ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף מאיר נגד ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ :

לפני כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן

בעניין:

  1. אלי יצחקי
  2. מוסכי ניסים ארביב בע"מ
  3. א.מ.י.ד תקשורת מחשבים בע"מ
  4. דקל איתי
  5. ניסן דבוש
  6. ערן שרעפי
  7. רפאל לביא
  8. עודד אבני
  9. א. קוטליאר שירותי הנדסה בע"מ
  10. אסף מאיר

התובעים

נ ג ד

  1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
  2. שירביט חברה לביטוח בע"מ
  3. כלל חברה לביטוח בע"מ
  4. מנורה חברה לביטוח בע"מ
  5. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
  6. איילון חברה לביטוח בע"מ
  7. ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
  8. אליהו חברה לביטוח בע"מ
  9. שומרה חברה לביטוח בע"מ
  10. מגדל חברה לביטוח בע"מ
  11. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

הנתבעות

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

החלטה

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה ולמתן הוראות, אשר הוגשה על ידי חלק מהצדדים בתובענות הייצוגיות שבכותרת, אשר בגדרן נטען כי הנתבעות, כולן חברות ביטוח, נמנעות מלשלם למבוטחיהן, בעת קרות מקרה ביטוח של "אבדן גמור" לרכב, את שוויו של אמצעי המיגון שהותקן ברכב לפי דרישת החברות.

בנוסף, לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה במסגרת ת"א 1955/08 על ידי רפאל לביא כנגד ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ.

1. רקע עובדתי
התובענות שבכותרת הוגשו בין השנים 2010 – 2008 ועמן בקשות לאישור התובענות כייצוגיות.

התובעים הייצוגיים טוענים בתובענות ובבקשות האישור, כי על המשיבות, חברות ביטוח, לשלם למבוטחיהן בעת קרות מקרה ביטוח של "אבדן גמור", גם את שוויו של אמצעי המיגון שהותקן ברכב, לפי דרישת המבטחות, בנוסף לתגמולי הביטוח שמשולמים לפי שוויו של הרכב. התובעים ביססו את טענתם, בין היתר, על הוראות תקנה 1 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו– 1986 (להלן: "תוספת תקנות הפיקוח" או "הפוליסה התקנית"), שבה מוגדר מקרה ביטוח כ"אובדן או נזק שנגרם לרכב הנקוב במפרט, לרבות למזגן האוויר שבו, לאמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח או לאביזריו הצמודים אליו או הנמצאים בו מכוח הדין..".

בתובענות ובבקשות האישור נטען, כי חברות הביטוח מתעלמות מהוראה ברורה זו ובמקרים בהם נגרם אובדן גמור לרכבים, קיבלו המבוטחים תגמולי ביטוח המשקפים רק את שווי הרכב כמפורט במחירון המצוין בפוליסה, ללא עלות אמצעי המיגון שהותקנו ברכב לדרישת חברות הביטוח. לא זאת אף זאת, חברות הביטוח מחתימות את המבוטחים על כתבי סילוק, כך שבאם מעוניין המבוטח בכספי אמצעי המיגון, עליו לפנות לצורך כך לערכאות. המבקשים טענו, כי באי תשלום תקבולי הביטוח בגין אמצעי המיגון, עושות חברות הביטוח עושר על חשבון מבוטחיהן ומפרות חובות חקוקות.

המשיבות טענו בתגובותיהן לבקשות האישור, כי סעיף 1 לתוספת לתקנות הפיקוח עוסק בנזק (להבדיל מאובדן) ואילו מקרה של אובדן מוסדר בהוראה ספציפית בפוליסה, אשר במסגרתה ישופה המבוטח בהתאם למחיר הרכב כפי שמופיע במחירון המצוין בפוליסה. נטען, כי מחירון זה (הוא מחירון לוי יצחק), כבר כולל בחובו אמצעי מיגון ולכן אין להוסיף תשלום בגין אמצעי מיגון. עוד נטען, כי בגין התקנת אמצעי המיגון מקבלים המבוטחים הנחה בפרמיה ולכן תשלום נוסף בגין עלות המיגון תעמיד את המבוטח במצב של פיצוי כפול.

ביום 19.7.11 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הינה, כי במקרה שבו מותקנים אמצעי מיגון ברכב התואמים את דרישת המבטח (אף אם הותקנו קודם לתחילת חוזה הביטוח), על המבטח לשפות את המבוטח בשל אובדן אמצעי המיגון, גם במקרה של אובדן גמור. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר, כי בהתאם לאמור בסעיף 1 לפוליסה התקנית, הכיסוי הביטוחי כולל נזק או אבדן אשר נגרמו לרכב, לרבות אמצעי המיגון שהותקנו בו לפי דרישת המבטח. זאת, מאחר שהמבטח מודע לקיומם של אמצעי המיגון שהותקנו ברכב, שכן הוא אשר דרש את התקנתם או שהם עומדים בדרישותיו לעניין הימצאות אמצעי מיגון ברכב והם נועדו להפחית את הסיכון שהוא נוטל בבואו לבטח רכב מסוים ולפיכך, גם המבטח נהנה מקיומם. היועץ המשפטי לממשלה מצא, כי בפועל תגמולי הביטוח שמשולמים בגין הרכב במקרה של "אובדן גמור" אכן אינם כוללים תגמולים בגין אמצעי המיגון (למעט לעניין מיגון מסוג אימובילייזר ברכבים שיובאו ארצה לאחר שנת 1998).

ביום 23.4.12 נערך דיון מקדמי ראשון בתובענות הייצוגיות המאוחדות, שבמהלכו שטחו הצדדים לפני את עיקריו על הסדר פשרה המתגבש בין חלק מהצדדים. כן צוין, כי תוגש בקשת הסתלקות מהתובענה כנגד ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "ביטוח ישיר"). הצדדים הבהירו, כי לפי ההסדר המתגבש, ימונה בודק, אשר יקבע את שווי השוק של אמצעי המיגון וכן את מידת ההפחתה שלו לאורך השנים. לאחר קביעת השווי תעשה פנייה למבוטחים, אשר מצדם יבהירו את זכאותם ולאחר בדיקה יקבלו המבוטחים 50% מהערך שנקבע. בסיומו של הדיון, הורתי, כדלקמן:
"בית המשפט הציע לצדדים להגיע להסדר בתיקון העיקרון של קביעת השווי, לפיו הערך יקבע לפי שווי רכישת אמצעי המיגון בפועל או שווי שוק ביום הרכישה ולאחר מכן הפחתת ערך חשבונאי לפי גיל מערכת המיגון. כן המליץ בית המשפט על תיקון לפיו אם יוותר סכום לסכום המינימום הוא יתווסף לסכום שיקבלו המבוטחים שפנו ונמצאים זכאים.."
בעקבות הערותיי מאותו הדיון, ובפרט הדרישה כי שווי המיגון יקבע לפיו עלות רכישת אמצעי המיגון בפועל או שווי שוק ביום הרכישה, עמלו הצדדים על ניסוח הסדר פשרה מתוקן ובסופו של דבר הגיעו הצדדים לנוסח שעיקריו יפורטו להלן. התיקים הנכללים בהסדר הפשרה הם אלו: ת"א 1821/08, ת"א 1823/08, ת"א 1838/08, ת"א 1839/08, ת"צ 39866-12-09, ת"צ 31686-01-10 ות"צ 1892-02-10.

בד בבד עם האמור, הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות במסגרת ת"א 1955/08 על ידי רפאל לביא כנגד ביטוח ישיר. הבקשה המוסכמת נתמכת בתצהירו של המבקש ובתצהיר בא כוחו, כנדרש.

כמו כן, הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים בת"צ 1960-02-10 על הצטרפותם להסדר הפשרה.

2. הבקשה להסתלקות בת"א 1955/08
סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") קובע, כדלקמן:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט".

בקשת הסתלקות טעונה אישור בית המשפט והתובע המייצג או בא כוחו לא יקבלו טובת הנאה, בדמות גמול או שכר טרחה, בקשר עם הסתלקותם, ללא אישור בית המשפט. מצב זה מוגבל ל"מקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (ראו סעיף 22(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות; עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים (ניתן ביום 27.12.10)). המדובר, לרוב, במקרים שבהם הביאה הגשתה של התובענה לתועלת כלשהי לקבוצה (ראו אלון קלמנט במאמרו "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות" משפטים מא (יוני 2011) 5, 88-87).
ההסתלקות בענייננו מבוססת על העובדה, שביטוח ישיר אכן פועלת בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שכן בעת קרות מקרה ביטוח של "אבדן גמור" לרכב, היא אכן משלמת למבוטחיה את שוויו של אמצעי המיגון שהותקן ברכב, בנוסף לתגמולי הביטוח בגין שווי הרכב. משכך, ההסתלקות מבקשת האישור ומהתובענה הייצוגית הינה מוצדקת וראויה ואין לכפות על המבקש את המשך ההליך. לאור האמור, גם אינני רואה הצדקה להורות על פרסום בעיתונות לצורך איתור תובע חלופי ומייצג חלופי.

המבקש וב"כ הצהירו, כי לא קיבלו טובת הנאה כלשהי מכל גורם שהוא בקשר להסתלקות והצדדים מבקשים לאשר את הסתלקות המבקש ללא צו להוצאות.

לפיכך, אני מאשרת את הסתלקות המבקש, מר רפאל לביא, מהבקשה לאישור התובענה בת"א 1955/08 כייצוגית כנגד ביטוח ישיר. התובענה נדחית ובקשת האישור נמחקת. אין צו להוצאות.

3. הבקשה לאישור הסדר הפשרה
כאמור, הצדדים ביתר התיקים הגישו לעיוני נוסח הסדר פשרה מתוקן, המבוסס על הערותיי מהדיון המקדמי.

על פי נוסחו של הסדר הפשרה המוצע על ידי הצדדים, ההחזר לכל אחד מחברי הקבוצות יהיה – לכל הפחות – סכום השווה ל- 50% מהמחיר ששולם בפועל על ידי כל חבר קבוצה בגין "אמצעי המיגון הרלוונטי", בניכוי "פחת" ובתוספת הפרשי הצמדה למדד, החל ממועד קרות מקרה הביטוח ועד למועד התשלום בפועל. על פי ההסדר, מקום בו אין בידי מבוטח מחברי הקבוצות נתונים אודות הסכום ששולם על ידו בפועל בגין אמצעי המיגון, אך היה בידי אותו מבוטח המידע מתי הותקן אמצעי המיגון ברכבו, תשלם חברת הביטוח הרלבנטית למבוטח 50% ממחירו של אמצעי המיגון הרלוונטי כחדש במועד התשלום על פי הסדר הפשרה, בניכוי ה"פחת", ואולם במקרה כזה, לא יתווספו הפרשי הצמדה למדד. על פי ההסדר, מקום בו לא עלה בידי המבטח לאתר את מועד רכישתו או התקנתו של אמצעי המיגון, יראו את אמצעי המיגון – לעניין ניכוי ה"פחת" – כאילו הותקן שנתיים לפני מועד קרות מקרה הביטוח.

הצדדים מצאו לנכון להעמיד את שיעור הפחת על 33%, בהתאם לפחת החל על מחשבים אישיים וטלפונים ניידים מתקדמים. פחת כאמור מגלם הפחתה מלאה של שווי הרכישה בתום ארבע שנים ממועד רכישת אמצעי המיגון.

הקבוצות עליהן יחול הסדר הפשרה והגדרותיהן הן כמפורט בסעיף 4 להסדר הפשרה. הגדרות הקבוצות כוללות, הלכה למעשה, את כל מבוטחי חברות הביטוח שהן צד להסדר הפשרה, אשר היו מבוטחים בביטוח רכב רכוש, למעט מבוטחים השייכים לציי רכב, והתקינו ברכבם אמצעי מיגון לפי דרישת חברת הביטוח או שנמצא ברכבם אמצעי מיגון לפי דרישת החברה המבטחת ומקרה הביטוח ארע להם בתקופה הקובעת והם לא קיבלו שיפוי (מלא או חלקי) בגין אמצעי המיגון שהותקן ברכבם. "התקופה הקובעת" הוגדרה לגבי כל אחת מהקבוצות כדלקמן:"תקופה בת שלוש שנים לפני מועד הגשת התביעה הרלוונטית לקבוצה ועד המועד שבו יאשר בית המשפט הנכבד את הסדר הפשרה (ככל שיאשר)".

אמצעי המיגון הרלוונטי הוגדר בסעיף 4 להסדר הפשרה, כך: "אמצעי מיגון שנדרש על ידי חברת הביטוח הרלוונטית כתנאי לביטוח במסגרת רשימת הפוליסה התקפה שהייתה למבוטח במועד קרות מקרה הביטוח".

הסדר הפשרה מעגן התחייבות מצד כל אחת מחברות הביטוח שהן צד להסדר הפשרה, לתשלום "רף מינימאלי", כך שבמידה וסך הכספים אשר ישולם על ידי כל אחת מחברות הביטוח למבוטחיה יפחת מרף זה, תבוצע חלוקה נוספת לחברי הקבוצות הזכאים, ובלבד שחלוקה כאמור תוגבל לסך השווה ל- 100% מעלותו של אמצעי המיגון הרלוונטי לגבי כל חבר קבוצה. נקבע בהסדר, כי באם גם לאחר החלוקה הנוספת, סך הכספים אשר ישולם על ידי כל אחת מחברות הביטוח למבוטחיה יפחת מהרף המינימאלי לו התחייבה, תתרום החברה הרלוונטית את ההפרש בין הסכום ששולם לבין סכום הרף לגוף או עמותה המצוינת בהסדר הפשרה. הרף המינימאלי נקבע בהתחשב בנתחי השוק של כל אחת מהחברות, כפי שפורסם על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון.

הסדר הפשרה גם מסדיר את התנהלות חברות הביטוח בעתיד. נקבע, כי בכל מקרה של קרות מקרה ביטוח של "אובדן גמור", או גניבה, תפעלנה חברות הביטוח בהתאם לאחת משתי חלופות: הראשונה, מתן הודעה למבוטח, כי הוא זכאי לבוא ולקבל מהחברה את אמצעי המיגון מהחברה, כשהוא מפורק מרכבו. השנייה, לשפות את המבוטח בגין אמצעי המיגון בהתאם לעלותו של אמצעי המיגון הרלוונטי במועד התקנתו בניכוי הפחת.

הצדדים המליצו לבית המשפט, כי שכר טרחת באי כוח התובעים המייצגים והגמול לכל אחד מהתובעים המייצגים, יחושב באופן מדורג, על פי נתח השוק בו החזיקה כל אחת מחברות הביטוח בשוק ביטוח רכב רכוש בשנת 2009. בהתאם לכך, חולקו חברות הביטוח שהן צד להסדר הפשרה לשלוש הקבוצות הבאות: כלל, הפניקס ומנורה, אשר החזיקו במועד הנ"ל בנתח שוק העולה על 7.5% תשלמה כל אחת סך של 139,200 ₪ (כולל מע"מ) כשכ"ט לב"כ התובעים המייצגים וכן סך של 30,000 ₪ כגמול לתובע המייצג; מגדל, שירביט ואליהו, אשר החזיקו במועד הנ"ל בנתח שוק שבין 3% ל- 7.5% תשלמה כל אחת סך של 92,280 ₪ (כולל מע"מ) כשכ"ט לב"כ התובעים המייצגים וכן סך של 20,000 ₪ כגמול לתובע המייצג; שומרה וביטוח חקלאי (שהצטרפה להסדר), אשר החזיקו במועד הנ"ל בנתח שוק הקטן מ- 3% תשלמנה כל אחת סך של 46,400 ₪ (כולל מע"מ) כשכ"ט לב"כ התובעים המייצגים וכן סך של 10,000 ₪ כגמול לתובע המייצג.

עד כאן עיקריו של ההסדר המוצע.

סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כדלקמן:
"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.."

בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות, כך:
"מטרת סעיף זה (הכוונה לסעיף 18 – מ' א' ג') וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

מינוי בודק נועד לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. היינו, לוודא כי ההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

בענייננו יש להורות על מינוי בודק, באשר המדובר בהשבה חלקית בלבד של שווי אמצעי המיגון (50%) ושיעור הפחת שנקבע הנו גבוה יחסית (33%).

לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן:
1. הצדדים יפרסמו הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה בנוסח המצורף כנספח ב' להסדר הפשרה, אשר יכלול גם את הצדדים בת"צ 1960-02-10, אשר הודיעו על הצטרפותם להסדר הפשרה. כמו כן, תיווסף למודעה פיסקה המודיעה על מינוי בודק שיבחן את הסדר הפשרה המוצע. מודעה כאמור תפורסם בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה ארצית, אחד בתשלום ואחד חינמון, פעם אחת באמצע השבוע ופעם אחת בעיתון יום ו'. כן תפורסם ההודעה בעיתון סוף שבוע בשפה הרוסית ובעיתון סוף שבוע בשפה הערבית. המודעה תופיע גם באתרי העיתונים המקוונים.

2. הצדדים יעבירו העתק ההודעה על הסדר הפשרה והבקשה לאישורו, ליועץ המשפטי לממשלה, למפקח על הביטוח ולמנהל בתי המשפט. היועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הביטוח רשאים להגיב לבקשה לאישור הסדר פשרה בתוך 45 ימים, כאמור בסעיף 18 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות.

3. אני ממנה את בזאת רו"ח הכלכלן אהוד רצאבי (רח' גונדר אברהם 5 רמת השרון, טלפון: 03-6114011 או 052-3214200 כבודק לפי סעיף 19 (ב) (1) לחוק תובענות ייצוגיות. הבודק יבחן האם ההסכם הינו סביר וראוי בהתחשב בגורמים להלן:
א. עלות אמצעי המיגון הרלבנטיים שנדרשו על ידי חברות הביטוח כתנאי לביטוח בתקופה הרלבנטית לתובענה.
ב. שיעור הפחת שנקבע בהסדר הפשרה בגין אמצעי המיגון, ביחס לשיעורי הפחת לגבי מכוניות.
ג. אי הוספת ריבית לסכום ההחזר.
ד. גובה הסכום שיוחזר למבוטחים לאור המשתנים שלעיל.
ה. הסכום שנקבע כ"רף מינימאלי" לפיצוי.
ו. היקף התביעות בגין אבדן גמור של רכב .
ז. היקף פוליסות הרכב בשנים הרלבנטיות והיחס בין היקף הפוליסות למקרים בהם נתבע אבדן גמור של רכב.
ח. האם נתן לזהות את חברי הקבוצה במאמצים ועלויות סבירות, ומה הנטל לעניין הוכחת מחיר המיגון.

הנתבעות תאפשרנה לבודק או מי מטעמו לבחון את כל הנתונים הרלבנטיים ויעמידו לרשותו את כל הנתונים שידרשו על ידו.

הבודק יגיש דו"ח לבית המשפט בתוך 60 ימים מהיום.

הנתבעות יישאו בשכרו של הבודק. הבודק יודיע לנתבעות מה גובה שכר הטרחה אותו הוא מבקש לאחר שיקבל את החומר הרלבנטי ויתחיל בעבודתו רק אם יאשרו הנתבעות שהם מוכנות לשאת בשכר הטרחה. באם תהא מחלוקת לגבי גובה שכר הטרחה יודיעו על כך הנתבעות לבית המשפט.

4. המזכירות תעביר לבודק העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה, כל אחד מהצדדים רשאי להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בעניין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון וכאמור בסעיף 19 (ב) (3) לחוק תובענות ייצוגיות.

5. המזכירות תעביר את התיק ללשכתי בעוד 60 ימים מהיום אלא אם כן, תגיע הודעה מטעם הנתבעות בנוגע לשכר טרחת הבודק או בקשה אחרת.

6. המזכירות תודיע לצדדים ולבודק תוכן החלטה זו, ותצרף את הבודק כגורם בתיק.

ניתנה היום, ‏יום חמישי 02 אוגוסט 2012 ,‏י"ד אב תשע"ב, בהעדר הצדדים.

ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת

עמוד 10 מתוך 10


מעורבים
תובע: אסף מאיר
נתבע: ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
שופט :
עורכי דין: