ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחלי בר אל נגד חברת פלאפון תקשורת בע"מ :

בפני כבוד השופטת סבין כהן

תובעים

רחלי בר אל

נגד

נתבעים

חברת פלאפון תקשורת בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות באשקלון

פסק דין

התובעת הינה מי שהיתה לקוחה של הנתבעת ולטענתה, חייבה אותה הנתבעת בחיובים שונים שלא היתה אמורה לחייבה בהם. בתביעתה שלפניי עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סכום של 25,000 ₪, כאשר הסעדים להם היא עותרת הינם, כפי המפורט בכתב התביעה:
ביטול חיובי השווא המפורטים במסמכים שצורפו, שהינם חיובים שחוייבה בהם התובעת בנוגע למכשירי טלפון מנותקים.
השבת כספים שנגבו מהתובעת שלא כדין, גם שלא באמצעות חשבוניות.
ביטול התחייבותה של התובעת אל מול הנתבעת.
תיקונים חוזרים ונשנים במכשיר טלפון שאך תוקן לאחרונה.
סירוב לנתק קווים שאינם פעילים
הפרת הסכם בין הצדדים.
תשלום בגין נסיעות זמן והוצאות
הטעייה, הצהרות כוזבות ואי גילוי פרטים.
פיצוי בגין ביטול הטבות בהסכם ללא הודעה מוקדמת.
עוגמת נפש, עקב הבטחות שווא, העברה מנציג לנציג, אי נוחות ובזבוז זמן.
החלפת מכשיר שהתחמם.
הוצאות משפט.
גביית כספים מחשבון האשראי שלא כדין.

התובעת לא נתנה פירוט כמותי של כל אחד מהסעיפים הנתבעים.

בכתב הגנתה טוענת הנתבעת, כי התובעת חוייבה בגין שירותים שהזמינה, כל החיובים נעשו כדין והתובעת אף זוכתה מספר פעמים לפנים משורת הדין.
לפיכך טוענת הנתבעת, כי אינה חייבת לתובעת מאומה.

במהלך הישיבה שהתקיימה בתיק זה, הבהיר בית המשפט לתובעת, כי קיים קושי לברר את טענותיה ולכן ביקש בית המשפט מהתובעת לתמוך טענותיה בחשבוניות, מהן ניתן יהיה ללמוד מה היו חיובי היתר בהם חוייבה.

בתגובה להחלטת בית המשפט צרפה התובעת מאות עמודים, חלקם חשבוניות, חלקם מסמכים בכתב ידה, חלקם תכתובות בין הצדדים.
על גבי מסמכי החשבוניות הוסיפה התובעת וציינה הערות בכתב ידה.

בתגובה למסמכים אלו, טענה הנתבעת, כי גם לשיטת התובעת טענותיה מסתכמות בסכומים ששיעורם הכספי הינו 7,569 ₪, אך גם לגופו של עניין, כפי שפורט בכתב ההגנה, התובעת מחוייבת לשלם לשיטת הנתבעת את כל הסכומים אשר מופיעים בחשבוניות.

אחר שעיינתי במסמכים שצורפו על ידי התובעת וניסיתי לברר טענותיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי באופן בו הוגשו המסמכים ונטענו הטענות, לא ניתן לברר טענות התובעת ואין לי אלא לדחות את תביעתה.

טענותיה של התובעת נטענו באופן בו בית המשפט אינו יכול לבררם. בית המשפט אינו יכול לעשות את מלאכתם של הצדדים, הוא אינו יכול לבדוק במקום התובעת כל חשבונית וחשבונית בנפרד על מנת לבחון אם נפלה בה טעות או אי התאמה, מלאכה זו הינה מלאכתו של התובע וכפי שאפרט לעיל, רישום על גבי החשבוניות, אין די בו על מנת להוכיח הטענות.

איני מתעלמת מכך שהתובעת עשתה מלאכת נמלים על מנת להוכיח טענותיה, אך התובעת יוצאת מתוך נקודת הנחה שבית המשפט מתייחס לדבריה כ"ראה וקדש", אך לא כך הדבר, גם את הטענות המועלות על גבי החשבוניות יש לפרט ולהוכיח, לא רק באמרת פה.

כך למשל, מתייחסת התובעת לחשבוניות בגין מנויים שלטענתה לא היו פעילים ובשלב מסויים החלה הנתבעת לחייבה בגינם.
על גבי החשבוניות שבהם לא חוייבה התובעת או חוייבה בסכומים מזעריים של מספר אגורות ציינה התובעת בכתב ידה: "לראיה שפניתי אליהם פעמים רבות בגין מנוי זה אולם בהמשך החודשים ניתן לראות שאני עדיין מחוייבת בגינו."
עם כל הכבוד, עצם העובדה שהתובעת לא חוייבה במשך מספר חודשים, או במשך תקופה ארוכה אחרת, לא ניתן ללמוד, כי התובעת ביקשה להתנתק ממכשירים אלו, או כי הנתבעת אינה זכאית לחייב בגינם, מה גם שהתובעת מצרפת למסמכיה את התייחסות הנתבעת בזמן אמת, שם מציינת הנתבעת, כי לא נעשתה פניה לניתוק המספרים ואף מפורטת הדרך לניתוקם.

התובעת מצידה לא נתנה התייחסות מלאה לאמור לבד מכך שטענה על גבי המסמכים, כי אם ביקרה במשרדי הנתבעת, אזי בוודאי גם ניתקה את הקווים, ולכך לא צורפה כל אסמכתא וגם לא נתנה הסבר מדוע לא תחוייב בגין אותם מכשירים. הסבר לכך יכול שישנו- אך הוא לא הובא.

כך למשל, מצרפת התובעת חשבונית רכישה של מכשיר טלפון שמפאת פרטיותה של התובעת לא יפורט מספרו בפסק הדין, אך הוא כונה על ידי התובעת מכשיר אמא.
התובעת מציינת בכתב ידה על גבי החשבונית, כי החיוב החודשי בגינו הינו 57.63 ₪, בעוד שעל פי ההסכם שנכרת בין הצדדים ושהעמוד הרלוונטי לגביו צורף, צויין, כי עלותו החודשית 49.9 ₪, אך באותו עמוד מצויין, כי מחיר זה תקף ככל שהתובעת תעשה שימוש מינימאלי של שיחות במכשיר, כפי שפורט שם. בכתב ידה מוסיפה התובעת לצד אותו כיתוב במסמך: "לא ציינה בפניי". עם כל הכבוד, ציון האמירה הנ"ל על גבי מסמך שהתובעת חתומה עליו, אינו דרך להוכיח טענות התובעת.

כך למשל בנוגע למכשיר "ניב", מציינת התובעת על החשבונית 2107051122, בגין חיובים עבור ספקי תוכן חיצוניים: "על אף פניותיי הרבות לחסום שירותים אלו שאין לנו הצורך בהם ואין גלישה ושימוש בהם פלאפון מתנערת לחלוטין מהאחריות ומרצון הלקוח וממשיכה לחייב למרות הפניות החוזרות ונישנות בעניין".
שוב- לא הוכחו אותן פניות ובפועל, היתה צריכה של השירות.

באותה חשבונית אף מציינת התובעת: "מדובר בילד בכתה א' שחצי יום לומד והיתר הוא בבית...".
האם מאמירה זו ניתן להוכיח הנטען?

כך עבור שירות שליחות בחשבונית מספר 2110279560 מציינת: "סוכם מראש שלא אחוייב בשרות השליחות אולם חייבו". גם כאן, לא ניתן להוכיח האמור בדרך של אמירה סתמית. מתי סוכם, עם מי ובאיזה אופן?- הדברים נותרו סתומים.

יצויין, כי בחשבונית זו היו אף חיובים נוספים, בגין שירותי שנצרכו, אך התובעת מתנערת מתשלומם באמירה: "עשרות פעמים ביקשתי לחסום אולם זה עדיין פרוץ וממשיכים לחייב".

בחשבונית אחרת שבה נעשה חיוב מעבר לחיוב הדקות שנרכשו בחבילה מציינת התובעת:
"בחודש זה... נמצא בחופש גדול- חופשת הקיץ- כל היום בבית...עם מי יכול לדבר מעבר ל-200 דקות אם ניצל אותם בכלל?" והלוא בעניין זה, יכולה התובעת לבקש פירוט שיחות על מנת להוכיח טענתה.

אלה היו מקצת הדוגמאות.
אציין, כי ייתכן ויש ממש ולו בחלק מטענותיה של התובעת, כך למשל מפנה התובעת בחלק מהחשבוניות לכך שבוצע חיוב בגין השלמת מסרונים לחברות אחרות. באותה חשבונית מופיעה גם חבילה של מסרונים לחברות מתחרות. על מנת שבית המשפט יקבע, כי אמנם מדובר בהפרה של ההתחייבות וכי לא היה מקום לחייב באותה השלמה, היה על התובעת להפנות את בית המשפט אל תוכן ההסכם הרלוונטי ולהבהיר מדוע מדובר בהפרה. בהעדר הסבר כאמור, בית המשפט אינו יכול לקבוע, כי מדובר בחיוב ביתר, הגם שיכול ואמנם הטענה בסופו של דבר מוצדקת.

בהתחשב בכל המכלול, כאשר לפחות בכתב התביעה הטענות הועלו באופן שבו לא ניתן להבינן וגם במסמכים שצורפו, אין באופן בו נטענו הטענות כדי להוות הוכחה של הנטען, אין לי אלא לדחות את התביעה וכך אני מורה.

מצאתי מקום, נוכח התרשמותי, כי התובעת אמנם הרגישה, גם אם מדובר בתחושות סובייקטיביות, כי אינה מקבלת את השירות הראוי (כך למשל, כאשר זוכה חשבונה- זוכה בשני תשלומים ולא באחד) וכי חוייבה ביתר, שלא לעשות צו בדבר הוצאות.

המזכירות תסרוק לתיק את המסמכים שצורפו על ידי התובעת.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחלי בר אל
נתבע: חברת פלאפון תקשורת בע"מ
שופט :
עורכי דין: