ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסיראת נסרין נגד עיריית טיבה :

בפני כבוד השופט דורון חסדאי

תובעות
1.נסיראת נסרין
2.נסיראת נסרה
3.נסיראת רודינה
ע"י ב"כ עו"ד שועא מנצור

נגד

נתבעות
1.עיריית טיבה
2.הועדה המקומית לתכנון ובנייה אל טייבה
ע"י ב"כ עו"ד אתי ליבמן עפאים

בית משפט השלום בכפר סבא

פסק דין

מבוא

1. לפניי תובענה כספית על סך 127,456 ₪ שהגישו התובעות כנגד הנתבעות בגין נזקים שנגרמו לביתן עקב חדירת מי ניקוז וביוב אליו.

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

2. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי התובעות הינן הבעלים והמחזיק של דירה בקומת קרקע הידועה כמגרש 6 א' בחלקה 47 בגוש 7841 בטייבה (להלן: "הבית"), כי הנתבעות העבירו קווי ניקוז וביוב בסמוך לבית באופן לקוי, אשר גרם לחדירת מים לבית התובעות ולחדירת מי ניקוז וביוב לחדר האמבטיה שלהן, וכתוצאה מכך נגרמו לבית נזקים, כמפורט בכתב התביעה.

3. לטענת התובעות, הנתבעות כאחראיות למתקנים השונים ולשטחים הציבוריים בעיר התרשלו במעשה ובמחדל, כמפורט בסע' 8 בכתב התביעה וכתוצאה מכך, נגרמו להן הנזקים השונים המפורטים בכתב התביעה.

4. הנתבעות, בכתב הגנתן, טענו כי דין התביעה כנגדן להידחות מאחר והתובעות מצאו לתבוע שני גופים משפטיים בלא לפרט את עילת התביעה כנגד כל אחת מהן, כי דין התביעה להידחות מחמת שיהוי.

כן טענות הנתבעות, כי לא צורף כל מסמך המוכיח דבר בעלותן של התובעות בבית ואף הנזק הנתבע הוכחש.

המומחה מטעם בית המשפט

5. בהתאם להסכמת הצדדים והחלטת בית המשפט מיום 2.7.06 ונוכח הפערים בחווות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, מונה כמומחה מטעם בית המשפט מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין, מר דן אורמן.

6. המומחה הגיש חוות דעתו לתיק בית המשפט ביום 14.7.10. בחוות דעתו ציין המומחה, בין היתר ובתמצית, כי בעת הביקור מצא שלוליות מים רבות בדרך המזרחית וסביב קולטן מי גשם הממוקם בכביש הראשי, בסמוך לחצר התובעות, מצא שעבודות הפיתוח בדרך המזרחית בוצעו עם שיפועים לכיוון הקולטן, הממוקם בצד המערבי של הדרך, בסמוך לקיר חדר שינה דרומי של בית התובעות. הקולטן אמור לנקז רק מי גשם, אך בפועל זורמים אליו גם מי ביוב של הבתים לאורך הרחוב, דבר כשלעצמו מהווה מטרד תברואתי חמור ואסור על פי חוק התברואה. עוד מציין המומחה כי מי הביוב ומי השטיפה הזורמים מחצרות הבתים מתנקזים לקולטן ומציפים אותו ויוצרים שלוליות בסמוך לו וסביב שוחות הביוב הסמוכות, וכי ההצפה בשוכות הביוב הינה כנראה מסתימה חלקית בתחתית השוכות או סתימה בצינור הניקוז (ר' סע' 5.1.1 – 5.1.5 בחוות הדעת).

7. עוד מציין המומחה, כי נמסר לו על ידי מהנדס העירייה, מר חאלד, כי " קיימת בעיה הידועה לנו ויש פיתרון לחיבור קו הביוב למערכת הביוב הראשית. כיום מי הביוב זורמים לקולטן מי הגשם, עוברים לקולטן שבכביש הראשי ונשפכים למטה באזור המאפייה..." (ר' סע' 5.1.6).

8. המומחה מתאר את הנזקים שנמצאו בדירת התובעת בין היתר חדירת רטיבות הגורמת לקילופי טיח וכתמי טחב בקירות החוץ הדרומי המזרחי והצפוני, הרטיבות חודרת לדירה מהצפות מי גשם ומי ביוב המחלחלים דרך הקרקע ומקירות החוץ ועולים קפילרית לקירות הפנים. נמצאה לחות יחסית גבוה בקירות, בעיקר במזרחי ( 99%), בצפוני (60%-70%) ובדרומי ( 50%) וכן נצפתה בחדר הרחצה התנפחות החיפוי הקרמי ונזקים ברצפה (ר' סע' 5.2.1 – 5.2.4).

9. בסע' 5.3 לחוות דעתו, מפרט המומחה את התיקונים הנדרשים בבית התובעות, והוא מעריך את סך התיקונים כולל פיקוח בסך של 59,000 ₪, כולל מע"מ וצמוד למדד תשומות הבנייה לחודש אפריל 2010.
10. בהתייחס לירידת הערך, מציין המומחה כי מדובר במפגע בקו ביוב הגורם להצפות, חדירת הרטיבות לדירה גורמת למטרד תברואי ולנזקים בקירות והוא שם את ירידת הערך שנגרמה לדירה לתקופה בה קיימת הרטיבות בסך של 15,000 ₪ נכון לחודש יוני 2010.

11. מטעם הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית ומטעם התובעות אף תצהיר עדות משלים. שמיעת הראיות בתיק התקיימה ביום 16.7.12 ולאחריה סיכמו ב"כ הצדדים טיעוניהם על פה, כמפורט בעמ' 23-27 לפרוטוקול.

דיון והכרעה

12. בסופו של יום, עיקר טיעונן של הנתבעות התמקד בשאלה האם עלה בידן של התובעות להוכיח את זכותן בבית וכפועל יוצא מכך את זכותן לקבלת פיצוי כספי.

13. התובעת מס' 1 בעדותה, כי היא, אחותה ואמה גרות בבית שנגרמו בו הנזקים, וכי בבית האחר הסמוך בו גרים אחיה, שם אין נזקים (עמ' 17 שו' 31-32). התובעת ציינה כי אביה רכש את המגרש בסוף שנות ה-50, טרם לידתה. בעל החלקה שמכר לו, נפטר לפני שנת 1995. לאביה היו שני אחים שנפטרו בשנות ה- 80 ללא ילדים, והן (התובעות) הינן היורש הראשי. לדברי התובעת לא נעשה צו ירושה ביחס לאביה " האחים שלי גם לא רוצים לרשום את הבתים שלהם על שמם, הם רוצים כל הזמן שאני רווקה שארשום את הכל על השם שלי" ( ר' עמ' 18 לפרוטוקול).

14. מהנדס העירייה, מר חאלד ג'באלי, בעדותו ציין בין היתר כי הוא מכיר את התובעת ו " אני יודע שהיא גרה בבית נשוא התביעה מאז ומתמיד" (ר' עמ' 19 שו' 14). עוד ציין מהנדס העירייה כי הוא ניהל משא ומתן עם התובעת בזמן שקיבל עליו את תפקיד המהנדס בשנת 2003 " אז היא היתה שם ודיברנו והיתה באה אליי למשרד בעניין של קו הביוב שלה כדי למצוא פיתרון..." (ר' עמ' 19 שו' 15-20).

המהנדס הופנה לנספח ו' לתצהירו מיום 21.3.10 שכותרתו " העברת קו ביוב" והמופנה לתובעת מס' 2, הוא נשאל מדוע פנה אליה והשיב " ככה כתוב במחלקת התשתיות, היא כתבה את השם", הוא נשאל כמה זמן הוא יודע שהיא גרה שם והשיב " כל הזמן", כן נשאל כמה זמן אחרי שהאב נפטר והשיב " מאז שאבא נפטר הם גרים שם, אני יודע נאסרין ואחים שלה גרים שם... 25 שנה" (עמ' 20 שו' 2-14).

15. מהנדס הוועדה המקומית, מר יוסף גו'מעה, בעדותו ציין כי הוא מהנדס הוועדה מאז שנת 2002, כי הוא מכיר את התובעת. הוא נשאל אם הוא יודע היכן היא גרה וציין כי הוא היה אצלה בשנת 1995 עקב בעיית ביוב. הוא נשאל מתי בפעם האחרונה היה בביתה והשיב " יכול להיות שבין 97'-95' עבדתי בעירייה ואז היו תלונות של נאסרין על דליפת ביוב... " (עמ' 21 שו' 9-11).

עוד נשאל המהנדס האם על הבית הספציפי המדובר, מישהו פרט לתובעות טען שהנכס הזה יש בו הצפת ביוב, והוא השיב בשלילה.
הוא נשאל האם אי פעם מישהו אחר שלח להם תביעה או דרישה בגין הבית הנ"ל עקב ההצפה והוא השיב בשלילה (עמ' 22 שו' 1-6).

16. הוצג למהנדס מוצג ת/1 שהינו מכתבו מיום 22.11.10 בו נאמר כי על שם המנוח, עבד אלרחים עבד אללה מסעוד נסארת, רשום נכס בגוש 7841 חלקה 47, מגרש 7 בטייבה, וכי משלם את הארנונה הינה אשתו גב' נאסרה נסראללה נסירת ( התובעת 2- ד.ח. ). לדבריו, " המכתב מעיד על עצמו וכתבתי אותו על פי ספרי העירייה. את זה רשמתי על פי ספרי העירייה" (ר' גם מוצג ת/2).

17. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את הראיות שבאו לפניי מצאתי כי עלה בידי התובעות להוכיח כי הן בעלות הזכות בבית, המחזיקות בו משך שנים רבות כדין, וכי הן זכאיות לקבלת הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לבית.

18. על התובעות מוטל הנטל להוכיח את העובדות שעומדות ביסוד טענותיהן ונטל זה ניתן להרמה באמצעות הבאת ראיות מתאימות או לפי מאזן הסתברויות כי גרסת התובעות היא הגרסה העדיפה. מידת ההוכחה הנוהגת במישור האזרחי היא " הטיית מאזן ההסתברויות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע וכך נפסק כי " די לו במידת ההוכחה המקובלת במשפטים אזרחיים, כלומר עודף הראייה או מאזן ההסתברויות, עליו לשכנע את בית המשפט כי העובדות שהוכחו מצביעות יותר לטובת גרסתו מאשר נגדה" (ר' א. ארנון, "דיני ראיות", א 212; ע"א 9462/04, מורדוב נ' ידיעות אחרונות פ"ד ס (4) 13).

19. בסופו של יום, משקלן של העדויות ומהימנותם של העדים נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. בית-המשפט מכריע בעניין זה "על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".

תהליך בדיקת הראיות איננו אקט אוטומטי של מיון על פי סיווג כללי של הראיה, אלא בחינה מושכלת של תוכן הדברים. כך ניתן לדלות מתוך עדות דברים המתקשרים עם ראיות אחרות ומחזקים אותם (ר': י. קדמי "על הראיות – הדין בראי הפסיקה", מהד' תש"ע – 2009 עמ' 1830-1825).

בע"א 1516/99 לוי נ. חג'אזי, פ"ד נה(4) 730, 748, נפסק:
"הבחינה הפנימית" של העדויות ניזונה מהתרשמות מהעדים ומסימני האמת המתגלים במהלך עדותם. "הבחינה החיצונית", נעשית באמצעות העמדת העדויות מול מערך הנתונים האוביקטיבי, וזה תהליך ניתוח הגיוני, הניזון משכל ישר ונסיון חיים".

20. לא עלה בידי הנתבעות לקעקע את גרסת התובעות בה מצאתי ליתן אמון, לפיה הן בעלות הזכויות בבית מזה שנים רבות כיורשות של אביהן/בעלה והן אלה שמחזיקות בו משך תקופה ארוכה בלא כל עוררין. עדותה של התובעת מס' 2 היתה עדות מהימנה ועקבית ושוכנעתי באמינותה.

למעלה מכך, גרסתן של התובעות, כאמור, נמצאת מחוזקת בעדות עדי הנתבעות כמפורט לעיל, ובין היתר מהמוצגים ת/1 ו- ת/2 ונספח ו' לתצהיר מהנדס ג'באלי.

גובה הפיצוי

21. ב"כ הצדדים הסכימו טרם שמיעת הראיות כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, המהנדס דן אורמן, היא זו שתעמוד בפני בית המשפט בשאלת הנזק (עמ' 14, שו' 24-25).

22. זאת ועוד, בשים לב, בין היתר להוראות סע' 237, 238 (א)(2), 242 (3) ו- 249 (15), בפקודת העיריות [נ"ח], ולאור האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מצאתי כי עלה בידי התובעות להוכיח כי הנתבעת מס' 1 התרשלה במעשה ובמחדל בקיום חובותיה כלפיהן, ככל שהדברים אמורים בהחזקת קווי הביוב והניקוז ומצב התברואה בקרבת ביתן, באופן שגרם להן נזק כמתואר בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

23. מאידך, מצאתי כי לא עלה בידי התובעות להוכיח את רשלנותה והפרת החובה מצד הנתבעת מס' 2 כלפיהן ואת הקשר הסיבתי שבין הפרה נטענת זו לנזקים שנגרמו להן.

24. אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית ובנסיבות העניין ייעשה הדבר ללא צו להוצאות.

25. במערכת היחסים שבין התובעות לבין הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), נפסק בזאת כדלקמן:

א. הנתבעת תשלם לתובעות סך של 59,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.10.

ב. כן תשלם הנתבעת לתובעות סך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.6.10.

ג. הנתבעת תוסיף ותשלם לתובעות 75% מתשלומי האגרה שהן שילמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום, בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

ד. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעות בגין שכר טרחת עו"ד סך של 12,500 ₪.

ה. כל התשלומים שעל הנתבעת לשלם לתובעות, ישולמו להן עד ליום 15.9.12.

26. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר בהקדם.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נסיראת נסרין
נתבע: עיריית טיבה
שופט :
עורכי דין: