ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון קלימי נגד יעקב פודים :


בפני כבוד השופטת אביב מלכה

מבקשים
יעקב פודים

נגד

משיבים

  1. ציון קלימי
  2. טלעד מימון והשקעות בע"מ

בית משפט השלום בירושלים

החלטה

התביעה דנן היא בגין טענה לרשלנות מקצועית של המבקש אשר, כעו"ד, ייצג את המשיבים במספר הליכים.

על פי החלטתי (עמוד 9) בפרוטוקול, ביום 8.12.11 הגיש המבקש בקשה לזמן עדים רבים למתן עדות ללא תצהיר. הבקשה קצרה, כמעט בלתי מנומקת ולא צורף אליה תצהיר.
הגם שהדבר לא הובהר בבקשה כפי שהיה צריך להיות מובהר, עדין ניתן היה להבין ממנה כי מטרתו של המבקש היא לנהל בפני, במסגרת התיק דנן, את ההליכים אשר היו אמורים להתנהל בתיקים האחרים בהם המבקש ייצג את המשיבים, כדי שאני אכריע אם באותם תיקים היו המשיבים זוכים או מפסידים.

כיוון שעוד בפרוטוקול הדיון מאותו היום (עמוד 10) קבעתי כי לא אאפשר 'שמיעת' התיקים ולא אאפשר שמיעת ראיות בהם – דחיתי את הבקשה מתוך נימוקיה שלה ומבלי שהתייחסתי כלל לתשובת המשיבים (אשר בינתיים הוכנסה לתיק).

המבקש ערער על הבקשה ובית המשפט המחוזי סבר כי עלי היה לקבל את תגובת המבקש לתשובת המשיבים ורק לאחר מכן ליתן את ההחלטה.

בשל כך איפשרתי לצדדים להשלים את טיעוניהם ומכאן החלטתי זו.

לאחר שקראתי בעיון את טיעוני הצדדים לרבות תגובת המבקש על תשובת המשיבים, שוכנעתי כי אין מקום לשנות את התוצאה – ואני חוזרת ודוחה את הבקשה להזמנת עדים.

ראשית, מן הנימוק אשר בגינו דחיתי את הבקשה מלכתחילה.
על פי החלטתי שבפרוטוקול מיום 8.12.11 לא אאפשר במסגרת ההליך דנן לנהל דיון באותם תיקים בהם המבקש ייצג את המשיבים כדי לקבוע – מה אמורה היתה להיות התוצאה המשפטית אם היה ההליך המשפטי מתנהל שם אלמלא התרשלותו הנטענת של המבקש.

המבקש הפנה אותי לאמור בע"א 9022/08 מגורי-כהן נ' עו"ד קמר. הפנייה זו אינה מטיבה עם המבקש. שם מציין בית המשפט בצורה מפורשת וברורה כי אין זה ראוי שבית המשפט הדן בטענת הרשלנות ימצא את עצמו דן בהליך המקורי, על דרך של 'מה היה קורה אילו' והוא אף מציין לגבי סיטואציה שכזו את המילים הבאות:
"במקרים מסוימים עלולים אנו להיות צופים בתיאטרון האבסורד במירעו, אם יאפשרו אותו בתי המשפט, ויש לקוות כי לא יעשו כן."

העובדה כי שם היתה סיטואציה עובדתית שונה במעט, אין בה כדי לשנות את העיקרון שקובע בית המשפט ואת התקלה כנגדה יוצא בית המשפט בריש גלי ובבירור.

רצונו של המבקש לנסות ולהוכיח 'מה היה קורה אם..' אין לו מקום משום היותו ספקולציה טהורה. כיוון שלעולם לא ניתן יהיה להעלות טענות רציונאליות לסיטואציה כזו.
ודוק, הסיכויים והסיכונים בהליכים משפטיים הם כל כך רבים ומושפעים מכל כך הרבה גורמים – עד שלא ניתן להעריך את התוצאה, בוודאי שלא על דרך של ספקולציה שכזו.
די בכך אם נהיה ערים לעובדה כי הנתבע עצמו 'עבר צד' – לו היו ההליכים באותם התיקים ממשיכים ומתנהלים הוא היה טוען למען הצלחתם של המשיבים, ובהנחה כי הוא עו"ד טוב וראוי, היה אולי סיכוי כי הוא היה יודע איך להעלות את הטיעונים, מה לשאול בחקירות, וכיצד לשכנע את בית המשפט בצידקתם של המשיבים. מאידך, כיום, את אותו כישרון מקצועי ישקיע המבקש בהוכחת הטענות ההפוכות… ודי בכך כדי להצביע על האבסורד.
ומי גם יכול לאמוד את מידת ההשפעה שהיה לב"כ הצד השני בהליכים האחרים?!
כמו כן, לא מן הנמנע כי בהליכים שונים היו מגיעים לתוצאות שונות ועל כך עמד בית המשפט בפרשת מגורי-כהן הנ"ל על הסתירות האפשריות בין ההליכים השונים.

לפיכך, ההליך שבפני לא יכלול 'משפטי-דמה' של ההליכים האחרים.
בשל כך, אין לאפשר למבקש להעיד עדים אשר מטרת עדותם להביא להכרעה במחלוקות אשר היו בהליכים המקוריים.

שנית, כיוון שעתה טרחתי וקראתי את טיעוני המשיבים, שוכנעתי על ידם כי אין מקום להעתר לבקשה גם מן הנימוק הפרוצדוראלי. הבקשה הוגשה, כאמור, ללא תצהיר ומבלי שמובהר בה כראוי מטרת העדות ומדוע יש צורך בה ומדוע יש לאפשר הבאת אותם עדים אף ללא תצהיר והאם נעשה ניסיון לקבל מהם תצהיר.
בהחלטה מיום 3.2.11 בה הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, קבעתי:
"עד שאינו בשליטת הצד אשר מבקש הזמנתו, יגיש הצד בקשה לשמיעת עדות העד ללא תצהיר. בבקשה יפרט המבקש בקצרה את העובדות אשר לשמן נדרשה העדות"

תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ'ד-1984 (להלן: התקסד"א) קובעת בזו הלשון:
"בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה..."

כאמור לעיל, בבקשה נשוא הליך זה, לא הובהר כראוי הנסיבות והצורך לזמן את העדים ומדוע לא ניתן תצהיר על ידם.
יתר על כן, הבקשה לא גובתה בתצהיר כדי לבסס את הטענות העובדתיות שבה, לרבות הצורך בהעדת העדים.

שלישית, גם בתגובת המבקש אין כדי להואיל. כל ההסברים והנימוקים המשתרעים על פני ארבעה עמודים ואליהם מצורף תצהיר, צריכים היו להיות בבקשה המקורית ולא על דרך של בדיעבד.
תקנה 241(ג1) לתקסד"א מאפשרת למבקש להשיב על תשובת המשיב – ותו-לא. המבקש אינו רשאי, במסגרת תקנה זו, להוסיף טיעונים, להשלים חסרים, או לתקן ליקויים שבבקשה המקורית.

רביעית, גם לגופם של טיעונים אשר בתגובת המבקש אין בהם כדי לשנות את התוצאה. בתגובה זו מבהיר המבקש, בריש גלי ובמפורש כי כל כוונתו בהבאת העדים היא כדי לנהל את ההליכים הוירטואליים שהיו אמורים להתנהל בערכאות השונות באותם תיקים בהם הוא ייצג את המשיבים. וזאת, כדי להוכיח כי ממילא המשיבים לא היו זוכים באותם הליכים וכי טיעוניו בעת שייצג את המשיבים לא היו אלא פיקציה (סעיפים 3 ו-4 לתגובה).
אני חוזרת ומפנה להחלטתי בפרוטוקול (עמוד 10) כי לא אאפשר להליך להסחף למחוזות אלה.

סיכומו של דבר
הבקשה לזימון העדים נידחית.

ההחלטה מיום 22.12.11 בדבר זימונו של תיק 2240/03 – שרירה וקיימת.

ההחלטה מיום 8.12.11 (עמוד 10 לפרוטוקול) – שרירה וקיימת.

אוסיף ואבהיר – בהחלטה מיום 8.12.11 הוריתי, בין היתר, גם על צירופם של התיקים אשר בהם ייצג המבקש את המשיבים, גם שהחומר שבהם יהיה חלק מן הראיות שבתיק.
התיקים כפי שהם, משקפים את המצב המשפטי שהיה קיים את התבצעה הרשלנות הניטענת, ככל שהתבצעה. לפיכך, הסיכויים / סיכונים / נזקים וכדו' – ניגזרים מהמצב המשפטי כפי שהוא משתקף מן התיקים באותה עת.
כל טענות הצדדים, בדבר סיכויי ההליכים שהתנהלו, הקשר הסיבתי וכיוצ"ב – יבחנו על פי הערכתי את התיקים באותה העת.
הערכתי תעשה על סמך החומר שבתיקים וכן על סמך כלל הנסיבות כפי שהן עולות מטיעוני הצדדים בפני, ללא שמיעת ראיות לאותם התיקים.

המבקש ישלם את הוצאות המשיב בסך של 3,000 ש"ח בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ציון קלימי
נתבע: יעקב פודים
שופט :
עורכי דין: