ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גובלי גובלי בע"מ נגד גובלי בע"מ :

בקשה מס' 1
בפני כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

מבקשת

נגד

משיבה
גובלי בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד נ. בר אילן

בית משפט השלום בחיפה

החלטה

בפניי אוחד הדיון בשתי התנגדויות לביצוע שטר, כדלהלן:
מספר תיק
מספר צ'ק
זמן פרעון
סכום
בית משפט 6259-02-12
הוצל"פ 02-58831-11-5
3509
30/5/11
30,000 ₪

3510
30/6/11
30,000 ₪

3511
31/7/11
30,000 ₪
בית משפט 50164-02-12
הוצל"פ 02-10230-12-7
3512
31/8/11
30,000 ₪

3513
30/9/11
30,000 ₪

3514
30/10/11
30,000 ₪
סה"כ

180,000 ₪
הצ'קים נמסרו לנפרעת, הרשומה בהם, פנורמה - פרינט טכנולוגיות עיבוד חזותי בע"מ (להלן: "הנפרעת"), הם הוסבו ע"י הנפרעת וע"י המשיבה, וחוללו בהוראת ביטול.
המבקשת התגוננה בטענה כי מסרה לנפרעת במועד כלשהו בחודש מאי 2010 את הצ'קים דלעיל, ובסה"כ צ'קים ע"ס 700,000 ₪ עבור אספקת שירותים דיגיטליים (נספח א' להתנגדות). המבקשת טענה כי הנפרעת הפרה את ההסכם, הוציאה חשבוניות פיקטיביות, חייבה את המבקשת על עבודות שלא בוצעו או במחירים שלא הוסכמו, ועוד כהנה וכהנה פעולות לא חוקיות ולא מוסכמות. המבקשת טוענת כי עם גילוי ההפרות ביטלה את הצ'קים, וכי הנפרעת העבירה את הצ'קים למשיבה על מנת להיפרע מהם למרות שלא היתה זכאית לעשות זאת. ביחס למשיבה טוענת המבקשת כי אינה מכירה אותה, ולא היה לה קשר עימה, אך היא טוענת כי המשיבה ידעה או אמורה היתה לדעת ולפחות לברר אצל המבקשת האם הצ'קים אמורים להיפרע, לאור הסכום הגבוה והיכרותה עם הנפרעת.

בדיון בפניי נחקר המצהיר נגדית על תצהירו, והצדדים סיכמו בכתב.

בחקירה הנגדית התבררו העובדות, ודין ההתנגדויות להידחות.

ראשית, ברור כי ההסכם מחודש מאי 2010 אינו כפי שהוצג, הסכם עבודה, אלא הינו הסכם למסירת צ'קים שהנפרעת תוכל להעביר לצדדים שלישיים, ונשמטת הטענה הבסיסית לפי הנפרעת לא היתה רשאית להעביר את הצ'קים למשיבה. בחקירתו הנגדית ענה המצהיר:

"ת. כל השיקים ניתנו לפנורמה.
ש. מראש? במעמד חתימה?
ת. כן.
ש. ואז הם הוסבו על ידי פנורמה לפרל בנימין זאב ולגובלי?
ת. כמו שצריך, כן, הוא העביר את זה למלא אנשים.
ש. לאחר שנתתם את השיקים הוא הסב אותם נכון?
ת. כן." (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 5-11).

כלומר שהנפרעת היתה רשאית להעביר את הצ'קים לצדדים שלישיים, ועשתה זאת בפועל, ומיד לאחר מסירתם ע"י המבקשת, בידיעת המבקשת ובהסכמתה. זו היתה מטרת ההסכם.
שנית, הטענה העיקרית הינה טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, או טענה סתמית להפרת הסכם, שאינן מקנות רשות להתגונן.
"הדוגמה הקלאסית לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, היא הספקת ממכר פגום, קרי-ממכר הנופל באיכותו מן המוסכם... כאשר כשלון התמורה החלקי הוא בלתי קצוב, "עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה היתה גורעת מערכו של השטר". משום כך קבעה הפסיקה כי הטענה לא תתקבל, והתובע יזכה בפסק דין בעילה השטרית, לאחר מכן הקונה יהיה שראי להגיש נגד המוכר תביעה בגין אי ההתאמה (ש. לרנר, "דיני שטרות", עמ' 335).
"... נותרו למערערת רק הטענות, שהמשיב לא מילא את ההסכם, מכיון שהוא סיפק לה סחורה שונה מזו שהזמינה והיו דברים שאותם לא סיפק לה. כפי שבצדק צויין בפסק- הדין של בית-המשפט המחוזי, אלה הן טענות של כשלון תמורה חלקי וטענות כאלה אין להעלות בבקשה לרשות להתגונן, אלא אם היו למערערת תביעות נגד המשיב בקשר עם הפרת ההסכם, היה עליה להגיש תביעה על כך" (ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי, פ"ד ל(3) 437).
המבקשת טענה טענה לתרמית, הפרת הסכם, חיובי יתר ועוד, אך המצהיר לא מסר ולו פרט עובדתי אחד: מספר או סכום. כל שצורף, על דרך של הפנייה סתמית למכתב מיום 3/2/11 וטופס כלשהו, שמקורו לא הוברר. במכתב מציין הכותב בשם המבקשת שש דוגמאות לאי התאמות חלקן משנת 2009 ואחת מחודש מרץ 2010, כל אחת בסכום של מאות שקלים בודדים. אך יש לזכור כי במסגרת ההסכם ממאי 2010 נמסרו לנפרעת 700,000 ₪ עבור עבודות בעתיד. בנסיבות העניין המבקשת לא עמדה בחובה להתכבד ולפרט כנגד איזה חלק של התביעה היא מתגוננת, ולנקוב בסכומים, חשבונות ומועדים:
"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית עמ' 193).
ממילא מוכח כבר עתה כי לטענה אין נפקות, שכן המדובר בטענות בעניין אירועים שמלפני מסירת הצ'קים, ובמיוחד שהטענות הועלו כלפי הנפרעת רק בחודש פברואר 2012, בעוד שהמבקשת יודעת כי הצ'קים נמצאים בחזקת צדדים שלישיים שונים כבר מאז מאי 2010 או בסמוך לכך.

כפי שנקבע בפסיקה שצוטטה לעיל, במקרה כזה עומדת למבקשת הזכות לתבוע את הנפרעת, והיא אף טענה כי עשתה זאת, אלא שהתברר שמי שתבע זו הנפרעת את המבקשת (ת"ט 12298-03-11). עוד התברר כי התנגדות המבקשת בטענות דומות, המתבססות על אותו הסכם ממאי 2010 כבר נדונה ביחס לנושה אחר (ת"ט 12327-04-11 ויקטוריה פוטו פרינט נ' פרל בנימין זאב) ובית המשפט קבע כי ההתנגדות כללית וסתמית וחייב את המבקשת להפקיד את מלוא סכום החוב בתיק. לא הוברר אם הסכום הופקד, אך מהעובדה שהתיק סגור, ניתן להניח כי הסכום לא הופקד. התיק האחרון, שמספרו הוצהר ע"י המבקש בטעות כתיק המתנהל בין המבקשת לפנורמה, מעיד כי אכן הצ'קים שנמסרו לנפרעת בהסכם דנן פוזרו ע"י הנפרעת לנושים שונים, כפי שאמר העד.

אין רלוונטיות להלכה לפיה אחיזה כשורה מתבררת רק בשלב שלאחר קבלת ההתנגדות בטענות כלפי הצד הקרוב (ע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור פ"ד י"ח 84), משהתברר כי אין למבקשת טענות כלפי הצד הקרוב, כי לא פירטה אותן כנדרש, וכי המשיבה נעשתה אוחזת של הצ'קים לפני שלמבקשת נודע על כשלון התמורה, מקל וחומר כי המשיבה לא יכולה היתה לדעת. הטענה כי על המשיבה היה לפנות למבקשת טרם קבלת הצ'קים ולברר עמה אם הצ'קים ייפרעו אינה רלוונטית, שכן לו היתה המשיבה מבררת עובדה זו עם המבקשת לא היתה מקבלת תשובה שונה, שכן המבקשת העלתה את הטענה כלפי הנפרעת רק בחודש פברואר 2011, שמן רב לאחר קבלת הצ'קים. ממילא "זכות הקניין של המסחר" כלשון פקודת השטרות [נוסח חדש] לא היתה פגומה. כאמור הצ'קים נועדו להסבה. עולה אם כן, כבר בשלב זה, כי למשיבה עומדות כל החזקות של פקודת השטרות, והמבקש לא העלתה כל טענה שתקנה לה רשות להתגונן בפני התביעה.

בנסיבות העניין ההתנגדות לביצוע שטר בשני התיקים נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,000 ₪.
ההליכים בשני תיקי הוצל"פ שבכותרת יחודשו.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גובלי בע"מ
נתבע: גובלי בע"מ
שופט :
עורכי דין: