ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד חזות(עציר) :

21584-07-12

בפני כבוד השופטת נאוה בכור
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
אורן חזות (עציר)


נוכחים: ב"כ המבקשת – עו"ד יסמין נוי
ב"כ המשיב – עו"ד זוהר משה
המשיב – הובא

בית משפט השלום בפתח תקווה

פרוטוקול

ב"כ המשיב: מבחינת הראיות, נכון שיש את התלונה של המתלוננת וכתבה אישום מבוסס על תלונת המתלוננת והיא מתארת את מה שרשום בכתב האישום.
אבל, אחד – המשיב כופר במיוחס לו. אנחנו מתבססים כרגע על מילה כנגד מילה.
למה אני אומר אבל? כי המתלוננת בהמשך לתלונה על תקיפה ואיומים אומרת גם שהיא נאנסה וכמו שגבירתי רואה מכתב האישום – לא הוגש כתב אישום על כך.
לטעמי, גם אם בשלב זה יש ראיות לכאורה לאור דבריה של המתלוננת, צריך להתייחס אליהם בעירבון מוגבל, היות ורק לחלק מהדברים האמינו לה.
כשאנחנו מדברים על מילה כנגד מילה ועל מסוכנות ספציפית לאותה מתלוננת, לטעמי במקרה כזה ראוי ונכון להורות על שחרור במיוחד אם השחרור הוא בתנאים שאני מסכים להרחקה לחלוטין מהמתלוננת.
כבוד השופטת, ס. הנשיאה, לבאון, הורתה באמת בדיון הקודם על קבלת תסקיר שאומר שהמפקחת שהוצעה אינה מתאימה, על אף שאני שוחחתי עם המפקחת והיא נמצאת פה ואבקש מבית המשפט להתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי ואני חושב שהיא כן מסוגלת לבצע התפקיד במידה ובית המשפט יורה לה לבצע אותו.
אני לא בטוח שבמקרה זה יש בכלל צורך בפיקוח כל כך הדוק, על אף דברי שירות המבחן בתסקיר.
אני סבור שניתן להסתפק בהרחקה מהמתלוננת ובפיקוח, אך לא סבור שיש צורך בפיקוח במעצר בית.
בנוסף, המשיב מתחייב להמשיך ולקבל כל ה טיפולים שקיבל בעבר – טיפולים פסיכיאטריים ואין לי בעיה שגבירתי תקבע דיון מעקב שאליו יגיע עם כל המסמכים הרלבנטיים.
מבלי להקל ראש בחומרת המעשים, אנו לא מדברים על כתב אישום מהחמורים ביותר, אני סבור שלאחר תקופת מעצר לא מבוטלת וכשהוא סובל יום-יום בבית המעצר, גם בשל הקשיים הפסיכיאטריים שלו, היכולות שלו, מתעללים בו, לוקחים לו תרופות. גבירתי יכולה לראות שגם בעבר הוא נפצע ונדקר ויש לו שתי בנות שנמצאות בפנימיות כשלאורך כל התקופה שמר איתן על קשר והיה מגיע לבקרן, בפיקוח כמובן, בשל הנסיבות – אני סבור שבמקרה זה, על אף העובדה ששירות המבחן סבור שצריך פיקוח הדוק וצריך מפקחת או מפקח אחר, אני סבור שבית המשפט יוכל להתרשם שמדובר במפקחת ראויה ואבקש כי בית המשפט יורה על שחרורו של המשיב.

ב"כ המבקשת: בית המשפט העליון קבע עי רק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות יסטה בית המשפט מהמלצת תסקיר של שירות המבחן.
בואו נראה באמת אם זה המקרה לסטות מההמלצה.
באשר להתייחסות לראיות – יש דברים שהשתיקה יפה להם ולא בכל תיק צריך לטעון לענין קיומן של ראיות.
ס. הנשיאה כבר עברה על תיק החקירה כולו וקבעה כי יש ראיות לכאורה.
ישנה עדות מתלוננת כפי שנמסרה גם לאותו שוטר אשר מגיע בעקבות קריאה שלה, פוגש במשיב כשהוא שיכור מתנדנד ואז היא מספרת לו מה קרה באותו היום. גובים ממנה עדות נוספת יום למחרת, שם היא חוזרת שוב על מעשה האלימות שאירע יום קודם לכן, היא מראה את החבלה, את הסימן, כפי שמפורט בכתב האישום ומספרת על נסיבות ההיכרות בינם ומספרת אף שהיו פעמים קודמות, כשכל פעם שביקשה ממנו לעזוב את הדירה, היה מאיים עליה שירביץ עליה, יורק עליה ומשתולל בדירה אך היא אומרת: "זו פעם ראשונה שהוא באמת תוקף אותי".
המתלוננת אומרת בחקירה כי היא חוששת, חשה סכנה.
בסוף העדות שואל אותה החוקר – "האם הוא היה מחייב אותך לקיים איתו יחסי מין" ואז היא אומרת שהיתה פעם אחת, שהיא לא זוכרת, שזה היה בהתחלה ומוסרת איזושהי אמרה ראשונית. בעקבות אמרה זו בסוף העדות, בשורה וחצי, המשטרה מזמנת אותה לחקירה נוספת על מנת לברר. בסופו של דבר מהעדות שלה עולה כי היא ביקשה ממנו אז להפסיק והוא הפסיק.
אז לבוא היום ולהגיד שהמתלוננת, שאנו לא אמורים להאמין לה, שהיא שקרנית והתלוננה על אונס – זה פשוט טענות מצערות ומיותרות, כי הן גם לא נכונות מבחינה עובדתית.
מה גם שבנה של המתלוננת, שנחקר יום למחרת, אומר: "אני רוצה לדווח על כך שבזמן שאורן היה בדירה, כאשר אני הייתי בדירה ראיתי אותו שותה וודקה, אני יצאתי, אמא התקשרה אלי ואמרה לי שאורן מכה אותה, הגעתי הביתה וראיתי ניידת במקום וראיתי שהעין של אמא שלי נפוחה" – אז זה התיק שאנו נטען לקיומן של ראיות.
עדיין, אחרי כל מה שהקראתי, האם זה התיק לסטות מהמלצת שירות המבחן?
המדובר במי שלחובתו עבר פלילי מכביד, בעיקר עבירות סמים – על כל הסוגים, לרבות סחר. המדובר במי שריצה מאסרים ממושכים, במי שיוחסו לו כבר בעבר עבירות אלימות – הן כלפי רשויות החוק. בשנת 00' נשפט בבימ"ש שלום כפ"ס בצירוף של 10 תיקים ומס' תיקי האלמ"ב מביניהם הינו 7 – אז הוא גם נשפט למאסר בפועל.
אז האם זה המקרה לסטות מהמלצתו של שירות המבחן? אני לא סבורה.
שירות המבחן לא רק בגלל המפקחת לא ממליץ על שחרור ו אני מפנה לעמ' 2, פסקה 2 מלמעלה – "התרשמנו מאדם נוקשה, דרשני, תוקפני, בעל עמדתו תוקפניות..." ועם כל הכבוד, זה שהוא רואה את בנותיו, הוא רואה אותן עם פיקוח בגלל התנהלות אלימה ושתייה.
על כן, אבקש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, לאור האמור בתסקיר.
אני לא שותפה לדעתו של חברי כי שירות המבחן שלל המפקחת מסיבות לא נכונות.

ב"כ המשיב: ראשית, חברתי הפנתה לעניין עבירות אלמ"ב משנת 00' ולמיטב ידיעתי אנו יותר מעשור לאחר שנת 00' ולכן אני סבור שזה לא צריך להוות איזשהו משקל מכריע בהחלטה.
בנוסף, לאור מה שחברתי אמרה לגבי התייחסותי לדברי המתלוננת – אני לרגע לא אמרתי שבית המשפט בראיות לכאורה יקבע איזשהו פרמטר של מהימנות לדברי המתלוננת. אני רק ציינתי שהתיק מתבסס בעיקרו על מילה של המתלוננת, כנגד המילה של המשיב ואני שב ומציין שהמתלוננת, בעדותה, מציינת עבירה חמורה הרבה יותר מהעבירה שכרגע אנו דנים בה ובסופו של דבר זנחו טענה זו, זנחו תלונה זו, בגלל סיבות כאלה ואחרות.
אני סבור שזה כן צריך לתת השפעה כלשהי לענין הראיות לכאורה, גם אם יש ראיות לכאורה.
המשמעות לטעמי היא האם ניתן לאיין את המסוכנות על פי הוראת החוק. הרי החוק אומר באופן מפורש שבית המשפט צריך לשקול ולבחון אופציה לחלופת מעצר.
גם שירות המבחן בעצמו, על אף שבסופו של דבר שירות המבחן אומר שאם עם חלופת המעצר הזו לא ניתן לשחרר, עם חלופה אחרת כן אפשר.
אם בית המשפט לא יקבל את עמדתי, אז לפחות בענין זה נבקש לנסות ולאתר חלופה אחרת.


החלטה

1. לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
יחד עם הבקשה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה חבלנית ואיומים, כמפורט בכתב אישום זה – על כי ב-8/7/12, במהלך ויכוח עם המתלוננת, הוא ירק עליה, היכה אותה באגרופים בפניה, תפס לה את הראש וניער אותו, איים כי ישלח לה מישהי שתדקור אותה וזאת כשהוא בהשפעת אלכוהול.

2. כבר ביום 17/7/12 התייחסה כבוד ס. הנשיאה, הש' ליה לבאון לקיומן של ראיות לכאורה בבסיס הבקשה, תוך שהותירה בידי ב"כ המשיב להשלים טיעוניו בעניין זה במידת הצורך לאחר שיעיין בחומר החקירה.
לאחר עיון זה ובדיון בפניי ביקש להצביע ב"כ המשיב על חולשה או כרסום בראיות לכאורה בדמות אי הכללתה של עבירת אינוס שנטענה על ידי המתלוננת כנגד המשיב בכתב האישום נגדו באופן שיש בה כדי להצביע, לטענתו, על כרסום במהימנותה של המתלוננת גם על פי המבקשת בעצמה.
לאחר שנדרשתי לדברי ב"כ המבקשת בעניין זה, לרבות באשר לעובדה כי רק לאחר הפניית שאלה מפורשת על ידי חוקר המשטרה למתלוננת, סיפרה היא אודות טענתה הנוגעת לתביעת יחסי מין בכוח על ידי המשיב ממנה – אינני סבורה כי יש בניסוח כתב האישום כפי שנוסח כדי להצביע על אי מתן אמון בגרסת המתלוננת, ובכלל כדי לאיין או לכרסם במהימנותה או במשקל גרסתה.
בכל מקרה שאלת מהימנותה של המתלוננת תיבחן בפני המותב העיקרי שיידרש לכלל הראיות בתיק.

3. באשר לעילת מעצר, אין ספק כי זו מתקיימת ככל שהדבר נוגע למסוכנותו של המשיב – כעולה מאופי העבירות המיוחסות לו, הרשעותיו הקודמות, מצבו הנפשי כעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו, במיוחד נוכח כי הינו מכור לאלכוהול ואף משתמש בסמים בצד היותו לוקה בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, וגם כעולה מתסקיר המעצר שהוגש לעיוני.
תסקיר המעצר מתייחס לכלל נסיבותיו של המשיב והוא הותיר רושם של אדם נוקשה, דרשני ותוקפני, מתקשה בבחינה ביקורתית של התנהלותו הבעייתית, משליך את האחריות על גורמים אחרים, מנהל אורח חיים בלתי יציב, מכור לחומרים פסיכו אקטיביים ובעל עמדתו בעייתיות בכל הקשור לשמירה על החוק.
בסופו של דבר נקבע קיומו של סיכון להישנות התנהגות אלימה.

4. בנסיבות אלה, על בית המשפט לקבוע, כי ניתן לאיין או להפיג את החשש ממסוכנות המשיב בחלופה שאף נבחנה בתסקיר המעצר.
חלופה זו, בדמותה של הגב' ויקטוריה ונקובסקי, נמצאה כבלתי מתאימה וזאת נוכח קושי אצלה להתמודד עם פיקוח בלעדי שלא יאפשר את תפקודה מחוץ לבית, היא גם מצויה בתהליך אישי מורכב ואינה יכולה לענות לצרכיו של המשיב בפיקוח הדוק, סמכותי ומציב גבולות נוקשים.

5. כלל נסיבותיו של המשיב מחייבות את קביעתה של חלופה אפשרית כממשית ומתאימה באורח דווקני – ואין כזו בפניי.

6. נוכח האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תשע"ב, 02/08/2012 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת

10

10


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: חזות(עציר)
שופט :
עורכי דין: