ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גני ב"ש בע"מ נגד בר מאיר :

בקשה מס' 21
בפני כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיאה

מבקש

עו"ד מיכה צמיר
בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב מאיר בר

נגד

משיבים
1. נורית בר
ע"י ב"כ עו"ד עופר שפירא ואח'

2. עו"ד תומר הראל

3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מססה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

החלטה

עיינתי בבקשה ובתגובות לה, ועולה כי דין עמדת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי להתקבל. אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך כי מרגע בו נקלע חייב להליכי חדלות פירעון, הרי שהדין הקולקטיבי של חדלות פירעון חל וגובר על דיני העיקולים. הלכה פסוקה היא כי עיקול, כל עוד לא הושלם, אינו מקנה למעשה זכות קניינית ; מכוח קל וחומר שאין העיקול יכול לחסום את הכלל כי כל הנכסים השייכים לחייב או נראה כי יש לו זכות בהם, יועברו תחילה אל בעל התפקיד ויוחזקו בדידי הנאמנות. זאת כאשר לאחר מכן יכול כל נושה או צד ג' להגיש בקשה כדין ולתבוע נכסים אשר לדעתו מוקנת לו בהם זכות קניין. לחלופין במידה ועסקינן בטענות לזכות כספית על הנושה להתכבד ולהגיש תביעת חוב.

במלוא הכבוד לטיעוניו של משיב 2, הרי שלא עלה בידו להוכיח כי חל חריג לכלל הגורף דנן. אכן בימ"ש של חדלות פירעון אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של ערכאה אזרחית שקבעה חוב או קדימות מסוימת בין נושים, אולם, אין הדבר מאפשר לנושה כלשהו להתעלם מדיני חדלות פירעון לרבות סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל ובכך בעקיפין "לעשות דין לעצמו".

על משיב 2 להגיש תביעת חוב או לחלופין בקשה למתן הוראות, המנמקת מדוע יש לטענתו זכות קניינית. בעניין זה על משיב 2 לתת דעתו כי למנהל מיוחד קיימת לעיתים הזכות "להציץ אל מאחורי הפרגוד של פסקי דין".

סוף דבר, דין הבקשה להתקבל ודין עמדת משיב 2 להידחות בלא שיהא בדבר מעשה בית דין או קביעה סופית לגבי מצבת הזכויות שבמחלוקת.

בנסיבות המקרה ולפנים משורת הדין אני בוחרת שלא לחייב את משיב 2 בהוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גני ב"ש בע"מ
נתבע: בר מאיר
שופט :
עורכי דין: