ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עיזאני(עציר) :

11818-07-12

בפני כבוד השופטת נאוה בכור
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
רחמים עיזאני (עציר)


נוכחים: ב"כ המבקשת – עו"ד יסמין נוי
ב"כ המשי ב – עו"ד גלית יפה
המשיב – הובא

בית משפט השלום בפתח תקווה

פרוטוקול

ב"כ המשיב: התקבל היום תסקיר של שירות מבחן שלמעשה לא בא באיזושהי המלצה.
יחד עם זאת, אני חייבת לומר שאני לא מסכימה עם חלק מהדברים שכתובים בתסקיר.
באשר לראיות לכאורה – המחלוקת שלי היא רק לגבי הסיפא של סעיף 2 לעובדות, שהוא מחזיק בידו חפץ חד. מי שמוסרת את העדות במשטרה לא אומרת את זה.

ב"כ המבקשת: לפי עדות המתלוננת, הגב' אהרוני, היא טוענת שהוא ביקש את הסכין מתמי.
יש מזכר בתיק שדיברו עם המתלוננת סבטלנה שוב ונאמר שם שתמי לא נמצאת בארץ אלא בחופשה ועל כן לא גבו ממנה עדות עדיין.
אני מסכימה, בנסיבות אלה, לכך כי אין ראיות לכאורה הנוגעות לעובדה המצוינת בסעיף 2 לכתב האישום כי המשיב החזיק בידו חפץ חד הנחזה להיות סכין, לאחר שחזר למועדון כשהוא מדמם.

ב"כ המשיב: באשר לעילת מעצר – יש לי בעיה להסכים בתיק הזה לעילת מעצר.
מה נגיד? שכל בן אדם שמנסה לפגוע בעצמו, יש מסוכנות לציבור?
אם בית משפט יקבל את דעתי – אני סבורה שדובר היה בזעקה לעזרה וזה עולה מעדות המשיב ומעדות של המתלוננת סבטלנה. המדובר בזעקה לעזרה.
מה שאני יודעת וזה גם עולה מתסקיר שירות המבחן, הוא למעלה משנה נקי מסמים. הבעיה הנוספת כפי שעולה מהתסקיר היתה כדורי הרגעה שהוא היה בולע.
הוא עצור מה-4/7 ואנו מדברים על חודש ימים שהוא עצור. במהלך החודש הזה, וזה גם עולה מהתסקיר, הוא התנקה גם מאותם כדורים.
אין לי חלופת מעצר להציע.
השאלה היא אם בנסיבות האלה לא ניתן להורות על שחרור שלו בתנאים שיבטיחו את התייצבותו.
אנו יכולים לעצור כל בן אדם שהוא מסוכן לעצמו במסגרת הליך פלילי?
ההקשר של מה שהוא אמר שהוא לא אחראי למעשיו, זה לא אחראי למעשיי במובן של מה שאני יעשה לעצמי. גם סבטלנה אומרת את זה. היא אומרת שהוא לא איים על הסביבה.
להחזיק אותו במעצר זה לא פתרון.

ב"כ המבקשת: באשר לטענות חברתי לעניין הסכין – ישנו מסמך מה-3/7 של הפסיכיאטרית מקופ"ח לאומית והיא מציינת ניסיון אובדני כמספר פעמים בחודש (מקריאה) וכן מציינת שהוא מסתובב עם סכין יפני בכיסו וכן הצמיד סכין לצווארה של רופאה בקופת החולים והמשטרה הגיעה והתערבה.
באשר למזכר של השוטר נגר, נאמר שהמתלוננת סבטלנה ראתה סכין.

ב"כ המשיב: אף אחד לא לוקח אחריות ולא מטפל ופשוט משחירים אותו כדי שהאחריות עליו תעבור מגורם אחד לגורם אחר.
הוא לא ניסה לפגוע באף אחד וכשהוא מגיע פעם ראשונה לאותה סבטלנה הוא אומר – אני פוגע בעצמי, הולך והוא אפילו לא פוגע בעצמו מולה, לא עושה שום דבר מולה.

ב"כ המבקשת: מפנה לתסקיר המעצר באשר לניסיונות המשיב לטפל בעצמו אך בבדיקות השתן נמצאו חומרים.

ב"כ המשיב: אני למדה, מדבריו של המשיב וממה שקראתי בתסקיר – אני מפנה לעמ' 2, פסקה לפני הסוף, שדיברו עם נרקולוג, שכיום הוא מקבל טיפול פסיכיאטרי שאינו ממכר.

ב"כ המבקשת: אני מפנה לפרו' האחרון מ-19/7 שם ב"כ הנאשם הודיע כי הנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו וביקש תסקיר שירות מבחן.


החלטה

1. בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, כשבצידה כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים.
על פי כתב האישום נשוא הבקשה, ביום 2/7/12 בראש העין הגיע הנאשם למועדון קשישים, פגש במרכזת במקום, איים עליה בפגיעה שלא כדין בעצמו בכך שאמר כי אינו אחראי למעשיו, יפגע בעצמו, עזב את המקום, חזר לאחר מספר דקות כשהוא מדמם במספר רב של חתכים בידו השמאלית, ולאחר שהמרכזת-המתלוננת חבשה אותו איים עליה כשאמר לה "את רואה, הבטחתי שאני אפגע בעצמי ואני אפגע עוד".

2. יצוין כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה, כאשר בהמשך לדברי ב"כ המשיב לא הובאו ראיות לכאורה בקשר למפורט בכתב האישום הנוגע להחזקת הנאשם בידו של חפץ חד הנחזה להיות סכין (סעיף 2, שו' 2).
באשר לעילת המעצר – ציינה ב"כ המשיב כי זו לא מתקיימת נוכח סיכון של המשיב לעצמו בלבד ולא לציבור.

3. לאחר שנדרשתי לטיעוני הצדדים ברי, כי קמה עילת מעצר בעניינו של המשיב נוכח עבירת האיומים המיוחסת לו – כאשר בין היתר ציין בפני המרכזת-המתלוננת כי אינו אחראי למעשיו, בין היתר נכונה כוונתו הנלמדת כדברי באת כוחו של המשיב – כי יפגע בעצמו, אך מסוכנות זו של המשיב ברורה אם לעצמו ואם לאחרים באופן אפשרי וממשי.
המשיב מאפיין בעצמו את עצמו כבלתי אחראי למעשיו – ואין לומר כי במצב דברים זה אינו מסוכן לביטחון הציבור, גם אם בשלב זה מיען את מסוכנותו לעצמו.
אין גם להתעלם בענין זה מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהתקבלה בעניינו של המשיב בנוגע לצריכת סמים על ידי המשיב, תיעוד של איומים התאבדות, אשפוז ב"בלינסון" לאחר בליעת כדורי "קלונקס" – אם כי בסופו של דבר ל א צוין כחולה בהגדרה המשפטית של המושג ואין עדות למצב פסיכוטי אצלו וכן כי אינו זקוק לאשפוז.

בתיק החקירה שהוצג בעיוני יש התייחסויות אחרות הנוגעות למצבו של המשיב באשר לניסיונות אובדניים, אשפוז בבית חולים "גהה" ועוד.

לעניין מסוכנותו, לא ניתן גם להתעלם מהאמור בבקשה הנוגעת לר"פ לחובתו של המשיב בעבירות איומים, החזקת סכין, בגינן הושם במעצר בפועל, עבירות סמים וכן עבירות רכוש מרוחקות בזמן.
בגין עבירות סמים אף תלויים ועומדים נגד המשיב תיקים נוספים בבית משפט זה ואף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בגין עבירת איומים והחזקת סכין בן 6 חודשים.

גם בתסקיר המעצר שהתקבל בעניינו של המשיב אין המלצה לשחרורו לחלופה תוך שמתוארת התייחסותו לדבר מעצרו – הוא אינו מבין מדוע נעצר ולמרות שהביע התעניינות להשתלב במסגרת טיפולית – אינו מעוניין במסגרת נוקשה, סגורה או בעלת כללים וגבולות שלהם יצטרך להישמע.
מתועדת התרשמות מחוסר הבנה של המשיב את מצבו והיעדר כוחות להתגייסות ולהשתלבות במסגרת טיפולית כלשהי.
שירות המבחן קבע סיכון גבוה אצל המשיב לעבירות אלימות שחומרתם הצפויה גבוהה וזאת נוכח מאפייני עבירתו, היסטוריה של פגיעות עצמיות, פיזיות, קשות, שימוש לא מבוקר בחומרים פסיכו אקטיביים, קושי בויסות דחפים, אימפולסיביות ותוקפנות ונוקשות חשיבתית.

4. בנסיבות אלה, ובצד קביעתי כי קיימת עילת מעצר, ובהיעדר חלופת מעצר מוצעת או מומלצת – אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

5. בצד האמור, הובא לידיעתי כי התיקים האחרים בעניינו של המשיב קבועים לתחילת ספטמבר 12', וגם התיק העיקרי נשוא הבקשה שבפניי קבוע ליום 4/9/12 – באופן שעד אז ניתן לבחון אפשרויות נוספות במסגרת חליפית להמשך מעצרו של המשיב.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תשע"ב, 02/08/2012 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

10


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עיזאני(עציר)
שופט :
עורכי דין: