ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליטו גרופ בע"מ נגד צפריר בכנר :

בפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

מבקש

צפריר בכנר (נתבע מס' 1)

נגד

משיבים

  1. ליטו גרופ בע"מ (תובעת מס' 1)
  2. ליטו נדל"ן בע"מ (תובעת מס' 2)
  3. דורון דוד שורר (נתבע מס' 2)
  4. מוני שבתאי (נתבע מס' 3)

בית המשפט המחוזי בחיפה

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבע מס' 1 (להלן: "המבקש") לחייב את המשיבות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות" או - "ליטו גרופ" ו-"ליטו נדל"ן"), בערובה להוצאות על פי סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ולפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדה"ד").

בבקשה (ובתשובה לתגובה) נטען, כי, על פי האמור בכתב התביעה סובלות המשיבות מחסרון כיס ומהפסדים משמעותיים ולהן חובות גבוהים וכי, בנוסף על כך, בכוונת מחזיקי האג"ח של ליטו גרופ, להגיש נגדה בקשת פירוק, לאחר שהיא אינה עומדת בהסדר שנעשה עימם.

עוד נטען, כי מועד פרעון אגרות החוב של ליטו נדל"ן נדחה וכי על פי דו"ח רוה"ח המבקר מיום 26.3.12, קיימים ספיקות באשר להמשך קיומה של ליטו גרופ כעסק חי וכי בינואר 2012 נמחקו מניות ליטו גרופ מהמסחר והיא אף נאלצתה לקחת הלוואה בסך 5 מיליון ₪ להסדרת התחייבויות של חברת בת שלה.

באשר לתובענה דנן נטען, כי מדובר בהליך משפטי יקר, בלתי מבוסס וחסר תום לב, שהינו נוסף על הליכים, אשר כבר מתקיימים בין הצדדים, הן בימ"ש זה והן בביה"ד לעבודה.
לפיכך, מבוקש, לנהוג על פי הכלל הנובע מסעיף 353א' לחוק החברות ולהורות למשיבות להפקיד ערובה, משמעותית, להוצאות המבקש.

2. המשיבות טוענות, כי מצבה הכלכלי של חברה המגישה תביעה אינו חזות הכל וכי יש לביהמ"ש שיקול דעת רחב, במסגרתו על ביהמ"ש לבחון את סיכויי התביעה, על מנת שלא תחסם תביעתו של דל אמצעים. בנוסף, עליו לבחון, שמא מצבה הרעוע של החברה נגרם כתוצאה ממעשיו של המבקש, ושמא חפץ המבקש, באמצעות הבקשה, למנוע דיון בתובענה.

לטענתם, המבקשת לא הבהיר מדוע סיכויי התביעה אינם גבוהים ולא פרש את הגנתו לגופה של התביעה.

בנוגע למצבן הכלכלי של המשיבות נטען, כי הדוחות הכספיים מצביעים על רווח נקי בסכום של מעל 10 מיליון ₪, דבר המצביע על יכולת תזרימית שתאפשר תשלום הוצאות שייפסקו (ככל שייפסקו) וכי גם אם ימצא ביהמ"ש מקום להורות על הפקדת ערובה, יש להעמידה על סכום "מזערי".

המבקש הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף (אשר טרם נדונה) ולאחר הגשת הבקשת דנן אף הוגש על ידו כתב הגנה מפורט וכן הוגשו כתבי הגנה מפורטים על ידי שאר הנתבעים.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים, סבורה אני שיש מקום לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה להוצאות המבקש.

אין זהות בין השיקולים להטלת ערובה על תובע, שהינו אדם "פרטי" (הנדונה על פי תקנות סדה"ד), לבין השיקולים להטלת ערובה על תובעת שהינה חברה (הנדונה על פי חוק החברות). בעוד שלגבי אדם פרטי הכלל הוא אי חיוב והחריג הוא חיוב, בנוגע לחברה הכלל הוא, חיוב חברה בהפקדת ערובה ואי חיובה הינו חריג. ראו, למשל: רע"א 10905/07 - נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נ' מרדכי (מוטי) זיסר ואח' . (13.2.2008); רע"א 3686/05 - גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ . (26.7.2005).

אמנם, צודק ב"כ המבקשות בטענתו, כי גם כאשר מדובר בחברה, אין לעשות שימוש בתקנה באופן גורף, אלא יש לשקול כל מקרה לגופו, תוך שימת לב לזכות הגישה לערכאות, שהינה "זכות חוקתית מן המעלה הראשונה" [רע"א 544/89 - אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ . פ"ד מד(1), 647, עמ' 650-651] וכי על ביהמ"ש למצוא, את האיזון הנכון בין זכויות הצדדים, על פי נסיבותיו של המקרה הנדון בפניו, תוך בחינה של סיכויי התביעה ויכולתו הצפויה של התובע לשלם הוצאות, הנתבע, אם תידחה התביעה [בר"ע (מחוזי חיפה) 1793/07 - י.ב.ג.ל. ניהול ואח' נ' נמרוד בכר ואח' (2207)], אולם בחינה זו מביאה, בענייננו, לקבלת הבקשה.

4. בענין מצבן הכלכלי של המשיבות, לא מצאתי, בתגובתן, מענה ראוי לטענות העובדתיות שהועלו בבקשה וברווח הנקי לא סגי.

לענין סיכויי התביעה - לא אדרש לפירוט כל הנטען בכתבי הטענות ואומר רק, כי עיון בכתב התביעה (שסכומה, לצרכי אגרה, הינו 5.5. מליון ₪), מעלה, כי נטענות בה טענות לרשלנות של המבקש והמשיב 3 (להלן: "שורר"), שהיו (באמצעות חברות שבשליטתן), בעלי השליטה בחברת צ.ב.א.י., אשר שלטה, בתקופה הרלבנטית לתביעה ועד לשנת 2007, בליטו גרופ. חשוב גם לציין, כי משנת 2007 חלו מספר שינויים בשליטה בליטו גרופ.

התביעה כוללת שני "סוגי" עילות. האחת - מבוססת על התנהלות המבקש ושורר בהתייחס לשינויים שנערכו בהסכם העסקה שבין ליטו נדל"ן לבין המשיב 4 (להלן: "שבתאי") ועל עמדת המבקש ובכנר מול דרישות שכר של שבתאי, אשר הגיש תביעה נגד ליטו גרופ, המבקש ושורר. נטען להתרשלות של המבקש ושל שורר, גם בעריכת מסמך השינויים וגם בהתייחס לניהולם את התביעה הנ"ל ובהיענותם לדרישות של שבתאי.

ה"סוג" השני של העילות נוגע לשתי עסקאות מקרקעין שנערכו ברומניה, לגביהן נטען להתרשלות של המבקש ושל שורר, בבחינת העובדות הרלבנטיות לעסקאות ונטען, כי, בסופו של דבר, גרמה התרשלות זו הפסדים כבדים למשיבות.

5. בכתב ההגנה שהגיש המבקש נטען, כי המשיבות העלו, בתביעתן, טענות סרק שקריות ומטעות, הנסתרות במסמכים שצורפו לתביעה וכן, כי הן מעלימות עובדות חשובות. בין היתר נטען, כי המבקש מכר את השליטה בליטו גרופ עוד טרם נרכשה על ידי בעל השליטה החדש, מר יוסי בן חמו (להלן: "בן-חמו") וכי ממילא כל הנטען בתביעה הובא בחשבון, על ידי בן-חמו בעת רכישת השליטה.

כן נטענו טענות רבות נוספות לגבי מסמך השינויים שנערך עם שבתאי ולגבי עסקאות המקרקעין, אולם, כאמור, אינני רואה מקום לפרטן ואומר רק, כי נראה שמדבור בתביעה בעייתית, אשר לא ניתן לומר, בשלב זה, כי סיכוייה ברורים.

עוד יש להביא בחשבון, גם את העובדה שבין הצדדים מתנהלת תביעה נוספת שהוגשה על ידי המשיבות (ת.א. 48160-02-11) בבימ"ש זה וכן תביעות בביה"ד לעבודה בחיפה.

6. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי, כי יש לחרוג מהכלל, המחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה להוצאות המבקש, לא מהפן של סיכויי התביעה ואף לא מהפן הכלכלי, אם כי אקבע סכום ערובה מתון, יחסית.

לפיכך, אני מחייבת את המשיבה להפקיד ערובה להוצאות המשיב, בסך של 70,000 ₪. הערובה תופקד בתוך 60 ימים מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן אורה על דחיית התביעה נגד המבקש.

המזכירות תקבע תזכורת מעקב.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליטו גרופ בע"מ
נתבע: צפריר בכנר
שופט :
עורכי דין: