ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל הופמן נגד פקלוק בע"מ :

בקשה מס' 1
בפני כבוד השופטת ב. גילאור, נשיאה

בעניין החברה:

ובעניין המבקשים:

פקלוק בע"מ

  1. דניאל הופמן
  2. ש. לרנר - יצור מוצרי אריזה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד א. אוזן

נגד

המשיבים

ובעניין:

  1. בועז קריסטל
  2. דורית קריסטל
  3. אל.סי.אס. טק בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ע. כהן

כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד ארז אהרון

בית המשפט המחוזי בחיפה

החלטה

ביחד עם בקשה לפירוק החברה הגישו המבקשים בקשה למינוי מפרק זמני בטרם פירוק עקב סכסוך חריף, חוסר אמון מוחלט וחוסר תקשורת בין הצדדים אשר הינם שותפים שווים באחזקתם בחברה.

המבקשים הינם הבעלים של 50% ממניות החברה ו-50% מזכויות ההצבעה בחברה.
המשיבים 1 ו-2 מחזיקים יחד ב-100% ממניות המשיבה 3, כאשר המשיבה 3 הינה הבעלים של 50% ממניות החברה ו-50% מזכויות ההצבעה.

החברה הוקמה לאחר שנחתם בין הצדדים הסכם מייסדים מיום 23/3/09 (נספח 4 לבקשת הפירוק), במסגרתו הוחלט כי תוקם חברה שמטרתה תכנון, ייצור ושיווק של מעטפות מאובטחות מחומרים טרמופלסטיים אשר לאחר סגירתן אין אפשרות לפותחן ולסוגרן מחדש מבלי שישארו סימנים ברורים על הפתיחה.
המבקשים הם המשקיעים אשר התחייבו להלוות לחברה סכומי כסף נכבדים לצורך בניית המערך לייצור המעטפות וכן חלקו יועד למשיב 1 שהוא, ככל שידוע למבקשים, המתכנן של המכונה שאמורה לייצר את המעטפות המאובטחות. המשיב 1 הינו הבעלים של תירוד טכנולוגיות (1990) בע"מ החתומה ביחד עמו על הסכם המייסדים.

הוסכם בין הצדדים כי מניות תירוד תרשמנה על שם חברת אל.סי. אס. טק בע"מ ושתירוד והמשיב 1 ימחו את כל זכויותיהם בפטנטים קיימים ובקשות מסוג פרוביז'יונל שהוגשו לפני חתימת ההסכם והעוסקות במעטפות מאובטחות מחומרים טרמופלסטיים מיד לאחר שהמשקיעים ימלאו את התחייבויותיהם, בעיקר ההתחייבויות הכספיות.
עוד נאמר כי המבקש 1 והמשיב 1 ינהלו במשותף את החברה שהמשיב 1 יהיה אחראי על הצד הטכני והמבקש 1 יהיה אחראי על השיווק והפיתוח העיסקי של החברה.
סמוך להקמת החברה סברו המבקשים על פי המצגים של המשיבים כי המערך לייצור המעטפות המאובטחות יהיה מוכן לייצור של כ-3,500 מעטפות בשעה תוך 8 חודשים ממועד חתימת ההסכם.

המשקיעים העבירו את כל התשלומים שנקבעו בין הצדדים ואולם המערך לא היה מוכן. במהלך חודש דצמבר 2009 ביקשו המשיבים ארכה נוספת שבעקבותיה תתקבל מכונה מורחבת, בגינה תידרש השקעה נוספת מצד המבקשים. ב-5/1/10 נחתם בין הצדדים מסמך סיכום דברים (נספח 8 לבקשה).

מכאן ואילך התחילו מחלוקות חריפות בין הצדדים במהלכן איומי נטישה מצידו של המשיב 1 אל מול תשלומים נוספים שביצעו המשקיעים על מנת להשלים את הרכבת המכונה כדי להתחיל בייצור מעטפות. ניתנה הזדמנות אחרונה למשיב 1 להשלים את הפרוייקט בהתאם להסכם שנחתם ביניהם ב-30/11/10 (נספח 15 לבקשה), שם גם נקבע כי יצורף משקיע נוסף תמורת אחוזים ממניות החברה.
משהוברר למבקשים כי אל מול השקעתם בסכום של למעלה ממליון דולר, עומדת מכונה הפסדית בעלת קצב ייצור של כ-300 מעטפות לשעה במקום 3,500 כמובטח, החליטו ביום 21/3/12 כי הם מפסיקים באופן מיידי הזרמת כספים לחברה, למעט כיסוי ההתחייבויות כלפי הבנקים והספקים. אז הודיעו המשיבים למבקשים כי הם נמצאים במו"מ רציני עם משקיעים חיצוניים שמוכנים לקנות את חלקם של המבקשים בחברה לא יאוחר מ-30/5/12 וביקשו את הסכמתם למכור את חלקם בחברה. המבקשים הסכימו לכך, כמתואר במסמך נ/22. אחר כך הוארך ב-נ/23.

המשיבים מתנגדים נחרצות למינוי מפרק זמני ולטענתם אין למבקשים עילת פירוק, אין החברה חדלת פירעון וכי המשיבים השקיעו בייצור המכונה כ-10 שנות עבודה ומוצרי החברה זכו בקטגורית המוצר החדשני בתחום האריזה ברחבי העולם. נטען שמעטפות החברה נבחנו ע"י קציני ביטחון של חברת ברינקס המעוניינת ברכישות ארוכות טווח, כך גם התקשרות אפשרית עם חברה העוסקת בהובלות יהלומים והם מנהלים מו"מ עם אחד הבנקים הגדולים בישראל עמו הם אמורים לחתום על הזמנה בהיקפים גדולים.

לטענת המשיבים, אין שום סיכוי וסיכון להברחת נכסי החברה שכן חשבונות הבנק מתנהלים באופן בלעדי ע"י המבקש 1, אין לחברה או בבעלותה פטנט כלשהו והמכונה היא בגודל של כ-2 אוטובוסים מחוברים אשר מצוייה במפעל שנמצא בתוך מתחם ש. לרנר בע"מ, המבקשת 2 ואין דרך להבריחה באופן כלשהו.
עוד נטען כי במקום להשקיע מהונם העצמי שיעבדו המבקשים את כל רכוש החברה וכאן גילגלו את הסיכון, שהיו אמורים לשאת בו, אל החברה, פעולות שנעשו בחריגה מהרשאה, ללא סמכות ובניגוד להסכם המייסדים. כך גם המבקשים ביצעו עיסקאות עם בעלי עניין מבלי לשתף את המשיבים בתשלום כלשהו, כמתחייב מהסכם המייסדים. המשיבים מסרבים מסיבה זו לסכן את הפטנטים ולהעבירם לחברה שכלל נכסי שועבדו לבנקים בחריגה מההרשאה שניתנה למבקשים.

במהלך חקירתו הנגדית של המבקש 1 הוברר לו כי המשיבים פעלו להדיח אותו ואת ש. לרנר שהיו דירקטורים בחברה ביחד עם המשיב 1, ומינו תחתם את כהן מאיר (אביה של המשיבה 2) ואת המשיב 1 כדירקטורים של החברה.
הודעה בדבר שינוי בהרכב הדירקטוריון בחברה נמסרה ע"י המשיב 1 לרשם החברות והשותפויות. האישור הוא מ-15/7/12, מש/2.
ההסבר שפורט בהודעה לרשם החברות שאחוז מניותיו של המבקש 1 ושל המבקשת 2, ירד מתחת ל-25% ולכן לפי תקנון החברה אין הם זכאים לשמש כדירקטור.

אין צורך שאבחן בבקשה זו את משמעותה המשפטית של פעולת ההדחה של המבקשים והחלפת הדירקטורים שתוארה לעיל, אלא יש לה חשיבות מהותית בקביעה שבעלי המניות בחברה נמצאים במשבר אמון מוחלט, בסכסוך חריף, בחוסר תקשורת עד כדי כך שנודע למבקש 1 על הדחתו מדירקטוריון החברה בעת חקירתו הנגדית.
המשיב 1, שהמשך פיתוח והשלמת המכונה נמצא בשליטתו הבלעדית, בהיותו הוגה הרעיון, לא הגיע לדיון עקב מצבו הבריאותי שתואר בתעודה רפואית של רופא המשפחה מ-18/7/12.
לא נמסרו פרטים על יכולותיו הכלכליות או הניהוליות של מאיר כהן, למעט היותו אביה של המשיבה 2.

דווקא טעמי ההתנגדות של המשיבים המייחסות למבקשים פעולות מרמה כדוגמת שיעבוד נכסי החברה בעת נטילת ההלוואות מהבנקים ותשלומים שונים שביצעו לאחרים, מבלי לשתף את המשיבים בתשלומים דומים, או הגשת התלונה למשטרת ישראל (המתוארת בנספח יד' להתנגדות) מחזקים את הצורך במינוי בעל תפקיד לניהול החברה בגלל המבוי הסתום בו נמצאים בעלי המניות בחברה, בהעדר יכולת מעשית לקבלת החלטות או הגעה להכרעות מהותיות להמשך ההתנהלות, כשהדחת הדירקטורים דניאל הופמן וש.לרנר הם הדוגמא המוחצת לכך.

לאחר הדיון ב-15/7/12 הנחיתי את ב"כ הכנ"ר לנסות ולפשר בין הצדדים (ניסיון שלא צלח) כי סברתי אז, כמו היום, שאם יש לחברה נכס בר מימוש וההמצאה שתוארה לעיל ושיש להמשיך ולהשלימה לצורך הייצור המובטח, שרק גורם ניטרלי יוכל לנהל את עיסקי החברה בתקופת הביניים עד מכירתה האפשרית, או חלקם של המבקשים למשקיע אחר.

אני דוחה את טענות המשיבים כי אין לחברה נכסים שאפשר להבריחם בתיאור המכונה כשני אוטובוסים. יש לחברה את הזכויות שהובטחו לה ע"י המשיבים בקניין הרוחני של הייצור האמור, שהמשיבים עצמם הסבירו שהם לא מעבירים לחברה מהטעמים שפורטו לעיל.
אין מחלוקת אמיתית באשר לכספים שהושקעו ע"י המבקשים בחברה, בהאמינם בעת השקעתם לגבי תפקוד המכונה ויכולותיה כפי שהוצג ע"י המשיב 1.
השיעבוד הצף של בנק לאומי שהוטל על נכסי החברה לא חל על פטנטים או בקשות לפטנטים, כמתואר במכתב שנשלח לחברה עוד ב-28/5/12 מב/8.
המבקשים נתנו למשיבים אורכות לרוב.
אין מקום להעתר לבקשתם הנוכחית ולאפשר להם 4 חודשים להתקשרות עם משקיעים אחרים כי לא ניתנה תשובה לשאלת המימון בתקופת הביניים שיאפשר עמידה בלוח הזמנים עם ההזמנות שנעשו עד כה, במיוחד לאור מצבם הכלכלי של המשיבים 1 ו-2 הנמצאים באיחוד תיקים בהוצל"פ.

לטעמי, המבוי הסתום והסכסוך החריף הנגלע בין הצדדים עלול להכשיל הצגת החברה והמכונה למשקיעים פוטנציאליים ורצוי שהדבר יעשה ע"י גורם ניטראלי למימוש המטרה המשותפת של המשקיעים לקבל כספי השקעתם חזרה, ושל המשיבים להביא משקיעים אחרים לחברה לאור אמונתם בדבר הפוטנציאל הרווחי האדיר שלה.

בשלב זה לא אקבע מועד לשמיעת הבקשה לפירוק.

ימונה בעל תפקיד, כמנהל מיוחד, שיטול תפקיד במקום הדירקטוריון החדש, כמו הישן, על מנת להערך להשלמת הייצור של המכונה ובמקביל למכירת חלקם של המבקשים לאחרים.

אם בעל התפקיד יהיה בדעה, לאחר בחינת מצב העניינים מקרוב, שראוי לצרף לצידו בדירקטוריון את דניאל הופמן, ש. לרנר, בועז קריסטל ומאיר כהן, הוא רשאי לעשות כן ללא צורך בקבלת הוראות. אם יחליט שיהיה מנהל יחיד, על הצדדים לשתף איתו פעולה באופן מיטבי.
בעל התפקיד יעריך את המימון הנדרש לתקופת ניהולו בהיוועצות עם רואה החשבון של החברה.

כבר ירשם שהוצאות המימון לתקופה מיום הניהול ועד לסיום תפקידו יהיו כהוצאות פירוק.
בין סמכויותיו גם ניהול מו"מ עם משקיעים לרכישת חלקם של המבקשים.

על פי הודעת ב"כ הכנ"ר מ-19/7/12, הומלצו ע"י הכנ"ר 4 מועמדים שכשרים ומתאימים לדעת הכנ"ר לשמש בתפקיד. מביניהם ימונה עו"ד אלון וולך, כפוף להסכמתו, כמנהל מיוחד.

עו"ד וולך יגיש דו"ח ראשוני תוך 30 ימים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

עמוד 5 מתוך 5


מעורבים
תובע: דניאל הופמן
נתבע: פקלוק בע"מ
שופט :
עורכי דין: