ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון ביטון נגד המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית :

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

בפני כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג עובדים: פרוספר דהן
נציג מעסיקים: אורי קידר

התובע
שמעון ביטון

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בכתף כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.

המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 29.7.2010.

מכאן, התביעה שלפנינו.

ביום 16.3.2011 התקיים דיון בפני כבוד הש' בדימוס נאוה וימן במסגרתו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות ואף הוסכם לענין מינוי מומחה רפואי.

להלן העובדות המוסכמות:
התובע יליד שנת 1965.
התובע עובד כמפעיל מתקן כימי בתרו תעשייה רוקחות.
ביום 31/1/10 התחיל התובע את עבודתו בשעה 15:00.
התובע הביא חומר רטוב שנמצא בתוך שק בגובה המותניים לחביות כך שהחומר בכל חבית ישקול 30 ק"ג .
החבית מונחת על משקל שנמצא על הרצפה וגובהה כ 50- 60 ס"מ . העברת החומר מהשק לחבית מתבצעת באמצעות כף שמכילה 800- 900 גרם חומר. בכל פעם שהחבית מתמלאת התובע דוחס את החומר ע"י תפיסת השקית הפנימית שבתוך החבית תוך כדי סגירתה ומטיח אותה כלפי מטה לרצפה 4-5 פעמים. בשעה 08:00 לערך בעת שהטיח את החבית לרצפה חש התובע בכאב חד בכתף ימין ושמע "פק".
התובע נטל כדור נגד כאב והלך לביתו בשעה 21:00.
מרגע שקרה האירוע התובע לא הרים יותר חביות והפסיק בכל פעילות פיזית.
התובע סבל מקרע בכתף ועבר ניתוח בכתף.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו
בהחלטתנו מיום 12.6.2011 מונה ד"ר דיויד יפה, אורטופד, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין האירוע החריג שאירע לתובע ובין מצבו הרפואי.

בתאריך 28.6.2011 ניתנה חוות דעתו של המומחה.

המומחה קבע כי התובע סובל מתסמונת תפס הכתף מלווה בשינויים ניווניים בכתף וקרע חלקי של השרוול המסובב.
כן קבע המומחה, כי התובע "החל סובל מכאב בכתפו כשנה טרם מועד החבלה ואין קשר בין התאונה הנדונה לתסמונת תפס הכתף או לשינויים הניווניים. לא ניתן לשלול כי הקרע החלקי בשרוול המסובב נגרמה/הוחמרה בחלקה בגין התאונה הנדונה".
המומחה קבע, כי אי הכושר לעבודה עד לתאריך 25.2.2010 נגרם עקב האירוע, כאשר אי הכושר לאחר מועד זה משויך למצב רפואי קודם.

בתאריך 4.7.2011 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין. התובע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה ובית הדין אישר שאלת הבהרה אחת לעניין קיומו של קשר בין תסמונת תפס הכתף ובין הקרע בכתף. המומחה ענה לשאלה זו בחוות דעתו מיום 12.10.2011, כאשר ענה בהרחבה לשאלה ומסקנתו היתה כי ניתן להסיק כי יש קשר בין תסמונת תפס הכתף לבין קרע בשרוול המסובב.
בעקבות חוות דעתו זו לשאלת ההבהרה ביקש הנתבע כי יופנה למומחה שאלת הבהרה נוספת לעניין האם תשובתו מלמדת על שינוי במסקנתו וכן האם זה נכון כי יומיים לפני האירוע הומלץ לתובע על "ארתרוסקופיה" ותפירת הקרע בשרוול המסובב. בית הדין היפנה את שאלות ההבהרה כמבוקש וביום 8.1.2012 ניתנה חוות דעתו של המומחה אשר קבע:-
"תשובה 1 - תסמונת תפס הכתף וקרע של השרוול המסובב הינם בעיות שכיחות המערבות את הכתף ויש קשר בין תסמונת תפס הכתף ובין קרע בשרוול המסובב, אולם לא ניתן לשלול כי הקרע החלקי בשרוול המסובב הוחמרה בחלקה בגין התאונה הנדונה ולפיכך אין מקום לשינוי המסקנות מחוות הדעת מתאריך 28.6.2011.
תשובה 2 – בחוות דעתי מתאריך 28.6.2011 שייכתי תקופת אי הכושר ממועד החבלה ועד לתאריך 25.2.2010, תאריך בו נותח ועבר ארתרוסקופיה של הכתף. החל ממועד הניתוח שייכתי את אי הכושר למצב רפואי קודם וזאת בגין ממצאי הניתוח והפעולה שבוצעה במהלכה. מסקנה זו עומדת בעינה ואין מקום לשינוי מסקנה זו".

ביום 15.1.2012 ניתנה החלטה לעניין סיכומים.
טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה לטענת התובע, קיימת סתירה בתשובות המומחה לעניין אי שינוי מסקנתו לעומת ההסברים שנתן בתשובותיו, ועל כן בית הדין מתבקש לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע ובין התסמונות.

לטענת הנתבע, אין מקום לחרוג מקביעות המומחה ויש לאמץ את חוות דעת המומחה לפיו האירוע גרם להחמרה זמנית בכתף ימין ולאי כושר מיום לאחר האירוע ועד ליום 25.2.2010, כאשר הניתוח בכתף ימין אינו קשור לאירוע, אלא למצבו הקודם של התובע.

דיון והכרעה
לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.

בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון עב"ל 345/06 מרדכי בוארון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 15/5/07.
, שם נקבע כדלקמן:
"בית דין זה כבר פסק כי, חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן ...".

לא מצאנו כי קיימת סתירה בחוות הדעת השונות של המומחה והמומחה הסביר בצורה מפורטת ומנומקת את חוות דעתו.

בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו מקבלים את התביעה באופן חלקי וקובעים כי האירוע בו לקה התובע בתאריך 31.1.2010 גרם להחמרה זמנית בכתף ימין ולאי כושר מיום לאחר האירוע ועד ליום 25.2.2010, כאשר הניתוח בכתף ימין אינו קשור לאירוע, אלא למצבו הקודם של התובע.

לאור האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד באב התשע"ב, 02 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

נציג עובדים
פרוספר דהן

נציג מעסיקים
אורי קידר

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת


מעורבים
תובע: שמעון ביטון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית
שופט :
עורכי דין: