ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנחם חודאדטוב נגד "שומרה" חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופט א' קיסרי

מבקש
מנחם חודאדטוב

נגד

משיבה
"שומרה" חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ד' מאזן) מיום 3.4.12, בת"א 39675-08-10, שבה נדחתה בקשתו של המבקש למינוי רופא מומחה בתחום נוירולוגיה ("ההחלטה").

עיינתי בבקשה ובנספחים שצורפו לה והגעתי לכלל מסקנה שיש לדחותה.

המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 24.3.10 והוא הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 ("חוק הפיצויים").

בגדר התביעה הוגשו בקשות למינוי מומחים בתחומי רפואה שונים וביום 27.12.10 נעתר בית משפט קמא לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי והוא מינה את ד"ר א' שינקמן כמומחה מטעם בית משפט בתחום הפסיכיאטרי. בגדר אותה החלטה הורה בית משפט קמא כי המומחית "תבדוק את המבקש ותחווה דעתה בדבר מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה, וכן תחווה דעתה אם יש צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי" (ההדגשה במקור, א"ק).

כעולה מן ההחלטה המומחית סברה תחילה כי לצורך גיבוש מסקנותיה יש לערוך למבקש בדיקה קוגניטיבית וכן כי יש צורך בחוות דעת נוירולוגית, אולם לאחר שהיא קיבלה את תוצאות הבדיקה הקוגניטיבית, היא הגיעה למסקנה כי אין צורך בבדיקה הנוירולוגית ובעקבות כך החליט בית משפט קמא, ביום 1.11.11, לא למנות מומחה בתחום זה. בצד זאת, הוא נתן בידי המבקש אפשרות להגיש בקשה מנומקת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, ובלבד שהיא תנומק בטעמים חדשים ואחרים שיצדיקו זאת. עוד עולה מן ההחלטה כי הבקשה הנוספת שהגיש המבקש נתמכה בחומר הרפואי שהיה בפני המומחית וכן בחומר רפואי המתעד תלונות של המבקש בפני רופאת משפחה, אולם מתלונות אלה לא ניתן היה להסיק קיומה של בעיה בתחום הנוירולוגיה או של צורך לטפל בבעיה כזו.

על יסוד כך, כמו גם על יסוד ממצאים אחרים שאליהם הגיע בית משפט קמא על יסוד החומר הרפואי שהיה בפני המומחית ובפני מומחית נוספת בתחום אף אוזן וגרון, הוא הגיע למסקנה כי החומר שבפניו אינו עולה כדי ראשית ראיה הנדרשת כדי למנות מומחה רפואי. הוא הוסיף כי החומר שעליו הסתמך המבקש בבקשתו אינו סותר את המלצתה של המומחית בתחום הפסיכיאטריה, שלפיה אין צורך בחוות דעת נוירולוגית, ולכן, כאמור, נדחתה הבקשה.

בבקשה שבפניי חוזר המבקש על הטענות שטען בבית משפט קמא והוא טוען גם כי על פי עמדת הפסיקה בסוגיית מינוי מומחים רפואיים, במקרה של ספק יש להיעתר לבקשת נפגע ולמנות מומחה רפואי. הוא טוען כי בית משפט קמא לא נתן את דעתו למדיניות המשפטית הנוהגת במקרים כגון דא וכי בחומר הרפואי שהוצג בפניו היה די כדי להיעתר לבקשה.

לא שוכנעתי מטענות המבקש כי נפלה טעות בהחלטה, כי בית המשפט קמא טעה באופן שבו הוא שקל את בקשת המבקש, או כי קיים נימוק המצדיק התערבות בהחלטה.

מן ההחלטה עולה גם שבית המשפט קמא נתן דעתו לדברי בית המשפט ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 ("עניין שיק") שלפיהם בתביעות לפי חוק הפיצויים:

"אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. 31אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על-ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו".

לאור זאת, הוא בחן את החומר הרפואי שאותו צירף המבקש לבקשתו הנוספת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי והגיע למסקנה שאין בו כדי ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה כזה, ומהנמקתו לא שוכנעתי שהוא לא פעל בזהירות המתחייבת כפי שנקבע בעניין שיק.
מצד אחד, הוא נתן דעתו לחוות דעתה של המומחית הפסיכיאטרית אשר, כזכור, סברה שאין צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. כבר נפסק שאין דופי בכך שהערכאה הדיונית נדרשת לחוות דעתו של מומחה בתחום מסוים כדי לשקול ולהחליט אם קיים צורך במינוי מומחה בתחום אחר (רע"א 247/01 מיטל נ' דולב חברה לביטוח (טרם פורסם, 10.9.01)) ולא מצאתי עילה להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא, אשר הוא אימץ את דעתה של המומחית הפסיכיאטרית שאין צורך בחוות דעת נוירולוגית.

מן העבר האחר, בית המשפט קמא סקר במידה מספקת את החומר הרפואי שעליו ביקש המבקש להסתמך, ומנימוקיו אף אני סבור שלא נפל פגם בהחלטתו. מעבר לדרוש אוסיף עוד, כי מעיון בנימוקי הבקשה שבפני לא ניתן ללמוד על הסיבה שבעטייה סבור המבקש שנפלה טעות בהחלטה.

פרט לנימוקים שעניינם מדיניות משפטית כללית בסוגיה זו, כגון אלה המקבלים ביטוי בפסיקה בעניין שיק (סעיפים 38-40 לבקשה) אין המבקש מצביע על חומר רפואי אשר לטענתו יכול להצדיק התערבות בהחלטה ובהתאם גם מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. המבקש טוען אמנם כי בית המשפט קמא התעלם מטענותיו ומתלונותיו בתחום הנוירולוגי (סעיפים 20 ו-21 לבקשה) אולם למקרא ההחלטה לא ברור על מה מיוסדות טענות אלה. בית המשפט קמא הצביע על כך שתלונותיו של המבקש הובאו בפני רופאת משפחה אשר לא סברה כי יש צורך בבדיקה נוירולוגית וכן גם כי בממצאי בדיקה שנעשתה בתחילת שנת 2012 לא נזכרת אפשרות קיומה של פגיעה נוירולוגית.

סיכומו של דבר, משלא ניתן לקבוע שנפל דופי בהחלטה, אין מנוס מדחיית הבקשה, וכך אני מורה.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

מאירה

עמוד 3 מתוך 3


מעורבים
תובע: מנחם חודאדטוב
נתבע: "שומרה" חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: