ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שחאדה(אסיר) :

14227-07-12

בפני כבוד השופטת ג'ני טנוס
המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
אחמד שחאדה (עציר)


נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד תורג'מן
המשיב – הובא
הסניגור – עו"ד תומר בן חמו, ס. ציבורי

בית משפט השלום בעכו

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:
התיק קבוע לשמיעת החלטה.

ב"כ המבקשת:
בהתייחס לתלונה שהוגשה למח"ש, הובא חומר החקירה למח"ש ביום 4.7.12 ואושר כי החומר התקבל שם ונמצא בטיפול.

הסניגור:
אנו עומדים על התלונה שלנו במח"ש כנגד השוטרים ונפעל בהתאם.

החלטה

המבקשת הגישה נגד המשיב כתב אישום המייחס לו תקיפה סתם של בת זוג, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים כלפי בת זוג וגרימת נזק לרכוש.

כתב האישום מגולל מסכת אירועים שאירעו ביום 2.7.12 במהלכן תקף המשיב את המתלוננות, אשתו ובתו, באופנים שונים כפי שיפורט בהמשך, וגרם לבתו חבלות של ממש, איים עליהן בהזדמנויות שונות, ובאחת ההזדמנויות בזמן שהחזיק בידו סכין איים על בתו כי יהרוג אותה, ובהזדמנות אחרת איים על אשתו כי "יגמור" את שתיהן.

אירועי אותו יום החלו בשעה 14:30 או בסמוך לכך, כאשר התגלע ויכוח בין המשיב לבין בתו בנושא הקשור לטלפונים סלולאריים. במהלך אותו ויכוח הרס המשיב במזיד ושלא כדין את הטלפון הסלולארי של בתו על ידי השלכתו לרצפה. בהמשך תקף המשיב את הבת באופן שתפס במאוורר שהיה מחובר לחשמל ופעל באותה עת, והשליכו לעברה. כתוצאה מכך, המאוורר פגע בזרוע יד שמאל שלה וגרם לה חבלות שונות, ואילו המסגרת של המאוורר נשברה.

המשיב ניסה לחטוף מידה של הבת מכשיר סלולארי נוסף, וכתוצאה מכך גרם לה חבלות בידה השמאלית שהתבטאו בשריטות. לאחר מכן, תפס המשיב את המאוורר בשנית, בהיותו פועל ומחובר לחשמל, ותקף שוב את בתו באופן שהכה בראשה מספר פעמים באמצעות המאוורר.

משפנתה למשיב בתו האחרת, הגב' רמזיה בארייה, בבקשה שיחדול ממעשיו, איים עליה באומרו "תצאי מהחדר שאת לא תקבלי מכות".

המשיב לא חדל ממעשיו והמשיך לתקוף את בתו (המתלוננת) באופן שמשך בשערות ראשה וחבט ראשה בקיר. המשיב לא נרגע ממעשיו ואיים בפגיעה בבתו באומרו לה, כי יגרום לה חבלות בפנים, ולאחר מכן הלך למטבח ושלף סכין מטבח, באמצעותו איים עליה שוב באומרו כי יהרוג אותה.

לאחר כל המתואר לעיל הצליחה הבת לחמוק מפניו של המשיב, יצאה מהבית, נעלה את הדלת מבחוץ ונכנסה לבית השכנה כדי להזעיק משטרה למקום.

המשיב הצליח לצאת מהבית, איתר את בתו אצל השכנה וביקש ממנה לחזור הביתה, תוך שהוא מבטיח שלא יפגע בה.

משחזרה האחרונה הביתה, חזר המשיב על סורו ואיים עליה באומרו, כי ישבור את רגליה וישרוף אותה ויהפוך אותה לנכה אם ייעצר, וכי ייכנס בשבילה "גם לעשר שנים". בהמשך לכך, נכנס המשיב לאחד החדרים, תפס את מסך המחשב וזרק אותו לרצפה וגרם לשבירתו. בשלב זה חזרה אשתו של המשיב מעבודתה, ומשראה אותה, תקף אותה באופן שהשליך לעברה כוס זכוכית אשר פגעה בראשה. במעמד זה איים המשיב על אשתו שעוד יתחשבן עמה בערב, וכי יתחשבן עם שתיהן לאחר שהשכנים ילכו הביתה.

המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה, וכי המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר סטטוטורית בשל מסוכנות.

לעומת זאת טוען המשיב, כי אכן התגלע ויכוח בינו לבין בתו ביחס להחזקת הטלפונים הסלולאריים, ואולם הוא לא הכה אותה ולא איים עליה. כמו כן, המשיב מכחיש כי איים על אשתו או תקף אותה בצורה כלשהי.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני קובעת, כי יש ראיות לכאורה אשר יש בהן כדי להרשיע את המשיב בעבירות המיוחסות לו. די אם אפנה לצורך העניין להודעותיהן המפורטות של המתלוננות, אשתו ובתו של המשיב, ובהודעה של בת אחרת, הגב' רמזיה בארייה, אשר נכחה בבית באותו יום, ודבריה תומכים באופן מלא בגרסת המתלוננות.

כמו כן, אני רואה לנכון להפנות למזכר המתאר את תפיסת הסכין ליד מסך המחשב שהושלך על הרצפה – היא הסכין שבה אחז החשוד כאשר איים על בתו, ולמאוורר והפלאפונים השבורים אשר היו זרוקים אף הם על הרצפה – כל אלה יש בהם כדי לתמוך בגרסת המתלוננות אודות מעלליו של המשיב באותו יום.

יתרה מכן, אני מפנה לתמונות המתעדות את החבלות המרובות על גופה של המתלוננת, בתו של המשיב, ועל האמור בתעודה הרפואית שנמצאת בתיק החקירה, כראיות שיש בהן כדי לבסס את מעשי התקיפה כלפיה.

חיזוק לגרסת המתלוננות ניתן למצוא גם בעדות של אחד השכנים, מר לואי כיאל, אשר נכנס בשלב מסוים לביתו של המשיב לשמע הצעקות, וראה את האחרון צועק על בתו כשהוא צמוד אליה ופורש את ידיו מעליה.

בתיק החקירה ישנן הודעות של שכנים נוספים שאומנם לא היו עדים לתקיפה כלשהי, ברם הם תיארו בעדויותיהם, הכיצד נמלטה הבת מהדירה כשהיא מפוחדת, נתון המחזק את גרסתה אודות אירועי אותו יום.

לא נעלמה מעיניי עדותו של אחד השכנים, מר ג'מאל עיאטה, אליה מפנה הסנגור בטיעוניו, בה הוא מציין כי כל אשר אירע הוא ויכוח קולני ללא מעשי תקיפה כלשהם. יחד עם זאת, אין בידי לקבל את עמדת הסנגור ביחס לעדות הנ"ל, וזאת משום שהרושם העולה מתוך אותה עדות הוא, ששכן זה נכנס לבית לפרק זמן קצר בלבד, וככל הנראה שלא בזמן התקיפה או האיומים המיוחסים למשיב כי יהרוג את המתלוננות, אף שהיה עד לאיומיו כי ישבור למתלוננות את הרגליים.

די באלה כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה לשם הרשעת המשיב בכל העבירות המיוחסות לו.

מסכת האירועים והמעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנותו הרבה.

זאת ועוד, שתי המתלוננות ובתו האחרת של המשיב (אשר הוזכרה לעיל) מתארות את המשיב כאדם מאיים ומפחיד שנוהג לפעול בדרכי אלימות, ככל הנראה על רקע התמכרותו לסמים.

המרשם הפלילי של המשיב היא חוברת המונה עמודים רבים של הרשעות קודמות, לרבות הרשעות חוזרות ונשנות בגין עבירות אלימות, כגון תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ותקיפה סתם, לרבות תקיפה של בת זוג, והרשעות בעבירות איומים ובעבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית.

המשיב ריצה בעבר מספר עונשי מאסר, האחרון שבהם היה בשנת 2010 בגין איומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג. בגין הרשעה זו, ריצה המשיב עונש מאסר בפועל והוטל עליו מאסר על תנאי בן 8 חודשים, שהינו עונש בר הפעלה, אם יורשע בעבירות המיוחסות לו בתיק זה.

עוצמת הראיות וההרשעות החוזרות ונשנות של המשיב בעבירות אלימות ואיומים, כאשר עונש מאסר מותנה לא היה בו, לכאורה, כדי להרתיעו מביצוע המעשים המיוחסים לו, לצד דברי אשתו ובנותיו של המשיב, אודות אופיו האלים והנרגז הנובע ככל הנראה מהתמכרותו לסמים – כל אלה יש בהם כדי להוות עילת מעצר ברורה בשל מסוכנותו הרבה של המשיב והחשש המבוסס שמא יממש את איומיו אם ישוחרר.

משלא הוצגה לפניי חלופת מעצר קונקרטית, ולאור המסוכנות הרבה של המשיב כאמור, איני מורה על הגשת תסקיר מעצר.

בנסיבות אלה, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

תיק החקירה הוחזר לידי ב"כ המבקשת.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"ב, 19/07/2012 במעמד הנוכחים.

ג'ני טנוס, שופטת

10


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שחאדה(אסיר)
שופט :
עורכי דין: