ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רים עמרור נגד חברת י.א. מתן שרותי ניקיון אחזקה וכח אדם :

בפני :
כבוד השופט ד"ר יצחק לובוצקי

התובעות

  1. סנאא עמרור
  2. רים עמרור

ע"י ב"כ עו"ד הילה שגיב
נגד
הנתבעים

  1. חברת י.א. מתן שרותי ניקיון אחזקה וכח אדם
  2. עזרא נלי
  3. אלקבץ שלמה
  4. גיגי יוסף
  5. אלקבץ יואל

ע"י ב"כ עו"ד ענת שניידר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

פסק דין

לפני תביעותיהן של הגב' סנאא עמרור (להלן: "סנאא" או "התובעת 1") והגב' רים עמרור (להלן: "רים" או "התובעת 2") כנגד מעסיקתן לשעבר, חברת י.א. מתן שרותי ניקיון אחזקה וכח אדם בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לחיובה של הנתבעת בתשלום סכומים שונים.

התובעת 1 הועסקה אצל הנתבעת תקופה של 63.5 חודשים ועד ליום 28.2.09, לפי משכורת חודשית אחרונה קובעת בסך 2,900 ₪.

התובעת 2 הועסקה אצל הנתבעת תקופה של 16 חודשים ועד ליום 28.2.09, לפי משכורת חודשית אחרונה קובעת בסך 2,900 ₪.

התובעות עותרות לחיוב הנתבעת בתביעות כדלקמן (ר' עמ' 5 לפרוטוקול מיום 4.4.12):

"פיצויי פיטורים".
"פדיון דמי הבראה".
"פדיון חופשה".
"דמי חגים"

להלן נדון ברכיבי התביעה לפי סדרם.

"פיצויי פיטורים":

אין חולק כי התובעות ממשיכות לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעביד חדש (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 18-25, עמ' 6 שורות 18-19). עם זאת לטענתן הן זכאיות לפיצויי פיטורים עם הפסקת עבודתן אצל הנתבעת.

מנגד טוענת הנתבעת, כי בנסיבות דנן שעה שהתובעות ממשיכות לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעביד אחר, הרי שהן אינן זכאיות לפיצויי פיטורים מהנתבעת.

סעיף י'2 לצו ההרחבה בענף הניקיון והאחזקה (1/11/7979, י.פ. 2574 ע' 189) קובע לאמור:

”העובדים אצל הקבלן, שהועברו מקבלן קודם, במקום עבודה זה, זכאים לתשלום תוספת וותק ולכל שאר הזכויות הנובעות מותק, חופשה והבראה – לפי שנות עבודתם במקום אצל הקבלנים הקודמים, להוציא פיצויי פיטורים, שאותם קיבלו העובדים מהקבלן הקודם ושחישובם יהיה מיום שהתחילו בעבודתם אצל הקבלן הנוכחי” (ההדגשה הוספה).

מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי על הקבלן הקודם מוטלת החובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים, גם אם העובד עבר לעבוד אצל הקבלן החדש.

בהתאם, קבעה הפסיקה כי החלפת מעסיק בענף הניקיון מהווה פיטורים לצורך זכאות לקבלת פיצויי פיטורים מהמעביד שהפסיד במכרז, בין שהעובד המשיך לעבוד אצל המעביד החדש שזכה במכרז ובין אם לאו (עד"מ 1011/04 א. דינמיקה שרותים (1990)בע"מ – וורונין ואח' (פסק דין מיום 21.8.05); ע"ע 324/05 ריבה אצ'ילדייב – עמישב שרותים בע"מ (פסק דין מיום 27/3/06, להלן: פס"ד אצ'ילדייב) וכן ע"ע 1099/02 מרחב אבטחה,שמירה נקיון ושרותים בע"מ – מתוקה דמארי ואח' (פסק דין מיום 2/1/06).

בפסק הדין אצ'ילדייב נדונה בתכליתה של הוראה זו לנוכח התנאים השוררים בענף הניקיון, ונקבע:

”המגמה הנוכחית בהסכמים הקיבוציים בענף הניקיון ובענף שמירה ואבטחה הוא, שעם חילופי המעבידים ישלם המעביד המוחלף פיצויי פיטורים לעובדיו, גם אם הם ממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעביד חדש” (סעיף 7 לפסק הדין).

לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעות פיצויי פיטורים כדלקמן:

לתובעת 1 סך של 15,346 ₪ (2,900 ₪ X 63.5/12).

לתובעת 2 סך של 3,867 ₪ (2,900 ₪ X 16/12).

לא מצאנו מקום לפסוק לזכות התובעות "פיצויי הלנה" וזאת בשל המחלוקת הכנה והממשית בדבר עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.

"פדיון דמי הבראה":

הנטל לעניין תשלום דמי הבראה מוטל על כתפי המעביד. משכך, לא הוכח ע"י הנתבעת כי התובעות קיבלו תשלום בגין מלוא דמי ההבראה להן הן זכאיות.

לאור האמור, זכאית כל אחת מהתובעות לתשלום יתרת דמי הבראה בסך 318 ₪, כפי שתבעו.

"פדיון חופשה":

על פי הוראת סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, ובהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, נטל הראיה כי מלוא החופשה השנתית ניתן בפועל לעובד, מוטל על המעביד (ר' דב"ע נו/299-3 אריה לוי ואח' נ' סומיה גונזגה, סע' 9 לפס"ד מיום 3.6.97).
הנתבעת לא הציגה "פנקס חופשה" ולא עמדה בנטל להוכיח כי שילמה לתובעות את מלוא ימי החופשה להן הן זכאיות.

לפיכך, ובהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון ובהעדר תחשיב נגדי, זכאיות התובעות ל"פדיון חופשה" לפי הפירוט כדלקמן:

התובעת 1 זכאית לסך של 3,132 ש"ח (2,900/25 X 27 ימים).

התובעת 2 זכאית לסך של 2,088 ש"ח (2,900/25 X 18 ימים).

"דמי חגים":

צו ההרחבה בענף הניקיון שותק בעניין תשלום דמי חג, ומשכך בעניין זה חל צו ההרחבה של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה מיום 7.6.00 בעניין קיצור שבוע העבודה, דמי חגים וימי אבל (להלן: "צו ההרחבה") זה קובע כי מחובת המעסיק לשלם לעובדים בעד 9 ימי חג בשנה, דמי חג, כאשר הוראה זו תחול על עובדים שעבדו ביום הסמוך לחג, לפניו ואחריו, או שלא עבדו כך בהסכמת המעביד.

על פי הפסיקה "חזקה על עובד, ועובד יומי בכלל זה, כי הוא מתייצב לעבודתו באופן סדיר, בכל אותם ימים שבהם עליו לעשות כן, אלא אם הייתה לו סיבה להיעדרות. על הטוען ליוצא מן הכלל – במקרה שבפנינו המעבידה – הנטל להוכיח, כי נעדר העובד מעבודתו סמוך ליום החג" (דב"א מג/3 – 91 נוהד – חברת אל וו בע"מ , פד"ע ט"ו 163, 168 (1984); וע"ע 778/06 מטיאשצ'וק – שלג לבן (1980) בע"מ, ס' 10 – 12 לפסה"ד מיום 28.5.07.

במקרה הנוכחי לא עמדה הנתבעת בנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי התובעות קיבלו "דמי חגים" במהלך תקופת עבודתן. לפיכך זכאיות התובעות לפדיון דמי חגים, על פי החישוב כדלקמן:

תובעת 1 זכאית לסך של 5,568 ₪ (2,900/25 X 48 ימים).

תובעת 2 זכאית לסך של 1,566 ₪ (2,900/25 X 13.5 ימים).

סוף דבר:

התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעות את הסכומים הבאים:

לתובעת 1- סנאא:

פיצויי פיטורים בסך 15,346 ₪.
פדיון דמי הבראה בסך 318 ₪.
פדיון חופשה בסך 3,132 ₪.
פדיון דמי חגים בסך 5,568 ₪.

לתובעת 2- רים:

פיצויי פיטורים בסך 3,867 ₪.
פדיון דמי הבראה בסך 318 ₪.
פדיון חופשה בסך 2,088 ₪.
פדיון דמי חגים בסך 1,566 ₪.

כל הסכומים שלעיל, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.3.09 ועד התשלום בפועל.

בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות ההליך הנוכחי, ותשלם לכל אחת מהתובעות סך של 3,000 ₪, כהוצאות שכ"ט עו"ד.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רים עמרור
נתבע: חברת י.א. מתן שרותי ניקיון אחזקה וכח אדם
שופט :
עורכי דין: