ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע. יוהנס עבודות מתכת בע"מ נגד בנק מרכנתיל דיסקונט נצרת 17627 :

בפני כבוד השופט הבכיר שכיב סרחאן

המערערת

ע. יוהנס עבודות מתכת בע"מ,ח.פ-512979444

נגד

המשיב

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

בית משפט השלום בנצרת

פסק-דין

זהו ערעור לביטול הגבלה שהוטלה על חשבון בנק, לפי הוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").

רקע כללי

1. המערערת מנהלת אצל המשיב – בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ- סניף נצרת – חשבון בנק עובר ושב עסקי מס' 1284950 (להלן: "החשבון") ובו מסגרת אשראי מאושרת ומוסכמת בסך 660,000 ₪.

2. בתקופה מיום 14.3.2011 ועד ליום 11.10.2011, סורבו שבעה עשר שיקים בחשבון. ביום 11.10.2011, שלח המשיב למערערת הודעה על החלת הגבלת החשבון, מיום 28.10.2011 ועד ליום 27.10.2012, והכל בהתאם להוראת סעיף 3א' לחוק.

3. להלן פירוט השיקים שסורבו:

תאריך הסירוב
מס' השיק
סכום השיק
א.
14.3.2011
80006789
125,662 ₪
ב.
10.6.2011
80007099
41,485 ₪
ג.
21.9.2011
80007031
28,473 ₪
ד.
21.9.2011
80007131
6,954 ₪
ה.
23.9.2011
80007261
31,722 ₪
ו.
3.10.2011
80007401
41,495 ₪
ז.
11.10.2011
80007304
2,500 ₪
ח.
11.10.2011
80007309
2,078 ₪
ט.
11.10.2011
80007325
30,000 ₪
י.
11.10.2011
80007329
5,643 ₪
יא.
11.10.2011
80007336
6,005 ₪
יב.
11.10.2011
80007358
36,581 ₪
יג.
11.10.2011
80007418
3,447 ₪
יד.
11.10.2011
80007443
4,598 ₪
טו.
11.10.2011
80007444
3,312 ₪
טז.
11.10.2011
80007449
6,000 ₪
יז.
11.10.2011
80007450
4,000 ₪

4. המערערת עותרת לבית המשפט, כי יבטל שנים עשר השיקים שסורבו בחשבון ביום 11.10.2011 והמפורטים בסעיף 3(ו)-(יז) דלעיל. (להלן: "השיקים") במניין השיקים שסורבו.

נימוקי המערער

5. המערערת טוענת, כי היא עוסקת, בעיקר, בעבודות מתכת וצינורות בבתי הזיקוק. הכנסותיה היו, בעיקר, בגין השירותים הקבלניים שהעניקה לבתי הזיקוק. (להלן: "המזמין"). המזמין נהג למסור לה, מדי פעם, הודעות תשלום. על-סמך הודעות אלה, נהג המשיב להעמיד לה ,מידי פעם, הלוואות גישור, כאשר החשבון היה בחריגה ממסגרת האשראי. הודעת התשלום האחרונה שהומצאה למשיב (להלן: "הודעת התשלום") לא באה לידיעתו במועד, היות ושעריו היו סגורים. על-כן, השיקים סורבו מחמת טעות.

6. המערערת משליכה את יהבה, בעיקר, על הוראת סעיף 10(א)(3) לחוק. טענתה העיקרית, שלובשת צורה ופושטת צורה, היא, כי בנסיבות העניין היה לה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיקים מכוח הסכם איתו, כאמור בסעיף 10(א)(3) לחוק. היא הניחה שהמשיב יעמיד לה מסגרת אשראי זמנית וקצרת מועד או הלוואת גישור כפי שנעשה דרך שגרה בעבר וכפי שהובטח וסוכם בין הצדדים. מה עוד, שסכומי השיקים היו קטנים, בהשוואה לסכומי הלוואות הגישור והודעת התשלום. וכן, היא לא קיבלה התראה כדין עובר להחלת ההגבלה על החשבון.

7. וכ, בכתב סיכומיה, הרחיבה המערערת את החזית שעה שטענה, כי המשיב, בסירובו לפרוע את השיקים, מתנהג כלפיה בחוסר תום לב, בניגוד לנוהג שבין הצדדים ובדרך לא מקובלת.

התשובה

8. המשיב טוען, מנגד, כי דין הערעור להידחות הן מטעמים פרוצדוראליים והן לגופם של דברים. המערערת לא שלחה למשיב בקשה לביטול הבאת השיקים במניין השיקים שסורבו. השיקים סורבו כדין. הערעור מחוסר כל יסוד עובדתי או משפטי.

9. המשיב ממשיך וטוען, כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים בדבר חיסור השיקים ממניין השיקים שסורבו, כפי שנקבע בהוראת סעיף 10(א)(3) לחוק, לא כל שכן, שהייתה חובה על המשיב לפרוע אותם מכוח הסכם בין הצדדים. השיקים סורבו בזמן שהחשבון היה בחריגה קיצונית ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת וביתרת חובה בסך 791,273.43 ₪!

10. המשיב ממשיך וטוען, כי גם אם בעבר הוא פרע שיקים ,שהמערערת משכה מהחשבון בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת, הרי הדבר נעשה כנגד הלוואות גישור שהוא העמיד, מתוקף שיקול דעתו הבלעדי, למערערת ואינו יוצר חובה כלשהי עליו להמשיך ולכבד חיובים נוספים, שבגינם צפויה להיווצר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת.

11. לבסוף, טוען המשיב, כי דהיום יש להקפיד היטב על ביצוע חיובים לחשבון בתוך מסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת בלבד ובלא כל חריגה ממנה, וזאת בעקבות תיקון 23 לפקודת הבנקאות 1941.

דיון

12. בעש"א (נצ') 47425-08-10 בושנאק נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ [פורסם בנבו], 24.5.2012), (להלן: "פרשת בושנאק") עמדתי בהרחבה על המטרה החקיקתית, הספציפית והכללית, של החוק בכלל וסעיף 10 לחוק בפרט. אגב, באי-כוח הצדדים בהליך דנן, ייצגו גם את בעלי-הדין בפרשת בושנאק, וכל הטיעונים המשפטיים בשני ההליכים דומים להפליא. כאן, אחזור רק על עיקרי הדברים. כזכור, החוק נחקק, בזמנו, לאחר שהתופעה של משיכת שיקים ללא כיסוי הגיעה למימדים מדאיגים בחברה, תופעה שגרמה וממשיכה לגרום נזקים עצומים הן בתחום הכלכלי-מסחרי-פיננסי והן במישור הערכי-חברתי-מוסרי. מטרת החוק הינה, איפוא, הרתעתית: להרתיע בעלי חשבונות בנקים מלמשוך שיקים שלא יפרעו, עת הצגתם בבנק הנמשך.

13. וכן, בעקבות תיקון 23 לפקודת הבנקאות 1941 והוספת סעיף 5 ( ג 1) המסמיך את המפקח על הבנקים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור הנגיד, ליתן הוראות ניהול בנקאי תקין הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, הוציא המפקח על הבנקים את ההוראה בדבר ניהול מסגרת אשראי בחשבונות עובר ושב (להלן: "הוראת המפקח"). תחילתה של הוראת המפקח היא ביום 1 בינואר 2006 . לפי הוראת המפקח וככלל, תאגיד בנקאי לא יאפשר היווצרותה של יתרת חובה בחשבון עובר ושב, העולה על מסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת, אלא במקרים ובתנאים, כפי שנקבע בסעיף 4 להוראה האמורה.

14. סעיף 10 לחוק, מגדיר, מבחינה נורמטיבית, את זכות הערעור על ההחלטה להגביל חשבון בנק. הוא גם קובע את סמכותו של בית-משפט השלום, סמכות שבשיקול הדעת, בדבר ביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו ומונה את עילת הביטול, חמש במספר. (סק"ק א(1) עד (5)). תכליתו של סעיף 10 לחוק, היא תיקון טעות שנעשתה על-ידי הבנק ומתן הגנה ללקוח, שלא דבק בו רבב, בסירוב השיק או בנסיבות חריגות ומיוחדות שנבצר ממנו לטפל כראוי בהכנסותיו ובשאר ענייניו הכספיים-מסחריים. עילות הביטול, המפורטות בסק"ק א(1) עד (5), הינן רשימה סגורה. יש לפרש סעיף 10 לחוק בצורה מצומצמת ודווקנית.

מן הכלל אל הפרט

15. לאחר עיון בערעור, בתשובה ובכתבי הסיכומים, שוכנעתי, כי אין ממש בערעור ודינו להידחות, הן מטעמים פרוצדוראליים והן לגופם של דברים.

ראשית, המערערת לא מיצתה את ההליכים כדין עובר להגשת הערעור. היא לא פנתה, תחילה, למשיב בבקשה כדין לבטל את הבאת השיקים במניין השיקים שסורבו, והכל בניגוד מוחלט לתקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי הדין), התשמ"ב – 1981.

16. שנית, המערערת לא הוכיחה כדין את קיומים של התנאים שבסעיף 10 (א)(3) לחוק וטענותיה, לעניין זה ועם כל הכבוד, בעלמא הן. לא הוכח כדבעי, כי במקרה דנן היה למערערת יסוד סביר, סובייקטיבי ואובייקטיבי, להניח שהייתה חובה על המשיב לפרוע את השיקים מכוח הסכם כלשהו אתו. על-פי הדין, הסכם בין בנק ולקוח למתן אשראי יערך בכתב (סעיף 3(א)(4) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב – 1992; סעיף 3 להוראת המפקח). וכן, ניהול מסגרת אשראי בחריגה ממסגרת אשראי מאושרת ומוסכמת ,לבקשת הלקוח ובהסכמת הבנק ולו באופן זמני, גם היא טעונה הסכם בכתב ומראש. (סעיף 4(א) להוראת המפקח). בענייננו-שלנו, אין המדובר בהעמדת מסגרת אשראי באופן חד-צדדי. המערערת טוענת לקיום הסכם מכללא בין הצדדים לפירעון השיקים, בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת.
במקרה דנן, לא הוכח קיומו של הסכם מכללא בין הצדדים לפירעון השיקים בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת, לא כל שכן הסכם בכתב לכך. ציפייה או תקווה לכך מצד המערערת, אינה אקוויוולנטית להסכם מחייב.
ויודגש: בהוראת התשלום, עליה סומכת המערערת ובה היא שמה את מבטחה, אין כל ישועה למערערת. המדובר במסמך של המזמין מיום 24.10.2011!! בו הוא מודיע למערערת שהוא הפקיד (ביום 1.10.2011) בחשבונה מס' 284955!! המתנהל אצל המשיב, סך של 112,594.64 ₪. אין המדובר בבטוחה כלשהי כנגד אפשרות העמדת הלוואת גישור למערערת. וכן, הוראת התשלום הוצאה שלושה עשר ימים לאחר שהשיקים סורבו על-ידי המשיב, ולא כפי שנטען על-ידי המערערת.

17. שלישית, הלכה מושרשת היא מקדמת דנא, כי אין ללקוח זכות לקבל כסף כלשהו מהבנק, שעה שחשבונו העובר ושב נמצא ביתרה שלילית. (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לד(2) 673, 679 (1983).

18. רביעית, כיבוד חיוב מסוים בחשבון לקוח מעבר למסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת הוא ,לכשעצמו, אינו מקים עילה לביטול לפי סעיף 10(א)(3) לחוק. לדידי, הבנק רשאי ,לפי שיקול דעתו ובכפוף לדין שלעניין וממניעים השמורים עמו, לכבד חיוב מסוים בחשבון הלקוח, גם בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת ועובדה זו,לכשעצמה, אינה מקימה אצל הלקוח יסוד סביר להניח שישנה חובה על הבנק להמשיך ולפרוע את השיקים, בחריגה ממסגרת האשראי האמורה, לא כל שכן חובה לפרוע אותם מכוח הסכם אתו. (פרשת בושנאק, סעיף 24; בש"א (צפת) 1296/01 מועצה מקומית טובה זנגריה נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם), 9.12.2001).

19. חמישית, בפניי לא הוכח כדין, כי במקרה דנן התנהג המשיב כלפי המערערת בחוסר תום לב ובדרך לא מקובלת. ההפך הוא הנכון. ביום 25.10.2011, נעתר בית המשפט לבקשתה של המערערת למתן סעד זמני ונתן צו זמני והמונע תחילתה של ההגבלה על החשבון עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-משפט מוסמך. דא עקא, מאז מתן הצו ועד ליום 11.5.2012 סורבו ששה שיקים נוספים בחשבון והכל ללא הצדקה כלשהי בדין. אין להכביר מילים, כי במקרה דנן מתנהגת המערערת בחוסר תום לב ובדרך לא מקובלת ולגביה לית דין ולית דיין, והיא אף באה בשערי בית-המשפט בחוסר ניקיון כפיים.

20. שישית, אין ממש בטענתה של המערערת, כי דין החלת ההגבלה על החשבון להתבטל, היות והמשיב לא שלח לה התראה כדין, בהתאם לסעיף 2(א1) לחוק ותקנות 6 ו- 7 לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981. בפניי, הוכח כדין, כי המשיב שלח התראה כדין למערערת (נספח ג' לכתב הסיכומים של המשיב), ואי-קבלתה, אם בכלל, אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו. (סעיף 10(ב) לחוק).

21. שביעית, טענתה של המערערת, כי המשיב סירב לפרוע את השיקים מחמת טעות, לא רק שלא הוכחה כדין אלא שהיא הופרכה ,מיניה וביה ובאופן פוזיטיבי, על-ידי מסמכי המשיב, המונחים בפניי והודאתה של המערערת , כי השיקים סורבו, שעה שהחשבון היה בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת. השיקים סורבו כדין, והתנהגותו של המשיב הייתה בגדרי הדין וללא פגם כלשהו המצדיק התערבותו של בית-המשפט.

22. מן המקובץ עולה, כי המערערת לא הוכיחה כדין עילה המצדיקה התערבותו של בית המשפט בהחלטת המשיב בדבר החלת ההגבלה על החשבון בהתאם להוראות החוק. דין הערעור להידחות.

התוצאה

23. התוצאה היא, איפוא, כי אני דוחה בזה את הערעור ומחייב את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 4,000 ₪.

סכום הפיקדון בסך 4,000 ₪ שהופקד על-ידי המערערת בהליך זה, יועבר למשיב.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, יד' אב תשע"ב, 2 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ע. יוהנס עבודות מתכת בע"מ
נתבע: בנק מרכנתיל דיסקונט נצרת 17627
שופט :
עורכי דין: