ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארז סמדר נגד שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ :

בפני כבוד השופט הישאם אבו שחאדה

תובעים

ארז סמדר

נגד

נתבעים

1.שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ
2.נועם מימון

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה

פסק דין

דברי רקע

1. התובע טוען שהינו הבעלים של רכב (להלן- רכב 1) שלטענתו ניזוק כליל (total loss) במהלך תאונת דרכים (להלן – התאונה) שאירעה בין רכב 1 לרכב אחר שבו נהג הנתבע 2 במועד התאונה (להלן - רכב 2). הנתבעת 1 היא חברה לביטוח שביטחה את רכב 2 במועד התאונה (להלן – שמגד).

2. התובע (להלן – ארז) טוען שנהג ברכב 1 במועד התאונה וכי בעת שעמד ליד רמזור אדום, בהמתנה שיתחלף לירוק, הגיח רכב 2 מאחור ופגע עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של רכב 1 ובכך נגרמו לרכב 1 נזקים שונים שהובילו להגדרתו כ-"אובדן להלכה". ארז טוען שפנה לשמגד שתפצה אותו על נזקיו אך זו דחתה את דרישתו ומכאן התביעה.

3. הנתבע 2 (להלן – מימון) לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון לבית משפט. ארז המציא אישור מסירה מטעם חברה פרטית שעוסקת באיתור בעלי דין ואשר לפיו מימון זומן כדין לדיון וגם הומצא לו העתק מכתב התביעה (ת/1).

החקירה הפרטית שביצעה הנתבעת 1 וטענות התובע

4. שמגד טוענת בכתב ההגנה שיש לפטור אותה מתשלום פיצוי לתובע בגין הנזקים שנגרמו לרכב 1 בעקבות התאונה מאחר ומדובר באירוע של מרמה : התאונה מעולם לא קרתה, וככל שקרתה תאונה כזו מדובר בתאונה מכוונת אשר בוימה על ידי ארז ומימון וכל מטרתה לאפשר לארז לקבל כספים שלא כדין משמגד. מאחר ולשמגד היה חשש שמדובר באירוע מרמה היא פנתה לחברת חקירות שתברר פרטים אודות הרכבים 1 ו- 2, אודות ארז ומימון ואודות אירוע התאונה (להלן – החקירה הפרטית). במהלך החקירה הפרטית עלה חשד כי מימון השתמש ברכב 2 על מנת לביים תאונות נוספות. שמגד הגישה לתיק בית המשפט את דו"חות החקירה (נ/3, נ/4 וכן תמליל חקירתו של ארז שהוגשה לתיק בית המשפט ביום 22.7.2012) והחוקרים הפרטיים שביצעו את החקירה התייצבו לדיון בבית המשפט ונשמעה עדותם.

5. ארז הכחיש מכל וכל שמדובר באירוע מרמה ולטענתו איננו מכיר את מימון והתאונה היא אירוע אמיתי לחלוטין.

6. שמגד טוענת שבמסגרת החקירה הפרטית עלו הממצאים שלהלן :

א. ארז טוען שהתאונה אירעה ב- 14.10.2010. במועד התאונה רישיון רכב 1 לא היה בתוקף ולמעשה פקע עוד ביום 9.8.2010 (ראו רישיון רכב 1, נ/1);

במועד התאונה, 14.10.2010, רכב 1 לא היה מבוטח ;

ארז הוא בעלים של מוסך לתיקון רכבים וכן שותף במוסך אחר שעוסק בתיקוני פחחות לרכבים. בנוסף ארז הוא בעלים של תחנת מוניות שמפעילה מוניות שונות ועוסק גם בסחר ברכבים.

השמאי שערך את חוות הדעת לגבי הנזקים שנגרמו לרכב 1 בעקבות התאונה הוא שמאי שארז נוהג לעבוד עימו במסגרת עיסוקו של ארז כבעלים של מוסך פחחות (להלן – השמאי).

7. החוקר הפרטי מטעם שמגד נפגש עם ארז וגבה ממנו הודעה שתמליל מודפס שלה מופיע ב- נ/4 (להלן – הודעת ארז). החוקר שגבה את הודעתו של ארז התייצב לדיון בבית המשפט ונשמעה עדותו.

8. בהודעה ארז מסר את הדברים הבאים :

א. רכב 1 נרכש על ידי ארז מאדם פרטי מספר חודשים לפני מועד התאונה ושילם עבורה בתשלומים וסוכם ביניהם שכל עוד ארז לא ישלם את מלוא מחיר הרכב, ארז לא יירשם כבעלים של הרכב. במועד התאונה ארז לא סיים לשלם את כל התשלומים ולכן הרכב היה עדיין רשום על שמו של האדם שממנו קנה את הרכב;

ב. בעת רכישתו של רכב 1 היתה בו תקלה בצמת החוטים והוא תוקן במוסך ששייך לארז ולכן לא נפתח כרטיס עבודה לרכב זה ואין גם חשבונית תיקון;

ג. רכב 1 שימש את ארז להעברת חלפים. ארז היה נוהג ברכב 1 וככל שלא היה צורך להשתמש בו לצורך העבודה הרכב עמד ליד המוסך של ארז ;

ד. ארז נהג ברכב עם שלט "במבחן" שהינו שלט שמשמש אותו לעבודתו כבעל מוסך וכסוחר רכבים ואשר מאפשר נסיעה ברכב גם אם אין בו רישיון בתוקף או ביטוח ;

ה. במועד התאונה ארז נהג ברכב 1 ונסע בו לבדו לכיוון פתח תקוה ואיננו זוכר במדויק את מטרת הנסיעה וכי ייתכן ונסע לפתח תקוה על מנת להביא מסמכים מסוחר רכב מסוים. לאחר שסיים את עיסוקיו בפתח תקוה נסע עם הרכב 1 לכיוון אור יהודה שם היה אמור להיפגש עם אשתו במסעדה לארוחה משותפת;

ו. במועד התאונה בעת שהיה ליד רמזור רכב 2 פגע ברכב 1 מאחור. ארז החליף פרטים עם הנהג של רכב 2. נהג רכב 2, שאותו לא הכיר קודם לכן, הזדהה עם פרטיו של מימון ;

ז. מימון נסע מהמקום עם רכב 2 ומאחר ורכב 1 ניזוק בצורה קשה לא ניתן היה להמשיך לנסוע בו ולכן ארז התקשר לאשתו, התובעת 1, אשר אספה אותו ממקום התאונה. הרכב לא נגרר באותו היום בשל השעה המאוחרת. ארז הזמין גרירה לרכב 1 ביום שלמחרת, היינו ב- 15.10.2010 והגיע רכב גרירה שגרר את רכב 1 מהמקום ;

ח. רכב 1 נגרר למוסך של ארז ונבדק על ידי השמאי שעימו הוא נוהג לעבוד ;

ט. השמאי מצא כי לרכב 1 נגרם נזק של "אובדן להלכה" ושרידי הרכב נמכרו על ידי השמאי לאדם אחר. התמורה עבור השרידים נשארה בידי השמאי כקיזוז למול חוב קודם שאותו חייב ארז לשמאי ;

י. ארז סירב לאפשר לחוקר לשוחח עם אשתו בשל חשש שתאמר דברים ששונים מאלו שנאמרו על ידו.

9. ארז המציא חשבונית לגבי הגרירה של רכב 1 ואשר לפיה הגרירה בוצעה ב- 14.10.2011 בשעה 20:40 (נ/2), היינו במועד התאונה, וזאת בניגוד לדברים שמסר בהודעתו ואשר לפיהם הגרירה בוצעה ב- 15.10.2011.

10. שמגד שלחה חוקר מטעמה שיגבה הודעה גם ממימון ראו תמליל הודעתו של מימון שהוגש לתיק בית המשפט ביום 22.7.2012. החוקר שגבה את הודעתו של מימון התייצב לדיון בפני ונשמעה עדותו. מימון מסר בהודעתו את הדברים הבאים :

א. מימון לא זוכר את מועד התאונה במדויק, אך זכור לו שהיה יום גשום ורכב 2 שבו נסע החליק ופגע ברכב שהיה לפניו ואשר עמד ברמזור אדום בהמתנה שהרמזור יתחלף לירוק ;

ב. מימון החליף פרטים עם הבעלים של הרכב הנפגע ונסע מהמקום ;

למימון אין היכרות קודמת עם נהג הרכב הנפגע.

11. שמגד טוענת שעל פי בדיקה שערכה עם השירות המטאורולוגי עולה כי במועד התאונה ביום 14.10.2010 היה יום חם במיוחד ולא ירד גשם כלל, וזאת בניגוד לדבריו של מימון שהיה יום גשום. הנתונים הנ"ל נלקחו מתחנת המדידה למי גשמים שמצויה בבית דגן שהינה התחנה הקרובה ביותר למקום שארז טוען שבו קרתה התאונה.

12. שמגד טוענת כי המשקל המצטבר של כל הנתונים שהובאו לעיל יש בו בכדי להוביל למסקנה שמדובר באירוע של מרמה.

דיון והכרעה

13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאחר עיון במכלול הראיות שהוצגו בפני, הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה כנגד שמגד.

14. סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 אשר כותרתו "מרמה בתביעת תגמולים" נועד להרתיע את המבוטח מלמסור למבטח עובדות כוזבות, או להעלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות, בכוונת מרמה, באמצעות סנקציה של פטור מוחלט של המבטח מחובתו (רע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' נסרה [פורסם בנבו] ניתן ביום 19.5.1998, להלן ענין נסרה ; רע"א 9215/10 פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] ניתן ביום 12.4.2011, פסקה 6 להחלטתו של כבוד המשנה לנשיאה השופט ריבלין, להלן ענין פלדמן). בעוד שהמבטחת נתפסת, בדרך כלל, כצד החזק בעסקת הביטוח, ועל כן מרבית ההסדרים בחוק חוזה הביטוח נועדו להגן על המבוטח מפני כוחה העדיף של המבטחת, הרי שישנם מצבים הדורשים התערבות לטובת המבטחת דווקא. לאחר קרות מקרה הביטוח נהנה המבוטח מיתרון מידע על פני המבטחת. יתרון זה עשוי להתבטא בעצם הידיעה אם אכן התרחש הפסד, בהכרת נסיבות ההתרחשות שלו, בידיעת שיעור הנזק המדויק שנגרם לו מההפסד ובעובדה שהוא לומד על התרחשות מקרה הביטוח לפני המבטחת. במקרים מסוימים עלול המבוטח לנסות להסתיר מידע מהמבטחת. הוא יכול לטעון שנגרם לו הפסד מהתרחשות מקרה ביטוח שעה שמקרה ביטוח לא אירע כלל; הוא יכול להפריז בשיעור הנזק שנגרם לו; הוא יכול למסור מידע כוזב בדבר נסיבות התרחשות ההפסד כך שמאורע שאיננו מבוטח ייחשב למבוטח והוא יכול לייחס נזקים שאירעו בעבר לאירוע המדובר. זוהי בעיית הסיכון המוסרי. סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח נועד לסייע למבטחת להתמודד עם בעיית הסיכון המוסרי האמורה. ההנחה היא שהסנקציה החמורה הקבועה בו – שלילה מוחלטת של זכות המבוטח לקבל תגמולי ביטוח במקרה בו תביעתו נגועה במרמה – תרתיע מפני מרמה או לפחות תהווה ענישה הולמת (פסקה 6 בענין פלדמן).

15. בענין נסרה (פסקה 4 לפסק הדין) ובענין פלדמן (פסקה 7 להחלטה) נקבע כי הדיבור "בכוונת מרמה" שבסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח כולל למעשה שלושה יסודות : מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות ; מודעותו של המבוטח לאי הנכונות או לכזב של העובדות שנמסרו ; וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות. הנטל להוכיח את שלושת יסודותיו של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, לרבות כוונת המרמה, מוטל על המבטחת, כמי שטוענת לפטור מאחריות ביטוחית. מאחר שמדובר בהטלת "סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית" ומאחר שמדובר בתוצאה קשה ומרחיקת לכת – של שלילת תגמולי הביטוח מהמבוטח – דרושות ראיות כבדות משקל להוכחת כוונת המרמה. יחד עם זאת, מקום בו הוכיחה המבטחת את התקיימותם של היסוד הראשון והשני, לאמור : כי המבוטח מסר עובדות בלתי נכונות או כוזבות וכי הוא עשה כן ביודעין, ואין ידועות העובדות הנכונות לאשורן, הרי שיש לראות במבטחת כמי שהוכיחה לכאורה את קיומה של כוונת המרמה. במקרה זה, יעבור נטל הבאת הראיות אל כתפי המבוטח, שיצטרך להציג את המניע לכך שמסר פרטים כוזבים ולגלות את העובדות הנכונות. מקום בו גילה המבוטח את העובדות הנכונות, או שאלה התגלו במהלך המשפט – יקבע על פי עובדות אלה אם העובדות הכוזבות נמסרו מתוך כוונה להוציא כספים מחברת הביטוח, או שמא הוצגו מתוך מניע שאין לו קשר לכוונת מרמה כזו (פסקה 9 להחלטה בענין פלדמן).

16. במקרה שלפני המבוטח של רכב 2, שלטענת ארז גרם לנזקים לרכב 1, הוא מימון. שמגד הוכיחה שמימון מסר לה בהודעה שנגבתה ממנו פרט כוזב אודות תנאי מזג האויר במועד התאונה. לטענתו במועד התאונה היה מדובר ביום גשום ולכן רכב 2 שבו נהג החליק על הכביש ופגע ברכב 1. במועד התאונה המשקעים במילימטרים של מי גשמים, לפי השרות המטאורולוגי, היו "אפס". בנסיבות אלה, נטל הבאת הראיות עובר למימון להוכיח את המניע לכך שמסר פרטים כוזבים ולגלות את העובדות הנכונות. דא עקא, מימון בחר שלא להתייצב לדיון בבית משפט וגם לא הגיש כתב הגנה. מקובלת עלי טענתו של ארז כי מימון קיבל הזמנה כדין והראיה לכך היא אישור המסירה שהציג ארז (ת/1). בהיעדר התייצבות של מימון לדיון ובהיעדר כתב הגנה מטעמו, הרי שטענתה של שמגד שמימון מסר לה פרט כוזב אודות תנאי מזג האויר במועד התאונה מתוך כוונה לרמות, עומדת לה במלוא היקפה. בנסיבות אלה, שמגד פטורה מתשלום תגמולי ביטוח לארז, במקומו של מימון.

17. מן הראוי להוסיף כי הנסיבות הכלליות שאופפות את אירוע התאונה כפי שהוצגו על ידי ארז, ובהיעדר ראיות מטעם מימון, יש בהן כדי לחזק את טענתה של שמגד שאכן מדובר באירוע של מרמה. ודוק, כל אחת מהנסיבות הכלליות שנוגעות לארז אין בה כשלעצמה כדי להקים לשמגד טענת "מרמה", אך המשקל המצטבר של מכלול הנסיבות הוא זה שמעצים את החשד שמדובר באירוע מרמה. הנסיבות הכלליות שמעצימות את החשד שמדובר באירוע מרמה הן כדלקמן :

א. בהודעתו ארז טען שהרכב 1 לא נגרר ביום 14.10.11 בשל השעה המאוחרת, אלא רק ביום שלמחרת, היינו ביום 15.10.2010. בכתב התביעה המתוקן נטען שהתאונה אירעה ביום 14.10.2010 בשעה 20:00. דא עקא, ארז הציג חשבונית מטעם "גרר דורון – שירותי גרירה וחילוץ" (נ/2) מיום 20.10.2011 ואשר לפיה בוצעה גרירה של רכב 1 ב- 14.10.2010 בשעה 20:40. ארז גם ציין בהודעתו שמדובר בשירותי גרר שהינו נוהג לעבוד עימם ;

ארז לא הכחיש שבמועד התאונה רכב 1 היה ללא רישיון רכב בתוקף וללא ביטוח חובה ;

בעת רכישתו של רכב 1 הוא תוקן במוסך של ארז ולא הוצגה חשבונית תיקון על מנת להיווכח מה היה מצבו של הרכב בעת הרכישה ומה סוג התיקון שבוצע בו. לפי טענת ארז הרכב נרכש תמורת סך של 17,000 ₪, שהינם כמעט 10,000 ₪ מתחת למחיר המחירון של רכב 1. ארז כיום מבקש לפצותו עבור מחירו המלא של הרכב.

האדם שממנו ארז רכש את הרכב לא הובא על ידו לבית המשפט על מנת שיעיד על מצבו של הרכב בעת המכירה. כמו כן, זיכרון הדברים שנערך בינו לבין ארז לגבי מחיר הקניה של הרכב והסדר התשלומים שביניהם גם הוא לא הוגש לתיק בית המשפט ;

השמאי שערך את חוות דעת לגבי הנזקים שנגרמו לרכב 1 נוהג לעבוד עם ארז בעסקיו השוטפים כבעל מוסך פחחות וסוחר רכבים. כמו כן, רכב 1 נבדק על ידי השמאי לאחר אירוע התאונה במוסך של ארז. מאחר ושמגד העלתה טענה של מרמה שומה היה על ארז להביא את השמאי מטעמו כדי שיעיד על השמאות שביצע על מנת להיווכח באם אכן מדובר ברכב שניזוק "אובדן להלכה", או לא. מאחר וארז לא הביא את השמאי מטעמו להעיד בבית המשפט על מהות הנזק שנגרם לרכב 1, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו.

18. יתר על כן, ארז טען בהודעתו שנהג ברכב 1 עם שלט "במבחן" וכי השתמש ברכב 1 לעיתים לצורך הבאת חלפים. כמו כן, במועד התאונה נסע לסוחר רכבים בפתח תקוה על מנת להביא ממנו מסמכים שונים ולאחר מכן נסע בו לכיוון אור יהודה על מנת לסעוד במסעדה עם אשתו. במילים אחרות, ארז נסע עם רכב 1 לביצוע מטרות עסקיות שנוגעות לעבודתו הכללית כסוחר רכבים וכן גם למטרות פרטיות. דא עקא, לא לשם כך נועד השלט "במבחן". סעיף 9 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע כדלקמן :

9. על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.

תקנות 293 ו- 295 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 קובעות כדקלמן :

293.(א) לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן:
(1) בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים;
(2) ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון;
(3) הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה;
(4) הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור;
(5) הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית-החרושת;
תק' (
תש"ע-
(5א) קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק;
(6) כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית.
ת
(ב) רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר.

295. לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות בתקנה 293 שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו לוחית זיהוי כאמור בתוספת השלישית. "
מיום 6.12.1979
תיקון מס' 15
ס"ח תש"ם מס' 949 מיום 6.12.1979 עמ' 18 (ה"ח 1396)
9. על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או לסוחר של כלי רכב מנועיים ליצרן או ליבואן של רכב מנועי, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין או לסוחר של רכב מנועי; תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.

מיום 19.3.1985
תיקון מס' 18
ס"ח תשמ"ה מס' 1138 מיום 19.3.1985 עמ' 56 (ה"ח 1663)
9. על אף האמור בסעיף 7(א) רשאית רשות הרישוי, לאחר ששולמה האגרה שנקבעה, לייחד ליצרן או ליבואן של רכב מנועי רכב, לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין או לסוחר של רכב מנועי לבעל מוסך שיש לו רשיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי; תו-סוחר כללי שמותר להשתמש בו, בדרך שנקבעה, לכל רכב הנמצא במבחן לאחר ייצורו או לאחר ייבואו או במבחן על ידי המתעתד לקנותו או אחרי תיקונו.
ארז לא הגיש לתיק בית המשפט את העתק רישיון הסחר שבו הוא מחזיק עם פירוט המטרות שלשמן אושר לו לנסוע ברכבים שמשמשים אותו לצורך עבודתו כבעל מוסך או כסוחר רכב עם השלט "במבחן". בכל מקרה, נסיעתו של ארז עם רכב 1 לכיוון פתח תקוה לצורך הבאת מסמכים שונים (ואשר לא נטען וגם לא הוכח שמדובר במסמכים שנוגעים לרכב 1), וכן נסיעתו עם רכב 1 על מנת לסעוד עם אשתו במסעדה, אינם נמנים על המטרות שהותרו בתקנות לנסיעה ברכב עם שלט "במבחן".

19. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן :

התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת 1, שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ, נדחית ;

מאחר וקבעתי כי שמגד הוכיחה שמתקיימים יסודותיו של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981, היינו שהתביעה הוגשה עם "כוונת מרמה", התביעה כנגד הנתבע 2, נועם מימון, נדחית גם כן ;

התובע ישלם לנתבעת 1, שמגר חברה לניהול תביעות בע"מ, הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארז סמדר
נתבע: שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: