ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהושע זליג מילנר נגד מדינת ישראל :

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

בפני כבוד השופטת דגית ויסמן
נציג ציבור, מר אריה המר (ע)
נציגת ציבור, גב' חגית פורת (מ)

התובע:

יהושע זליג מילנר

נגד

הנתבעים:

  1. מדינת ישראל
  2. אברהם מלכיאל

פסק דין

1. התובע שמש כמנהל בית הספר היסודי הממלכתי דתי "יסודות" במשך ארבע שנים רצופות, החל משנת הלימודים התשס"ו (שהחלה ביום 1.9.05) ועד לסוף שנת הלימודים התשס"ט (שהסתיימה ביום 31.8.09). בחודש אוגוסט 2009 התקיים מכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר. התובע לא זכה באותו מכרז ויצא לחל"ת החל מיום 1.9.09. מאז אותו מועד, התובע שוהה בחל"ת.

בתביעה שלפנינו עותר התובע כי נורה על השבתו לתפקיד מנהל בית הספר יסודות, לחילופין - לבית ספר אחר בעל אוריינטציה חרדית וכן לפצוי כספי בגין עוגמת נפש ופיצוי בגין ניצול כספי קרן ההשתלמות של התובע ואבדן השתכרות.

2. רקע עובדתי
א. התובע כיהן בתפקידי הוראה במסגרת החינוך החרדי במוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי כ- 10 שנים.
ב. החל משנת הלימודים התשס"ו, שהחלה ביום 1.9.05, התובע שימש כמנהל בית הספר הממלכתי דתי "יסודות" (להלן - בית הספר), שהוא מוסד חינוכי בעל אוריינטציה חרדית.
ג. בשנת הלימודים התשס"ט (1.9.08-31.8.09) מונה התובע כמנהל בית הספר לאחר שעבר מכרז שתוקפו למשך שנה אחת.
ד. ביום 19.8.09, סמוך לפתיחת שנת הלימודים התש"ע, ערכה הנתבעת מס' 1 (להלן - הנתבעת) מכרז לתפקיד מנהל בית הספר. התובע הגיש מועמדות למכרז, אולם לא זכה בו. הזוכה במכרז היה הנתבע מס' 2, מר אברהם מלכיאל (להלן - מלכיאל). מלכיאל מכהן כמנהל בית הספר בתקופת ניסיון, משנת הלימודים התש"ע (מיום 1.9.09).
ו. לאחר פירסום תוצאות המכרז, ביום 27.8.09, ביקש התובע לצאת לשנת שבתון – חל"ת מניהול. בו ביום אושרה בקשה זו ידי גב' אלה אסרף מגף כח אדם בהוראה במשרד החינוך. בתחתית האישור (נספח 1 לתצהיר התובע) נכתב:

"הערות: שנת חופשה 1
חל"ת מניהול. מנהל קבוע, עם שובו משבתון ישובץ כמנהל ביסודות לידיעתך, חופשה ללא תשלום (מלאה או חלקית 1/3 משרה ויותר) ניתנת לכל היותר עד שלוש שנים. בקשה לחל"ת מעבר לתקופה זו תובא להחלטת מנהל אכא"ב רק במקרים חריגים ביותר."

ז. במהלך שנת הלימודים התש"ע התובע שהה בחל"ת ובמהלכה ניצל סכומים שעמדו לזכותו בקרן ההשתלמות.
ח. ביום 24.2.10 העביר התובע לנתבעת "הודעה על שיבה לעבודה בתום חופשה ללא שכר". על גבי ההודעה, התובע הוסיף בכתב יד הערה לפיה הוא זכאי לשוב ולנהל את בית הספר "יסודות" (נספח 4 ב' לתצהיר התובע)
ט. ביום 31.5.10 התובע נועד עם גב' גילה מסד, מפקחת בית הספר. בשיחה זו הבהירה גב' מסד לתובע כי באפשרותו לשוב לעבודה כמנהל, עם זאת הבהירה כי בכוונתה לבחון התנהלותו כמנהל בית הספר.

הצדדים חלוקים באשר לאירועים שהתרחשו לאחר שיחה זו. מכל מקום, אין חולק כי מר גבי שמעון, נציג הסתדרות המורים במרחב רחובות (להלן – גבי שמעון), בא בדברים עם גב' מסד בכל הנוגע לעניינו של התובע והיה מעורב באופן ישיר בניסיון להסדרת ענייניו בשנה העוקבת.

כמו כן, וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך, מאותו שלב ואילך, עניינו של התובע ובעיקר נושא שיבוצו במערכת, התברר בין הגב' מסד ובין מר שמעון ולא ישירות עם התובע.

י. בחודש אוגוסט 2010 ביקש התובע לצאת לשנת שבתון נוספת. בהתאם, הוזנה בקשה לחופשה ללא תשלום באמצעות מערכת "משכית" - מערכת ממוחשבת באמצעותה מנוהלת בין היתר, מערכת החופשות של עובדי ההוראה במשרד החינוך. סיבת החופשה אשר נרשמה במערכת היתה יציאה לחל"ת "מסיבות אישיות" (נספח ח' לכתב ההגנה של הנתבעת).

יא. ביום 31.8.10 נשלח לתובע אישור על יציאתו לחופשה ללא תשלום. בסעיף 4 לאישור נכתב: "אישור זה אינו מקנה לך את הזכות לחזור לעבודה באותו מוסד, לאותו תפקיד או לאותו יישוב בו עבדת לפני יציאתך לחופשה, למעט מנהלים הקבועים בתפקידם ועד 3 שנים בלבד" (נספח 3 לתצהיר התובע). התובע מחזיק נוסח נוסף של אותו אישור, שבו נמחק סעיף 4, שנוסחו הובא לעיל ובשולי העמוד נכתב בכתב יד "אישור חל"ת יהושוע מילנר תוקן בכח אדם על ידי שרה נעמן" (נספח ז' לכתב ההגנה של הנתבעת).

הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית, אם ראשית נשלח לתובע הנוסח שבו נמחק סעיף 4 ולבקשתו נשלח אליו נוסח מלא של האישור, או כפי שטוענת הנתבעת – הנוסח המלא נשלח לתובע בתחילה ולאחר שהנתבעת עמדה על הטעות בניסוחו, ביקשה לשלוח נוסח שבו לא תופיע הסיפא לסעיף 4 (המשפט: "למעט מנהלים הקבועים בתפקידם ועד 3 שנים בלבד") ובמקום זאת נמחק בטעות הסעיף כולו.

יב. ביום 22.2.11 נערך מכרז לתפקיד מנהל בית הספר "יסודות", התובע לא ניגש למכרז זה והזוכה במכרז היה מלכיאל, הנתבע.

יג. ביום 20.3.11 שלח המבקש "הודעה על שיבה לעבודה בתום חופשה ללא שכר", הודעה דומה במתכונתה להודעה ששלח ביום 24.2.10, שנה קודם לכן. בשונה מההודעה שהתובע שלח שנה קודם, להודעה זו לא הוספו הערות בכתב יד (נספח 4 א' לתצהיר התובע).

יד. התובע לא שובץ לעבודה כמנהל בשנת הלימודים התשע"ב.

3. הליכים
א. ביום 17.8.11 הוגשה בקשה לצו זמני שיורה על שיבוצו של התובע כמנהל בית הספר יסודות.

בדיון שהתקיים בבקשה, הסכימו הצדדים כי הדיון בבקשה לסעד זמני יאוחד עם הדיון בהליך העיקרי. כמו כן, הוסכם כי הנתבעת תשבץ את התובע לתפקיד הוראה בשנת הלימודים התשע"ב. הצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא שיבוצו במשרות שהוצעו לו.

ב. לאחר הדיון בסעד הזמני, הוגש כתב תביעה מתוקן בו צורף הנתבע, מר מלכיאל, כצד להליך.

ג. בישיבת ההוכחות נשמעו התובע, גב' גילה מסד, מפקחת בית הספר ומלכיאל, הנתבע.

התובע זימן את מר גבי שמעון, נציג הסתדרות המורים במרחב רחובות, אשר טיפל בעניינו במועדים הרלוונטיים ושמו הוזכר הן בעדות התובע והן בעדות הגב' מסד. מר שמעון לא התייצב לדיון שנקבע, למרות שהוזמן. בהסכמת הצדדים, נשמעה חקירתה הנגדית של הגב' מסד לפני עדותו של גבי שמעון (שלא התייצב לישיבת ההוכחות) ונקבעה ישיבה נוספת לשמיעת עדותו של גבי שמעון. ישיבה זו בוטלה לאחר שהתובע הודיע כי הוא מוותר על עדותו, לאור העובדה שהגב' מסד כבר מסרה את עדותה בתיק.

4. השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא האם זכאי התובע לשוב לעבודה כמנהל בית ספר במעמד קבוע והאם, כטענת הנתבעת, הוא ויתר על זכאותו לקביעות בניהול.

לטענת התובע, מאחר ששימש כמנהל במעמד קבוע, על הנתבעת להשיבו לעבודה כמנהל בית הספר יסודות. לטענת הנתבעת, התובע ויתר על הקביעות בניהול ומשכך לא מוטלת עליה חובה מכח הדין לשבצו בתפקיד ניהול.

עמדת הנתבע, מלכיאל, היא שאין סיבה להעדיף את עניינו של התובע עליו, אך אם בית הדין יורה על החזרתו של התובע לניהול בית הספר, בקשתו היא כי הוא ישובץ במשרת ניהול בבית ספר מתאים אחר.

קביעות כמנהל מוסד חינוכי
5. המסגרת הנורמטיבית
א. סימן ח' לתקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), תשי"ז-1956 (להלן - התקנות) עוסק במנהלי מוסדות ובמורים. בתקנות 18 ו – 19 נקבע –
"18. (א) המנהל הכללי ימנה את מנהלי המוסדות בהתייעצות במזכירות הפדגוגית ואת המורים לכל המוסדות לפי התקן והמצבה; לגבי מוסד ממלכתי דתי יתמנה המנהל גם בהתייעצות במנהל אגף החינוך הדתי.
(ב) מנהל מחוז רשאי למנות ממלאי מקום למורים ...

19.
המנהל הכללי באמצעות מנהל המחוז יוועץ ברשויות המקומיות שאת שמותיהן נקב בהודעה שנתפרסמה ברשומות, בטרם ימנה מנהלי מוסדות בתחומה של כל אחת מהן וכן בטרם יחליט בדבר העברת מנהל ממוסד שבתחום שיפוטה."

מנוסח התקנות עולה כי מינוי מנהל בית ספר בחינוך הממלכתי דתי מותנה במינוי של מנכ"ל משרד החינוך, לאחר שנועץ עם הרשות המקומית, במזכירות הפדגוגית ובמנהל אגף החינוך הדתי במשרד החינוך.

ב. בסימן 7.6.4 בתקנון שירות עובדי הוראה (להלן – תקנון עו"ה) נקבעו ההוראות הבאות, שעניינן תקופת ניסיון וקביעות למנהלי בתי ספר -

"1. נתמנה עובד הוראה לתפקיד מְנהל או מְרַכּז, ייחשבו 3 שנות עבודתו הראשונות כשנות ניסיון בתפקידו.
...
6. בכל שנה משנות הנסיון יגיש המפקח הכולל הערכה מפורטת על עבודתו של המנהל או המרכז על גבי טופס 'דו"ח המפקח על מנהל בית הספר'
...
12. רשות החינוך המקומית תעביר למנהל המחוז הערכה על עבודתו הארגונית – מנהלית ומשקית של המנהל או המרכז. הערכת הרשות תלקח בחשבון בדיון על המשך העסקתו של המנהל או המרכז לקראת שנת הלימודים החדשה, אם היא תגיע למנהל המחוז לא יאוחר מיום 1 במארס.
13. הוערכה עבודתו של המנהל או המרכז בנסיון בדרגה 'למטה מבינונית', או נתגלו ליקויים בעבודתו בתקופת הנסיון, יודיע מנהל המחוז את הדבר למנהל או למרכז בכתב; אם ההערכה נוגעת לעבודתו הפדגוגית של מנהל או מרכז מוסד חינוך ממלכתי דתי, לא תועבר ההודעה כאמור, אלא בהסכמתו של מנהל אגף החינוך הדתי. העתק מן ההודעה יועבר לאגף הבכיר לכוח אדם בהוראה.
14. נמצאו סיבות מספיקות להפסקת עבודתו של המנהל או המרכז בנסיון, יעביר מנהל המחוז את ההצעה המנומקת מיד, בצירוף כל החומר (דו"חות המפקח הכולל, חוות דעת של רשות החינוך המקומית, דו"ח ביקור של מנהל המחוז) לאגף בכיר לכוח אדם בהוראה, לטיפול כמקובל, לא יאוחר מ – 1 במאי.
15. היו הערכות המפקח הכולל, מנהל המחוז ורשות החינוך המקומיות חיוביות בתום השליש השני של שנת הנסיון האחרונה, יעביר מנהל המחוז הצעה מסכמת לאגף בכיר לכוח אדם בהוראה, בצירוף כל החומר, עד ה – 1 במאי של אותה שנה. אגף בכיר לכוח אדם בהוראה ידון בהצעה לקביעות ויעביר את המלצתו למנהל הכללי.
16. נתגלו חילוקי דעות בהערכות הרשות המקומית, המפקח הכולל ומנהל המחוז, יזמן מפקח המחוז התייעצות עם המפקח הכולל ועם מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית להבהרה ולגיבוש הצעה. לא הגיעו להצעה מוסכמת, יעביר מנהל המחוז את ההצעות השונות, בצירוף החומר, לאגף בכיר לכוח אדם בהוראה.
17. הסמכות למתן קביעות בניהול או לפיטורין מניהול היא בידי המנהל הכללי, והוא יחתום על ההודעה אל מנהל בית הספר."

6. התובע שימש בפועל כמנהל בית הספר במשך למעלה משלוש שנים. גם הנתבעת התייחסה אל התובע כמי שיש לו קביעות בתפקיד ניהול. הדברים עולים מהראיות הבאות –

א. מזכר מיום 22.10.09 - מכתב שנשלח על ידי גב' אלה אסרף מאגף כח אדם בהוראה לגב' מסד, בו מתבקשת מסד לשבצו כמנהל לשנה העוקבת (התשע"א) (נספח 7 לתצהיר התובע).
ב. הודעת דואר אלקטרוני ששלחה גב' זהבה ברון סגנית מנהלת אגף כח אדם בהוראה מחוז מרכז, כמענה לפניית גבי שמעון בעניין קביעותו של התובע מיום 24.8.09. בהודעה נכתב כי התובע זכאי לקביעות בהוראה בלבד, עם זאת, בהמשך, צויין בכתב יד - "לאחר בדיקה עם אהרון יהודה מכיון שעבד בפועל 4 שנים כמנהל ועבר מכרז לתפקיד ולביה"ס - קבוע בתפקידו בשנה רביעית (תשס"ט)" (נספח 8 לתצהיר התובע).
ג. מסמך שצולם מתיקו האישי של התובע, על גביו לא מופיע תאריך וכן לא ברורה זהות עורכו וזו לשונו (נספח 9 לתצהיר התובע):
"חל"ת מניהול
המנהל הנ"ל קבוע בניהול לאחר חזרתו משבתון ישובץ כמנהל בבי"ס יסודות".
ממסמכים אלה עולה שהנתבעת הציגה בפני התובע מצג לפיו הוא מנהל במעמד קבוע, חרף העובדה שלא מונה בהתאם להוראות הדין – מינוי על ידי מנכ"ל משרד החינוך, לאחר היוועצות בגופים הרלוונטיים.

גם במהלך הדיון בבית הדין, הנתבעת חזרה וטענה כי לתובע היתה קביעות בניהול: סעיף 16 לתגובת הנתבעת לבקשה לסעד זמני וכן עמוד 4 לסיכומי הנתבעת.

7. למרות טיעוני הצדדים בנושא הקביעות בניהול, נוכח הוראות התקנות ויישומן על עניינו של התובע, מסקנתנו היא שלתובע אין קביעות בניהול. זאת משום שלא הוצג מינוי לתובע ממנכ"ל משרד החינוך ואף לא הוצגו הערכות חיובית של הרשות המקומית, המפקח הכולל ומנהל אגף החינוך דתי. בנסיבות אלה, איננו מקבלים את טענת התובע, כי יש לו קביעות במשרת ניהול. לדעתנו, נוכח הוראות התקנות ותקנון עו"ה שהובאו לעיל, חלוף הזמן כשלעצמו אינו מקנה קביעות בניהול מוסד חינוכי. כלומר, שני הצדדים נתפסו לכלל טעות שעה שסברו כי מעמדו של התובע הוא כשל מנהל בית ספר בעל קביעות בניהול.

קביעה זו נסמכת על הוראות הדין, שהובאו לעיל, מהן עולה כי מעבר לפרק הזמן של שלוש שנים שעל מנהל בית ספר למלא בתפקיד, הקביעות בתפקיד הניהול מותנית במינוי של מנכ"ל המשרד וכן בחוות דעת של מספר גורמים, שאמורות לעמוד בפני מנכ"ל המשרד, טרם החלטתו בנושא הקביעות. כל אלה לא התקיימו בעניינו של התובע. בנושא זה, תמימי דעים אנו עם הנפסק בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סק (חי') 23/03 עמל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, [פורסם בנבו] (14.4.04)), אשר הגיע למסקנה דומה, תוך ניתוח ההוראות הנורמטיביות החלות על הצדדים (ר' במיוחד סעיף 68 לפסק הדין).

8. אף התובע היה ער לכך שלא התמלאו בעניינו התנאים הקבועים בתקנות, כפי שעולה מחקירתו הנגדית (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 18-26) -

"ש. האם קיבלת הערכות חיוביות מהמפקח הכולל, ממנהל המחוז, מהרשות המקומית כנדרש בתקשי"ר?
ת. כנדרש בתקשיר לא, אבל בע"פ כן.
ש. כמו שאתה יודע בתקשיר גם נדרשת הודעה חתומה מהמנכ"ל על מתן קביעות, יש לך הודעה כזו?
ת. לא
ש. בשנה הרביעית נגשת למכרז בביה"ס, שהיה לשנה אחת, לשנה הרביעית, לא מינוי בקביעות, זה נכון?
ת. זה היה מכרז לשנה אחת, לא דובר... היו דברים ברורים."

9. הנתבעת היא שהיתה אמונה על בחינת תפקודו של התובע ועריכת ביקורת מתאימה, אולם למעט שני דוחות - "סיכומי ביקור" שערך מפקח בית הספר, מר עזרא שאלתיאל האחד מיום 20.12.05 (נספח ב' לכתב ההגנה) והשני מיום 14.1.07 (נספח ג' לכתב ההגנה), לא הוצגו בפנינו מסמכים המצביעים על כך שנערכה ביקורת מסודרת על עבודת התובע. כך, דרישות תקנון עו"ה באשר לקיומם של דוחות הערכה הנוגעים לתפקוד התובע - מנהל בית הספר - לא התקיימו.

10. הנתבעת טענה כי תפקודו של התובע כמנהל היה לקוי וכי התקבלו בעניינו שתי הערכות מפקח שליליות. הוצגו בפנינו רק שני דוחות הערכה בודדים, כשהאחרון נערך בחודש ינואר 2007, שעה שהתובע המשיך לשמש בתפקידו כמנהל בית הספר במשך למעלה משנתיים לאחר עריכת הדוח. בנוסף, טענות אלו אינן מעלות ואינן מורידות לצורך ההכרעה שלפנינו שכן עבודתו של התובע לא הופסקה מטעמים פדגוגיים או מנהליים ואופן תפקודו של התובע כמנהל אינו מהווה פלוגתא בתיק. גם אין זה מתפקידו של בית הדין לקבוע אם התובע ראוי לקבל קביעות בניהול, ושיקול הדעת בנושא נתון למנכ"ל משרד החינוך.

11. לאור האמור, הנתבעת יצרה מצג שווא בפני התובע לפיו הוא מנהל קבוע, המשיכה להעסיקו מעבר לתקופת הניסיון הקבועה בהוראות תקנון עו"ה ולא פעלה על מנת להעבירו למסלול קביעות, בכך שלא ערכה דוחות הערכת תפקיד הנדרשים על פי התקנות.

בנסיבות אלו, כאשר לא התמלאו התנאים שנקבעו בתקנות לקבלת קביעות בניהול, אין מקום שבית הדין ייעתר לסעד העיקרי ויקבע שהתובע הוא מנהל קבוע הזכאי לחזור לתפקידו כמנהל בית הספר יסודות. איננו סבורים שיש לתקן עוול בעוול, ולקבוע שהתובע זכאי לקביעות בניהול אך בשל טעות של הנתבעת (ע"א 433/80 ניהול נכסי י.ב.מ. בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד לז (1) 337 (1983); י' זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב' עמוד 1396-1398, הוצאת נבו (התשע"א)).

12. משהגענו למסקנה כי לתובע אין קביעות בניהול, לכאורה התייתר הצורך בדיון אם התובע ויתר על מעמד שלא היה לו מלכתחילה. ואולם, אנו סבורים כי התנהלות הצדדים רלוונטית לדיון בתביעה לסעדים הכספיים – פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי על יציאתו לשתי שנות חל"ת וניצול כספי קרן ההשתלמות.

נסיבות יציאתו של התובע לחל"ת
13. יציאתו הראשונה של התובע לחל"ת היתה בשנת הלימודים שהחלה ביום 1.9.09. ההחלטה על היציאה לחל"ת היתה על רקע העובדה שהתובע לא זכה במכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר לאותה שנה. נזכיר, כי שנה קודם לכן התובע זכה במכרז לתפקיד מנהל בית הספר שתוקפו היה לשנה.

14. לטענת התובע, הנתבעת פעלה שלא כדין שעה שערכה מכרז לתפקיד מנהל בית הספר. מאחר שהתובע שמש כמנהל קבוע בבית הספר, לא היה מקום לערוך מכרז לאיוש התפקיד. עוד טען התובע כי העובדה שהמכרז נערך בסמוך לפתיחת שנת הלימודים התש"ע פגעה בו, מאחר שהוא נותר מחוסר עבודה לשנת הלימודים הבאה (תש"ע) ונאלץ לצאת לחל"ת.

15. עדת הנתבעת, גב' גילה מסד, מפקחת בית הספר, נשאלה לגבי הסיבות לקיום המרכז בחודש אוגוסט 2009, אך לא ידעה להשיב לשאלות שהוצגו לה, בנימוק שבאותה תקופה טרם שימשה בתפקיד. עדותה בנושא היא השערה בלבד, הגם שהשערה זו מעוגנת בעובדות שהוצגו בפנינו (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 6-12) -
"נכון, נעשה מכרז, מה שאני מבינה שהיה אז כי אני לא הייתי – יש לנו כאן בעיה לא פשוטה שמנהל שכיהן 3 שנים ולא היה חוות דעת חיובית עליו ולא חוות דעת של הרשות המקומית, לאחר מכן היה מכרז אחד ולכן היתה בעיה בקביעות שלו, כי לא הייתה חוות דעת חיובית לא מצד הפיקוח ולא מצד הרשות המקומית.
ש. אז איך הוא המשיך לעוד שנה?
ת. היה מכרז לשנה אחת נוספת, כנראה לא היה מישהו אחר שינהל את ביה"ס. יכול להיות שהוא היה גם מועמד יחיד, אני לא הייתי שם."
16. אנו ערים לכך שטענות התובע בעניין במכרז לשנת הלימודים תש"ע הועלו בחלוף כשנתיים ממועד עריכתו (אוגוסט 2009). יחד עם זאת, טענות התובע בנושא פורטו בכתב התביעה והנתבעת לא הציגה הסברים מניחים את הדעת. בנוסף, הלכה למעשה, ממועד יציאתו לחל"ת בספטמבר 2009, התובע לא שב לתפקידו כמנהל, חרף עמדתה של הנתבעת לפיה יש לו קביעות בניהול. נזכיר כי באוגוסט 2009, מועד עריכת המכרז ויציאתו של התובע לחל"ת לראשונה, אף לגישת הנתבעת היה התובע קבוע בתפקיד הניהול והיה זכאי לשוב לעבודתו כמנהל. כלומר מכרז זה הוא השלב שבו התובע הפסיק לכהן בפועל כמנהל בית הספר והוא נקודת ההתחלה למצב כיום – בו התובע מנצל את זכותו לחל"ת, ללא שיבוץ בתפקיד ניהול.

17. במהלך שנת החל"ת הראשונה, ביום 31.5.10, התובע נפגש עם הגב' מסד, בנושא חזרתו לעבודה. באותו שלב, התובע היה זכאי לשוב לעבודתו כמנהל בית ספר יסודות (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 26-29; נספח 7 לתצהיר התובע; סעיף 72(ב)(ה)(7) להסכם הקיבוצי אשר בין ממשלת ישראל להסתדרות המורים, פורסם בקובץ פסטרנק מהדורת 1995-עדכון 70).
בפגישה זו נמסר לתובע כי באפשרותו לשוב לתפקידו בבית הספר יסודות אולם בכוונתה של מסד לבחון את התאמתו לתפקיד (עדות התובע בעמוד 4 לפרוטוקול, שורות 2-5; עדות מסד בעמוד 11 לפרוטוקול שורות 24-25; עמוד 11 שורות 30-31), וכדבריה:
"הפגישה הראשונה שלנו – אמרתי לתובע שהמשרה מבחינתי ניהול – הדלת פתוחה, רק שידע שמעיון בתיק היו שם חוות דעת מאוד חמורות גם פדגוגית וגם מנהלתית לגבי אירועים חריגים, אני רואה שישנה בעיה תפקודית, מבחינתי אתה יכול לחזור למשרה, אבל תדע לך שאני ב-7 עיניים אעקוב אחרי עבודתך. כשאני נשאלת שוב אני משיבה שמאז שהתובע היה אצלי בחדר, והיתה התלבטות אם הוא חוזר או לא חוזר, בהתחלה אמרתי לו לחזור לניהול, אז לא דובר...התובע לא היה...היה צריך לחזור אליי באיזשהי תשובה ומכאן ואילך ההתנהלות של כל מה שקרה איתו היה דרך גבי שמעון, דבר שהוא מאוד תמוה בעיניי." (ההדגשה שלי-ד.ו.; עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 26-32).
18. מאותה פגישה ואילך, התובע לא יצר עוד קשר עם הגב' מסד. כל קשריו עימה נוהלו באמצעות מר גבי שמעון, מארגון המורים. התובע העיד שבמהלך שנת השבתון הראשונה, לא יצר קשר ישיר עם גב' מסד, להוציא את פגישתם מחודש מאי 2010, ולכל היותר, קיים עימה שיחת טלפון יחידה באשר לשובו לעבודה כמנהל. לדבריו, בשיחה זו הודיעה לו מסד כי לא ניתן לשבצו למנהל בבית הספר יסודות, מבלי שהציעה לו תפקיד ניהולי אחר (סעיף 27 לתצהיר התובע). התובע העיד בעניין - "היתה פניה מצידי אני חושב אם זכרוני אינו מטעה אותי גם לנושא הזה של ... למפקחת לגבי הנושא הזה, והכל התנהל דרך גבי שמעון" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 17-18).
19. מסד העידה כי העובדה שהתובע לא יצר עימה קשר היתה חריגה ותמוהה וכדבריה: "אפילו מורים שמגיעים אליי לאחר שבתון או חל"ת, רוצים לדעת בדיוק ולהבטיח את משרתם, הם עצמם פונים אליי, יש לי שעות קבלה ומגיעים אליי ובודקים ומבררים באשר לתפקידם בשנה הקרובה." (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 2-4).
עסקינן במנהל בית ספר, נוסף על הזכויות הנלוות לתפקיד, נושא התפקיד בחובו חובות ואחריות. העובדה כי התובע שקט על שמריו ואף לדבריו, המתין פרק זמן לא מבוטל לאחר שיחתו עם גב' מסד עד המועד בו בירר ישירות האם מיועד לשיבוץ לשנת הלימודים העוקבת - תשע"א (סעיף 27 לתצהיר התובע) מביאה אותנו למסקנה כי התובע לא פעל כמנהל סביר המעוניין לשוב לעבודתו.
אף אם עניינו של התובע נוהל על ידי נציגו, גבי שמעון, מצופה היה מהתובע כי יגלה עניין בהליך שיבוצו וייצור קשר עם הממונה המקצועית הישירה עליו - מפקחת בית הספר, שכן איוש משרת מנהל מחייב ארגון והיערכות מוקדמת עובר לפתיחת שנת הלימודים.
20. בהקשר זה יש לציין כי גבי שמעון הוזמן לעדות אולם בחר שלא להתייצב לדיון שנקבע ובסופו של יום, התובע בחר לוותר על עדותו. מחדל זה יש לזקוף לחובת התובע. מדובר בעד שהוא איש האגוד המקצועי והוא זה שהיה "איש הקשר" בין התובע לנתבעת, אשר עמד בקשר ישיר עם מסד במהלך תקופת החל"ת וניסה למצוא פתרון מוסכם בנוגע להעסקתו של התובע. מרבית טענות הצדדים נוגעות לדברים שנעשו ונמסרו על ידי שמעון. בנסיבות אלו, העובדה שזומן על ידי התובע אולם לא העיד בפנינו, מחלישה את המשקל שיש ליתן לגרסת התובע.
באותו הקשר, מוצאים אנו לציין כי נוכח עדות התובע לפיה לאחר פגישת 31.5.10, לא היה עוד בקשר ישיר עם גב' מסד וכן עדתו שפעל על פי הנחיותיו, אנו דוחים את גרסתו לפיה גבי שמעון פעל בשמו ללא הרשאה (סעיף 47 לתצהיר התובע).
21. מסד טענה כי לאחר שיחתה עם התובע בחודש מאי 2010 הציגה בפני גבי שמעון תפקידי הוראה חלופיים עבור התובע - רב גן, עבודה בחב"ד רחובות (עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 2). לטענת התובע, הוא כלל לא ביקש כי תמצא לו משרה חלופית ומכל מקום, הצעות אלו כלל לא הועברו לידיעתו ומדובר בתפקיד הוראה ולא בתפקידי ניהול (סעיפים 48 ו - 91 לתצהיר התובע).

מסד העידה בעניין (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 20-24):

"ש. יכול להיות שגבי שמעון לא הציע לו את ההצעות שאת אומרת?
ת. לא יכול להיות לדעתי דבר כזה אבל השאלה הכי מצד שני שאני שואלת, אם ההצעות לא הגיעו, למה התובע לא חזר אליי ושאל זה מאוד משונה לגבי אדם שדואג לפרנסתו. הוא לא חזר אליי. אני מקבלת קהל כל יום שני בין 14:00 ל – 16:00 ומי שלא יודע איפה הוא עובד – הוא מגיע אליי לשיחה לבדוק."

נוכח עדות מסד ומאחר שגבי שמעון לא העיד בפנינו, אנו דוחים טענת התובע לפיה לא הוצעו לו משרות חלופיות. עם זאת, יודגש כי לא הוכח שהמשרות שהוצעו לתובע היו משרות ניהול, ולא משרות הוראה, כפי שהתובע טען. מכל מקום, שתיקתו של התובע בקשר עם מסד פועלת לחובתו. אם פנה באמצעות גבי שמעון, מדוע לא השיב להצעות שהוצגו בפניו. ואם, כפי שטען בתצהירו, גבי שמעון לא ייצג אותו, מדוע לא פנה בעצמו ובירר מהו השיבוץ אליו הוא מיועד. גם לא שמענו תשובה מניחה את הדעת לשאלה, אם סבר שהוא אמור לחזור לניהול בית ספר "יסודות", מדוע לא הודיע דבר אף בעניין זה.

היציאה לשנת שבתון שנייה - שנת התשע"א
22. התובע טען כי יציאתו לחל"ת בשנת הלימודים התשע"א נכפתה עליו, מאחר שלא שובץ לתפקיד ניהול בבית הספר יסודות ולא הוצע לו תפקיד ניהול חלופי. התובע העיד בעניין (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 6-10):

"ש. החל מהשלב הזה ועד תחילת שנת הלימודים האם פנית למפקחת ואמרת לה שאתה בכל זאת מעוניין לשוב לעבודה?
ת. אני פניתי עם הדברים לגבי שמעון, הסברתי לו את הנושא, הוא ייעץ לי שאני אקח היות ויש מישהו מסוים שמכהן, שאני אקח והדברים יסתדרו."

התובע טען שהסתמך על דבריו של שמעון שכן שמעון ומפקחת בית הספר היו 'מתואמים' מה גם ש"הדברים היו כתובים וברורים" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 22-24).

כפי שציינו לעיל, גב' מסד מסרה לתובע כי באפשרותו לשוב ולנהל את בית הספר, עם זאת הבהירה לו כי בכוונתה לבחון תפקודו. כלומר, ציינה כי אינה סבורה כי התובע מתאים לשמש כמנהל ולמעשה, הבהירה לתובע כי בכוונתה להביא לסיום עבודתו כמנהל. נוכח הדברים שנמסרו לתובע ובשים לב לכך שמנהל קבוע זכאי לצאת לשלוש שנות שבתון, מבלי שהדבר יביא לפגיעה במעמדו, יצא התובע לשנת שבתון שנייה בשנת הלימודים התשע"א. בנסיבות אלו ניתן לאמר כי הנתבעת הביאה לכך שהתובע בחר לצאת לשנת חל"ת נוספת, מהסיבה שאם יחזור לניהול בית הספר יעמוד לביקורת משמעותית על ידי גב' מסד. אנו סבורים כי הדרך בה הדברים הוצגו לתובע חורגת מהמקובל ביחסי עבודה ואין תימה, כי בנסיבות אלה התובע בחר לנצל שנת חל"ת נוספת – בעצה אחת עם נציג האגוד המקצועי, בשים לב למצג לפיו יש לו קביעות בניהול וזכאות לשוב לאותו תפקיד גם לאחר שלוש שנות חל"ת.

23. ביום 22.2.11, בעוד התובע שוהה בשנה השניה בחל"ת, התקיים מכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר. התובע טען שלא ידע על פרסום המכרז ומסיבה זו לא הגיש את מועמדותו (סעיף 103 לתצהירו). עובדה זו מתיישבת עם העובדה שהתובע שלח ביום 20.3.11 הודעה על רצונו לשוב לעבודה לאחר תום תקופת החל"ת (נספח 4א' לתצהיר התובע).

מלכיאל העיד שקביל מסר דרך גורם שלישי המכיר את התובע, לפיו התובע אינו מעוניין לשוב למשרת הניהול. מאחר שמדובר במסר עקיף, ממי שלא בא להעיד והתובע הכחיש את הדברים, איננו סבורים כי עדות זו מלמדת על כך שהתובע ידע על המכרז או ויתר על הקביעות בניהול (לכך נתייחס גם בהמשך).

24. למרות שאנו מקבלים את טענת התובע שלא ידע על המכרז בפברואר 2011, אנו סבורים שהתובע לא פעל בשקידה סבירה בעניינו, בכך שסמך רק על גבי שמעון ולא פעל בעצמו כלל (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 14-20)

"ש. מפנה לסעיף 37 לתצהיר, למה לא פנית כבר אז לביה"ד? למה המתנת עד לחודש אוגוסט?
ת. מהסיבה הפשוטה שהיתה לי שיחה עם גבי שמעון שאין לי שום בעיה והדברים יחזרו אבל כרגע בפועל אין שום אפשרות בגלל שיש מנהל מכהן, אבל אני בוודאי שאוכל לחזור וכך עשיתי בכל פעם ופעם הגשתי כדי להתקבל כי הייתי בטוח שאני חוזר לעבודה."
כאמור, גבי שמעון לא העיד בפנינו. אף אם נקבל טענת התובע לפיה שמעון מסר לו כי משרתו מובטחת, אנו סבורים כי בשים לב למעמדו כמנהל בית ספר, נפל פגם בהתנהלות התובע אשר הותיר את כל נושא ההדברות עם המעביד לנציג האגוד המקצועי ולמעשה "ישן" על זכויותיו.
התובע לא פנה לנתבעת במהלך כל שנת השבתון השנייה. אם סבר שהוא אמור לשוב לתפקידו כמנהל בית הספר, היה מצופה ממנו לנהוג כמנהל סביר ולפנות לגורמי הפיקוח על מנת להסדיר את שיבוצו לשנה העוקבת או לכל הפחות ליצור קשר עוד סמוך לתום שנת הלימודים, כדי להכין את בית הספר לשנת הלימודים הבאה, שבה – לשיטתו – הוא אמור לנהל את בית הספר. כפי שציינו לעיל, ניהול טומן בחובו אחריות. ניהול בית ספר מצריך היערכות מוקדמת לשם ניהול צוות מורים, הסדרת מערכת שעות וטיפול בעניינים לוגיסטיים ואחרים. בנסיבות אלו ובשים לב לכך שהתובע פנה לבית הדין ועתר לשיבוצו כמנהל בית הספר בחלוף כחמישה חודשים מהמועד בו נודע לו כי אינו משובץ לתפקיד ניהול, הרי שיש לקחת התנהלות זו בחשבון במסגרת הכרעתנו בעניינו.
האם התובע ויתר על הקביעות בניהול
25. לא שוכנעו, כפי שטענה הנתבעת, כי התובע ויתר על מעמד הקביעות בניהול. אמנם, בשונה משנת החל"ת הראשונה, בסופה התובע ציין במפורש כי הוא בחל"ת מניהול (נספח 4 ב' לתצהיר התובע) ואילו בסוף שנת החל"ת השניה לא ציין זאת. אך אי רישום של הערה כנ"ל אינה מהווה ראיה לויתור. במיוחד כאשר העומד לדיון הוא קביעות בתפקיד – מעמד שלא ניתן בנקל.

בנוסף, מעדותה של הגב' מסד עולה כי הויתור על הקביעות הוא למעשה סברא שלה, העולה מהתנהגותו של התובע (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 1-10).

"ש. אני מפנה לסעיף 22 לתצהירך, יש אסמכתא בו מצויין התובע לא מעוניין לחזור לתפקידו הניהולי ביסודות או בכלל?
ת. ברגע שהתובע ביקש חל"ת מתפקיד הניהול ואחרי זה, יצאנו מתוך הנחה שהתובע לא רוצה לחזור לתפקידו הניהולי, מה גם שידעתי שלא יהיה לו כ"כ קל כי בינינו בשיחה וגם התיק שלו וגם מנהל שלא יוצר איתי קשר. ומנהל... זו היתה התנהלות מאוד משונה.
ש. יצאת מתוך הנחה?
ת. התובע שלח לי בקשה לחל"ת, כי הרי הוא פנה אלי.
ש. בקשה לחל"ת מהווה ויתור?
ת. כן, ניהול של ביה"ס זה לא דבר של מה בכך."

ובהמשך (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 5-11) -

ש. הנחת שהוא ויתר על משרת ניהול, מדוע הוא ביקש שוב לחזור להיות מנהל?
ת. פעם אחת הוא ויתר והפעם השניה – יכול להיות שהוא ביקש להיות מנהל מבחינת המעמד שלו, אולי השכר, אולי אני לא יודעת, אבל לצד זה – אין ספק שצריך תמורה, ניהול ביה"ס זה לא דבר של מה בכך. לטענתנו מתוך התנהלות העניינים פתאום הוא הרגיש שהיה כאן משהו לא ברור ואולי הוא יכול להיאחז בזה שיש לו קביעות בניהול.
ש. היתה פה הנחה מוטעית מצדכם?
ת. גם מצידו. מצידו – מהרגע שהכרתי את התובע הקשר איתו היה מאוד מוזר."

אף אם נקבל טענת הנתבעת לפיה התנהלות התובע היתה תמוהה וחרגה מהמצופה ממנהל בית ספר המעוניין לשוב ולנהל בפועל את בית הספר, טענת הנתבעת לפיה התובע ויתר על "קביעות" מבוססת על הנחה בלבד.

26. הנתבעת מסתמכת גם על עדות מלכיאל, לפיה הוא פגש את התובע במשרד החינוך, בעת שהגיש מועמדותו למכרז והתובע אמר לו במפורש שאינו מעוניין במשרה (עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 18-23)-

"שאלתי אותו מה קורה, אמרתי לו שאולי חלילה אני לוקח לו משרה או משהו ... הוא אמר לי במילים האלה "אתה יכול לקחת לי את המשרה, אני לא רוצה את המשרה הזו, אם הייתי רוצה את המשרה הזו המכרז הזה לא היה קיים", הפגישה הזו נערכה למטה בקומת הכניסה של משרד החינוך. באותה פגישה הוא גם הסביר לי למה הוא לא מעוניין לקחת את המשרה הזו, נתונים של קשיים כמו לסדר מערכת, קשיים אישיים שהיו לו עם המפקח, ואמרתי לו 'תשמע אם יש כאן פויילשטיק – אני מושך את המכרז ואני לא מגיע כדי לקחת משרה ליהודי אחר'".

עדות זו, שלא הובאה בתצהיר, מאחר שמלכיאל לא היה מיוצג בהליך, לא הוזמה על ידי התובע. מחד גיסא, מלכיאל העיד באופן חד משמעי, מסר פרטים רבים וגרסה זו אף מוצאת ביטוי בסעיף 7 לכתב ההגנה שהגיש, כך שאין מדובר בעדות כבושה. מאידך גיסא, אין לשכוח כי מלכיאל מכהן כיום בתפקיד שהתובע מבקש לאייש. מבחינה זו, מדובר בעדות בעל דין המעוניין בתוצאת ההליך ועל כן יש להתייחס אליה בחשדנות. על כן, ומאחר שאנו סבורים שיש ללמוד על ויתור מפורש ולא משתמע, איננו סבורים שעדות זו תומכת בגרסת הנתבעת.

27. כאמור לעיל (סעיף 2(יא) לפסק הדין), בין הצדדים נפלה מחלוקת לגבי סדר הזמנים בהוצאת שני אישורי חל"ת לתובע לשנת הלימודים תשע"א, היא שנת החל"ת השניה. מדובר באישור הנושא תאריך 31.8.10. באחד (נספח 3 לתצהיר התובע), נרשם סעיף 4, לפיו: "אישור זה אינו מקנה לך את הזכות לחזור לעבודה באותו מוסד, לאותו תפקיד או לאותו יישוב בו עבדת לפני יציאתך לחופשה, למעט מנהלים הקבועים בתפקידם ועד 3 שנים בלבד." באישור השני סעיף 4 נמחק וצוין בכתב יד בשולי המסמך - "אישור חל"ת יהושוע מילנר תוקן בכח אדם על ידי שרה נעמן" (סעיפים 39-42 לכתב התביעה המתוקן; נספח ז' לכתב ההגנה של הנתבעת).

התובע העיד שקיבל ראשית את האישור עם הסעיף המחוק ורק בהמשך, לבקשתו, הועבר לו עותק מתוקן מהאישור, הכולל את סעיף 4 (סעיפים 34-36 לתצהיר התובע; עמוד 5 לפרוטוקול שורות 21-26).

לטענת הנתבעת (סעיף 23 לתצהיר מסד), לתובע נשלח ראשית האישור המלא, אך מאחר שהתובע הסכים שלא לשוב לתפקידו כמנהל בתי הספר, מסד ביקשה לשנות את האישור ולמחוק את הסיפא לסעיף 4 אולם הסעיף כולו נמחק.

28. אנו סבורים כי המחלוקת בין הצדדים בנושא האישור ותיקונו, אינה מעלה או מורידה. זאת מאחר שמחיקת הסעיף ניתנת לשני פירושים. פירוש אחד, לפיו מדובר בסעיף המודיע על כך שהתובע אינו זכאי לשוב לעבודה, ומחיקתו מהווה הודאה בכך שהתובע זכאי לשוב לעבודה כמנהל. הפירוש השני לפיו בסעיף זה מובהר כי מנהל במעמד קבוע זכאי לשוב לתפקידו בתום שנת השבתון, כך שמחיקת הסעיף מצביעה על כך שבאותה עת, הנתבעת לא ראתה בתובע כמנהל במעמד קבוע ומשכך לא היה זכאי לשוב לעבודתו כמנהל בתום שנת השבתון.

לאור האמור, השינוי שנערך באישור החל"ת אינו מעיד על הסכמה של התובע לותר על הקביעות בניהול או על התפקיד. אנו סבורים כי ויתור על מעמד שלא ניתן על נקלה, צריך להיות מפורש וברור ולא להילמד בעקיפין ממחיקת סעיף זה או אחר. לגבי האישור – מדובר בתיקון שנערך על ידי הנתבעת ולא על ידי התובע, כך שגם מסיבה זו אינו יכול בהכרח להעיד על כוונת התובע. לדעתנו, אם הנתבעת סברה כי התובע ויתר על "קביעותו" וכי אינו זכאי לשוב ולנהל את בית הספר בתום שנת השבתון, היה עליה להודיע לו על כך באופן מפורש משלא עשתה כן, פגעה בהסתמכותו של התובע ויצרה בפניו מצג מוטעה באשר למעמדו.

29. לסיכום הדיון בנושא זה - אנו סבורים כי יש להוכיח ויתור של עובד על מעמד מסוים בעבודה, מעמד אשר קבוע בתקנות, באופן מפורש – בין בכתובים ובין בהתנהגות מפורשת המצביעה על ויתור. ויתור מפורש או משתמע באופן מובהק, לא הוכחו. בסופו של יום, הנתבעת למדה על כך שהתובע ויתר על מעמדו, מהעובדה שלא פעל לקדם את עניינו וביקש לצאת לחל"ת שנה אחר שנה. אך הנסיבות לכל שנת חל"ת היו שונות (אי זכיה במכרז בפעם הראשונה והצהרת המפקחת על "מעקב בשבע עיניים" בשנה השניה). מכל מקום הן נסמכו על הנחה שגויה שלתובע קביעות בניהול.

האם התובע זכאי לפיצוי כספי בגין השתלשלות העניינים בעניינו?
30. בסופו של יום, מרגע שהתובע לא זכה במכרז לתפקיד מנהל בית הספר בשנת הלימודים תש"ע, הוא שהה בחל"ת ולא שב לעבודתו כמנהל בפועל. היציאה לחל"ת בשנה הראשונה התבקשה מאחר שהתובע לא זכה במכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר – מכרז שהתקיים רק כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים. היציאה השניה לחל"ת התבקשה לאחר שהמפקחת על התובע הודיעה לו "שתעקוב אחריו בשבע עיניים", אם יחזור לתפקידו כמנהל – התבטאות לא ראויה שיש בה רמז לאיום כלפי עתידו המקצועי של התובע. כל אותה תקופה, הנתבעת התנהלה מול התובע כמי שיש לו קביעות בניהול, למרות שלא פעלה על מנת שהתובע יקבל את המעמד הנ"ל ולמרות שהיתה ערה לכך שחלפו למעלה משלוש שנים בתפקידו כמנהל. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי מחדלי הנתבעת מצדיקים שנורה על פיצוי התובע על כך שנאלץ לצאת לחל"ת ולנצל את כספיו בקרן ההשתלמות.

31. יחד עם זאת, אנו סבורים שיש לקחת בחשבון גם את התנהלותו של התובע, אשר לא פעל כמצופה ממנהל בית ספר המעוניין לשוב לתפקידו, לא יצר קשר ישיר עם הממונה עליו ולא פעל באופן אקטיבי לקידום עניינו, אלא סמך ידיו לחלוטין על נציג האגוד המקצועי. גם אי התייצבותו של נציג האיגוד המקצועי לצד התובע בדיון בבית הדין, שוקלת לחובת התובע, שהרי עדותו יכלה לשפוך אור על התנהלותם של שני הצדדים בפרשה זו.

32. הנתבעת הקדישה סעיפים רבים בסיכומיה לשאלת תום לבו של התובע. איננו סבורים כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר תום לבו של התובע, כפי שהנתבעת ביקשה. גם אם התנהגותו של התובע ראויה לביקורת, כפי שפורט בפסק הדין, התנהגות זו אינה עולה כדי חוסר תום לב. אשר להצגת דברים באופן חלקי, טיעון זה יכול היה להיות רלוונטי בדיון לסעדים זמניים, אך לא בתיק העיקרי וממילא ההכרעות במחלוקת בין הצדדים אינן נסמכות על קביעות של מהימנות העדים. התובע נשאל לגבי נושאים שהנתבעת סברה שהוא לא גילה והשיב מדוע לא ציין אותם (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 21 ואילך). בנושא אישורי החל"ת, העובדה שבכתב התביעה צוינה גרסה עובדתית אחת ובתצהיר, גרסה אחרת, היא התנהלות דיונית לא ראויה, אך אין בה ללמד עם תום לבו של התובע בקשר לארועים נשוא הליך זה, במחלוקת המהותית שבין הצדדים.

33. אשר לדעתנו –

מלכתחילה שני הצדדים נתפסו לטעות כאשר סברו והתנהלו כאילו לתובע קביעות בניהול. על יסוד הנחה שגויה זו, הצדדים סברו כי התובע זכאי לשוב לתפקידו כמנהל בית הספר. כך במפורש ביקש התובע לאחר שנת החל"ת הראשונה. מאחר שהצדדים לסכסוך הם עובד ומעביד, שהוא המדינה, אנו סבורים כי טעות זו יש לזקוף בראש ובראשונה לחובת המעביד.
לא קיבלנו את גרסת הנתבעת לפיה התובע ויתר על הקביעות בניהול. הגם שבשתי הפעמים בהן התובע ביקש לצאת לחל"ת נרשם כי הבקשה היא מסיבות אישיות, ברור כי היציאה לשנה הראשונה לחל"ת היתה משום שהתובע לא זכה במכרז ונוכח מועד עריכת המכרז, כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים – מועד בו קשה למצוא שיבוץ מתאים למנהל בית ספר. השנה השניה לחל"ת אף היא היתה ברירת מחדל, לאחר שגב' מסד הודיעה לתובע כי אם יחזור לתפקידו, "היא תעקוב אחריו בשבע עיניים". יש לזכור כי במהלך שנת החל"ת השניה, נעשה נסיון בשיתוף ארגון המורים, למצוא שיבוץ מתאים לתובע. בשנה השניה, בשונה מהראשונה, התובע יכול היה לחזור לעבודה ובחר שלא לעשות כן, נוכח הצהרתה של גב' מסד. יש מקום לטענה כי הצהרה מעין זו אינה ראויה כשלעצמה. מאידך גיסא, אף התנהגות התובע אינה נקיה מביקורת. מהעדויות עולה כי מיום 31.5.10, למעשה לא יצר עוד קשר ישיר עם גב' מסד, למרות שהיא אחראית על שיבוצו בעבודה. כל התקשורת עם המעביד נעשתה באמצעות נציג ארגון המורים ולא פעל, עד פנייתו לבית הדין בחודש אוגוסט 2011, ערב תחילת שנת הלימודים הבאה. התנהלות זו שוקלת לחובת התובע.
לחובת הנתבעת עומדת העובדה כי היא הנתבעת העסיקה את התובע מעבר לתקופת הניסיון הקבועה בתקנון עו"ה וכן יצרה מצג לפיו התובע הוא מנהל במעמד קבוע, מבלי שנקטה בדרכים הקבועות בתקנות להענקת קביעות לתובע, קרי, עריכת דוחות בעניינו. התובע הסתמך על המצג שיצרה הנתבעת ולא ויתר על "קביעותו". ככל שהנתבעת הניחה שהתובע ויתר על הקביעות בניהול, מצופה היה שתיידע אותו באשר למעמדו באופן רשמי וברור.
לאור התנהלות הנתבעת, התובע יצא לשתי שנות שבתון, במהלכן ניצל את קרן ההשתלמות שעמדה לזכותו. משכך אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי בגין משיכת כספי קרן ההשתלמות. בהתחשב בתרומתו של כל צד למצב אליו נקלעו, אנו סבורים כי הפיצוי הראוי והצודק בנסיבות העניין הוא מחצית מכספי קרן ההשתלמות.

34. נוכח קביעותינו לעיל ובשים לב לתרומתו של התובע להשתלשלות העניינים שתוארה לעיל, איננו סבורים כי זהו המקרה המצדיק פסיקת פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש.

סוף דבר
35. התביעה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט להלן –
א. הנתבעת מס' 1 תשלם לתובע פיצוי בסך 57,233 ₪;
ב. בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה באופן חלקי, הנתבעת מס' 1 תשא בהוצאות התובע בסך 7,500 ₪;
ג. התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית;
ד. התובע ישא בהוצאות הנתבע מס' 2 בסך 5,000 ₪.
כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, אחרת ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

אריה המר, נציג ציבור (ע)

דגית ויסמן, שופטת

חגית פורת , נציגת ציבור (מ)

16 מתוך 16


מעורבים
תובע: יהושע זליג מילנר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: