ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נחמיה שמחון נגד מתן המרכז להחזרת משכנתא בע"מ :

בפני כבוד השופטת גלית אוסי שרעבי

תובע

נחמיה שמחון

נגד

נתבעת

מתן המרכז להחזרת משכנתא בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

פסק דין

התביעה עניינה בהסכם שנערך בין התובע לנתבעת ועניינו השגת תמהיל משכנתא אופטימאלי עבור התובע על ידי הנתבעת וביצוע ההליך אל מול הבנק המיועד.

1. אין חולק כי עבור השירות, כמפורט בהסכם, שילם התובע לנתבעת סכום כולל של 4,000 ₪.
אין חולק כי התובע הופנה ע"י הנתבעת לקבלת משכנתא בבנק המיועד , אך התובע, בסופו של יום, לא התקשר עימו בהסכם.

2. דיון ראשון במעמד הצדדים נערך בפני ביום 28/08/11, ולאחריו ניתן פסק דיני מאותו מועד, במסגרתו נתקבלה חלקית התביעה והנתבעת חוייבה לשלם לתובע סך 1,500 ₪. אין חולק כי הסכום האמור שולם ע"י הנתבעת לתובע.

3. התובע הגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין האמור.
הערעור התקבל ונקבע כי הסכום שנפסק במסגרת פסק הדין מיום 28/08/11 איננו מנומק כדבעי. לפיכך , בוטל פסק הדין והתיק הוחזר לדיון בפני מותב זה "לבחינה מחדש מבלי שיהיה קשור לפסק הדין המבוטל", כקביעת ערכאת הערעור.

4. נוכח זאת , נערך דיון נוסף בפני במעמד הצדדים.

קודם לדיון עתר התובע לתקן את סכום התביעה, כך שמעבר לסך 4,000 ₪ ששילם כשכ"ט הנתבעת וסך 600 ₪ ששילם כשכ"ט שמאי, עתר להוספת הסך 21,900 ₪ כהחזר חיסכון צפוי.
נציג הנתבעת בדיון, כמו גם התובע, התייחסו לכלל הסכומים האמורים.

הגם שהתובע טען כחלק מהשגותיו בפני ערכאת הערעור כי אכן תבע גם הסך 21,900 ₪ ואילו לאחר פסק הדין בערעור עתר לתיקון סכום התביעה כאמור, הרי על מנת לדון בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שאף נעשה בדיון, אני מתירה תיקון כתב התביעה כפי שנתבקש.

5. לגוף הענין –

א. בכתב התביעה טען התובע כי חתם על ההסכם להעברת המשכנתא שנטל מבנק המזרחי – טפחות לבנק אחר, לשם קבלת תנאים טובים יותר. נאמר לתובע ע"י נציג הנתבעת כי יחסוך סך 21,900 ₪ נטו לפי תחשיב שנערך בכתב ידו של נציג הנתבעת.
משביקש התובע לחתום על המסמכים המתאימים לנטילת המשכנתא מהבנק המיועד, התברר כי עליו לשלם 48 תשלומים, ולא 42 תשלומים כפי שהוצג לו ע"י הנתבעת, ובכך, לשיטתו, לא הושג חיסכון, אלא היה עליו להוסיף סך 4,484 ₪, באם יבחר במסלול המשכנתא המוצע ע"י הנתבעת.

ב. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התובע ביקש ליטול משכנתא בכל מקרה מבנק אחר וכי ניתנה לתובע הנחה משמעותית בשכר טירחת הנתבעת. לתובע הוצג אישור עקרוני מהבנק המיועד לקבלת משכנתא בתנאים משופרים מאלה שהיו לו קודם לפנייתו לנתבעת. עיקר החיסכון טמון בשוני בשיעור הריבית. התובע מוזמן לחתום גם כיום על תנאי המשכנתא אותם השיגה עבורו הנתבעת, אך לא עשה כן עד כה.

ג. בדיון השני שנערך בפני העידו התובע ונציג הנתבעת.

ד. ההסכם בין הצדדים נושא כותרת "הסכם לתשלום שכר טרחה עבור בניית תמהיל משכנתא אופטימאלי וביצוע כל שלבי לקיחת משכנתא חדשה". בהסכם נקבע כי "הלקוח מעוניין לקבל יעוץ כלכלי ו/או בדיקת מסלולי המשכנתא האופטימאליים עבורו וכן ביצוע הליך מול הבנק ומת"ן ניאות ליטול על עצמו את השירות עבור הלקוח".

עפ"י האמור ועפ"י יתר תנאי ההסכם (ראה סעיפים 1 ו – 2 להסכם) בעבור "שירותי החברה" ישלם התובע סך 4,000 ₪ כולל מע"מ (ראה סעיף 3 להסכם).

היינו, שכר הטירחה שולם באופן גלובאלי, הן עבור ייעוץ ובדיקת הנתבעת אודות מסלול משכנתא אופטימאלי עבור התובע והן עבור ביצוע ההליך מול הבנק המיועד.
עפ"י ההסכם, תשלום שכר הטירחה לא היה מותנה בחיסכון מינימאלי כלשהו בתשלומי המשכנתא.

ה. בדיון השני שנערך בפני התברר כי המצג שהציגה הנתבעת לתובע אודות היקף החיסכון הצפוי בלקיחת המשכנתא שהוצעה על ידה ניתן לאחר חתימת ההסכם ולא קודם לחתימתו (בשונה ממה שניתן היה להבין במהלך הדיון הראשון שנערך במעמד הצדדים ביום 28/08/11). עובדה זו אושרה הן ע"י התובע והן ע"י נציג הנתבעת.

ו. אין חולק כי נציג הנתבעת ערך את התרשומת שצורפה כנספח 1 לכתב התביעה ולפיה החיסכון המוצע יעמוד ע"ס 650 ₪ לחודש, כאשר נותרו עוד 42 חודשי תשלום. בסה"כ עפ"י התרשומת יעמוד החיסכון ע"ס 21,9000 ₪ נטו.
בפועל , משניגש התובע לבנק המיועד, נתברר לו כי יהיה עליו לשלם 48 תשלומים ולא 42 תשלומים.

לפיכך, בעוד ההחזר החודשי ששילם התובע לבנק הקיים עמד ע"ס 5,150 ₪ ונותרו עוד 42 תשלומים (היינו , סה"כ 216,300 ₪), הרי עפ"י התמהיל המוצע היה עליו לשלם סך 4,458 ₪ לחודש ב – 48 תשלומים (היינו, סה"כ 213,984 ₪). היינו, גם עפ"י חישוב נומינאלי זה, יש לכאורה בתמהיל המוצע חיסכון מהמשכנתא הקיימת.
מעבר לכך, איש מבעלי הדין לא המציא לבית המשפט תחשיב מפורט על מנת להתחקות אחר הסכומים המדוייקים שהיה על התובע לשלם עפ"י כל אחת מהאפשרויות והלוקח בחשבון גם את שיעור הריבית. אין די במסמכים שצורפו לענין זה.

ז. התובע לא הראה כי התמהיל המוצע איננו טוב יותר מהקיים (כאמור , התובע לא הציג תחשיב מלא הכולל גם את שיעורי הריבית, כדי להראות כי אין מדובר בתמהיל טוב יותר מזה שהוצע לו) או כי קיים תמהיל משכנתא טוב יותר מזה שהוצע לו.

ככל שהטענה הינה כי התובע לא היה מתקשר עם הנתבעת בהסכם לו היה יודע כי ההפרש יהיה בן אלפי שקלים בודדים, הרי מדובר בטעות בכדאיות העסקה, שאיננה מזכה את התובע בהשבת מלוא שכר הטירחה בגין כך.
כאמור, התחייבות הנתבעת עפ"י ההסכם כרוכה היתה בשני שלבים: האחד, להשיג עבור התובע תמהיל משכנתא אופטימאלי, והשני, לבצע ההליך מול הבנק המיועד. ההתחייבות לא הותנתה מראש בחיסכון מינימאלי כלשהו בין המשכנתא הקיימת לזו שתוצע לתובע ע"י הנתבעת. כמו כן, שכר הטירחה שולם, כאמור, עבור שני השלבים, הן עבור השגת משכנתא אופטימאלית והן עבור ביצוע ההליך מול הבנק. השלב הראשון בוצע, כפי שפורט לעיל, ולכן הנתבעת זכאית לשכר הטירחה בגינו.

ח. לא מצאתי כי התובע זכאי לסעד הנתבע על ידו בגין הפרש החיסכון אותו הוא תובע, שעה שמלכתחילה התחייבות הנתבעת כלפיו היתה להשיג את תמהיל המשכנתא האופטימאלי מבלי להתחייב לסכום חיסכון מינימאלי כלשהו.

ט. כאמור, שכר הטירחה כלל גם את השלב השני, ביצוע ההליך מול הבנק המיועד. אין חולק, כי שלב זה בהסכם לא בוצע בשל כך שנתגלה לתובע כי לא יקבל את ההפרש שהוצג לו ע"י הנתבעת (בסך 21,900 ₪ נטו). הגם שהצדדים, כאמור, לא הגישו תחשיבים מפורטים לענין היקף החיסכון (כטענת הנתבעת) או ההפסד בהצעת הנתבעת (כטענת התובע), עדיין גם נציג הנתבעת הודה כי מדובר בחיסכון של "כמה אלפי שקלים". אין המדובר בסך 21,900 ₪. היינו, גם אם הנתבעת הציגה חיסכון ולו נומינאלי (בהתאם למסמכים החלקיים שהוצגו בפני), אף הנתבעת מאשרת כי בסופו של יום לא הושג לתובע חיסכון בסך 21,900 ₪ נטו, כפי שהוצג לו ע"י נציג הנתבעת בתרשומת שערך לאחר חתימת ההסכם.
בשל כך, לא היה מקום לשלם לנתבעת בגין שלב זה של ההסכם, פעילות הנתבעת מול הבנק המיועד, כשמהלך זה לא בוצע בשל אי התאמה בין המצג שהציגה הנתבעת לתובע (לאחר חתימת ההסכם) לבין מה שהתברר בפועל.

י. בהסכם, כאמור, נגבה שכ"ט גלובאלי ע"י הנתבעת בגין טיפולה בשני השלבים האמורים. בשל כך עלי לפסוק על דרך האומדנא את שכר הטירחה המגיע לנתבעת בשל כל אחד מהשלבים.
מאחר שעפ"י ההסכם מדובר בשני שלבים (ראה כותרת ההסכם וההוראות השונות שהובאו לעיל) אני פוסקת על דרך האומדנא כי שכר הטירחה עבור כל אחד מהשלבים עומד על מחצית משכ"ט ששולם לנתבעת. לפיכך, על הנתבעת להשיב לתובע מחצית משכ"ט הכולל ששולם, וזאת בגין השלב השני בהסכם, בסך 2,000 ₪.

יא. עוד עולה כי לשם קבלת ההלוואה מהבנק המיועד, היה על התובע לשאת בשכ"ט שמאי לשומת הדירה, הליך שככל הנראה לא היה ננקט על ידו אלמלא מצג הנתבעת, לאחר חתימת ההסכם, לסכום החיסכון הגבוה. (ראה חשבונית שכ"ט מיום 01/03/11 כשהאישור מהבנק המיועד הינו מיום 07/03/11).
לפיכך, על הנתבעת לשאת גם בתשלום זה שהוצא במסגרת ביצוע השלב השני של ההסכם, ובהסתמך על מצג הנתבעת לאחר חתימת ההסכם.

יב. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 2,600 ₪ בתוך 21 יום, שאם לא כן, ישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
הנתבעת רשאית לקזז מסכום פסק דין זה כל סכום ששולם על ידה לתובע על פי פסק הדין מיום 28/08/11 ולא הושב לנתבעת ע"י התובע.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נחמיה שמחון
נתבע: מתן המרכז להחזרת משכנתא בע"מ
שופט :
עורכי דין: