע 2 מתיישבת יפה עם הדברים, שאותם מסר לחברת הביטוח שלו.

שישית, עיון קפדני בנזקים לרכבים ובחינת זירת התאונה, מקימים יסוד סביר למסקנה, כי העדות של נתבע 2 מתיישבת בצורה הטובה יותר עם מה שארע.

שביעית, תמונות הזירה ומצב הרכבים, מיד לאחר קרות התאונה, תומכים בגרסתו של נתבע 2.

אני סבור, כי התאונה והנזקים, שנגרמו לרכבו של התובע אירעו בשל נהיגתו הרשלנית של נתבע 1, אשר הצטרפה לנהיגה בלתי מיומנת של התובע עצמו, ואפרט:

נתבע 1 התרשל בכך, שנהג את רכבו לתוך כביש, בלא שציית כנדרש לתמרור "האט ותן זכות קדימה", אשר ניצב בכיוון נסיעתו וחסם את כיוון נסיעתו השוטפת של התובע.

נהיגתו הרשלנית של נתבע 1 היא זו שאילצה את התובע לסטות ממסלול נסיעתו, והיא זו שהניע את גלגל האירועים אשר הוליד את התאונה.

נהיגתו הרשלנית של נתבע 1 יצרה את הסיכון התחברותי, הראשוני, אשר אילץ את התובע לסטות שמאלה ממסלולו, ולפגוע עם רכבו ברכבו של הנתבע 2 – גם אם רכבו של נתבע 1 כלל לא נפגע בתאונה.

נתבע 1 ראה את עצמו כמי שלא היה מעורב כלל בתאונה, אך בכך טעותו: העובדה שרכבו לא נפגע אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין נהיגתו הרשלנית אל הנזקים שאירעו לשני הרכבים הנותרים. אלמלא התפרץ אל הכביש, לא היה התובע סוטה מנתיבו ולא היה מתנגש ברכבו של נתבע 2.

לנהיגתו הרשלנית של נתבע 1, הצטרפה נהיגה בלתי מיומנת של התובע. התובע, אשר רכבו היה רתום לעגלה ובה משא, נהג את רכבו, ביום גשם, כאשר הכביש רטוב, במהירות גבוהה, שאילצה אותו לבצע סטייה שמאלה, כדי להימנע מפגיעה ברכבו של נתבע 1.

אלמלא נסע התובע במהירות בלתי סבירה, נוכח תנאי הדרך, לא היה נקלע לאותו מצב מסוכן.

רכבו של נתבע 2, היה אמנם במגמה שמאלה, אך בהתאם לתמונות הוא לא חסם את נתיב נסיעתו של התובע והתובע, הוא אשר סטה שמאלה, אליו, ופגע ברכבו של נתבע 2, בתוך נתיב נסיעתו של זה.

לאור כל האמור, יחוב נתבע 1 בנזק לרכבו של התובע, אך תוך אומדן וניכוי רשלנות תורמת של התובע בשיעור של 30%.

נזקיו הממוניים של התובע הם נזקים מוכחים המעוגנים במסמכים.

נזקיו עולים כדי (9,723 ₪ - נזק ישיר שבחשבונית + 1,160 – שכ"ט שמאי) = 10,883 ₪.

יש לנכות מסכום זה 30%, בגין רשלנות תורמת של התובע, שהם: 3,265 ₪ וביתרה יישא נתבע 1.

ד. סוף דבר:

לאור על האמור, אני מקבל את התביעה.

אני פוסק, כי הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 7,618 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, מתאריך 18.11.11 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע 1 לתובע את ההוצאות הכלליות של משפטו, בסך 100 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, מתאריך 15.3.12 ועד התשלום המלא בפועל.

סה"כ ישלם הנתבע 1 לתובע 7,718 ₪.

רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, יד' אב תשע"ב, 2 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמואל שחרור
נתבע: יוסף סגל
שופט :
עורכי דין: