ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד חדיש בהון גבריווט(עציר) :

266280/12

בפני כבוד השופט יוסי טופף

המבקשת:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד בן הרוש

נגד

המשיב:

ט 1447897 חדיש בהון גבריווט (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד לוי – ס"צ

בית משפט השלום באילת

החלטה

1. לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

2. ביום 15.7.2012 הוגש נגד המשיב, יליד 1984, אזרח זר מאריתראה, כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); תקיפה הגורמת חבלה ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין ועבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

3. על פי האמור בכתב האישום, במועדים הרלבנטיים, המשיב יחד עם ארבעה אחרים, תקפו את המתלונן, הפילו אותו לקרקע וגנבו מכיסיו 2,000 ₪, טלפון, כרטיס בנק וכרטיס קופת חולים. במעמד זה, כך נטען, פצע המשיב את המתלונן באמצעות בקבוק וגרם לו חתכים בפניו. למתלונן נגרמו גם חבלות בידיו וברגליו והוא נזקק לטיפול רפואי. המתלונן זיהה את המשיב והביא למעצרו באמצעות המשטרה.

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה כאמור בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

5. המבקשת טענה בבקשה, כך גם בדיון שהתקיים בפני, לקיומן של ראיות לכאורה, לפיהן ביצע המשיב את העבירות המיוחסות לו. המבקשת תומכת עמדתה בהודעות המתלונן, תעודה רפואית של המתלונן המתארת את פציעתו והטיפול לו נזקק, תמונות המתעדות את החבלות שנגרמו למתלונן, דו"חות פעולה ומזכרים של השוטרים שעצרו את המשיב והודיה חלקית של המשיב במיוחס לו לעניין התקיפה בכך שאמר כי נתן למתלונן מכות עם הבקבוק בראש.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת התקיפה, אך לא כך באשר לעבירות הפציעה בנסיבות מחמירות ועבירת הגניבה.

6. המשיב בהודעתו במשטרה הכחיש אמנם כי גנב דבר מה מהמתלונן, אך הודה כי הכה את המתלונן בפניו באמצעות בקבוק זכוכית של בירה, לאחר שהמתלונן סטר לו. וכך מסר המשיב, בין היתר: "הוא נתן לי סטירה והיה לי בקבוק ביד ונתתי לו מכות עם הבקבוק בראש למעלה בפנים ואחרי זה הוא נפל...".

המתלונן מסר מספר הודעות במשטרה והכחיש כי סטר לנאשם. המתלונן מסר בהודעותיו כי הנאשם הכה אותו מספר פעמים בפניו וברגליו. וכך תיאר את הדברים: "יצאתי מהחנות ו-10 מטר מהחנות ליד אדיס והם באו אלי כולם מאחורה עם סכין ובקבוק שבור והפילו אותי לריצפה וגנבו מהכיסים שלי 2,000 ₪ וטלפון נוקיה וכרטיס בנק וכרטיס קופת חולים. ש. הבן אדם שפה מה עשה? ת. הוא עשה לי עם הסכין בפנים ולקח לי את הכסף וגם הוא אח"כ לקח גם בקבוק וגם עשה לי עם הבקבוק".

7. לצד ההודעות, הוצג דו"ח פעולה של השוטר שליווה את המתלונן לבית החולים, בעקבות פציעתו, ממנו עולה כי המתלונן הגיע לבית החולים כשהוא דקור בצד שמאל של ראשו ואמר שאריתראים דקרו אותו ליד מועדון. בדיקת השוטרים בזירת הארוע העלתה כי במקום צבע אדום הנראה כדם, חלקי בגדים ספוגים בנוזל אדום ושברי בקבוק זכוכית בצבע ירוק.

בתיק החקירה מצוי דו"ח רפואי מבית החולים "יוספטל", המחלקה לרפואה דחופה, מתאריך 24.6.2012, ממנו עולה כי למתלונן חתכים בפניו וכי הוא הגיע באי שקט. כמו כן, עיינתי בצילומי המתלונן מיום 24.6.12, בהן נראים בברור תחבושות בפניו וחבלות בגפיו.
8. יש לציין כי ניתן לזהות חולשה מסויימת בראיות בשל העובדה, שדומה כי אין עליה חולק, לפיה המתלונן היה ברמת גילופין מסויימת, בעת המפגש האלים בינו לבין המשיב וחבריו. לדברי המתלונן עצמו, כך בהודעותיו, הוא שתה באותו ערב 2-3 בקבוקי בירה. מדו"ח הפעולה של השוטר, שליווה את המתלונן לבית החולים, עולה כי האחרון נראה שיכור ונדף ממנו ריח של אלכוהול.

9. בהליך זה, מכוח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם להרשיע נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר. ראה בש"פ 6187/95 מ"י נ' סלימאן אלעביד (1995), לא פורסם; בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פד' נ(2) 133; בש"פ 825/08 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה, פד' נב(1) 625.

אין כאן מחד הכרעה בתיק עצמו, או כניסה לשאלת מהימנות עדים, אך יש בחינה של ממש את חומר הראיות והסתכלות על התוצאה האפשרית של ההליך הפלילי, לא רק בשים לב לראיות התביעה, אלא גם לעוצמתן, להגיון הדברים ולראיות הגנה ככל שישנן.

10. בחינת חומר החקירה באספקלריה של המבחנים האמורים מביאה למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב שיש בהן לכאורה כדי להרשיעו.

11. הנה כי כן, לאחר שבחנתי את תיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו.

12. המבקשת מוסיפה וטוענת כי קמה עילת מעצר כנגד המשיב מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, הואיל וקיים לשיטתה יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחונו של הציבור ושל המתלונן, ככל שלא ייעצר. בנוסף, סבורה המבקשת כי המשיב יימלט מהליכי משפט בהיותו פליט בארץ, בעל אשרת שהייה זמנית.

ב"כ המשיב לא חלק כי קיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב.

13. העבירה נשוא כתב האישום מקימה אם כן עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. מדובר בעבירות אלימות. בנסיבות המקרה, אני מוצא כי עילת המעצר איננה רק מכוח העילה הסטטוטורית, אלא גם לאור המסוכנות העולה מהמעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום. כמו כן, קיים חשש כי המשיב יתחמק ממשפט או מריצוי עונש ככל שייגזר עליו, בהינתן העובדה כי הוא פליט זר הנמצא בארץ על פי אשרת שהייה זמנית (ר' לעניין זה החלטתו של כבוד הנשיא יוסף אלון בעמ"ת 10552-07-12, מיום 9.7.12).

14. סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים מורה כי ככל שישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם תהיה פחותה. חובה זו נעוצה בחזקת החפות העומדת לנאשם, והיות מטרת המעצר עתה מניעתית ולא עונשית.

15. בית המשפט מחוייב לבחון חלופת מעצר גם במקרים של עבירות חמורות. ואולם, אין משמעות הדבר כי על בית המשפט לבחון בכל מקרה את החלופות לגופן. יש לבחון תחילה האם ניתן לאיין באופן עקרוני את המסוכנות, ורק אם התשובה חיובית, יש לבדוק החלופות (ר' בש"פ 1747/07 אבו כף נ' מ"י, פורסם ב"נבו").

16. באי כח בצדדים ביקשו אותי להפנות את המשיב לשירות המבחן לקבלת תסקיר מתאים. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים באתי למסקנה כי יש מקום לקבל תסקיר מעצר תחילה. זאת, על מנת לקבל תמונה מלאה ומקיפה ביחס למשיב, לרבות אך לא רק, כדי שתבחנה חלופות מעצר הולמות, טרם מתן החלטה סופית בבקשה.

17. מובהר כי אין בהפניה לקבלת תסקיר משום הבעת עמדה ביחס לשחרור או כדי לפתח ציפיה מצד המשיב.

18. על כן, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בענינו של המשיב, אשר יוגש עד מועד הישיבה שתתקיים ביום 31.7.2012 שעה 12:00.

19. המשיב ישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון על ידי שב"ס.

20. המזכירות תמציא עותק מהחלטתי זו, בצירוף פרוטוקול הדיון מהיום לצדדים, לשב"ס ולשירות המבחן.
תיק החקירה יוחזר לב"כ המאשימה באמצעות מזכירות בית המשפט.

5129371
54678313זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: חדיש בהון גבריווט(עציר)
שופט :
עורכי דין: