ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעל שחמון נגד ענת גרינס :

בפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעת
יעל שחמון (להלן:"התובעת")

נגד

הנתבעים
1.ענת גרינס

2.סוזן דוקטור (להלן:"הנתבעות")

בית משפט השלום בהרצליה

פסק דין

1. תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת כנגד הנתבעות.

התובעת השכירה דירה שבבעלותה ברחוב בורלא בת"א (להלן:"הדירה") לנתבעת 1 בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים, שסומן נספח ז', וצורף לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת (להלן: "הסכם השכירות" או "ההסכם").
בפועל מסתבר שגם הנתבעת 2 שהתה בנכס כל תקופת השכירות ולטענתה הדבר נעשה בהסכמת התובעת ורק מטעמי נוחות, למעשה, מופיעה רק הנתבעת 1 כשוכרת. מכל מקום, בפסק הדין בעקבות תביעת פינוי שהגישה התובעת כנגד הנתבעות, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, בו נקבע עיתוי פינוי הדירה, ובו קיבלה על עצמה הנתבעת 2 לחתום על שטר חוב ובו נקבע כי לגבי תקופת השכירות שנותרה יתקבלו שיקים בחתימת שתי השוכרות, וכן שתיהן תחתומנה על שטר חוב בסך של 80,000 ₪, נשוא התביעה שבפניי.

בפועל הדירה פונתה, בהתאם לפסק הדין שניתן בבית משפט זה בתא"ק 3030-06-08 ע"י כבוד השופט מ' שנהב (כתוארו דאז) מיום 26/10/08, לפיו נקבע כי יש לפנות את הנכס מכל אדם וחפץ עד ליום 27/02/09 (בהמשך אתייחס לטענות התובעת לעניין הפינוי) והתביעה שבפניי מתייחסת לנזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מהפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעות.

תמצית גרסת התובעת:
2. הנתבעת 1 שכרה את הדירה בהתאם להסכם השכירות, במקומה של השוכרת הקודמת, הגב' עפרה ישועה ליית (להלן: "ליית" או "השוכרת הקודמת").
הנתבעת 1 קיבלה על עצמה את כל התנאים וההתחייבויות של השוכרת הקודמת, לרבות הודעה שהדירה היא לשביעות רצונה לאחר שבדקה אותה (סעיף 7 להסכם) וכן את התחייבותה למסור את הדירה כשהיא נקייה ומשופצת (סעיף 5.1(ד') וסעיף 13.1 להסכם).

3. הנתבעת 1 קיבלה את המפתח כשלושה שבועות לפני המועד שנקבע לתחילת השכירות (01/06/06), וזאת למטרת שיפוץ כללי שביקשה הנתבעת לערוך בדירה. למרות השיפוץ שכאמור ביקשה הנתבעת לערוך בדירה, ולמרות התחייבויותיה של הנתבעת להחזרת המושכר משופץ, מסויד ונקי, בהתאם להסכם, הוחזרה הדירה, כשהיא במצב לא תקין והיה נדרש לבצע בה שיפוץ כללי, המגיע לסך של כ-70,960 ₪, בהתאם לחוות דעת המומחה, המהנדס ד"ר אביגדור פורת (להלן: "ד"ר פורת" או "פורת" או "המומחה"), שצורף כנספח א' לתצהיר התובעת. כמו כן הפסידה התובעת 3 חודשי שכירות, בעת שנאלצה לבצע את השיפוץ בדירה לאחר שהנתבעת עזבה אותו, בגין כך היא זכאית לפיצוי נוסף.
מאחר והתביעה היא תביעה שטרית על בסיס השטר שחתמו עליו הנתבעות, עומדת התביעה על סך של 80,000 ₪ בלבד.

4. הנתבעת 1 הפרה את הסכם השכירות עם התובעת כבר בעת שאפשרה לנתבעת 2 וביתה להתגורר בדירה במשך כל תקופת השכירות. התובעת, כופרת בטענת הנתבעות, כי הייתה לכך הסכמה מטעם התובעת, וכי שמה של נתבעת 2, לא צוין בהסכם השכירות, מסיבות של יעילות בלבד. שתי הנתבעות הפרו את ההסכם בכך שהשאירו את המושכר כשהוא לא פנוי מכל חפץ, מלוכלך, לא מסויד וגרמו לו לליקויים כפי שפורטו בחוות הדעת של ד"ר פורת.

5. התובעת, כופרת בטענת הנתבעות, כי בדירה היו ליקויים רבים, כולל התשתיות, אשר פגעו באיכות החיים, וגרמו לנתבעות להוצאות לצורך תיקונם. לטענת התובעת, אין כל היגיון ברצונה של הנתבעת להמשיך ולשכור את הדירה, גם לאחר תום תקופת השכירות, אם מצב הדירה היה כל כך גרוע, ואין אף הסבר לכך שגם כשניתנה לה האפשרות לעזוב הדירה מיד בתחילת תקופת השכירות, בחרה היא שלא לעשות כן.

תמצית טענות הנתבעות:
6. לטענת הנתבעות, הוסכם כי שתי הנתבעות תשכורנה את הדירה למרות שרק הנתבעת 1 מופיעה כצד להסכם השכירות. הדבר לטענתה נעשה מטעמי יעילות. לטענת הנתבעות, לא היה עליהן לפנות את הדירה שכן זכותן היה לממש את האופציה המופיעה בסעיף 18 לחוזה לצורך שכירת הדירה לשנה נוספת. הן הסכימו לפנות את הדירה בפברואר 09, כפי שנקבע בפסק הדין מחודש אוקטובר 2008.

לעניין הליקויים, טוענות הנתבעות, שהן קיבלו את הדירה במצב שדרש שיפוץ הרבה יותר מסיבי ממה שהדבר היה נראה מלכתחילה, כולל טיפול בתשתיות, כמו צנרת וחשמל, שלא ניתן היה לראותם עד שלא אירעו התקלות. בנסיבות אלו, בפועל, הוחזרה הדירה במצב טוב יותר מזו שנמסרה לאחר שהנתבעות ביצעו תיקונים נחוצים עוד בתקופת השכירות. לטענתן, חלק מהליקויים המפורטים בחוות דעת פורת, נובעים מבלאי טבעי של הדירה, אשר הינה דירה ישנה, בת כ-35 שנים, ואין לחייב את הנתבעות בתיקון ליקויים הנובעים מבלאי טבעי.
לטענת הנתבעות, הן עזבו את הדירה במועד כשהיא מסוידת ונקייה וייתכן ונשארו מספר חפצים בגג, אך באופן כללי הדירה הייתה פנויה לחלוטין.

דיון:
7. התביעה שבפניי מתייחסת למעשה לפיצוי בגין ליקויים במושכר. הצדדים אומנם התייחסו להפרת הסכם השכירות, המתייחס לזהות השוכרים, אך בגין כך לא נתבקש כל סעד, ולמעשה לאור הסכמת הצדדים, בדיון שהתקיים בתביעת הפינוי באוקטובר 08 הרי שיש לראות בכך הסכמה בדיעבד, לשכירת הדירה גם על ידי הנתבעת 2, אשר לא מצוינת בהסכם השכירות.

בשולי הדברים יוער, כי יש לראות בשהיית שוכר נוסף בדירה, ללא הסכמה מפורשת, כהפרת הסכם השכירות. יחד עם זאת, לאור הסכמת הצדדים בדיון שהתקיים כאמור באוקטובר 08, אין בכוונתי לחזור ולדון בטענה זו שכן היא באה על פתרונה בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין.

התיק שבפניי מתייחס ברובו לתביעת הליקויים. בעוד התובעת טוענת שהנתבעות גרמו לליקויים בדירה בגינם דורשת היא פיצוי, הרי שהנתבעות טוענות שמדובר בליקויים מסוג של בלאי טבעי, שאין לחייבם בגינן.

8. המחלוקת הראשונה שבין הצדדים המתייחסת לעניין הליקויים, הינה מסגרת ההתחייבות של הנתבעת 1 כלפי התובעת בהתאם להסכם השכירות. התובעת טוענת שהנתבעת 1 קיבלה על עצמה את כל ההתחייבויות של השוכרת הקודמת, דהיינו החזרת הדירה לאחר שיפוץ. ואילו הנתבעת טוענת שהכוונה הייתה לסיוד וניקוי ובוודאי שלא לשיפוץ תשתיות.

9. לטענת הנתבעת, שטר החוב ניתן להבטחת תשלומי דמי השכירות בלבד, ולא ניתן להגישו לביצוע בגין הפרות נטענות נוספות ובוודאי שלא בגין תביעת ליקויים.

10. התובעת לעומתה טוענת, שהן לשון השטר, שאיננה מסויגת מעידה על כי שטר החוב ניתן בגין כל סוגי הפרת הסכמי השכירות, והן בחינת השאלה מבחינה הגיונית שכן סכום השטר גבוה מלכתחילה מיתרת דמי השכירות שהיה על הנתבעות לשלם במועד עריכתו.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי צודקת התובעת, בטענתה ששטר החוב הינה בטוחה לקיום כל התחייבויות הנתבעות בהתאם להסכם השכירות להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין באוקטובר 08 . אינני מקבלת את טענת הנתבעות ששטר החוב מהווה בטוחה אך ורק לגבי תשלום דמי השכירות. העדפתי את טענות התובעת מאחר והן באות לידי ביטוי בלשון השטר, ויש בהם היגיון עסקי רב יותר.

11. הליקויים הנטענים על ידי התובעת בהתאם לחוות דעת פורת:

התובעת צירפה חוות דעת מטעמה של המומחה ד"ר פורת בדבר הליקויים הנטענים בדירה ואשר סוכמו על ידו כדלקמן:

הערכה כספית – ריכוז
נגרות 16,150 ₪
שטיח במדרגות פנימיות 2,500 ₪
אלומיניום / תריסים 9,800 ₪
אינסטלציה סניטרית 4,000 ₪
חשמל/מיזוג 6,450 ₪
פינוי כללי 24,000 ₪
סיוד/ניקוי 5,760 ₪
סה"כ: 68,660 ₪
פיקוח הנדסי: 2,300 ₪

סה"כ: 70,960 ₪ כולל מע"מ

12. מאידך, לטענת הנתבעות , אשר צרפו את חוות דעתו של המהנדס האזרחי קינאי יורם לתצהיר עדות ראשית מטעמם , הן נאלצו להשקיע בדירה את הסכומים המפורטים להלן:

רכישת חומרים ופריטים שונים בעלות כוללת של 3,611 ₪
תיקון טיח וסיד כמפורט בסעיף 56.2 לתצהיר הנתבעת 2 בעלות של 9,711 ₪
תיקוני חשמל לצרכי בטיחות 3,500 ₪
פינוי פסולת 1,285 ₪
רכישת גופי תאורה 800 ₪
פיצוץ בצנרת 2,656 ₪
תיקון מזגן 1,100 ₪
החלפת מנעולים 750 ₪
החלפת שטיח ושפוץ ארונות מטבח אין קבלות
סה"כ: כ- 23,000 ₪

.

13. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לעניין השיפוצים והליקויים ולאחר שעיינתי בחוות דעת מטעם הצדדים הגעתי למסקנה, כי חלק גדול מהליקויים אכן נובע מבלאי טבעי ובעלות תיקונים אלו אין לחייב את הנתבעות. המומחה מטעם התובע העיד, כאמור, כי מדובר בדירה בת 35 או 40 שנה (פרוטוקול מיום 16/12/10, עמוד 16 שורה 33, עמוד 17 שורה 1).
כמו כן, המומחה מטעם התובע לא ראה את הדירה לפני ביקורו במרץ 2009 וכך הוא מעיד:
"ש. אין לך מושג איך הדירה נראתה לפני ביקורך במרץ 2009?
ת. נכון"
(פרט' מיום 16/12/10, עמ' 16, ש' 31-32).
כמו כן, חלק מהפריטים בחוות הדעת של המומחה מטעם התובע נמסרו לו ע"י מר שחמון, לשם דוגמה הארונות באמבטיה ובמקלחות (פרט' מיום 16/12/10, עמ' 17, ש' 18-19); המנעול החסר (פרט' מיום 16/12/10, עמ' 19, ש' 23-24). כלומר, המומחה לא ראה במו עיניו כי חסרים הפריטים הללו והוא קבע כך בחוות דעתו רק משום שמר שחמון העביר לו מידע זה. מיותר לומר כי דבריו של בעל עניין בתיק הינם בעלי משקל נמוך בהרבה ממי שאיננו בעל עניין בתיק.

לאורך חקירתו הנגדית של המומחה ניתן היה להבין, כי הדלתות; הארונות בחדרים ובמטבח והתריסים הם בני עשרים או שלושים שנה (ראו פרט' 16/12/10, עמ' 18 ש' 33, עמ' 19 ש' 1-3, ש'
16-19). כלומר, חלק מהליקויים יכול שנגרם כתוצאה מבלאי טבעי ועייפות החומר ולאו דווקא בשל נזקים שנגרמו ע"י הנתבעות.

בעניין זה העיד המומחה בזו הלשון:
"ש. מפנה לצילום 121, בת כמה הדלת לפי דעתך כמומחה ?
ת. אני לא יכול לדעת לפי התמונה. נראה לי דלת שהיא לא חדשה. יכול להיות אפילו 30 שנה.
ש. נכון שזה דלתות מהדור הישן?
ת. כן. אפשר לומר"
(פרט' מיום 16/12/10, עמ' 18, ש' 25-28).
מנגד ציין המומחה פורת:
לעניין פריט 2 , תיקון והחלפת דלתות, מעיד המומחה:
"ש. זאת אומרת שהדלתות היו ורק יצאו ממסילותיהם נכון?
ת. וגם הושחתו. בסעיף 2. במכות שקיבלו,
ש. יכול להיות ששיני הזמן עשו את שלהם?
ת. זה נראה כמו דבר שנפגע מאדם".
(פרט' מיום 16/12/10, עמ' 18, ש' 21-24).

יש לציין בהקשר זה, כי מנגד הנתבעות קיבלו על עצמן לשפץ את הדירה ולכן חלק מתיקון הליקויים שנעשה על ידן יש לייחס להסכמתן זו. כמו כן, ממכלול הראיות עולה, כי חלק מהליקויים נבעו מהשימוש הספציפי של הנתבעות (לדוגמא הדלת עם המדבקות, הריסת קיר מטבח וכד').

14. בשקלול האמור לעיל לאור אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הליקויים כדלקמן, כאשר לגבי פריטים מסוימים קבעתי סכום יחסי אותו אני מייחסת לליקויים שנגרמו על ידי הנתבעות, ולא מבלאי טבעי:

א. הרכבת ראי באמבטיה- 1,550 ₪.
ב. נגרות דלתות וארונות – 4,500 ₪.
ג. תיקון חלון – 2,300 ₪.
ד. תיקון מקלחת – 2,400 ₪.
ה. תיקוני חשמל - 3,000 ₪.
ו. סילוק פסולת - 5,000 ₪.
ז. סיוד וניקוי בסך של 5,760 ש"ח.
ה. פיקוח הנדסי בסך של 800 ש"ח.
סך הכול התובעת זכאית לפיצוי בגין הליקויים, כאמור לעיל, בסכום כולל של 25,310 ש"ח.

15. הנתבעות אף הן נאלצו לבצע תיקונים שהאחריות לגביהם היא על בעל הבית. לפיכך אני קובעת כי יש לקזז מהסכום שיש לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן: בגין תיקוני חשמל סך של 1,500 ₪, תיקוני אינסטלציה סך של 2,656 ₪ ובגין תיקון המזגן סך של 1,100 ₪ ובס"ה סך של 5,256 ₪.

סוף דבר:
16. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת תוך 30 יום סך של 20,054 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות בסך של 4,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏י"ד אב תשע"ב, ‏02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעל שחמון
נתבע: ענת גרינס
שופט :
עורכי דין: