ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אתי אלון נגד חנניה בן אבו :

בפני כבוד השופט מנחם מזרחי

התובעת:

אתי אלון

נגד

הנתבעים:

1.חנניה בן אבו
2.מנורה חברה לביטוח בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 7,405 ₪.

א. התביעה:

בהתאם לכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 19.12.11 בשעה 13:00, ברחוב הדרור ביבנה, נהג נתבע 1 ברכב מסוג ג'י. אמ. סי., מ"ר 72-685-06, אשר נתבעת 2 היא מבטחתו, ולפניו נהגה התובעת ברכב מאזדה, שנת ייצור 1997, מ"ר 57-422-29, שבבעלות והב שי, בנה (התביעה הינה על דעתו והסכמתו).

נטען, כי התובעת אותתה שמאלה והחלה בפנייה שמאלה. נתבע 1 לא שם ליבו לכך שהתובעת החלה בפנייה שמאלה, החל לעקוף את רכבה של התובעת מצד שמאל, כאשר הוא נוסע בנתיב הנגדי. בשלב מסוים, ניסה הנתבע 1 לשוב אל הנתיב הימני, אך אז פגע ברכבה של התובעת.

עקב התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים העולים כדי אובדן גמור של הרכב.

הנזק הישיר לרכבה של התובעת הינו בסך 6,505 ₪ - שוויו של הרכב, ושכ"ט השמאי הינו בסך 900 ₪, סה"כ 7,405 ₪.

ב. ההגנה:

בכתב-ההגנה נטען, כי האירוע התרחש באופן שונה: בתאריך 19.12.11 בשעה 13:00 נהג הנתבע 1 בנתיב השמאלי, ברחוב הדרור ביבנה, כאשר התובעת נוהגת ברכבה לימינו.

לפתע, ובעוד רכב הנתבע 1 היה בסמוך ומקביל לרכבה של התובעת, היא החליטה, במפתיע, לבצע פנייה שמאלה מבלי לאותת ומבלי לוודא, כי אינה מסכנת את המשתמשים ברכב.

מוקדי הנזק ברכבים מראים, כי רכב הנתבע 1 כבר היה בסמוך מאוד לרכב התובעת, ואילו הייתה התובעת מביטה במראה בטרם פנתה שמאלה, הייתה מבחינה ברכבו של הנתבע 1, שהיה סמוך לרכבה, כך שחובה היה עליה במצב דברים זה להימנע מלסטות שמאלה.

נטען, כי הנזק לרכב התובעת נמוך מכפי תביעתה. רכב התובעת הינו רכב בעל סחירות נמוכה ונסחר במחיר נמוך הרבה יותר מן המחיר הקבוע במחירון.

מדובר ברכב שהתובעת הינו בעליו השלישי, אשר עבר כ – 233,000 ק"מ ושבעברו היה בבעלות חברת השכרה.

בהחלט יתכן, כי רכבה של התובעת היה מעורב בתאונות דרכים בעברו.

התובעת מייחסת לנתבע 1 נזקים שהיו קיימים קודם לתאונה.

ג. דיון:

בבית-המשפט העידו הצדדים המעורבים.

התובעת העידה: "הייתי ברחוב הדרור ביבנה כדי לפנות שמאלה, אני פונה שמאלה, לפני מעבר חצייה שהוא ממש צמוד לפנייה, הייתי בנתיב הימני, יש רק נתיב אחד לכיוון אחד...בדיוק פניתי, ואז ראיתי את הנתבע 1 מגיע מאחורי, מרחוק, כשהסתכלתי לאחור...אותתי ופניתי והוא נתן לי מכה בצד שמאל של הרכב שלי...הוא עקף אותי ופגע בי בכנף השמאלי..." (עמוד 1 שו' 13 – 17).

הנתבע העיד: "אני נסעתי ברכב מסוג ג'י. אמ. סי., מה שקרה זה מה שהתובעת הסבירה, הן יצאו מכיוון החנייה, לאט, אני הייתי בסביבות 40 קמ"ש, זה היה הרבה לפני מעבר החצייה ב – 6, 7 מטרים, הייתי חייב לעקוף אותן...הלכתי לנתיב השמאלי כדי לעקוף, אחרת הייתי נותן לה מכה. זה לא הנתיב שלי. אני מכיר את הכביש הזה ויודע שיש שם מעבר חצייה" (עמוד 3 שו' 1 – 5).

אני מקבל את גרסת התובעת לקרות התאונה ומעדיף אותה על גרסת הנתבע, ואלו נימוקיי:

ראשית, הרושם הישיר והאמיתי שאותו עשתה התובעת בעדותה.

שנית, עדותה של התובעת נתמכת בעדותה של עדה ראייה, הגב' כרמלה אסור, אשר ישבה ברכב לצידה, ואשר סיפרה סיפור זהה לתרחיש העובדתי, שאותו הציגה התובעת.

אמנם, העדה הנוספת שישבה בספסל האחורי של הרכב, הגב' רוחמה אהרוני, תארה תיאור שונה, כלומר, שהתאונה הייתה מיד לאחר היציאה מן החנייה, כאשר התובעת פנתה שמאלה, אך התרשמתי, כי עדה זו לא קלטה בחושיה את רצף העובדות, כפי שארע באמת. יתכן הדבר משום שעדה זו ישבה בספסל האחורי. על כן, יש להעדיף את עדותה של העדה אשר ישבה לצד התובעת ואת עדות התובעת על פניה.

שלישית, הנזקים לרכב התובעת מתיישבים היטב עם תיאורה.

רביעית, עדותו של הנתבע 1 תומכת בגרסת התובעת, שכן מעדותו התקבלה תמונה של נהיגה רשלנית ביותר, כפי שיובהר להלן.

חמישית, בהודעתו של נתבעת 1 לנתבעת 2 עולה הגרסה הבאה: "נסעתי בנתיב השמאלי, לפתע, רכב צד ג', עקף את רכבי וסטה לנתיב נסיעה שלי והשתפשף ברכבי". והנה, בעדותו בבית-המשפט לא העיד התובע כי התובעת היא שעקפה אותו אלא: "הייתי חייב לעקוף אותן" (עמוד 3 שו' 3).

שישית, הוגשו תמונות של זירת התאונה המתיישבים עם גרסת התביעה.

התאונה והנזקים לרכב התובעת אירעו בשל נהיגתו הרשלנית של הנתבע 1, אשר התבטאה בכך:

עקף שמאלה בחוסר זהירות משווע.

החל לבצע עקיפה מספר מטרים לפני מעבר חצייה.

החל לעקוף את רכב התובעת, בניגוד לכיוון התנועה.

התאונה ארעה במהלך עקיפתו את התובעת ועניין זה רובץ לפתחו.

היה חסר סבלנות למהירות נסיעת התובעת, ולא המתין עד שתבצע את פנייתה שמאלה בבטחה.

סבר באופן תמוה, כי הוא חייב לעקוף את התובעת – דבר המלמד על נהיגה רשלנית ביותר.

על כן, על הנתבעים לשאת בנזקה של התובעת.

לעניין הנזק:

מחוות דעת השמאי עולה, כי ערך הרכב בהתאם למחירון הינו 9,270 ₪. לאחר הפחתת 22% לאור העובדה, כי הרכב היה בבעלות חברת השכרה בעברו ובתוספת 1.5% יד שלישית, הרי שערך השוק הינו 7,339 ₪.

הוצאות התיקון של הרכב הם 6,751 ₪. שווי שרידי המכונית – 834 ₪. לכך יש להוסיף את שכ"ט השמאי, כמפורט לעיל.

מדובר בנזקים מוכחים והטוען טענות אחרות או מפריח השערות – חייב להוכיחן.

ד. סוף דבר:

אני פוסק, כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 7,405 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 19.12.11 ועד לתשלום המלא בפועל.

סכום הפסק ישולם על-ידי הנתבעים לתובעת עד ליום 19.8.12.

רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אתי אלון
נתבע: חנניה בן אבו
שופט :
עורכי דין: