ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יבגניה לויט נגד עיריית ירושלים :

בית דין אזורי לעבודה בירושלים

בפני כבוד השופטת שרה שדיאור

תובעת

יבגניה לויט
ע"י ב"כ עו"ד ארקדי אליגולשוילי

נגד

נתבעת

עיריית ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד מאיר כבודוב

החלטה

בפני בית הדין בקשת הנתבעת, עיריית ירושלים, למחוק את התביעה שהוגשה על ידי התובעת, בטענה שהתביעה כולה הוגשה מכוח חוק הגנה על עובדים, (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), תשנ"ז-1997 בשל התיישנות התביעה.
התובעת טענה כי לא כל התביעה מתבססת על הוראות חוק זה וכי יש עילות נוספות בגינן תבעה, כמו כן טענה התובעת כי מועד פנייתה למבקרת העירייה ביום 17/11/11 , על פי החוק מצביעה כי לא חלה התיישנות כלל.

העובדות
בתאריך 1/2/12 הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני על ידי התובעת.
בתאריך 19/2/12 הוגש כתב תביעה.
בתאריך 17/11/11 נשלח מכתב למבקרת העירייה על ידי ב"כ התובעת דאז.
בתאריך 5/1/12 נשלחה תשובת מבקרת העירייה.

המחלוקת
האם חלה התיישנות מכוח חוק הגנה על עובדים, (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), תשנ"ז-1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים) על התביעה שהוגשה כולה או מקצתה.

הכרעת הדין
הפן הנורמטיבי
חוק הגנה על עובדים קובע בסעיף 5 כי : "לא ייזקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות חוק זה לאחר שחלפו 12 חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה".
סעיף 4 לחוק קובע כי הגנות ותרופות לפי חוק זה יינתנו לגבי תלונה שהוגשה בתום לב , על הפרת חיקוק במקום העבודה, או בקשר לעבודת העובד או לעסקו ופעילותו של מעביד, והוגשה לרשות המוסמכת לקבל תמונה או המוסמכת לבדוק או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה.
בפסק דין דב"ע נה/3-186 משה שמעון נ' מ"י (פד"ע כט 247 (בגץ) 8062/95 משה שמעון נ' בית הדין הארצי נדחה ולא פורסם), נקבע כי עובד שהיה עד למעשה או מחדל הפוגעים בטוהר המידות או שיש לו חשד סביר לכך, ידווח על כך לממונים עליו ביחידתו, למבקר הפנימי או לקצין הביטחון.
בתע"א (חיפה) 4548/03 משה חזות נ' רכבת ישראל בע"מ (להלן:פס"ד חזות) נקבע כי הגשת תלונה למנכ"ל הרכבת תחשב כהגשת תלונה לרשות המוסמכת. זאת ללא קשר לפנייתו למר דני גרנות עוזר למבקר הפנימי ברכבת. בפסק דין תע"א (י-ם), 1019/07 אברג'יל יורם נ' ג'וינט ישראל נקבע כי תלונה שהוגשה לסמנכ"ל כספים תיחשב כתלונה.
עוד נקבע כי תלונה יכולה להיות גם בעל פה (סעיף 6.4.5 לפסק הדין).
משכך, יש לבדוק את השתלשלות העניינים בפניות התובעת במסגרת העסקתה כדי ליתן את הדעת בפני מי התלוננה לראשונה שהוא יכול להיחשב רשות מוסמכת לצורך מניעת מניין ההתיישנות.
בפסק דין בעניין ע"ע (ארצי) 259/06 רפי רותם נ' מ"י (להלן:פס"ד רותם) נקבע כי על פי בית הדין האזורי מסכת היחסים הקשה לא החלה סמוך להגשת תלונתו למשטרה אלא שנים רבות לפני כן. עוד נאמר שם כי דרושה סמיכות זמנים עד שנה אחת בין הגשת התלונה לרשות המוסמכת ולהגשת התובענה לבית הדין בגין פגיעה בעובד עקב אותה תלונה.
באותו פסק דין קובע בית הדין הארצי כי כפי שהוברר בחומר הראיות העלה המערער באופן סמוי בפני הממונים עליו טענות בדבר שחיתות במעמד של אסיפת עובדים, אז העלה אותה לראשונה.
עוד נקבע כי בחומר הראיות נמצא בסיס לקיום מערכת יחסים עכורה עוד קודם. על כן נקבע כי יש לקחת בחשבון לצורך יישום סעיף 5 לחוק הגנה על עובדים את המועד בו "השמיע לראשונה קבל עם ועדה טענות שחיתות". גם שם רק לאחר שהשמיע קבל עם ועדה טענותיו הוגשה תלונה כתובה לרשות מוסמכת. בית הדין קובע שם כי בין אם נוצרה העילה במועד הגשת התלונה למשטרה ובין אם נוצרה העילה כחצי שנה קודם לכן, במעמד אסיפת העובדים – חלפה למעלה משנה אחת להגשת התביעה...". (שם, סעיף 29).
הנה כי כן, בית הדין הארצי לעבודה רואה את מועד מניית תקופת ההתיישנות מהעת בו השמיע הטוען לגילוי שחיתות, לראשונה קבל עם ועדה טענתו זו.
מן הכלל אל הפרט.

התיישנות
המועד הראשון בו השמיעה התובעת טענותיה ופנתה לגורם מוסמך ב-17.11.11 פונה ב"כ המבקשת למבקרת עירייה בדבר התנהלות מנהל אגף הרישוי והפיקוח, ומהנדס העיר, בכל הנוגע להוצאת אישורי אכלוס – טופס 4 ותעודת גמר, ביחס לבניינים לגביהם לא התקיימו כל דרישות תקנות התכנון והבנייה וכל בדיקות המעבדה. במכתב זה הוא מגולל את השתלשלות העניינים ומבקש כי תיבדקנה הוראות החוק ביחס לחוק התכנון והבנייה ויישומן באגף וכן כי תיבדק חוקיות הליך הפסקת עבודתה של המבקשת. למכתבו מצרף ב"כ המבקשת חוות דעת מהנדס מטעם מיל"ב, מכון ישראלי לביקורת בנייה, מיום 15.6.11.לטענתו זהו התאריך ממנו יש למנות את ההתיישנות שכן המבקרת היא הגורם המוסמך.
אולם הביקורת של התובעת לגבי טופס 4 והתנאים המחוייבים להתקיים לגביו נטענה על ידה "קבל עם ועדה" כדרישות הפסיקה זמן רב קודם לכן. הן בעל פה והן בכתב בהזדמנויות שונות כלהלן.ובפני גורמים רמי דרג .
במכתבה לממונה מר מאי , מיום 8.10.09. מפרטת התובעת את הוראות תקנות התכנון והבנייה ומפנה לחיוב לבדיקה ע"י מעבדה מאושרת של דוגמאות חומרי הבנייה ומוצרי הבנייה של שלד, וזאת לצורך מתן אישור סופי בטופס 4 ותעודת גמר. עוד היא מציינת כי חריגה מן הכלל תתאפשר רק ע"י אישור מהנדס ועדה מקומית או המהנדס האחראי על ביצוע השלד בנסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה. היא מפרטת שלושה מקרים בהם סירבה לחתום על מתן האישור. "ברצוני לפרט 3 מקרים מפורשים שהובאו לטיפולי בהם נדרשתי לפעול שלא לפי הוראות החוק המקובלות. אך ורק מטעמן סירבתי לחתום על מתן האישור הנדרש ולא חשבתי לו לרגע לחרוג מהוראות הממונים עלי. להיפך. כל מה שהניע אותי היה קבלת אחריות מירבית בעבודה נוכח התוצאות האפשריות". באותו מכתב היא מציינת: "כתבתי במפורש תגובתי זאת ללשכה המשפטית בתקופה ההיא תוך מתן התייחסות מפורשת לגזר הדין שהיה תלוי ועומד בעניינו של התיק מיום 1.1.10 בנוגע למתן היתר לשינויים". בסוף המכתב היא מבקשת: "לסיום תגובתי אבקש לשקול בכובד ראש ובשנית את ההליכים נגדי תוך ראיית פרספקטיבה רחבה של ההתנהלות בעבודתי ומתן התייחסות מפורשת להשלכות של עבודתי שיכולות להיות משמעותיות ביותר במתן היתרים להליכי בנייה שלא לפי דרישות החוק, לפחות לפי מיטב הבנתי. תשומת לבכם לפסק הדין בעניין אולם החתונות שהתמוטט."
ברור כי פנתה לממונה,ב- 8/10/09 ועוד ועוד קודם ללשכה המשפטית .
במכתבה מתאריך 23.6.10 ענתה המבקשת גם לטענת חוסר הטיפול תוך שהיא מציינת "הנני רואה בזהירות רבה מאוד את הפעלת שיקול הדעת שלי כמפקחת בנייה החותמת על טופס 4 ונושאת באחריות כבדת-משקל על מגוריהם וחייהם של אזרחים במבנים המקבלים את אישור האגף".
המבקשת מפנה את מר מאי להוראות חוק התכנון והבנייה ולתקנות ובעצם נותנת חוות דעת משפטית בעצמה באומרה: "הנני סבורה כי יש והיתה מחלוקת בינינו באשר למתן האישורים שלא על פי בדיקות המעבדה הנצרכות מכוח התקנות".
בתאריך 30.6.10 התקיימה ישיבת עבודה בה נכחו התובעת, אופיר, שיפי, עופר א. (נציג א. העובדים) וצחי. התובעת ציינה כי נשלחו אליה מכתבים מאופיר וכי היו ביניהם שיחות לגבי טופס 4. "זה לא חדש לאופיר כי דיברנו שהיא לא מסוגלת לחתום על טופס 4 בלי ריכוז בטון. כמו אסון ורסאי. זה נדרש מהחוק". ובהמשך: "בכל התיקים אותו סיפור: ריכוז בטון חלקי". ובהמשך היא אומרת "הויכוחים התחילו ביולי שעבר כשאמרתי שאני לא מסוגלת לחתום על טופס 4 במצב כזה". בפנינו כמו בפס"ד רותם השתלשלות ארוכה.
עוד היא מודה באותו דיון כי פנתה ישירות למר שלמה אשכול, מהנדס העיר, שלא באמצעות הממונה .זאת עשתה לפני מרץ 2010 על פי לוח הזמנים בסעיפים 24 ו- 25 לכתב התביעה. לית מאן דפליג שמהנדס העיר כמו בפס"ד חזות או פס"ד אברג'יל לעיל יחשב כרשות מוסמכת , הבכירה ביותר לנשוא המחלוקת. זאת בנוסף ללשכה המשפטית שהוזכרה לעיל.
לאחר ישיבה זו כתבה המבקשת מכתב ביום 13.9.10 ובו הנמקה משפטית לאי החתימה, על טופסי 4. "למיטב הבנתי ועל פי יעוץ משפטי שקיבלתי". בנוסף היא מתייחסת לתיקים ספציפיים. מנוסח מכתבה עולה כי בשלב זה כבר היתה מיוצגת. חרף זאת שהיתה מיוצגת לא הוגשה בשלב זה כל תלונה למבקרת העירייה או ליועץ המשפטי.
בתאריך 6.10.10 התקיימה ישיבת עבודה נוספת בה נכחו צחי כץ, מנהל האגף, אופיר, מנהל המחלקה ומרים ארד הממונה הישירה, יחד עם התובעת בנוגע לתיק ספציפי בו סירבה המבקשת לחתום וכלל הממונים חשבו אחרת. גם הוא יכול להיחשב גורם מוסך בהיותו מנהל אגף.
בנוסף ,בכתב התביעה (סע' 9 )מציינת התובעת כי צוותה לפסגת זאב בנובמבר 2008 ואז :"11. מספר חודשים לאחר שהתחילה התובעת לעבוד באזור פסגת זאב, היא גילתה להפתעתה הרבה אי סדרים חמורים בהתנהלות מנהל המחלקה אופיר מאי ופנתה לשם דיווח ויעוץ משפטי בעניין זה לעו"הד דני ליבמן וחיים נגרסי, מהיעוץ המשפטי של עירית ירושלים".על פי סע' 12 בכ. התביעה גם נענתה שהיא צודקת. על כן פנתה לגורם המוסמך, אף לגרסתה, סמוך לנובמבר 2008.
יש לדחות איפא את טענת התובעת כי ה- 17/11/11 הוא התאריך ממנו יש למנות את ההתיישנות על פי חוק הגנה על עובדים.
לכל המאוחר יש למנות את המועד בו לדעת בית הדין פנתה לגורם המוסמך,קבל עם ועדה, מפנייתה בכתב מיום 13/9/10 עת גם ציינה כי קיבלה ייעוץ משפטי. לטעמו של בית הדין כפי שפירט לעיל, היה זה עוד קודם,עת פנתה,גם בעל פה וגם בכתב, ללשכה המשפטית ולמהנדס העיר. משכך חלפה יותר משנה עד לצו המניעה שהוגש ביום 1/2/12 או כתב התביעה שהוגש ביום 19/2/12.
לא למותר לציין כי המכתב הראשון לגב' מיקול בן עמי הממונה על מנהל כוח אדם, הוא מיום 22/2/11. בתאריך 30.5.11 נשלחה לה הודעה על כוונה לסיום השירות. ב"כ המבקשת הפנה מכתב מ-15.6.11 לעניין ט' 4. ורק ב17/11/11 כשכבר היה ברור שהליך הפיטורים קורם עור וגידים פנתה למבקרת.
אשר על כן מתקבלת טענת העיריה כי בכל הנוגע לעילות ולסעדים מכח חוק הגנה על עובדים חלה התיישנות.

האם יש בכתב התביעה עילות נוספות שאינן מכח חוק הגנה על עובדים

ב"כ התובעת טען בפנינו ובתגובתו כי יש עילות נוספות בכתב התביעה שאינן מכח חוק הגנה על עובדים. נבדוק את כתב התביעה , עילותיו וסעדיו.
כבר ב"פתח דבר" מציין ב"כ התובעת:"בקליפת אגוז יאמר ,כי הסיבה היחידה לפיטורי התטבעת, נעוצה בעובדה כי חשפה אי סדרים חמורים ביותר בהתנהלות אגף הרישוי והפיקוח של עירית ירושלים במחלקה של הפיקוח על הבניה..."(דגש שלי ש.ש.) אם זו הסיבה היחידה הרי זו תשתית כתב התביעה.
כך גם בסע' 58 לעניין הסעדים :"...נראה כי התובעת זכאית לסעדים המבוקשים על ידה, גם על פי חוק הגנה על עובדים..."דהיינו גם בעילה וגם בסעד מפנה ב"כ התובעת לחוק זה. אולם לא נסתפק בכך.
מעיון מדוקדק בכתב התביעה אכן עיקרו בגילוי אי הסדרים על פי חוק בגנה על עובדים, ועיקר זה התיישן כאמור. אולם יש בו טענות נוספות כגון החלטה על פיטורים לפני שימוע- סע' 34, , שאלת תום הלב של המעביד כלפיה – סע' 38. זכות הטיעון- סע' 47-51.
בנוגע לסעד נכתב ברישא התביעה " מהות הסעד:אכיפה , צו מניעה קבוע". ובסופו :"75....בית הדין הנכבד מתבקש ליתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעת המורה לה להימנע מפיטורי התובעת וסעד המורה על אכיפת יחסי עבודה בין התובעת לנתבעת"
סעד זה יכול שיתבקש גם בשאלת קיום זכות השימוע, וביחס לטענת אי עריכת שימוע כדין. לכן אין בסעד להצביע על בלעדיות העילה לפי חוק הגנה על עובדים.
מכל האמור לעיל עולה כי מרבית כתב התביעה מתייחס לחוק הגנה על עובדים ומיעוטו לעילות אחרות. משהתיישנה התביעה על פי חוק הגנה על עובדים , ראוי הוא כי יתאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולצמצמו לעילות ולסעדים שאינם מכח חוק הגנה על עובדים. וכך אנו מורים.התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן.
זאת ועוד, על פי החלטתי בפרו' מיום 2/7/12, במעמד הצדדים בפני בקשה אחרת של התובעת לתיקון כתב התביעה נוכח תשלומים להם התחייבה העיריה ולא שילמה במועד, לתביעת הלנה, הפרשי הצמדה וכן סכומי קרן שלדעת התובעת לא שולמו. העיריה התנגדה והתובעת השיבה להתנגדות. לאחר ששקלתי גם כתבי טענות אלה מצאתי כי יש ליתן רשות לתובעת לתקן כתב תביעתה גם בעניין תשלומים אלו.
סוף דבר
בכל הנוגע לעילות ולסעדים מכח חוק הגנה על עובדים התיישנה תביעת התובעת.
ככל שיש עילות אחרות , כמפורט לעיל יש לתובעת זכות לתובען ואת הסעדים הנובעים מהן.
בכל הנוגע לתשלומים שלא שולמו או לא שולמו במועד קמה לתובעת זכות לתובעם ואך נכון הוא לכללן בהליך זה.
המסקנה המתבקשת מהאמור היא כי ניתנת רשות לתובעת לתקן כתב תביעתה,כאמור לעיל ולשמוט ממנו את כל הנוגע לחוק הגנה על עובדים.זאת תעשה עד 15/9/12.
כתב הגנה מתוקן יוגש עד 15/10/12.
בנסיבות אלה כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ב, 1 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יבגניה לויט
נתבע: עיריית ירושלים
שופט :
עורכי דין: