ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליאס סיאהם נגד ולדמיר חיימוביץ :

בפני כבוד השופט דאוד מאזן

תובעים

אליאס סיאהם

נגד

נתבעים

1.ולדמיר חיימוביץ
2.הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

בית משפט השלום בקריות

פסק דין

1. כללי;

מונחת לפני תביעת נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2. העובדות הצריכות לעניין ;

התובעת , ילידת 26/5/1951 , רווקה ובטרם הייתה מעורבת בתאונה, עבדה כספרית עצמאית.

ביום 2/8/2007 בשעות הערב , בהיותה הולכת רגל פגע בה רכב מ.ר. 29-601-26 הנהוג בידי נתבע מס' 1. נתבעת מס' 2 הודתה בהתרחשות התאונה וגם בקיומו של כיסוי ביטוחי. על כן, כל אשר נותר במחלוקת בין הצדדים, הינו היקף נזקיה של התובעת.

התובעת הועברה לבית חולים הגליל המערבי בנהריה, שם נבדקה ואובחנה כסובלת משבר בעצם הרדיוס ימין , שבר תת ראשי בפומר ימין עם תזוזה. התובעת אושפזה לתקופה של 5 ימים בבית החולים בוצע שחזור סגור וקבוע פנימי בעזרת 3 ברגים חלולים בירך ימין. כמו כן השבר בעצם הרדיוס טופל שמרנית באמצעות גבס.

התובעת שוחררה לביתה ביום 6/8/2007, עם המלצות לקבלת טיפול תרופתי כנגד כאב, המשך טיפול ומעקב אורטופדי הליכה בעזרת הליכון ללא דריכה על הרגל ואף צויין במכתב השחרור "זקוקה לשחרור באמבולנס".

בחלוף חודש ימים מיום שחרורה הורד הגבס והחלה בטיפול פיזיוטרפי. כעולה מהתיעוד הרפואי הרב שהונח בפני , התובעת סבלה מהגבלה ניכרת בפרק ירך ימין , וסובלת מהגבלות באיזור כף יד ימנית.

3. חוות דעת ראשונה מטעם מומחה בית המשפט ;

בית המשפט מינה את דר' קליגמן מרדכי כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה. המומחה בדק את התובע ביום 16/4/09 . בבדיקתו ציין המומחה כי אבחן בשתי צלקות ניתוחיות עדינות לטרליות, אינן מורמות מעל העור ואינן בולטות.

עוד מצא המומחה מטעם בית המשפט שהתובעת סובלת בירך מהגבלת תנועות מלווה בכאבים, ובשורש כף יד ימין רגישות והגבלה.

המומחה ציין כי מצא הגבלה ניכרת בתנועות מפרק הירך מימין בסיבוב פנימי וחיצוני ובפסוק ללא הגבלה בכיפוף, וקבע שהנכות האורטופדית היא בשיעור 20% בגין הגבלה בתנועות ירך ימין ואף ציין כי במידה ותבצע ניתוח של החלפה שלמה של מפרק הירך מימין, שיעור אחוז הנכות הרפואית לא ישתנה אך תהיה הקלה ניכרת בתפקודה.

ביחס לנכות בכף יד ימין קבע 5 % נכות.

על כן, הנכות המשוקללת על פי חוות הדעת של מומחה בית המשפט עומדת על 24%.

4. ניתוח של החלפה של מה של מפרק בירך;

בבדיקת מיפוי עצם שבוצעה ביום 29/4/08 הדגימה קליטה מוגברת בשורש כף היד וירך ימין ללא עדות ל AVN ; מספר חודשים לאחר מכן בבדיקת מיפוי עצם שבוצעה ביום 2/12/08 הדגימה AVN נרחב באספקט עליון קדמי והומלץ לה על ביצוע ניתוח של החלפה של מפרק ירך ימין.

התובעת אושפזה בבית חולים רמב"ם מיום 18/8/09 ועד 24/8/09 ( 7 ימים) ובוצע ניתוח של החלפה שלמה של פרק ירך ימין.בעקבות הניתוח המשיכה התובעת במעקב אורטופדי ממשוך.

5. חוות דעת נוספת מטעם מומחה בית המשפט;

המומחה בדק את התובעת פעם נוספת לאחר הניתוח ביום 7/12/10 . המומחה מצא כי קיימת צלקת לטרלית אחורית באורך 19 ס"מ, צלקת דקה ועדינה, וזאת בנוסף לשתי צלקות ניתוחיות קודמות כפי שמצא אותן בבדיקתו הקודמת.

המומחה מצא שהתובעת סובלת מהגבלה מלווה בכאבים בירך ימין, אם כי חל שיפור בתנועות מפרק הירך מימין . ביחס לכף יד ימין לא מצא כל שינוי.

המומחה לא העניק נכות בגין הצלקות הניתוחיות , והשאיר את הנכות המשוקללת על מכונה בשיעור 24% כשנכות זו מורכבת מ- 20% בגין הפגימה בירך ימין ו- 5% בגין הפגימה בשורש כף יד ימין.

הנכות הרפואית;

א. התחום הפלסטי;

המומחה בחוות דעתו הראשונה מצא שתי צלקות ניתוחיות עדינות לטרליות , אינן מורמות מעל העור ואינן בולטות. בחוות דעת הנוספת ובעקבות הניתוח של החלפת פרק ירך ימין נוספה צלקת נוספת באורך 19 ס"מ שתוארה על ידו דקה ועדינה.

המומחה לא העניק בגין כך אחוזי נכות.

בחקירתו בפניי אישר המומחה כי יש להעניק נכות פלסטית וכך הוא השיב לב"כ התובעת:

" מדובר פה באישה בת 60 וגם אם הצלקת של ה-20 ס"מ דקה ועדינה.הייתי מוסיף לה נכות אסתטית מסוימת, אך בטח לא 20% היא לא מכאיבה.הייתי מוסיף נכות בסביבות 5% - 10%,לא התייחסתי לזה וקשה לי לומר במדויק."

( עמוד 15 לפרוטוקול הדיון מיום 13/12/11 שורות 22-24).

המומחה בחקירתו ציין שמדובר בצלקת לא מכאיבה .

במכלול הנתונים שבפני ובשים לב לאורך הצלקת, קיומן של צלקות נוספות אני קובע כי נכות הפלסטית של התובעת בשיעור 10%. איני מקבל את האבחנה שערך המומחה בעניין הגיל לגבי קיומה של הצלקת ואחוז הנכות שיש להעניק בגין הנכות הרפואית. שאלת הגיל וההשפעה של הצלקת בין בחורה צעירה לבין גברת בגילה של התובעת מיקומה בהשפעת הנכות הרפואית, שיקולים אלה רלבנטים לעניין ההשלכות וההשפעות של הנכות, אך אין הם רלבנטיים בעת קביעת אחוזי הנכות הרפואית.

שאלת הגיל בקביעת הנכות הרפואית בעקבות צלקת אינה שאלה רלבנטית, כך הוא נוסח התקנה והדין; שאלת הגיל כן רלבנטית בעת הערכת השפעת הצלקת על התפקוד או אז משקלל בית המשפט נתון זה במהלך שיקוליו.

על כן, אני סבור כי יש להעניק נכות בשיעור 10%.

ב. בתחום האורטופדי.

למעשה אין חולק בין הצדדים לגבי הנכות הרפואית ומטרת חקירתו של המומחה הייתה לאמוד את ההשפעה של הנכות על תפקודה של התובעת על מנת לסייע לבית המשפט בהערכת נכותה התפקודית. הנכות הרפואית של התובעת כדלקמן :

5% בגין הפגימה בשורש כף יד ימין בהתאם למחצית סעיף 41 (10) ה' לבמבחנים של המוסד לביטוח לאומי.

20% בגין הפגימה בפרק ירך ימין.

המומחה מטעם בית המשפט העניק את הנכות בחוות דעתו הראשונה על פי תקנה 48(1)(ו) תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. יש לציין כי בגוף חוות הדעת צויינה תקנה 48(2) (ו) אך המומחה הודה כי מדובר בטעות והכוונה לסעיף 48(1)(ו).

בחוות דעתו השנייה העניק את אותה נכות והפעם מכוח סעיף סל 35(1)(ג) שכותרתו השפעה בינונית על כושר הפעולה. כאשר קיים סעיף ספציפי בתוספת לתקנות אשר מתייחס לפגיעה בפרק ירך, סעיף 48(1), אין זה ראוי לרוקנו מתוכן ולפסוק נכות בשיעור זהה לתובעת מכוח סעיף כללי. יחד עם זאת ובשל העובדה כי במקרה זה אין הבדל מבחינת הנכות הרפואית בין שני המקורות, אין מקום להתערב כלל ועיקר בקביעת המומחה בשיעור הנכות.

קביעתו של המומחה היא סבירה והגיונית ביחס לשיעור הנכות ואין מקום להתערב בה.

6. הנכות התפקודית;

נקודת מחלוקת עיקרית שנתגלעה בין הצדדים נסבה על שיעור הנכות התפקודית של התובעת. ככלל, ראוי לדייק ולהבחין בין נכות תפקודית לבין אובדן כושר השתכרות - ע"א 3049/93 ג'רוסיאן נ. רמזי, פ"ד נב(3) 792. במקרה שלפנינו, נבחן את השלכות התאונה על כושר השתכרותה של התובעת, וגם על תפקודה הכללי, לצורך ראש הנזק של עזרת צד ג'.

קביעת הנכות התפקודית מסורה לבית המשפט, אך ב"כ הנתבעת חקר את דר' קליגמן במיוחד בנושא המגבלות התפקודיות של התובעת בעקבות החלפת פרק ירך ימין.

אומר כבר עתה כי אנשים עם נכות קשה מסוגלים לעשות דברים, אינם בין יום ולילה הופכים למושבתים מלבצע כל מעשה הן בפעולות מחיי היום יום או במהלך העבודה , אך השאלה היא, באיזה מאמץ , כאב , סבל הדברים נעשים, בהשוואה לאנשים ללא פגיעה זהה לפגיעתם .

מן המפורסמות הוא, כי אין בהכרח זהות בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית ועל בית המשפט "לבחון תמיד את מידת 'התפקודיות' של הנכויות הרפואיות ואת המאפיינים הספציפיים של המקרה ושל הנפגע" – ע"א 4946/06 צל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 31.3.2008) ; זאת ועוד יש לקחת בחשבון את המצב הרפואי העדכני, ואת תפקודה של התובעת בעבר, לפני התאונה ולאחריה.

התובעת היא ספרית במקצועה , ניהל מספרה ועבדה כעצמאית. התובעת עבדה בין השעות 10:00 עד השעה 19:00 ולפעמים עד השעה 22:00 או 23:00 ( ראה עמוד 31 שורות 13 ו-14).

עבודת הספרות היא עבודה פיזית קשה הדורשת עמידה לאורך שעות ומאמץ פיזי עצום בידיים . התובעת שבפני נפגעה הן ביד הדומננטית יד ימין ונפגעה בברך ימיין. מדובר בפגימות הפוגעות בדרישות הבסיסיות למקצוע הספרות. הפגימה ביד פגעה קשות ביכולת השימוש ביד ימין הדומננטית והפגיעה ברגל פגעה קשות ביכולת העמידה , הפגיעה בשים לב לאופי המקצוע, טיבו , דרישותיו, היא פגיעה קשה ואנושה.

התובעת לפני התאונה תפקדה ללא כל קושי ולאחר התאונה קבע הרופא התעסוקתי כבר ביום 28/9/08 ,כשידע כי עולה האפשרות לבצע את ניתוח החלפת פרק ירך קבע בת/7 את הדברים הבאים:

" לנוכח מצבההבריאותי ולאחר מעקב של יותר מחצי שנה הגעתי למסקנה שהנ"ל בלתי כשירה לעבודתה כספרית או כל עבודה אחרת שדורשת עמידה והליכה ממושכת לטווח זמן הנראה לעין.ניתנת המלצה על מימוש זכויותיה במסגרת ביטוח אובדן כושר עבודה במידה וקיים."

זאת ועוד, מצבה של התובעת אינו פשוט גם לאחר התאונה וההקלה שמתוארת בחוות דעת המומחה השנייה ובחקירתו בפני היא ביחס לבדיקה הראשונה, מדובר בהקלה לעומת המצב הקודם ועדיין המצב שלאחר מכן פוגע פגיעה אנושה במקצועה של התובעת.

לא התעלמתי מהדברים שציין המומחה ביחס לתפקודה בפעולות היום יומיות לאחר התאונה, תיאור זה נוגע למיטב הבנתי להשלכה של עזרתת צד ג' והיקפה . זאת ועוד גם יש לשקול את דבריו במסגרת הכוללת, שכן גם לאחר הניתוח מדובר בהגבלה בהטיה, קירוב וסיבוב .

על כן במקרה זה איני סבור כי הנכות הרפואית תואמת את הנכות התפקודית במקרה זה.לטעמי נכותה התפקודית גבוהה מזו הרפואית בשים לב לאופי המקצוע ודרישות הפיזיות והפגיעה המשולבת הן ביד הדומננטית והרגל, שילוב אשר לטעמי הגדיל את הנכות התפקודית בצורה משמעותית. נכותה האורטופדית המשקוללת בלבד היא 24%, לטעמי ראוי להעמיד את הנכות התפקודית במכלול הנתונים שהובאו בפני בשיעור 40%.

אבהיר כי בקביעה זו לא נכללה הנכות הפלסטית שאין לה כל היבט תפקודי.

7. בסיס השכר;
התובעת עצמאית , ניהלה ספרים כדין. לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת כי בעקבות התאונה ביקשה התובת להגדיל את הכנסותיה ובכך גדלה הכנסתה החייבת במס ביחס לשנים קודמות. גם בתום חקירת התובעת רו"ח מטעמה, ועיון במכלול המסמכים ,לא ניתן לומר כי טענה זו מופרכת. טענה זו יש בה בסיס.

יחד עם זאת אין לשלול לחלוטין את ההגידול בהיקף ההכנסות, אי לכך יש לבצע ממוצע בין השנים האחרונות ולהעמיד את בסיס השכר נכון להיום משוערך על סך 4,300 ₪ נטו וזאת כממוצע בין שנת 2006 ו 2007.

נזקי התובעת:-

א. כאב וסבל:-

הבסיס לחישוב הנכות המשוקללת בשיעור 31.6 % ( כולל הנכות הפלסטית). החישוב הוא בגין הנכות, 12 ימי אשפוז והפחתת גיל מתאימה בתוספת ריבית על סך 50,000 ₪.

אעיר כי גם התשלום התכוף בחלקו עבור הכאב והסבל , גם הוא יהיה משוערך ליום מתן פסק הדין.

ב. הפסדי שכר בעבר:-

ב.1. תקופה ראשונה :מאז התאונה ועד ליום קביעת שיעור הנכות הצמיתה בידי מומחה מטעם בית המשפט דהיינו מהתקופה של 2/8/07 ועד ליום 17/4/09 שבו נקבעה נכותה הצמיתה לראשונה , לא הייתה מסוגלת התובעת לכל עבודה. קביעה זו נתמכת באישור מחלה , עמדת רופא תעסוקתי שקבע שאינה כשירה לעבודה כספרית.

המומחה מטעם בית המשפט לא קבע אחוזי נכות מזנית .

על כן אין בחוות דעתו דבר שיכול לשלול קביעה זו.

על כן התובעת שהתה באי כושר מלא למשך 21 חודשים.

הפסדה בגין תקופה זו 21* 4,300 ₪ = 90,300 ₪.

ב.2. תקופה שנייה : מיום 1/5/09 ועד ליום מתן פסק הדין במשך 39 חודשים. הפסדה הוא 39*4,300 ₪ *40% = 67,000ש"ח.

סה"כ הפסד שכר בעבר עומד על סך 157,300 ₪.
ג. הפסדי שכר בעתיד:-

נוכח גילה, הפגיעה הקשה, סגירת העסק ופגיעת מקור הכנסתה, קביעותיו של מומחה בית המשפט והרופא התעסוקתי, ראוי בנסיבות העניין לפסוק חישוב ארתמיטי מלא עד גיל 67. על כן מגיע לתובעת פיצוי כלהלן:

4,300 ₪ * 40% *63.3042 = 108,400 ₪.

ד. הוצאות רפואיות עבר עתיד.
הנני פוסק סכום כולל של 15,000 ₪.

ה. הוצאות נסיעה וגם כלליות עבר ועתיד:-
הנני פוסק לתובעת סכום כולל של 8,000 ₪.

ו . עזרת צד ג' עבר:-

התובעת רווקה ללא ילדים ומתגוררת בגפה בדירה שכורה ואשר שימשה גם כמקום מגורים וגם כמקום לניהול עסקה. אין ספק כי פגיעתה של התובעת הצריכה מתן עזרה מלאה לתקופה שלאחר התאונה בכל הפעולות היומיות שלה וכן בביצוע עבודות משק ביתה הדורשים פעולה פיזית . המדובר בפגיעה חמורה אשר בגינה הייתה התובעת מרותקת למיטתה ולאחר מכן נזקקה לתקופה ממושכת להיעזר בקביים.

התובעת קיבלה עזרה מבני משפחתה כעולה מעדותה ועדות יתר העדים כמו כן, התובעת הייתה מאושפזת בגין התאונה הראשונה לתקופה ממושכת ובתקופה זו ביקרו אותה בני משפחתה סעדו אותה וטיפלו בה.

מאז התאונה נזקקה לעזרה חריגה וצמודה בשל תקופת הריתוק הארוכה בה נאסר עליה לדרוך על הרגל ובשל הפגיעה המשולבת בין כף שורש יד ימין וירך ימין, הדבר המקשה על ביצוע העבודות היום יומיות .

העזרה אשר ניתנה לתובעת הינה עזרה היוצאת מגדר הרגיל בין בני משפחה ולכן אני פוסק סכום גלובאלי לעבר בסך של 50,000 ₪ זאת בהתחשב בתקופה הארוכה אשר נדרשה להחלמתה של התובעת.

ז. עזרת צד ג' עתיד:-

לאחר הניתוח ושיפור מצבה של התובעת ביחס לטווח התנועות לעומת המצב הקודם , ששיפר מצבה לאחר הניתוח לעומת המצב הקודם. עדותה של התובעת ביחס לעזרה באופן כללי מקובלת עליי, מדובר בעזרה במשק הבית שאין בני משפחה יכולים להושיט לה את העזרה בשל מצבה המשפחתי.עזרה בפעולות הדורשות מאמץ פיזי בבית כגון ניקוי, ועבודות משק הבית, אך לא כולל עבודות רחצה לבישה ואכילה. לטעמי היא זקוקה לעזרה מוגברת בעבודות משק הבית הקשות, כגון ניקיונות, רכישת מוצרים וסחיבתם עד הבית, הזזת הריהוט בתוך הבית ועוד, על בסיס שבועי למספר שעות.

יחד עם זאת יש לגלם כי התובעת בגילה גם ללא כל קשר לתאונה הייתה נזקקת לעזרה מפאת ההתקדמות בגילה, נתון זה יש לגלם במסגרת השקלול של עזרה צד ג' בעתיד.

עוד יש לגלם כי התובעת הטיבה את מצבה בעקבות הניתוח והיא יכולה לבצע פעולת עצמאית כגון מקלחת , הלבשה ואף חלק מפעולות היום יום.

בשים לב למורכבות פגיעתה, גילה , אכן היא זקוקה למספר שעות בשבוע של עזרת צד ג', הנני קובע על דרך האומדן בסך 150,000 ₪.

סיכום הנזק

נזקיו של התובע מסתכמים, אם כן, כדלקמן:

(א) הפסד שכר בעבר 157,300 ₪
(ב) הפסד שכר בעתיד 108,400 ₪
(ג) כאב וסבל 50,000 ₪
(ד) עזרת צד ג' עבר ועתיד 200,000 ₪
(ה) הוצאות רפואית עבר –עתיד 15,000 ₪
(ו) הוצאות כלליות עבר-עתיד 8,000 ₪
_____________________________________
סה"כ 538,700 ₪.

התוצאה:-

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ,ביחד ולחוד, לשלם לתובע, סך של 538,700 ₪, מסכום זה יש לנכות תשלום תכוף בסך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה על סכום זה מיום 22/11/09 ; על היתרה, לאחר הקיזוז, להוסיף 15.08 % שכ"ט עו"ד ( שהוא למעשה 13% בתוספת המע"מ) , אגרת משפט משוערכת נכון להיום וכן יתרת אגרה אם חלה.

החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.71

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

9 מתוך 10


מעורבים
תובע: אליאס סיאהם
נתבע: ולדמיר חיימוביץ
שופט :
עורכי דין: