ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אמיר ואלידה :

בפני כבוד השופט יואב עטר

המבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד לוטם כפרי

נגד

המשיב

אמיר ואלידה
ע"י ב"כ עו"ד אבני גלעד

בית משפט השלום בבאר שבע

החלטה

בפני בקשה למתן צו בהתאם להוראות סעיף 246 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965, (להלן:"החוק") לפיו, מתבקש בית המשפט לאסור על המשיב ו/או על מי מטעמו ו/או על מי מבני משפחתו ו/או על כל אדם אחר המנוי על הוראות סעיף 208 לחוק, לעשות כל שימוש ובכלל זה, שימוש למגורים, במבנה פח בשטח של כ-185 מ"ר, וזאת עד לקבלת היתר בנייה ושימוש כדין.

נטען בבקשה, ועלה מצרופותיה, כי ביום 25.3.2012, נתגלה כי במבנה נשוא הבקשה מתבצעות עבודות בנייה המהוות פעולות הכנה לשימוש. מן הבקשה וצרופותיה, ובמיוחד, מן התמונות שצורפו, ניתן ללמוד, אודות טיב העבודות הנעשות, ואודות העובדה שהמבנה לא היה מאוכלס (חלק מן התמונות אף תעדו את פנים המבנה).

כעולה מן הבקשה וטיעוני הצדדים, הוצא צו הריסה מנהלי באשר למבנה ביום 28.5.2012, אשר בוטל בהסכמת הצדדים, ביום 24.6.2012 (תיק 2211-06-12). נטען בבקשה, כי לא רק שלמבנה אין היתר בניה, והוא בנוי ללא היתר, המבנה גם בנוי בשטח פתוח, בו לא רק שאין למשיב זכויות קניניות אלא שהשטח אינו מיועד למגורים.

בנוסף צויין בבקשה, כי ככל שהמשיב יאכלס את המבנה ויחל לעשות בו שימוש, נוכח העובדה שאין למבנה כל היתר וכי השימוש במקרקעין סוטה מהוראות התוכנית החלה על המקרקעין, הרי שאכלוס שכזה יהווה עבירה לפי סעיפים 145(א) ו 204(ב) לחוק.

בדיון שהתקיים העידו בפני המצהירים ונחקרו בחקירה שכנגד. מן התצהירים ומהעדויות של מר קובי ניניו (ראש ענף פיקוח בוועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום) ומר יחיאל מלכה (מרכז פיקוח בוועדה המחוזית לתכנון ובניה), עלה כי אכן מתבצעות פעולות הכנה לבנייה ולשימוש במקרקעין ללא היתר, או בסטיה מהיתר. לאחר ששמעתי את שני המצהירים ולאחר שנחקרו נגדית בפני, נותן אני אמון מלא בעדותם של שני המצהירים, נוכח הרושם שהותירו.

משנותן אני אמון מלא במצהירים, ובשים לב לעובדה שהוגשו התוכניות החלות על הקרקע, הרי שניתן לקבוע כי מדובר בשטח פתוח, המיועד להישאר שטח פתוח, וסבורני כי בנסיבות אלו, אין אופק תכנוני, בוודאי שלא נגלה לעין למבנה, ואכלוסו למגורים, יהווה שימוש ללא היתר במקרקעין, המהווה עבירה לפי הוראות סעיף 204 (א) לחוק.

עיון בתמונות שצולמו על ידי העדים, בשים לב לנסיבות צילומן, מלמד, על טיבן של העבודות שנעשו במבנה. בנוסף, הוגשה הודעת המשיב בחקירתו בפני העד יחיאל מלכה, ממנה עלה כי המשיב אישר כי המבנה במועד החקירה היה ריק, וכי הוא מתעתד להתגורר בו לאחר חתונתו. לטענת המשיב, לא נעשה במבנה כל שיפוץ או עבודות מעבר לניקיון וצביעה, ואולם, כאמור, עיון בתמונות, בתצהירים של מר מלכה וניניו ובעדותיהם, מלמד כי המשיב לא דייק בעניין זה, והאמור בהודעתו נסתר הן על ידי התמונות והן באמור בעדויותיהם ובתצהיריהם של העדים.

ראוי לציין, כי המבקשת לא ניסתה לסתור את טענת המשיב, כי המבנה עצמו הינו מבנה ישן, אשר חלה התיישנות על העבירה הנובעת מעצם בנייתו.

ב"כ המבקשת טען, כי אף אם יקבל בית המשפט את גרסתו של המשיב, לפיה העבודות שביצע אינן בגדר עבודות הטעונות היתר, הרי שמדובר בעבודות הכנה לקראת השימוש ללא היתר שהוא שימוש אסור.

לטענת המבקשת, צו זמני למניעת פעולות לפי הוראות סעיף 246 לחוק, הינו סעד ראוי המאזן את הנסיבות והעובדות במקרה, ובמיוחד, בשים לב לנסיבותיו האישיות של המשיב, והיותו יתום צה"ל.

ב"כ המשיב מיקד את טענותיו בכשלים בפעולות המבקשת. ב"כ המשיב הדגיש, כי המשיב לא הורשע בדין בעבירה המתוארת בבקשה, וכי ביטולו בהסכמה של ההליך להוצאת צו ההריסה המנהלי, נבע מכשלים של המבקשת אליהם הפנה ב"כ המשיב.

ב"כ המשיב טען כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הסף, כפי שנקבעו וסוכמו בע.א. 759/76, משה פז נ' יצחק נוימן (פ"מ לא (2) 169). בנוסף, טען ב"כ המשיב, כי המשיב הופלה לרעה אל מול אחרים המתגוררים בפזורה הבדואית שעה שבגין השימוש שנעשה באותם מבנים, לא נקטה המבקשת בהליכים דומים. בנוסף, טען ב"כ המשיב לכשלים בחקירה.

כאמור לעיל, קבעתי כי נותן אני אמון בעדויות המצהירים, ובכלל זה, גם לעניין נסיבות צילום התמונות שהוגשו. התשתית העובדתית שנמצאה, לאחר מתן האמון בעדויות המצהירים, ולאחר העיון בנספחים לבקשה, ובתמונות שהוגשו, הינה כי מדובר במבנה אשר נעשו בו פעולות המהוות פעולות הכנה לבניה ולשימוש במקרקעין. מדובר במבנה המצופה פח, אך תוכו אינו כברו, והתמונות שצולמו בתוך המבנה מלמדות על בית מגורים אשר הסטנדרט הפנימי בתוכו גבוה ביותר (ריצוף קרמיקה, דלתות פנים מהודרות, כניסות מהודרות לחדרים, מיטה הבנויה על תשתית גבס הכוללת מעין שידה, תקרה אקוסטית, וארונות מטבח הנחזים כחדישים ומפוארים אשר הרכבתם טרם הסתיימה). העיון בתמונות מלמד, כי צודקים העדים בכך שהוכנה תשתית לחיבור המבנה, אך המבנה טרם חובר, ואף ניתן לראות "מרכזיית צנרת" היוצאת מן המבנה, ומוסווית בארגז, וכן יציאת ביוב, אשר נכון לעכשיו אינם מחוברים.

המבנה צולם כשהוא ריק מכל פריט, זולת אותה תשתית הכנה למיטה, וזולת המטבח (אשר כלל אך ארונות מטבח חדישים ומפוארים אשר הורכבו, אך טרם הודבק מעליהן שייש, ואין כל פריט אחר באותו מטבח המלמד על שימוש. בנוסף,המטלטלין היחידים שנמצאו בבית היו ארגזי קרמיקה אשר הכילו קרמיקה, ככל הנראה, מעודפי הריצוף.

סעיף 246 לחוק קובע "נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבנייה או לשימוש במקרקעין ללא היתר, או בסטיה מהיתר או מתוכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יו"ר הוועדה המחוזית או של יו"ר הוועדה המקומית... ... או של היועץ המשפטי לממשלה, או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה ובמקרקעין, או צו לסגירת המבנה או המקום. בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות העניין".

סבורני, כי המבקשת עמדה בדרישות הסעיף, וכי נוכח העובדה שאין מחלוקת כי המשיב נמנה על המנויים בסעיף 208 לחוק, דין הבקשה להתקבל.

מעבר לטענה בעלמא, לא הביא בפני ב"כ המשיב כל ראיה באשר לטענת האפליה. דומני, כי גם אם לא ננקט בהליך דומה כדרך שבשגרה, הרי שהדבר יכול ונובע מן העובדה שככלל, ההליכים שננקטים, הם הליכים הנוגעים לעצם הוצאת צווי ההריסה, ואילו כאן, דווקא בחרה המבקשת בהליך מידתי שפגיעתו במשיב פחותה.

סבורני, כי אין להחיל במקרה דנן את המבחנים שנקבעו בע"א 759/76, נוכח העובדה שהנסיבות העובדתיות שונות לחלוטין, וכי אין המדובר בצו מניעה המתבקש במסגרת הליך אזרחי, הנובע מסכסוכי שכנים, אלא מצו המתבקש באשר למניעת פעולות הכנה לשימוש במקרקעין, אשר יעודם לשמש כשטח פתוח, ואשר אין בידו של המשיב כל היתר באשר למבנה עצמו או לשימוש בו.

לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו למניעת פעולות במבנה נשוא הבקשה, ונאסר על המשיב ו/או על כל מי מטעמו, ו/או על כל אדם אחר המנוי על הוראות סעיף 208 לחוק, לעשות כל שימוש ובכלל זה שימוש למגורים במבנה נשוא הבקשה, וזאת עד לקבלת היתר בניה ושימוש כדין, באם יינתן היתר שכזה.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אמיר ואלידה
שופט :
עורכי דין: