ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאור פרץ נגד אלינה גולדין :

בפני כבוד השופטת אורלי מור-אל

תובעים

נאור פרץ

נגד

נתבעים

1.אלינה גולדין
2.דן רכב ותחבורה ד.ר.ת.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו

פסק דין

בפני תביעה בגין תאונת דרכים מיום 7/12/10. לטענת התובע בכתב התביעה, רכב הנתבעים שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1, יצא בפתאומיות מתוך חניה בצד ימין לתוך מסלול נסיעת התובע ופגע ברכבו.

התובע העיד וגם הדגים עם רכבים, כי הנתבעת 1, יצאה מחניה ועמדה על שני נתיבים, לדבריו הוא נסע במסלול השמאלי במטרה לפנות שמאלה, מצד שמאל שלו היה אי תנועה עם דשא ועצים, הוא עצר כמה שהוא יכול, אבל הנתבעת נכנסה בו בכנף הימנית.

הנתבעת-1 טענה בעדותה, כי בתאריך האמור ב- 10:45 נסעה כדי לאסוף את בעלה מהעבודה. לדבריה, היא פנתה ימינה, לנתיב הימני, קרוב לפס ההפרדה. בצד ימין, לדבריה, יש מפרצי חניה. אוטו גדול יצא מחניה והיא עצרה בנתיב שלה כדי לאפשר לו לצאת. כשהייתה כך, במצב זה, בעצירה מלאה, פגע התובע, שהיה בנתיב השמאלי, ברכבה. הנתבעת-1 שבה והעידה כי לא יצאה מחניה בניגוד מוחלט לטענות התובע.

מה שהקשה על גירסתה של הנתבעת, היא הגירסה שנכתבה בכתב ההגנה, הרחוקה רחוק מערב ממזרח מגירסתה בבית המשפט, על-פיה לאחר תחקור הארוע על-ידי נציגי אוויס, עלה כי: "הנתבעת-1 נסעה ברח' בן גוריון בהרצליה, רכב התובע החל ביציאה מחניה בצד הדרך וחסם את נתיב הנסיעה הימני. על-מנת להמשיך לנסוע הנתבעת-1 החלה לעבור לנתיב השמאלי לאחר שרכב התובע חסם גם את הנתיב השמאלי, עצרה הנתבעת את רכבה בזמן זה רכב התובע ביצע "תמרונים" על מנת לצאת וכתוצאה מכך הסב נזקים בחלקו האחורי שמאלי, פגוש אחורי שמאלי, פגיעה בפח גלגל אחורי שמאלי של רכב הנתבעות" (סע' 7 לכתב ההגנה).

כאשר נשאלה הנתבעת-1 אודות גירסה זו, השיבה כי ככל הנראה נפלה שגגה. לדבריה, בעלה רשם לקצין הרכב בעבודה שלה וקצין הרכב העביר לאויס את הפרטים על התאונה. בטופס ההודעה לאוויס, נרשמה גירסה שלישית לפיה "תוך כדי נסיעה על רחוב בן גוריון בהרצליה רכב מסחרי גדול החל לצאת מהחניה שבצד הדרך וחסם את נתיב הנסיעה ימני על מנת להמשיך לנסוע התחלתי לעבור לנתיב השמאלי לאחר שהרכב המסחרי חסם גם את הנתיב השמאלי עצרתי לאחר 15-20 שניות של עצירה בהם הרכב המסחרי ביצעה תמרונים על מנת לצאת נכנס הפוגע בחלקו האחורי שמאלי של הרכב".

למקרא הגירסה בכתב ההגנה, ככל הנראה הכותב לא הבין את תיאור התאונה, וסבר כי הרכב הפוגע הוא הרכב המסחרי שיוצא מן החניה, למרות שלא כך כתובים הדברים.

שמעתי את עדותם של התובע והנתבעת, ועל אף השגגה שנפלה בכתב ההגנה, גרסת הנתבעת-1 מהימנה עלי ומתיישבת עם הנזקים שנגרמו לכל אחד מהרכבים. אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי בניגוד לגרסת התובע, היא לא יצאה מחניה. אני מקבלת את טענתה, כי עצרה עקב העובדה שרכב אחר ניסה לצאת מחניה וחסם את הנתיב. הנתבעת-1 טענה לקיומו של רכב שמנסה לצאת מן החניה מהרגע הראשון. אני מקבלת את טענתה שהייתה בעצירה מלאה, הגם שהייתה קרובה לקו ההפרדה, הייתה במסלול הימני, ואולי אף בנטייה שמאלה, כפי שמסרה בגירסה הראשונית, אולם הנתבעת הייתה בעצירה מלאה. מכל מקום, התובע שהגיע מהמסלול השמאלי, היה צריך להבחין ברכבה של הנתבעת-1 ולעצור.

באשר לנזקים: הנתבעת-1 נפגעה בצד אחורי שמאלי, והתובע, בכנף ימנית קדמית, דבר שמתיישב עם תיאור התאונה שמסרה.

לא יכול להיות חולק, כי נטל ההוכחה על התובע שכן, "המוציא מחברו עליו הראיה", משלא קיבלתי את גירסת התובע, כי הנתבעת-1 יצאה מחניה, הרי שנופלת כל גירסתו לגבי אופן ותיאור התאונה.

יתירה מזו, התובע לא הוכיח את נזקיו. התובע צרף לתביעתו דו"ח שמאי, על פיו הרכב הוכרז כאובדן כללי ולפיכך בכתב תביעתו תבע התובע על פי דו"ח שמאי נזק ישיר של 10,818 ₪, שכ"ט שמאי וסכומי כסף נוספים בגין הוצאות משפט וימי עבודה.

הלכה למעשה, כפי שהסתבר בדיון, התובע אינו חולק על כך, כי הנזק היחיד שנגרם לרכב הוא בכנף הימנית הקדמית, וכי הנטען בדו"ח השמאי כאילו כתוצאה מן התאונה נגרמו לרכב נזקים בדלת אחורית ימנית, כנף אחורית ימנית, דלת קדמית ימנית – אינו שייך לתאונה הספציפית.

לא יכול להיות חולק גם לפי גירסתו של התובע, שהנתבעת-1 לא פגעה בדלת אחורית ימנית וכנף אחורית ימנית של התובע, ושלפי חובתו המקצועית היה על השמאי להפריד ולכמת את הנזק שנגרם בגין התאונה עצמה.

משהתובע לא הוכיח מה הנזק שנגרם בגין התאונה עצמה, באמצעות חוות דעת מומחה, הרי שלא הוכיח את נזקיו. נסיון התובע לתבוע גם בגין נזקים אחרים שלא קשורים לתאונה דינו להדחות על הסף.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את תביעתו, ולפיכך התביעה נדחית.

נוכח הגירסה השגויה שהוצגה על ידי הנתבעות בכתב ההגנה, שבגינה טען התובע ובצדק רב כי גירסת הנתבעות אינה הגיונית, אינני עושה צו להוצאות.

לצדדים נתונה הרשות לבקש בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נאור פרץ
נתבע: אלינה גולדין
שופט :
עורכי דין: