ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עיסאווי(עציר) :

המבקשת
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

נגד

המשיב
עומר עיסאווי (עציר), ת.ז. XXXXXX372
ע"י ב"כ עו"ד עאטף פרחאת

בית המשפט המחוזי בירושלים

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
הבקשה באה על רקע כתב אישום, המונה שלושה אישומים, ומייחס למשיב עבירות חברות ותמיכה בארגון טרוריסטי, סחיטה בכוח ותקיפה בנסיבות מחמירות.
על פי האמור באישום הראשון, בתאריך שאינו ידוע למאשימה הצטרף המשיב, כבן 20, תושב עיסוויה, לארגון החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (חואתמה) (להלן – החזית העממית או הארגון). הארגון הוכרז בידי ממשלת ישראל כארגון טרוריסטי. המשיב נעשה חבר בוועדה מוועדות הארגון, אשר ניהלה את ענייני הארגון בעיסוויה והשתתף בהפגנת מחאה מטעם הארגון.
על פי האמור באישום השני, בהמשך למתואר באישום הראשון, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, החליט המשיב ביחד עם אחר, חסן עליאן (להלן – חסן), לפגוע בפלוני תושב עיסאוויה (להלן – המתלונן), לאחר שהיו שמועות כי זה רמאי וגנב. במסגרת זו הגיע המשיב עם אחרים ביום 19.3.12 לביתו של המתלונן, כשהם רעולי פנים ומצוידים בנשקים, גרזנים, אלות וצינורות גומי; הוציאו את המתלונן מביתו והפליאו בו את מכותיהם תוך שימוש באמצעים שהיו בידיהם, כאשר שניים מהם אף ירו בכלי הנשק שהיו בידם באותה עת, תוך שהם מתרים במתלונן כי עליו לעזוב את עיסוויה תוך 24 שעות. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות והוא נזקק לתפרים בראשו, הוא איבד את הכרתו ואושפז בבית חולים. כעבור יומיים עזבו המתלונן ומשפחתו את עיסוויה.
על פי האמור באישום השלישי, בהמשך למתואר באישום הראשון, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך לפני האישום השני, החליט המשיב, ביחד עם חסן וחברי הוועדה המוזכרת באישום הראשון, לפעול לסילוקו של אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה מעיסוויה, אחר שסברו כי הוא סוחר סמים. הם הגיעו לבית של אותו אדם, הכו אותו ובעקבות כך עזב את עיסוויה.
לצורך עיגון האמור באישום בראיות לכאורה הובאו בפניי שלוש הודעות שמסר חסן ביום 20.5.12; 21.5.12; 28.5.12; וכן הודעה ובה זיהוי לפי תמונות מיום 30.5.12 (להלן יכונו הודעותיו של חסן לפי סדרן – הראשונה, השניה, השלישית ו-הרביעית). כן הובאה בפניי הודעתו של מוחמד עביד מיום 17.5.12 (להלן – הודעת מוחמד). להשלמת התמונה יצוין, כי בגין הפרשייה הוגשו מספר כתבי אישום, לרבות כנגד חסן ומוחמד, אשר נעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.
המיוחס למשיב באישום הראשון נתמך בהודעתו השניה והשלישית של חסן; המיוחס למשיב באישום השני נתמך בהודעתו של מוחמד, וכן בהודעתו השלישית של חסן, שבה הוא מתאר את תכנון ביצוע האמור באישום השני; המיוחס למשיב באישום השלישי נתמך בהודעה השלישית של חסן.
סנגורו המלומד של המשיב טען, כי אין ראיות לכאורה כנדרש בשלב זה, ולחלופין כי קיימת חולשה ראייתית המצדיקה הזמנת תסקיר בכל הנוגע למרשו, בשל העניינים הבאים: ראשית, לטענתו, בכל הנוגע למרשו, ניכרת חולשה יחסית ופירוט מינימלי בכל הנוגע לאיזכורו בהודעות; שנית, ההודעות נעדרות חיזוק, אף שמדובר בעדות שותף מפלילה; שלישית, למעשה, הזיהוי השמי של המשיב בהודעות איננו ברור, אחר שכונה בהן "עומר האני מוסטפא", אף ששמו "עומר האני עיסאווי".
אחר שעיינתי היטב בהודעות, אינני סבורה כי הטענות האמורות מקימות סימני שאלה סביב התשתית הראייתית לכאורה, המצדיקים, בנסיבות העניין ולנוכח העבירות החמורות המדוברות, הזמנת תסקיר.
אתחיל באחרון ראשון. המשיב מופיע בשמו הרשמי, "עומר האני אל עיסאווי", בהודעתו השלישית של חסן (שורה 17-18), כחבר הוועדה מטעם החזית הדמוקרטית בעיסוויה; באותה הודעה (שורה 46) מוזכר גם השם "עומר האני מוסטפא" כמי שהיה מעורב בחלוקת כרוזים כנגד החשוד בסחר בסמים, הנזכר באישום השלישי, ובהכאתו. הזהות בין "עומר האני מוסטפא" לבין המשיב מעוגנת בהודעתו הרביעית של חסן, עת הובאו בפניו כשמונה דפים ובכל אחד מהם מספר תמונות לזיהוי שמי של אנשים המוכרים לו. 8 מן התמונות הוא מנה כאנשים המוכרים לו מעיסוויה, ובין היתר זיהה את תמונת המשיב כתמונת אדם המוכר לו, באופן הבא: "מספר 2 אני מכיר אותו. שמו עומר מוסטפא לאביו קוראים האני, הוא גר בעיסאוויה, הוא סיים לימוד תיכון איתי". סבורה אני כי די בדברים אלו כראיה לכאורה לכך שהמשיב מכונה "עומר האני מוסטפא". אף אם בפי הסנגור המלומד טענות כנגד אופן עריכת מסדר הזיהוי, עומדים הדברים בשלב זה כראיה לכאורה, בפרט לנוכח כך שאין מדובר במסדר זיהוי שבו התבקש חסן לזהות מעורבים בפרשה זו או אחרת, אלא התבקש למנות שמות של אנשים המוכרים לו מבין תמונות רבות שהוצגו לו, ובאופן ספונטני ציין כי שמו של המופיע בתמונת המשיב הוא "עומר האני מוסטפא". כלומר, קיימת ראיה לכאורה לכך שהמשיב מכונה בשם האמור, לצד שמו הרשמי, המוכר לנו. אציין, כי אינני מוצאת כרסום של ממש מכוח הטענה כי עת עיין חסן בתמונת המשיב, הזכיר את שמו כמי ש"סיים לימוד תיכון איתי", אף שלדברי המשיב לא למדו יחדיו בבית ספר תיכון. אין מדובר בטענה מתאימה לשלב בו מצויים אנו, בעת בדיקת קיומן של ראיות לכאורה. מכל מקום, כלל לא ברור כי במילים "הוא סיים לימוד תיכון איתי" מכוון חסן לכך שהשניים למדו בבית ספר אחד, וסביר לא פחות להניח כי דבריו של חסן כוונתו לכך ששניהם סיימו לימוד בבית ספר תיכון באותה עת, כלומר, הם בני אותו שנתון לימודים.
אשר לטענה בדבר חיזוק – מקובלת עליי טענה המבקשת כי דבריו של חסן מחוזקים מכוח העובדה ששניים אותם הפליל בהודעותיו בחברות בחזית העממית – עלי מוסטפא ומוחמד – הודו בכך עת נחקרו במשטרה. בנוסף, בכל הנוגע להודעתו של מוחמד, המהווה ראיה לכאורה למיוחס למשיב באישום השני, באה הודעתו השלישית של חסן כחיזוק, עת מתארת היא את תכנון האירוע בידי ועדת החזית העממית בעיסוויה (שורות 51-55 שם). כך, בהודעה השלישית (שורות 17-18) מונה חסן את המשיב כאחד מחברי הוועדה האמורה. בנוסף, שני המפלילים, חסן ומוחמד, שייכו את המשיב לחזית הדמוקרטית. כפי שנפסק "חיזוק הינו תוספת ראייתית מאמתת, דהיינו תוספת הבאה לאמת את דברי העד ואין היא צריכה להתייחס לשאלה השנוייה במחלוקת דווקא או לאישום כנגד עבריין מסויים" (ראו: ע"פ 7758/04 אלקאדר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 19.7.07) וכן החלטת כבוד השופט מ' סובל במ"ת 7639-07-12 מדינת ישראל נ' כאמל אבו רמילה (טרם פורסם 30.7.12)). דברי החיזוק, לכאורה, דלעיל להודעות שהובאו עומדים בדרישה זו במידה הנחוצה בשלב זה של הדיון, וביתר.
אשר לטענה בדבר איזכור מינימלי של המשיב בהודעות – מעיון בהודעות עולה, כי האיזכור אינו כה מינימלי, אף שאין ספק שקיימים אחרים המוזכרים פעמים רבות יותר. מכל מקום, אינני מוצאת בכך חולשה ראייתית בכל הנוגע למה שכן נאמר בנוגע למשיב בהודעות. אדרבא, יש מקום לסברה, כי איזכור שמו של אדם ללא פרטנות רבה מחזק את אותם דברים שנאמרו בקשר אליו, שכן שולל הוא טענה בדבר נקמנות וטפילת האשמה מכוונת על מנת להזיק.
קיצורם של דברים, הובאה בפניי תשתית ראייתית לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום, המקים חזקת מסוכנות של ממש. אינני מוצאת חולשה ראייתית בכל הנוגע למיוחס למשיב בכתב האישום, המצדיקה הזמנת תסקיר בעניינו. למשיב מיוחסות בכתב האישום עבירות חמורות – עבירות בטחוניות ועבירות סחיטה בכוח ותקיפה בנסיבות מחמירות. הסיכון הבטחוני והסיכון לשלום האדם ולשלמות גופו העולה מכתב האישום, מגלמים כל אחד מהם מסוכנות נכבדה. כך הוא בוודאי כשהסחיטה בכוח והתקיפות שבכתב האישום, בפרט התקיפה הקשה באישום השני, נעשו על רקע חברות בארגון טרוריסטי, על רקע אידיאולוגי. השילוב בין השניים מקים מסוכנות מוגברת על גב המסוכנות המשמעותית שבכל אחד מן העניינים בנפרד.
אשר על כן מורה אני על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
ניתנה היום, י"ד באב תשע"ב, 02 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עיסאווי(עציר)
שופט :
עורכי דין: