ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניזאם גרהאן נגד מדינת ישראל :

ע"פ 5620/12

המבקש:
ניזאם גרהאן

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

בשם המבקש: עו"ד צבי אבנון
בשם המשיבה: עו"ד יעל שרף

בבית המשפט העליון

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 20889-03-12 מיום 15.07.12 (כבוד השופט א' טובי).

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי המתואר, ביום 02.03.12 במרפסת ביתו של אחר, חתך המבקש את פניו של המתלונן באמצעות חפץ חד מתכתי. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חתכים בפניו, אשר חייבו תפירתם בבית החולים. המבקש הודה במסגרת הסכם טיעון בכתב האישום. בהמשך לכך שוחרר המבקש בהסכמה לחלופת מעצר בבית אימו בתנאים מגבילים. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש. בגזר דינו, שקל בית המשפט המחוזי את חומרת העבירה ותוצאותיה הקשות כלפי המתלונן מחד גיסא, אל מול גילו הצעיר ועברו הנקי יחד עם נסיבות חייו המורכבות מאידך גיסא. על יסוד שיקולים אלו גזר על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע; 8 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון. מועד תחילת ריצוי עונש המאסר נקבע ליום 01.08.12.

המבקש הגיש הודעת ערעור לבית משפט זה כנגד חומרת העונש, ובמקביל הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שמונחת לפניי.

2. המבקש טוען כי סיכויי הערעור שלו טובים. לחלופין גורס המבקש שאף אם לא כך, נסיבותיו האישיות מקימות הצדקה מיוחדת לעכב את גזר דינו: המדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי, ששירות המבחן המליץ לגזור לו עונש בדמות עבודות שירות; אין חשש להימלטותו מהדין נוכח העובדה שהיה משוחרר בהליכי המשפט בהסכמה מבלי להפר אף תנאי ותוך התייצבות לכל הדיונים כנדרש, ומאחר שמרכז חייו של המבקש נמצא בכפר בו מתגוררים אשתו ובנו. נוסף על כן, הושתה עליו תקופת מאסר קצרה יחסית וקיים חשש סביר שעד שמיעת ערעורו הוא ירצה חלק ניכר מהעונש ואף את כולו. המבקש מפנה לע"פ 5360/12 פלוני נ' מדינת ישראל (13.07.12) בו למרות שנגזר על המערער עונש מאסר של 30 חודשים וסיכויי ערעורו לא היו גבוהים, עוכב ביצוע עונשו של המערער שם משום נסיבותיו האישיות הדומות לענייננו. באיזון הדברים, לטענת המבקש, לא יגרם לציבור נזק אם הוא יוותר בתנאי שחרורו עד מתן פסק דין בערעור, ובכך תימנע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בחירותו האישית בהתאם לנפסק בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000) (להלן: עניין שוורץ)).

מנגד, המדינה טוענת שסיכויי ערעורו של המבקש נמוכים, העונש שנגזר עליו אינו מחמיר עימו והולם את חומרת העבירה שביצע – חיתוך פניו של אדם אחר באמצעות חפץ חד. נגזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל אשר לא סביר כי יומרו לעבודות שירות. גם שירות המבחן ביקש להציב בפניו גבולות ברורים. עוד מדגישה המדינה שמקרה הזה מובחן מע"פ 5360/12 אליו הפנה המבקש, שם הציג המערער התקדמות בתהליך שיקומו ולכן עוכב ביצועו למשך פרק הזמן הקצר שנותר עד לשמיעת ערעורו. באת כוח המדינה ציינה כי לא יתנגדו לעיכוב ביצוע העונש עד תום תקופת צום הרמדאן.

3. הכלל הבסיסי בבקשות לעיכוב ביצוע גזר דין הוא כי אין בעצם הגשת ערעור כדי להצדיק את עיכוב ביצוע העונש. על עונש המאסר להיות מבוצע מייד לאחר מתן גזר הדין אלא אם קיימות נסיבות חריגות או מיוחדות המצדיקות דחייה. האינטרס התומך באי דחיית עיכוב ביצוע העונש הוא אכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי והשגת מטרות הענישה לאחר שהתקיים משפט לפני הערכאה המוסמכת. לעומת זאת, האינטרס שתומך בחריג לכלל הוא שמירה על טוהר ההליך הערעורי. אמות מידה מנחות לבירור נקודת האיזון הראויה בתיק הקונקרטי כוללות בין היתר: חומרת העבירות ונסיבותיהן, תקופת המאסר שהושתה על הנידון ויחסה לזמן בו עתיד הערעור להתברר, הסיכוי לקבלת הערעור, עברו הפלילי של המבקש, העובדה שהמבקש היה משוחרר במהלך משפטו, ונסיבות אישיות אחרות (ראו: עניין שוורץ).

הערעור של המבקש מופנה כלפי חומרת העונש. העבירה המיוחסת לו חמורה. כבר נאמר רבות, ואין זה המקום להרחיב, על תופעת האלימות בקרב צעירים שניעורה פעמים רבות במהלכם של סכסוכים שוליים. גם במקרה זה העבירה בוצעה על רקע סכסוך של מה בכך בין שכנים ומכרים באותו יישוב. תוצאות מעשה המבקש והנזקים שנגרמו למתלונן קשים. אכן, המבקש הינו אב צעיר, נעדר עבר פלילי שהיה משוחרר לאורך הליכי משפטו בהסכמה ללא הפרה של תנאי שחרורו. לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי המבקש מתקשה לווסת את רגשותיו במצבים מורכבים ובעל נטייה לפתור קונפליקטים בפזיזות. צוין כי למרות שהודה בכתב האישום, המבקש שלל לפני שירות המבחן כי פגע במתלונן כפי שמתואר בו. בשקלול הדברים במסגרת בקשה זו ובלי לקבוע מסמרות נדמה שאף אם הערעור יתקבל, הסיכויים להתערבות בענישת המבקש עד כדי הטלת מאסר בדמות עבודות שירות או קציבת תקופת מאסר קצרה של חודשים בודדים אינם גבוהים. משכך אין הצדקה לסווג מקרה זה כחריג לכלל המורה על אכיפה מיידית של הדין הפלילי.

4. סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש נדחית. על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 02.09.12 בשעה 09:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה. עד תחילת ריצוי מאסרו ימשיכו לחול על המבקש התנאים המגבילים שנקבעו על-ידי פסק דין קמא. המזכירות תיתן עדיפות לשמיעת ערעורו של המבקש, בשים לב לתקופת המאסר שנקבעה.

ניתנה היום, י"ב באב התשע"ב (31.7.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: ניזאם גרהאן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: