ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאוניד קליין נגד מדינת ישראל- אגף מס הכנסה :

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

בפני כבוד השופט צבי פרנקל

המערער:

ליאוניד קליין
ע"י ב"כ עו"ד ווסר

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל- אגף מס הכנסה
ע"י ב"כ עו"ד בקרמן

פסק דין

1. ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה קבעה למערער ביום 11.11.08 דרגת נכות בשיעור של 90% לצמיתות מתאריך 12.2.08.

2. הוועדה שמעה את תלונות המערער וכתבה בפרק הממצאים:-

ממצאים ואבחנות:
"סובל מסוכרת מזה שנים רבות עם סיבוכים של ניורופטיה וכלי דם, עבר התקף לב וניתוח מעקפים, סובל ממחלת פרקים.
לפי בדיקת EMG ניורופטיה מתאימה ל-30% נכות ולכן ניתנה נכות של 65% לפי סעיף 4 (6)(ה)."

בפרק הסיכום והמסקנות:
"לגבי מחלת הפרקים האורטופד נתן נכות לגבי מחלת הסוכרת יקבל 65% לפי סעיף 4(6)(ה) מ-26.10.04 לגבי מחלת הלב יקבל 25% לפי סעיף 9(1)(II) מ- 26.10.04, הוועדה מקבלת את חוו"ד של אורולוג א.א.ג אורטופד ונוירולוג"

3. ביום 20.1.09 הגיש מר יואל קופרשטיין בשמו של המערער ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון וכתב בערעור: -

"לכבוד
פקיד שומה
….

הנדון: קליין לאוניד ת.ז XXXXXX313
מוגש בזה ערר על החלטת הוועדה הרפואית מיום 30.12.08 ועל התחולה, מהנימוקים הבאים:

  1. בשנת 2005 היה מר קליין בוועדה רפואית לצורך מס הכנסה. אבל הוא לא התלונן על כל הליקויים מהם סבל באותו זמן, היות שחשב שהוועדה אמורה לדון רק בבעיות של הלב והסוכרת.
  2. הוועדה הנוכחית, כפי הנראה בטעות, התעלמה מרבות מהתלונות של מר קליין ולא התייחסה אליהן.
  3. להלן הליקויים אליהם לא התייחסה הוועדה:

א. נזלת כרונית שהוא סובל ממנה, מאז ניתוח המעקפים בשנת 2004.
ב. משנת 2004 ירידה בשמיעה וטינטונים.
ג. משנת 80 לקוי בראיה.
ד. משנת 1996 דלקת ריאות חוזרת ונשנת פעם אחר פעם.
ה. משנת 96 יתר שומנים בדם.
ו. משנת 96 דלקת פרקים קשה.
ז. מבחינה נוירולוגית –הועדה התעלמה מאינטרו סטה נוירולוגי, לחץ וכאבים חזקים בין הצלעות מצד שמאל.
ח. מזה 10 שנים ירידה בזיכרון.
ט. מאז שירותו בצה"ל בשנת 1988, סובל מר קליין מבעיות אורטופדיות קשות שונות, מהן התעלמה הוועדה.
י. קרע בכתף ימין משנת 2004.
יא. מזה כ-10 שנים, יתר לחץ דם בלתי מאוזן.
בכבוד רב
קופרשטיין יואל
יועץ מס מוסמך ומורשה
לייצג במוסד לביטוח לאומי."

4. המערער זומן ליום 18.3.09 לדיון בפני ועדה רפואית לעררים. מאחר שאחד המומחים בוועדה פסל את עצמו נקבע מועד אחד לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים ליום 11.5.09. עם תחילת הדיון הודיע המערער לוועדה, כפי שהדבר נרשם בפרוטקול כי הוא "מבקש לבטל את הערעור" וחתם ליד התרשומת של דבריו.

5. בתאריך 9.4.12 הגיש המערער לבית הדין זה, לטענתו, כאשר הגיע לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים, איימו עליו פקידי הוועדה וחברי הוועדה כי אם לא יחזור בו מהערעור, הוועדה תפחית את נכותו. בכתב הערעור המערער טוען כי ערער אך ורק בשאלת התחולה אך הוועדה אמרה לו כי בסמכותה גם להפחית את אחוזי הנכות ולכן ביקש לבטל את הערעור. טענה זו של המערער סותרת את כתב הערעור שהגיש מר יואל קופרשטיין בשם המערער, לועדה הרפואית לעררים. במכתבו ערער על החלטת הוועדה הרפואית מיום 30.12.08 ולא רק על מועד התחולה. המערער טוען כי הוועדה לעררים לא סיימה את תפקידה ולא דנה בערעורו, ניצלה את תמימותו ולכן יש סמכות לבית הדין להתערב בהחלטת הוועדה לעררים.

6. ב"כ המשיבה טוענת כי דין הערעור להידחות מאחר ואין כלל החלטה של ועדה רפואית לעררים כי המערער חזר בו מהערעור, ואין לבית הדין סמכות לדון בעררים על החלטות ועדה רפואית בדרג ראשון. נוסף לכך, טוענת ב"כ המשיבה טענת שיהוי לפיה גם אם היתה לבית הדין סמכות הרי מדובר בערעור שהוגש כשלוש שנים לאחר מועד התכנסות הוועדה לעררים, שכאמור לא דנה בערעור לאור בקשת המערער.

7. הוועדה הרפואית פועלת מכח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות) התש"ם – 1979 (להלן:"התקנות"). המערער בהודעתו בפני הוועדה הרפואית לעררים, חזר בו מהערעור עוד בדיון בפני ועדת העררים ולכן לא ניתנה כל החלטה על ידי הוועדה לעררים.

8. היקף הסמכות של הוועדה הרפואית לעררים נדון בבג"צ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', בו נקבע (סעיף 16 לפסק דינה של השופטת חיות):-

"אין אפוא מקום להשקיף על הוועדה לעררים כעל ערכאת ערעור "טיפוסית", שכל תפקידה מתמצה בקיום ביקורת על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. אדרבה ההליך בפני הוועדה לעררים על פי הסמכויות הרחבות שהוקנו לוועדה זו, מחייב כניסה מחדש לעובי הקורה וקביעת ממצאים עדכניים, על פי מכלול הנתונים המובאים בפניה ועל פי הבדיקות שהיא מקיימת. אכן, "לוועדת הערר מוקנות כל הסמכויות המוקנות לוועדה הרפואית, והיא מוסמכת לבדוק מחדש את מצבו של הנכה" (פרשת סופר, בעמ' 328; ההדגשה שלי- א' ח'). בדיקה זו נעשית לפי מיטב שיקול דעתם המקצועי של המומחים היושבים בוועדה – שהם בבחינת דרג רפואי בכיר יותר – ולאור מסכת הנתונים הרפואיים כולה (ראו פרשת וייס)".

מכאן שלא ניתן לומר שהוועדה לעררים לא היתה מוסמכת להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו למערער בוועדה מדרג ראשון גם אם היה מערער רק על מועד התחולה.

9. הכלל הוא שפרוטוקול משקף את מה שנאמר בעת הדיון בו נערך. המערער לא הצביע על כך שבמועד שביקש לבטל את הערעור לא היה כשיר לקבל החלטות ואף לא טען זאת. המערער העלה לראשונה את הטענה לפיה אוים על ידי חברי הוועדה, רק במסגרת ערעור זה, כשלוש שנים לאחר מועד התכנסות הוועדה. בית הדין בשבתו כערכאת ביקורת בשאלות משפטיות על החלטת הוועדה לעררים אינו שומע ראיות ולכן אף אינו יכול לדון בטענות המערער ולפיהן אוים ונסחט על ידי חברי הוועדה. המערער אף לא צירף כל תצהיר או אסמכתא לתמוך בטענותיו בדבר האיום והסחיטה.

בעניין זה ראו ההחלטה בע"א (מחוזי ת"א) 2014/06 גבאי תמיר נ' משרד הביטחון שם קבעה השופטת שבח:-

"עוד טוען ב"כ המערער כי פרוטוקול הוועדה הינו לקוני ואינו משקף אירועים שהתרחשו, לדבריו, במהלך הבדיקה... טענותיו של ב"כ המערער בדבר כשלים שאירעו במהלך הבדיקה ובדבר חיכוכים מיותרים בין הנבדק לבין הרופאים, אין מקומן בערעור המוגש לבית המשפט במהלכו הן עולות לראשונה מחמת חוסר יכולת לבדוק את הטענה, אם יש בה ממש, אם לאו. לו היתה בפני המערער טענה לפיה לא משקף פרוטוקול הוועדה את אשר ארע לאשורו, אמור היה לעורר טענה זו על אתר שעה שניתנה לו הזדמנות להוסיף חתימתו בפרוטוקול הוועדה. בצער רב אף שמעתי את תלונותיו של המערער בדבר אופן שבו נהגו כלפיו, לטענתו, רופאי הוועדה והדרך בה התייחסו אליו. מטבע הדברים לא אוכל להתייחס לתלונות אלו לגופו של עניין, משלא ניתנה לגורם הנילון ההזדמנות להשיב לטענות"

כאמור, המערער העלה את הטענה כשלוש שנים לאחר התכנסות הוועדה כאשר בין לבין פנה שוב אל הוועדה מדרג ראשון וקיבל את תשובת המוסד לביטוח לאומי (תשובה שהמוסד לביטוח לאומי חזר ממנה לאחר מכן). המשיבה בסיכומיה הודיעה כי אין מניעה שהמערער יפנה שוב אל הוועדה מדרג ראשון.

10. אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בערעורים על החלטת הוועדה מדרג ראשון. בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בשאלות משפטיות בלבד על החלטת הוועדה הרפואית לעררים וזאת מכח סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995, וזאת מכח בג"ץ 7078/08 בנימין הסה נ' מדינת ישראל בו נקבע:-
"מבלי לנקוט עמדה לגופן של טענות העותר, החלטנו כי יש לדחות את העתירה על הסף. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעותר עומדת זכות ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפני בית דין אזורי לעבודה, אשר על פסק דינו יוכל העותר לערער ברשות לבית הדין הארצי לעבודה. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה כאשר מצוי בידי העותר סעד חלופי על דרך של הגשת ערעור לבית הדין עבודה."

מכיוון, שכאמור, הוועדה הרפואית לעררים לא החליטה בענינו של המערער, אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בערעור שבפנינו.

11. מן הראוי לציין שגם אם הוועדה הרפואית לעררים היתה מקבלת החלטה ענינית בטענותיו של המערער בישיבתה בחודש מאי 2009, המדובר היה בערעור שהוגש לבית הדין כ- 3 שנים לאחר מתן החלטת הוועדה הרפואית לעררים. בשיהוי כזה היה די כדי לדחות את הערעור.

12. סופו של דבר, הערעור נדחה.

13. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג באב תשע"ב, 1 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאוניד קליין
נתבע: מדינת ישראל- אגף מס הכנסה
שופט :
עורכי דין: