ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נורית נגאוקר נגד מיכאל מחפודה :

בפני כבוד השופט מנחם מזרחי

התובעת:

נורית נגאוקר

נגד

הנתבעים:

1.מיכאל מחפודה
2.הראל חברה לביטוח בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 2,492 ₪.

א. התביעה:

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 18.9.11 נהגה התובעת ברכב מסוג סובארו מ"ר 63-844-67 במזכרת בתיה, בסמוך לבית הכנסת הגדול, כאשר לפתע, הנתבע 1, אשר נהג במונית, מ"ר 77-705-25, שנתבעת 2 הינה מבטחתו, הגיח במהירות רבה ופגע בחלקה האחורי של רכב התובעת.

עקב התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים בעלות של 22,986 ₪, אשר פוצו על-ידי המבטחת שלה. ואולם, ביחס לנזקים הבאים לא פוצתה והם אלו הנתבעים על-ידה. ואלו הפרשי הנזקים:

ההפרש בגין ירידת ערך בשיעור 16.5% – ערך רכבה לפי הערכת השמאי הינו 133,000 ₪ - ואילו היא פוצתה לפי ערך רכב של 125,074 ₪.

שכ"ט שמאי – 1,684 ₪ - התובעת פוצתה לפי 1,300 ₪.

טרחה ועוגמת נפש – 500 ₪.

הנתבעת 2 הכירה באחריות מבוטחה, הנתבעת 1 לתאונה, ופיצתה את התובע בגין הנזקים לרכבה, אולם עדיין סירבה לפצות בגין סכום כולל של 1,992 ₪.

ב. ההגנה:

ההגנה אינה כופרת באחריותה לתאונה.

נטען, כי בתאריך 8.11.11 שולמו לתובעת נזקיה המוכחים בקיזוז שכ"ט שמאי וירידת ערך.

לעניין ירידת הערך, הנתבעת 2 טוענת, כי שולם לתובעת סך של 20,637 ש"ח, ולא הסך הנדרש וזאת בהתאם לאחוז ירידת הערך, שנקבע על-ידי השמאי, אך בהתאם לערך הרכב הריאלי של התובעת. ערך הרכב עומד על 125,074 ₪ ולא 133,000 ₪, כפי שקבע שמאי התובעת, וזאת בהתאם למחירון לוי יצחק (הנתבעת 2 צירפה את העתק המחירון).

על כן, שולמה ירידת הערך במלואה.

שכ"ט של השמאי הינו שכר מופרז ביותר – יחד עם זאת הסכימה הנתבעת לשלם לתובעת 1,300 ₪.

המזיק אינו חייב לשלם לניזוק כל הוצאה שהוציא, כדי להשיב את המצב לקדמותו, אלא רק הוצאות סבירות, ועל כן אין לשלם שכ"ט כה מופרז של השמאי.

אין מקום לראש הנזק של טרחה ועוגמת נפש.

ג. דיון:

הנתבעים מכירים באחריותם לתאונה ולנזקי התובעת.

הנתבעים פיצו את התובעת בגין נזקיה, והמחלוקת שנותרה בין הצדדים מונחת בשלושה נושאים:

א. שווי רכבה של התובעת לשם חישוב ירידת הערך.
ב. שכר טרחתו של השמאי – האם שכר טרחה מופרז ?
ג. ראש נזק של עוגמת נפש בסך 500 ₪.

להלן אדון בשלושת הנושאים:

א. ירידת ערך: מחירון "לוי יצחק" של חודש אוקטובר 2011, מלמד, כי רכבה של התובעת היה שווה בעת התאונה 125,074 ₪. בהעדר ראיות או נתונים מיוחדים, אין לקבל את טענת השמאי, שלפיה שווי הרכב היה 133,000 ₪. אמנם אין המדובר במחירון של חודש ספטמבר 2011, אך יש להניח כי ההפחתה לא הייתה כה גדולה.

השמאי מטעם התובעת קבע ירידת ערך בשיעור 16.5%. על כן, מדובר ב – 20,637.21 ₪. סכום זה שולם לתובעת על-ידי הנתבעת 1. על כן, יש לדחות את התביעה בכל הקשור לראש נזק זה.

ב. שכר טרחתו של השמאי: שכר הטרחה שנגבה הינו בסך 1,684 ₪. נתבעת 1 שילמה לתובעת סך של 1,300 ₪. אני סבור, כי התשלום מהווה שכר טרחה סביר וראוי, ואילו שכר טרחתו של השמאי הינו מופרז בנסיבות – גם אם נפגש עם התובעת ארבע פעמים. אכן, הנתבע 1 אינו חייב לשלם לתובעת כל הוצאה שאותה הוציאה, אלא רק הוצאה סבירה.

ג. עוגמת נפש: בהעדר ראיות מיוחדות אין מקום לראש נזק זה.

ד. סוף דבר:

אני דוחה את התביעה.

בנסיבות תיק זה איני עושה צו להוצאות.

רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נורית נגאוקר
נתבע: מיכאל מחפודה
שופט :
עורכי דין: