ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורלי דש דלל נגד המוסד לביטוח לאומי :

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

בפני כבוד ס. נשיא א. קציר

המערערת
אורלי דש דלל
ע"י ב"כ עו"ד קמפף עמית

נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ברנדס גבי

פסק דין

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים מיום 6/10/11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערערת 12.5% נכות צמיתה מיום 1/2/10 (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערערת:
2.1 החלטת הוועדה לנכות מנכות המערערת 40% נכות בגין מצב קודם ניתנה באופן שרירותי מבלי שנומקה ההחלטה.
2.2 המערערת הציגה בפני הוועדה חוות דעת של ד"ר אהובה בני פסיכיאטרית שקבעה כי אין כל זכר לקווי אישיות הסטריוניים וזאת בניגוד למסקנות הבלתי מבוססות של האבחון הנוירופסיכולוגי.
טעתה הוועדה עת תקפה את חוות הדעת של ד"ר בני וקבעה כי המערערת סבלה מדיכאון אחרי לידה בעוד ד"ר בני וד"ר פרקש מציינים באופן מפורש כי המערערת לכל היותר סבלה מתחושת דכדוך אשר חלפה מייד.
המערערת לא קיבלה טיפול תרופתי ולא עברה טיפול בשיחות, המשיכה לנהל אורח חיים נורמאלי וסיימה תואר אקדמאי ואף התקבלה לעבודה והתקדמה לתפקידים עד לתפקידי ניהול.
2.3 האבחון הנוירופסיכולוגי שנערך על ידי ד"ר גאגין היה לקוי מאחר ולמערערת לא נערכו כלל מבחנים והמסקנה בדבר קיומם של קווי אישיות היסטריוניים הינם פרי מחשבתו הלא מבוססת שאינה נתמכת בממצאים אובייקטיביים.
לציין כי ד"ר גאגין לא מציין כי המערערת סבלה מדיכאון לאחר לידה, אלא מציין כי המערערת סובלת מדיכאון מגורי.

3. טענות המשיב:
3.1 פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה הוא ברור, נקודת המוצא היא שנכותה של המערערת נובעת הן ממצב דיכאוני שאינו קשור לחשיפה לאירוע והן כתוצאה מהאירוע.
3.2 הפגם המשפטי בגינו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה הוא בכך שהוועדה ציינה את השורה התחתונה של חשבון עובר ושב מבלי לפרט את החשבון בהתאם לפסיקה.
על כן הדבר היחיד אותו היתה צריכה לעשות הוועדה הוא לפרט את חשבון עובר ושב שתוצאתו הסופית היא 10% נכות בגין האירוע שהוכר כפגיעה בעבודה. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בדבר ב"כ המערערת באותו דיון, (עמ' 3 שורות 24-29 לפרוטוקול מיום 24.7.11).
3.3 המערערת לא הייתה רשאית בהתאם לפסק הדין להגיש מסמכים או חוות דעת נוספות ולמרות זאת הציגה לוועדה מכתב רפואי של דר' אהובה בני מיום 5.8.11.
הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ואף למעלה מן הצורך התייחסה למכתבה של דר' בני. הוועדה ציינה והסבירה מדוע אינה מקבלת את הסטטיסטיקה הרפואית של דר' בני והדגישה כי בפני הוועדה עמדה חוות דעת נוירופסיכולוגית של דר' גאגין שאינה רק התרשמות משיחות אלא כוללת גם טסטים פסיכו דיאגנוסטיים המיועדים לקבלת מידע אובייקטיבי על מבנה האישיות ומאבחון זה עלה כי מדובר באישיות היסטריונית. הוועדה מתעמתת היטב עם המכתב של דר' בני ומציינת כי למערערת דיכאון מאג'ורי גם אם לא היה אירוע בעקבות הלידה. לדעת הוועדה נותרו סימנים אובייקטיבים מינוריים של תגובת בתר חבלתית אשר היא פרי של החשיפה לאירוע הנדון ולא מצבה הנפשי הכוללני והמורכב ולכן הנכות שנקבעה קודם לכן היא בגין PTSD ולא בגין הדיכאון המאג'ורי ומפרטת את החלוקה ביניהם. בכך מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה.
3.4 באשר לטענה כי הוועדה לא הפנתה למסמכים מוכחים המצביעים על מצב קודם, הרי שבבר"ע 1475-04 אמיר נורדיה נ' המל"ל נקבע כי ברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ואז על הוועדה לקבוע, בהסתמך על התיעוד הרפואי והניסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני הוועדה לפני קרות האירוע הייתה נקבעת הנכות.
3.5 מיותר לציין כי לא ניתן לערער היום על חוות הדעת של ד"ר גאגין משפסק הדין לא הטיל בו כל דופי ולא נתן הוראות המתייחסות לחוות הדעת.

דיון והכרעה:
4. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.
הלכה פסוקה היא כי:
"משהוחזר עניינה של המערערת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמה של הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 14/7/11 על ידי כבוד הרשם (כתוארו אז) אסף הראל, בו נקבע כי:
"...כי לאור העובדה כי בישיבתה מיום 20/5/10 קובעת הוועדה כי לא ניתן לקשר את מצבה הדיכאוני של המערערת באופן בלעדי לחשיפה לאירוע הנדון וכי נכותה הנפשית הקשורה לחשיפה להטרדה מינית לכל היותר מזכה אותה ב- 10% נכות, מבלי שהוועדה ערכה חשבון עובר ושב כנדרש בפסיקה, מוסכם להשיב עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 9/12/10 על מנת שתערוך חשבון עובר ושב בנוגע למצבה הנפשי. המערערת תוזמן לוועדה גם באמצעות בא כוחה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת". (ההדגשה הוספה א.ק.)

6. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין.

7. במסגרת ישיבתה מיום ה- 6.10.11 שמעה הוועדה את תלונות המערערת (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציינה:
" מבקש להפנות לחוו"ד ד"ר אביבה בני פסיכיאטרית המטפלת בנפגעת תקיפה מינית 5.8.11, מבקשים התייחסות לחוו"ד ד"ר פרקש במסגרת ועדה לנכות כללית, מבקשים להגדיל הנכות בגין תקנה 15 במלואה לאור המסמכים שלעיל, נבדקה ע"י פקידת שיקום אורה הלוי בביטוח לאומי, הוגש מכתב מהתובעת לועדה."

8. הוועדה ביצעה למערערת בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:
"הוועדה עיינה מחדש ברצף המסמכים, אשר הוגשו הן מטעם התובעת והן במסמכים הקשורים לועדות מ.ל.ל, אבחון נוירו פסיכולוגי ועיון בתיק הרפואי הקודם של התובעת, כמו כן הוגשה בעת הועדה חוו"ד חדשה של ד"ר בני. הועדה עיינה בטענות התובעת שהועלו במכתבה.
א) בנוגע לטענות החוזרות של פוסקים מטעם התובעת כגון ד"ר פרקש ד"ר בני בחוו"ד מ- 5.8.11, נוירו פסיכולוגית בשם נוגה דנגור. על כך שאין כל רקע נפשי קודם ציינה הועדה בכל דיוניה ומציינת גם עכשיו כי אפיזודה דכאונית ראשונה פרצה לאחר לידה שנים רבות טרם החשיפה לאירוע הנדון, ידוע על פי הספרות המקצועית כי סיכוי אצל נשים כאלה לפתח דכאון מג'ורי בגיל 40. הוא פי 8-10 לעומת אוכלוסיה רגילה.
ב) ד"ר בני מסיבה לא ברורה מציינת כי 60-70% מנשים שלקו בדכאון לאחר לידה אינן מפתחות דכאון מג'ורי?! לא מובן לועדה מאיפה המקור למסקנה די בעייתית זאת.
ג) ד"ר גאגין בחוו"ד הנוירופסיכולוגית – התייחס למבנה האישיות של התובעת ועשה זאת לא רק על סמך התרשמות מהשיחה אלא גם לאחר ביצוע טסטים פסיכו דיאגנוסטיים, פרויקטיביים שבין השאר מיועדים לקבלת מידע אובייקטיבי למבנה האישיות ומסקנתו היא כי מדובר באישיות היסטוריונית". (ההדגשה הוספה א.ק.)

9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:
"הנכות הנפשית הכוללת לדעת הועדה הינה 50% לפי סעיף 34 ה' מתוכו 10% נובעים מ- P.T.S.D עפ"י סעיף 34 (ב) ו- 40% נובעים מהדכאון המג'ורי אשר לדעת הועדה לא קשור סיבתית לארוע הנדון, הסבר על כך ניתן לבקשת ביה"ד עפ"י פסה"ד. הועדה שבה על החלטתה עם הפירוט של עו"ש המצויין לעיל".

10. בהתאם לפסה"ד מכוחו התכנסה הוועדה, היה על הוועדה לערוך חשבון עובר ושב בשנית בהתייחס למצבה של המערערת. כעולה מדברי הוועדה הוועדה ערכה חשבון עו"ש פירטה חשבון זה ונימקה החלטתה לפיה המערערת סובלת היום ממצב פוסט טראומטי בעטיו יש לנכות לה אחוזי נכות בגין מצב קודם בגין דיכאון מג'ורי כאשר החלטתה לעניין מצב קודם נסמכת על בין היתר מבחן פסיכו דיאגנוסטי שעמד בפני הוועדה והכל כפי שיפורט להלן.

11. הלכה פסוקה היא כי, קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח, הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהרת, שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה.

12. אין לקבל את טענת המערערת בכל הקשור להחלטת הוועדה לדחיית האמור בחוות הדעת של ד"ר פרקש וד"ר בני. הוועדה מתעמתת עם הקביעות בחוות דעת אלה ומציינת כי קביעת המומחים לפיהם 60%-70% מנשים שלקו בדיכאון לאחר לידה אינן מפתחות דיכאון מג'ורי הינה קביעה בעייתית. קביעה זו של הוועדה הינה רפואית, מדובר באסכולות רפואיות שונות וסותרות שבית הדין אינו מתערב בהם. הוועדה מבהירה כי רקע קודם למצבה של המערערת אירע במסגרת אפיזודה דיכאונית ראשונה שפרצה לאחר הלידה וכי הספרות הכירה בכך כי קיים סיכוי גבוה אצל נשים מעל גיל 40 לפתח דיכאון מג'ורי בעקבות דיכאון שלאחר לידה וזאת בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה (במאמר מוסגר יצוין כי במסגרת הופעתה הראשונה בפני הוועדה נבדקה המערערת ע"י הוועדה לעררים בחודש 12/10 כשהמערערת הייתה כבת 42 ועל כן אין לקבל דברי ב"כ המערערת לפיה מדובר במערערת שאינה נופלת לקטיגוריה אותה ציינה הוועדה). הוועדה אומנם אינה מפנה למקור הספרותי עליה נסמכת קביעתה, אולם גם מעיון בחוות דעת של ד"ר בני לא צוין המקור הרפואי לאבחנתה לפיה המחקרים מעידים על כך שבשכיחות של 60%-70% מנשים שפתחו דיכאון לאחר לידה לא מצאו קורלאציה להתפתחות דיכאון מג'ורי בעקבותיו. נוכח העובדה שמדובר כאמור באסכולות רפואיות מנוגדות הרי שאין מקור להתערב בקביעת הוועדה שכן קביעתה מפורטת ומנומקת.

13. לעניין זה נקבע כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה שונים מאלה ששימוש תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות הדעת מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות". מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת חובת הנמקה עניינית ומנומקת (דב"ע נא / 122-99 חיים רייזלר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג 169).

14. זאת ועוד, הוועדה מבהירה כי היא מבססת קביעתה לעניין קיומו של דיכאון מג'ורי שאינו נובע מהאירוע שהוכר, בין היתר על האבחון הפסיכו דיאגנוסטי של ד"ר גאגין בחוות דעתו הנוירופסיכולוגית. הוועדה מבהירה כי ד"ר גאגין במסגרת חוות דעתו התייחס למבנה האישיות ההיסטריונית של המערערת, אותה מצא במסגרת בדיקותיו את המערערת. הוועדה מחליטה לאמץ אבחנות אלה, הוועדה מתייחסת לכך כי ד"ר גאגין ביצע למערערת טסטים פסיכודיאגנוסטים שהעידו על מבנה אישיות היסטוריונית ומאמצת קביעות אלה. הלכה פסוקה היא כי בסמכות הוועדה לקבוע את סוגי הבדיקות שהיא נדרשת להם לצורך קביעת מסקנותיה ואין לבית-הדין הסמכות להתערב בכך. הוועדה מבהירה כאמור לעיל כי היא נסמכת על חוות הדעת של ד"ר גאגין ומאמצת קביעותיו. אין כל פגם בפעולה זו של הוועדה והחלטתה בעניין האמור מפורטת ומנומקת.

15. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי לעניין קיומו של מצב קודם, תוך עריכת חשבון עובר ושב כשעל חבריה נמנה פסיכיאטר מתחום הפגימה של המערערת שהחלטת הוועדה בעניין האמור מאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על חוות הדעת של ד"ר גאגין תוך הבחנתה ביחס לחוות הדעת שהוצגו בפניה מטעם המערערת – שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לחוות הדעת בהשוואתן זו אל זו – מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה.

16. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.

17. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורלי דש דלל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: