ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ששון קטן נגד נוגה גלאם :

בפני כבוד השופט בדימוס גדעון ברק

התובע

ששון קטן

נגד

הנתבעת

נוגה גלאם

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

1. א. הנתבעת, כנציגת משפחת גלאם, הזמינה אצל חב' קוליברי (להלן:"החברה") חופשה בחו"ל ובמסגרת זו, הזמינה בית בשוויץ, המורכב משתי דירות ושתי דירות בבניין אשר באיטליה כמפורט במסמך המסומן במספר 2 אשר צורף לכתב התביעה.
החב' העבירה מסמך עליו חתמה הנתבעת והמסמך החתום הוחזר לחברה.
משפחת גלאם העבירה סך בש"ח 3,900 ₪, כערכם של 800 יורו – סכום שהיה נמוך ב-100 ₪ מהסכום שנקבע על ידי הצדדים, אשר היווה הפרש בשער היורו אשר נקבע לסך של 5 ₪ ליורו.

ב. א) לטענת התובע, מעת הגעתה של משפחת גלאם לבית בשוויץ ביום 16.7.11 בוצע תשלום נוסף במזומן ישירות לבעלת הדירה, אך הסכום ששולם היה נמוך ב-200 יורו מהסכום עליו הוסכם.
עקב אי תשלום מלוא הסכום, שהיה על משפחת גלאם לשלם, התקשרה בעלת הבית ישירות אל התובע והלינה על כך, ובהמשך לכך פנה התובע אל הנתבעת בבקשה להשלים את החסר על מנת למנוע אי נעימויות.

ב) ביום 23.7.11 נטשה משפחת גלאם את הבית בשוויץ מבלי ליידע את בעלת הבית ומבלי לשלם את יתרת הסכום ולכן, עוד באותו יום, התקשרה בעלת הבית אל התובע והלינה על התנהגות משפחת גלאם ועל כך שמשפחת גלאם השאירה בית מוזנח עם מערכת הסקה מקולקלת והודיעה, שבעקבות התנהגות זו, היא לא תהא מוכנה לאפשר כניסת ישראלים לבית ובהודעה זו, הפסיד התובע למעשה את התיווך לבית זה ועל כן, תבע התובע מהנתבעת פיצוי בגין כך בסך של 15,000 ₪.

ב. א) גם בקשר לבית באיטליה, יש לתובע טענות כנגד משפחת גלאם, באמצעות הנתבעת, שכן לטענתו, משפחת גלאם לא נענתה לבקשת האחראית על הבית לשלם עירבון עבור הבית בסך של 200 יורו לכל דירה – כפי שהתחייבו. כמו כן, לא שילמה משפחת גלאם 40 יורו עבור סדינים – כמתחייב מהאישור לדירות.

ב) בתאריך 26.7.11 ביקשה משפחת גלאם חלופה לדירות הנ"ל, לאור הטענה שהעלו בדבר היות השמיכות מאובקות ועל היות בנם אלרגי לכך. לאור העובדה, שמשפחת גלאם לא עמדה בתשלומים המתחייבים כלפי הספקים, נאמר להם באמצעות מענה למייל שלהם, שהחברה תנסה למצוא להם חלופה, אבל יהיה זה על חשבונם בלבד ותוך התחייבות שישלמו את העלות לדירות החלופיות.
משפחת גלאם לא הייתה מוכנה להתחייב לכך.
ביום הנ"ל – 26.7.11- נטשה משפחת גלאם את הדירות באיטליה על דעת עצמה וללא תיאום עם האחראית לדירות בהותירה חוב של 40 יורו עבור שימוש בסדינים ובהותירם הדירות מלוכלכות מאד.

ג. עוד טוען התובע, שמשפחת גלאם לא השלימה, עד יום הגשת התביעה, את הסך של 850 יורו, כפי שנקבע בהסכם ובשל כל האמור לעיל, הגיש התובע תביעה זו, בה מבקש הוא לחייב הנתבעת לשלם לו סך של 21,150 ₪, הכולל בחובו: השלמת הסכום לבית בשוויץ בסך של 100 ₪, השלמת הסכום בעד החופשה בסכום של 850 יורו, כשווים בש"ח בסך 4,250 ₪, השלמת תשלום עבור הבית בשוויץ בסך של 200 יורו, כערכם בש"ח בסך של 1,000 ₪, השלמת הסכום עבור הסדינים באיטליה בסך של 40 יורו וכערכם בש"ח בסך 200 ₪, נזקים עבור הפסד ספק בשוויץ בסך של 15,000 ₪, עבור משלוח מכתב התראה בסך של 300 ₪ ועבור הגשת התביעה סך של 300 ₪.

2. לטענת הנתבעת, יש לדחות את תביעת התובע, משום שהתובע ממשיך במסכת שקרים ומשום שהתובע הוא זה אשר הרס טיול משפחתי, כאשר הציג את עצמו כמומחה לאיטליה ושוויץ ובפועל סיפק להם שתי חלופות דיור שלא התאימו ו/או לא היו ראויות כלל למגורים.
בנוסף לטענות הנ"ל, מעלה הנתבעת טענות נוספות, שיש בהן – לדעתה- לדחות את תביעת התובע, כפי שיפורט להלן:

א. א) מציאת חלופות הדיור הייתה כרוכה בעלויות כספיות גבוהות ועוגמת נפש ולמרות זאת, מבקש התובע, בתביעה זו, לעשות רווח לא ראוי ועושק של כספי משפחת גלאם.
התובע כשל באספקת השירות המובטח וברמה המובטחת על ידו.

ב) כפי שעולה מהמסמכים שקבלה משפחת גלאם, היה עליהם לשלם לבעלת הבית בשוויץ 1,100 יורו והם אכן שילמו סכום זה והחוב הנטען הוא בסך של 850 יורו והסך של 200 יורו.

ג) עם כניסת המשפחה לדירה בשוויץ, התקשרה הנתבעת אל התובע והלינה בפניו, שמערכת ההסקה אינה תקינה ואינה פועלת- דבר אשר גרם להורים המבוגרים בני ה-75 לגור בדירה קפואה, כאשר בחוץ קור אימים מלווה בשלג לפרקים.
הדירה לא ננטשה, אלא נעזבה בצורה מסודרת להמשך הטיול, כפי שתוכנן ולא היה צריך ליידע את בעלת הבית, משום שעם ההגעה כבר תואמו וסוכמו סידורי העזיבה. בעת העזיבה הייתה הדירה מסודרת ונקיה.
זאת ועוד, במהלך שהות המשפחה בבית בשוויץ, ביקרו נציגי בעלת הבית בזמן שהמשפחה לא נוכחה ועל כך התלוננה המשפחה בפני התובע.
כמו כן, לא טרח התובע לציין, שיחידת הילדים העליונה בבית בשוויץ, היא עליית גג מעץ ללא בידוד וכל הליכה בחדר מקרינה על חדר המגורים של ההורים, מלווה ברעש מחריד, מה שהפך את חיי המשפחה לבלתי נסבלים.

ד) התובע לא עדכן את משפחת גלאם, שהדירות אינן מתאימות לתיאור שסיפק ועל מנת להגיע לדירות היה צריך לנסוע בשביל, שבמקרה הטוב התאים לנסיעת רכב אחד וכל הגעה ויציאה לדירה כרוכה באובדן של לפחות חצי שעה ויותר עד להגעה לצירי העיר.

ב. באשר לדירה באיטליה, נטען על ידי הנתבעת , שלא הייתה ראויה למגורים, הייתה מאובקת לרבות השמיכות, הייתה טחובה ועוד מיני חרקים מסתובבים בדירה ובשל כל אלה ביקשו חלופת מגורים ראויה.
התובע הבטיח למצוא למחרת דירה חלופית ומכל מקום, את הדירה נאלצה משפחת גלאם לעזוב מאחר ובנה הסובל מאסטמה קיבל מספר התקפי אסטמה עד כדי סכנה בריאותית.
הדירה נעזבה בנוכחות בעלת הדירה, כשהיא נקייה ומועד העזיבה אף הודע לתובע.

3. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, את כתבי הטענות ואת חומר הראיות, אני מחליט לקבל את תביעת התובע בחלקה – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) אין חולק בין הצדדים, שהנתבעת, בשם משפחת גלאם הזמינה בית בשוויץ באזור הרשום על גבי ההזמנה וכן 2 דירות באיטליה בין דולומיוטים לגארדה וההזמנה יועדה עבור 8 אנשים.
מההתכתבויות בין הנתבעת ובין התובע עולה, שבתחילה יכול היה התובע להציע לנתבעת בית בשוויץ ורק לאחר מכן הדירות באיטליה והנתבעת השיבה לנתבע, שהיא תשמח להתקדם עם הבית בשוויץ.
(ראה ההתכתבויות בין הצדדים מיום 19.6.11- 20.6.11)

ב) התובע צרף תמונות הבית בשוויץ ותמונות הדירות באיטליה ובית המשפט התרשם מתמונות אלו, שמדובר בבתים מדרגה טובה עם סידורים פנימיים וריהוט תקין, תוך נוחות פנימית המתאימה למגורים נוחים – אם כי יש לקחת בחשבון- שמגורים אלה היו זמניים ורק לצורך העברת הטיול של משפחת גלאם שהחלה ביום 14.7.11 ואמורה הייתה להסתיים ביום 30.7.11.

ב. מעדות הנתבעת עולה, שבעד הבית בשוויץ היה עליה לשלם 1,300 יורו ובעד הדירות באיטליה סך של 1,450 יורו. הנתבעת טוענת, שאין היא יודעת מנין נובעת היתרה הבלתי מסולקת של 200 יורו – כנטען על ידי התובע- אך תשובה לשאלה זו נותנת הנתבעת עצמה, יען כי היא מעידה בבית המשפט שעבור הבית בשוויץ היא שילמה לבעלת הבית סך של 1,100 יורו ולכן, עולה מדבריה ששילמה פחות 200 יורו – כפי שאכן טען התובע. (ראה עדות הנתבעת בעמ' 2 לפ',ש' 19- 23).
אין כל הסבר משכנע של הנתבעת, מדוע אין עליה לשלם את מלוא הסכום שסוכם ולכן על הנתבעת להשלים את היתרה הבלתי מסולקת הנ"ל.

ג. א) הנתבעת טוענת, שמערכת ההסקה בבית בשוויץ לא פעלה, כמו כן, טוענת הנתבעת שבבית באיטליה היו שמיכות מאובקות, דירה מלוכלכת עם עכבישים וחרקים ובמצב כזה לא רצו לקבל את הבית ובגין כך התקשרה הנתבעת אל התובע להתלונן על מצב זה.

באשר לטענות אלה, עלי להשיב לנתבעת בשלושה אלה: ראשית, לא הוכח בפני שהתובע ידע בעת שהציע לנתבעת את הבית שיש תקלה במערכת ההסקה או שמיכות מאובקות, חרקים ועכבישים שנית, עניין זה הוא עניין של אחזקה וטיפול בבית עצמו שחל על בעל הבית ואין התובע יכול מכאן לדעת מדי יום ביומו אם ההסקה פועלת – אם לאו. שלישית, הנתבעת מעידה בבית המשפט, שאם הפניה אל התובע הבטיח התובע לבדוק מה החלופות ולהשתדל למצוא דירה חלופית באיטליה, אך הדבר לא עלה בידו.

ב) בנוסף לכך, יש לציין, שהבית בשוויץ כמו גם הבית באיטליה הם בתים צמודי קרקע, באוויר הפתוח, צמודי דשא ועצים ולא תמיד ניתן למנוע איבוק או חרקים ובוודאי שהתובע לא יכול לדעת, בכל מצב נתון, מה צורת האחזקה הפנימית או החיצונית של אותו בית. (ראה תמונות הבית ופנים הבית, אשר צורפו לכתב התביעה)

ד. בתביעת התובע, אין דרישה לגבי יתרה כספית בלתי מסולקת לגבי הבית באיטליה, למעט ההשלמה של 40 יורו וטענותיה של הנתבעת בכל הקשור למצב הבית באיטליה, לא הוכח וממילא לא נדונה בפני תביעת של הנתבעת בכל הקשור לטענותיה, אלא התביעה היא תביעתו של התובע, על יתרות תשלום המגיעות מהנתבעת ועל הנזק שנגרם לו עקב התנהלותה של משפחת גלאם באותן דירות.

ה. בכל הקשור לאופן עזיבת הבית בשוויץ ועל מצב הבית בעת עזיבתו, טוענת הנתבעת, שסיכמה עם בעלת הבית, שבעת שהם עוזבים, ישאירו את המפתח במקום מוסכם, אך בכל הקשור למצב הבית בעת עזיבתו, הוכיח התובע, שהבית נעזב כאשר הושאר בו אי סדר – דבר שעולה גם מהמכתב אותו שלחה בעלת הבית אל התובע.

4. א. העולה מהטענות שהועלו בפני הוא, שהנתבעת, בעצם, מודה בקיום חוב. כך, למשל, מודה הנתבעת שהיא חייבת את ה-100 ₪ להשלמת המקדמה, 40 יורו עבור הסדינים ומסכמת הנתבעת ואומרת:" כשיצאנו לטיול, כל החוב שלנו לטיול 850 יורו בהעברה". (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 3- 5).
גם בהודעה שהעבירה הנתבעת ביום 6.7.11 מודה היא:" שנותר לנו להעביר עוד 850 יורו" (ראה ההודעה הנ"ל שצורפה לכתב התביעה).

ב. הנתבעת החליטה על דעת עצמה, שלא לשלם הסכומים,שעדיין מגיעים לתובע, למרות שהיא מודה בקיום חובות אלה.
אני מאמין לתובע, שבעת שמשפחת גלאם עזבו את הבית בשוויץ, הם לא השאירו אותו במצב מניח את הדעת, שכן ממכתב מיום 8.8.11, אשר העבירה בעלת הבית בשוויץ אל התובע עולה, שאכן עדיין קיים חוב בסך של 200 יורו וכמו כן, מודיעה בעלת הבית, על הנזקים שגרמו משפחת גלאם לבית.
סכום זה על הנתבעת לשלם כהשלמה לאותם 1,300 יורו, עליהם סוכם בשל השהייה בבית הנ"ל. (ראה הודעה זו המצורפת לכתב התביעה).

ג. התובע אמנם לא הוכיח את מלוא סכום התביעה, אך התובע הוכיח קיומו של חוב בסכום כולל של 5,550 ₪, הכולל בחובו: השלמת תשלום המקדמה בסך של 100 ₪, השלמת חוב של 850 יורו, ששווים 4,250 ₪, השלמת חוב של 200 יורו, ששווים בש"ח 1,000 ₪ וכן תשלום של 40 יורו בעד שימוש בסדינים בשווי של 200 ₪.
התובע לא הוכיח, שהוא אכן איבד את הספק בשוויץ ואם איבד- לא הוכח שהנתבעת או התנהגות משפחת גלאם היא זו אשר גרמה לו לאבד את הספק ולכן, וגם לא הוכיח מדוע איבוד ספק – שווה 15,000 ₪ ולכן, תביעת הסכום בגין כך של 15,000 ₪ - נדחית.
התובע גם לא הוכיח תשלום עבור משלוח המכתב מעו"ד – אם כי שליחת המכתב עצמו הוכחה.

5. א. סוף דבר, מאחר והנתבעת הודתה בקיומו של חוב – גם אם לא הודתה בקיומו של כל החוב הנתבע על ידי התובע- לא היה מקום שהנתבעת תעשה דין לעצמה ולא לשלם החוב המגיע לתובע ולגרום לו להגיש תביעה זו ולבזבז את זמנם של הצדדים ושל בית המשפט.

ב. אם סברה הנתבעת, שיש לה עילה טובה שלא לשלם את החוב המגיע לתובע – הייתה לה האפשרות להגיש תביעה ולהוכיח טענותיה ורק אז היה מחליט בית המשפט אם לאור התנהלות העניינים, הייתה לה עילת תביעה מוצדקת – אם לאו.

ג. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,550 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה -20.11.11- ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 750 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 13.7.12 (כג' בתמוז התשע"ב) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.

10


מעורבים
תובע: ששון קטן
נתבע: נוגה גלאם
שופט :
עורכי דין: