ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליעזר מילר נגד ניסים מנשה :

בפני כבוד השופט ירון בשן

תובע
אליעזר מילר

נגד

נתבעים
1.ניסים מנשה
2.דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק למכונית בתאונה עם אוטובוס. התאונה התרחשה בקרבת צומת T בתוך שטח בית-החולים שיבא בתל-השומר בין מכונית פרטית לאוטובוס בקו 65. התובע העיד שעמד בצומת והבחין באוטובוס המתקרב במהירות מימין. הוא המתין לאוטובוס שהחל בפניה שמאלה, ופגע בדופן שמאל של מכוניתו. בסוף התאונה עמדו שני כלי הרכב צמודים זה לזה. נהג האוטובוס, הנתבע 1, העיד שרק החל בנסיעה, כלל לא נסע במהירות וכאשר התקרב לצומת לא היה בו או בקרבתו כל כלי רכב. התאונה התרחשה כאשר הוא כמעט השלים את הסיבוב ורכב התובע שהגיח פגע באוטובוס, שכלל לא ניזוק. הנתבעים הגישו חוו"ד שמאי ובה הועלתה טענה שהפגיעה שנגרמה במגע בין שני כלי הרכב היא רק באיזור הגלגל השמאלי האחורי של רכב התובע – ואילו נזקים שנראים בחלקים קדמיים יותר אינם נובעים מאותה תאונה שכן לא נראה רצף פגיעה אל מוקד הפגיעה האחורי. עוד מוסיף השמאי ומציין שדופן האוטובוס ישרה לכל אורכה ואילו באה במגע גם בכנף ובמגן הקדמי השמאלי היתה פגיעה גם במראה, שלא ניזוקה.

מבחינת סבירותן הפנימית, גרסת התובע סבירה מגרסת הנתבע 1: אם הנתבע 1 כלל לא הבחין במכונית התובע בקרבת הצומת (מה שעלול לקראת גם בשל הסחת דעת ולא רק מפני שהיא לא היתה שם), ברור שלא היתה לו סיבה להצמד בעת הפניה לימין הנתיב. לעומת זאת, קשה לראות הגיון בסברה שהתובע נסע במישרין אל תוך דופן האוטובוס שלפחות בחלקו פשוט עמד על נתיב התקדמותו. אילו קרתה התאונה כך, צפוי היה הנזק להופיע רק בפינה השמאלית הקדמית של רכב התובע.

עיון בתצלומים הצבעוניים של נזקי מכונית התובע שופך אור על הפרשה. אין חולק על כך שאזור הגלגל האחורי של מכונית התובע נפגע ע"י האוטובוס. אכן, רואים שם "מריחות" של צבע כחול (צבעו של האוטובוס – לפי עדות הנתבע 1). סימני מריחה דומים ניתן לראות גם בחלקים קדמיים יותר. אכן, אין פגיעה רצופה אחת לכל אורך דופן ימין של רכב התובע, אלא שיש בהחלט רצף של פגיעות במפלס דומה, כאשר בחלק האמצעי של המכונית (חלק שבו גם נמצאת המראה) הפגיעות נראות שטחיות יותר. דומה שניתן להסביר עומק שונה זה של הפגיעות בכך שהתאונה התרחשה בעת שהאוטובוס היה בעיצומה של תנועת פניה, שלא הסתיימה בהתיישרות של האוטובוס ממש לצד מכונית התובע, אלא שהאוטובוס אף המשיך לאחר שהתיישר בתנועה שמאלה ו"הידק" את מכונית התובע אל המדרכה שמימינו! ראוי לציין, שהביטוי "התיישרות" אינו משקף בהכרח "התיישרות" בנתיב, אלא "התיישרות" המציבה את כלי הרכב זה לצד זה – דומה שמכונית התובע היתה בהטיה כלשהי ימינה (לשם הוא התכוון לפנות) – והדבר מסביר כיצד דווקא פינתה השמאלית הקדמית כמעט לא נפגעה. ה"אקדח המעשן" הן התמונות שהנציחו סימני פגיעה בצמיג הימני האחורי של רכב התובע. מדובר בסימני שפשוף קשים בדופן הצמיג, בערך לאורך כחמישית מהיקפו. תועדה גם פגיעה בסרן האחורי. נראה שפגיעה כזאת מעידה על לחץ כבד שהופעל לרוחב המכונית, לחץ שהצמיד אותה אל המדרכה מימין. ברור שבעת הפעלת הלחץ היה הצמיג הימני במצב נייח לגמרי – אילו היה בתנועה, היו סימני השפשוף נראים על כל היקפו.

המסקנה: הוכחה גרסת התובע. בעת הפגיעה היתה מכוניתו בימין הנתיב במצב עמידה והאוטובוס פגע בה תוך פנייתו אל הצומת. לאור זאת התביעה מתקבלת. הנתבעים ישאו בנזקי התובע בסך 2455 ₪ ובהוצאותיו בסך 1,000 ₪.

על פסק—דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליעזר מילר
נתבע: ניסים מנשה
שופט :
עורכי דין: