ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תעוזה מדינת ישראל בע"מ נגד עיריית תל אביב יפו :

בפני כבוד השופטת רות רונן

המבקשת:

תעוזה מ.י. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בן-דוד

נגד

המשיבה:

עיריית תל אביב יפו
ע"י ב"כ עו"ד שפי

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

החלטה

עניינה של הבקשה לצו ביניים בבניין ברחוב הירקון 136 (להלן: "הבנין"). המבקשת שכרה את הבניין ונדרשה לשלם בגינו היטל השבחה לאחר שניתן לה היתר לשימוש חורג. המבקשת טענה כי לא קיימת השבחה, חלקה על גובה ההיטל, והגישה ערר ביחס לכך. הערר טרם נדון.

המבקשת ביקשה גם היתרי בנייה ביחס לבניין. המשיבה התנתה את מתן ההיתרים בתשלום חוב היטל ההשבחה. המבקשת הפקידה המחאות בידי המשיבה, על גובה החוב כפי שהמשיבה טענה לו. המבקשת טענה כי ההמחאות נועדו לביטחון בלבד, וכי הן נמסרו למשיבה על ידיה מתוך הנחה כי ועדת הערר תתכנס במהרה, תדון בערר - ואז לא תחול חובה על המבקשת לשלם את היטל ההשבחה. אולם, ועדת הערר טרם התכנסה, אף שחלף פרק זמן של למעלה מ-18 חודשים. לכן, כך טענה המבקשת, היא ביטלה את ההמחאות.

במסגרת הבקשה לצו ביניים, עתרה המבקשת כי בית המשפט יורה למשיבה לבטל את כל העיקולים שהוטלו כנגדה; כי יעוכבו כל הליכי הגבייה נגד המבקשת; כי בית המשפט יורה על השבת השטרות שהמבקשת מסרה למשיבה ועל השבת התמורה שנפרעה עד כה בגינם של שטרות אלה.

המשיבה טענה כי למעט ההמחאה הראשונה שנפרעה על ידי המבקשת, יתר ההמחאות ניתנו ללא כיסוי (והן לא בוטלו על ידי המבקשת, בניגוד לטענתה). לכן, המשיבה פעלה בהליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את ההמחאות. עוד נטען כי לאחרונה הגיעה המבקשת להסדר תשלומים עם המשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ, בדרך של הוראת קבע בגין השיקים שחזרו. לכן עוכבו הליכי ההוצל"פ בתיק.

המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה לצו ביניים, הן לאור הסיכויים הקלושים שהעתירה תתקבל, והן לאור העובדה כי מאזן הנוחות מטה את הכף לכיוון דחיית הבקשה. המשיבה העלתה טענות סף כנגד העתירה (ובכלל זה טענה לפיה היה מקום לצרף לעתירה גם את בעל הנכס – שהמבקשת טוענת כי הוא החייב לשאת בהיטל ההשבחה), כי המבקשת פנתה לבית המשפט בחוסר תום לב וניקיון כפיים, וכי המבקשת השתהתה בהגשת העתירה). לגופו של ענין נטען כי המשיבה היתה רשאית להתנות את מתן היתר הבנייה מכוח סעיף 10(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965.

יצוין כי המבקשת חלקה על טענת המשיבה ביחס לתחולת ס' 10(ג) הנ"ל לתוספת השלישית לחוק.

דיון
באשר לסעדים המבוקשים בצו הביניים, יש לציין כי כעולה מהודעת המשיבה – הרי הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד המבקשת נעצרו – לאור הסדר הוראת קבע שאליו הגיעה המבקשת עם המשיבה. לכן, אין עוד צורך להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ או על השבת השטרות למבקשת (שכן ממילא פירעון החוב נעשה בהסכמה, מכוח הוראת קבע, ולא בהתאם לשטרות). אין גם מקום להיעתר לבקשה לצו עשה זמני, להשבת התמורה ששולמה כבר על ידי המבקשת (בקשה שנראה כי המבקשת חזרה בה ממנה – בהתאם לדברי בא כוחה במהלך הדיון בבית המשפט).

המבקשת עותרת למעשה היום כי בית המשפט יורה על ביטול ההסדר אליו היא הגיעה עם המשיבה במסגרת הליכי ההוצל"פ, באופן שהיא לא תצטרך להוסיף ולשלם סכומים נוספים על חשבון חובה הנטען, עד להכרעתה של ועדת הערר ביחס לחובה – אם בכלל – בגין היטל ההשבחה. לבקשה זו אינני סבורה כי יש להיעתר.

השאלה המשפטית העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא השאלה האם המשיבה היתה מוסמכת להתנות את מתן היתר הבניה בתשלום חוב היטל ההשבחה. שאלה נוספת השנויה במחלוקת מתייחסת לשיעור ההשבחה – אם בכלל, וגובה ההיטל שיש לשלם בגין הנכס.

לא ניתן לקבוע מסמרות בשלב זה של הדיון ביחס לסיכויי הצדדים באשר לשאלות הנ"ל, ובכלל זה כמובן ביחס לשאלת גובה ההשבחה, שאלה שתידון בפני ועדת הערר. ודאי שלא ניתן עדיין לקבוע כי הסיכויים שטענות המבקשת יתקבלו הם גבוהים במיוחד. אולם, גם בהנחה שכפות המאזניים ביחס לשאלות אלה הן מעוינות בשלב זה של הדיון, אינני סבורה כי יש מקום לקבל את הבקשה לצו ביניים. השאלות לגופן יתבררו במהלך הדיון – הן הדיון בעתירה והן הדיון בערר.

העובדה כי הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה ביחס לפירעון חובה של המבקשת במסגרת תיק ההוצאה לפועל, יש בה כדי לתמוך במסקנה לפיה אין מקום לאפשר למבקשת לחזור בה מהסכמה זו – בשלב זה של הדיון, ואין לכן מקום להיעתר לבקשתה של המבקשת למתן סעד ביניים.

עוד יש לציין כי עמדתה של המבקשת ביחס להמחאות מבוססת על ההנחה כי מדובר בהמחאות שניתנו לביטחון בלבד, ושלא היתה כוונה שהם ישמשו לתשלום היטל ההשבחה. למבקשת אין הסבר מדוע ניתנו אם כן על ידיה 10 המחאות למועדים שונים. מסירה של 10 המחאות עולה בקנה אחד עם האפשרות שמדובר באמצעי תשלום, ולא בהמחאות לביטחון.

מעבר לכול אלה, יש לציין כי במהלך הדיון נמסר לב"כ המשיבה המועד הצפוי לדיון בפני ועדת הערר – שיתקיים ביום 20.11.12, כלומר עוד כ-4 חודשים. לא מדובר בפרק זמן קצר, אולם כיום מדובר במועד ידוע וצפוי.

על כל פנים – וזה העיקר - מבחינת מאזן הנוחות, אני סבורה כי המבקשת לא הוכיחה כי אם תידחה הבקשה לצו ביניים, ייגרם לה נזק בלתי הפיך. המבקשת הגיעה להסדר עם המשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ, במסגרתו היא משלמת למשיבה את החוב נושא תיק ההוצל"פ באמצעות הוראת קבע. אם בסופו של דבר העתירה תתקבל, המשיבה תשיב למבקשת את הסכומים שנגבו ממנה – והמבקשת לא הצביעה על כל מקור לחשש כי לא כך יקרה.

מהדברים שאמרו ב"כ המבקשת ומנהל החברה באולם בית המשפט, עולה כי למבקשת קיים קושי לשלם את הסכומים שמוטל עליה לשלמם במסגרת תיק ההוצל"פ. מובן כי טיעון זה כשלעצמו אינו מצדיק מתן צו ביניים, מה עוד שכאמור המבקשת הגיעה להסכמה במסגרת תיק ההוצאה לפועל על התשלומים.

לכן, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה – בסך 5,000 ₪ - לפי התוצאות בעתירה.

המזכירות תעביר את העתירה לשופט שידון בה, לקביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תעוזה מ.י. בע"מ
נתבע: עיריית תל אביב יפו
שופט :
עורכי דין: