ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל פרידמן נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופט כמאל סעב

מערער
ישראל פרידמן

נגד

משיבה
מדינת ישראל

המערער טען לעצמו

עו"ד אמג'ד שופאני טען למשיבה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים

פסק דין

א. פתח דבר:

1. ערעור זה עוסק בשאלה האם תשובת המערער לאישום בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט קמא"), מהווה הודאה בעובדות כתב האישום ומבססת את הקביעה כי הוא מודה ושיש להרשיעו בדין על יסוד תשובה זו.

2. המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן:"התקנות") שבצידה קבוע קנס כספי בהתאם לצו.

3. המערער ביקש להישפט ועל כן זומן לדיון בבית משפט קמא אשר נקבע ליום 29/01/12.

4. המערער היה חולה וסבל משפעת וחום, ביקר אצל רופא שנתן לו אישור מחלה ועקב זאת הגיש בקשה לדחייה, אך משלא נתקבלה החלטה בבקשתו, הוא התייצב לדיון.

5. בדיון השיב לאישום בהא לישנא:

"אני נהגתי במונית לא השתמשתי בטלפון הנייד, היה לי מכשיר קשר ביד (מציג מכשיר מירס), לא החזקתי ביד לא, ידיי על ההגה ביד ימין, עניתי לתחנה". (להלן: "התשובה")

6. כאמור, השאלה שיש לדון בה במסגרת ערעור זה, האם יש בתשובה הנ"ל הודאה בעובדות כתב האישום.

ב. ההליך בבית משפט קמא:

1. המערער הובא לדין בגין כך שביום 10/04/11, נהג במונית בצומת רחובות איילון הזבולון יששכר בקריית מוצקין ודיבר בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

2. חרף זאת שמדובר בדו"ח עבירה של ברירת משפט ושבצידה קבוע קנס, המערער ביקש להישפט כי הוא כופר בעובדות כתב האישום.

3. כאמור בישיבה שנקבעה להקראה מסר המערער תשובתו לאישום ועל פיה הורשע על ידי בית משפט קמא.

ג. טענות המערער:

1. המערער טוען כי הוא ביקש להישפט משום שאינו מודה בנטען בכתב האישום ואף בתשובתו לכתב האישום הוא כפר בעובדה שדיבר בטלפון הנייד כפי שנטען בכתב האישום.

2. המערער אומנם הצהיר בפני בית המשפט קמא כי הוא דיבר במכשיר המירס המותקן במונית כדי לענות לתחנה ואין בדבריו אלו כדי לבסס הרשעתו בעובדות כתב האישום המתייחסות לעניין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.

3. לכן ביקש המערער לקבל את הערעור ולבטל את הרשעתו בדין.

ד. טענות המשיבה:

1. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור.

2. לדעת המשיבה יש בתשובת המערער כדי לבסס את הרשעתו בדין.

3. על המכשיר להיות מקובע בתוך הרכב וקיים איסור על הנהג להחזיק את המכשיר בידיו כשהוא נוהג וזאת לאור חובתו להחזיק בהגה בשתי ידיו.

ה. דיון והכרעה:

1. עיינתי בתשובת המערער לכתב האישום והתקשיתי למצוא בדבריו הודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום.

2. כתב האישום ייחס למערער עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. המערער כפר בעובדה זו באופן מפורש ולכן היה על בית משפט קמא לשמוע ראיות.

3. אין בהודאת המערער כי הוא דיבר במכשיר המירס וענה לתחנה, כדי לבסס את הנטען בכתב האישום, קרי שדבר בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.

4. הגם שיש בתשובת המערער הודאה בדיבור במכשיר המירס תוך כדי נהיגה, לטעמי, לא היה די בהודאה זו כדי לפטור את בימ"ש קמא מלשמוע את ראיות הצדדים.

5. עוד אוסיף ואציין כי גם אם סבר בית משפט קמא שיש בתשובת המערער הודאה בעבירה אחרת, היה עליו לברר זאת עד תום ובדרך המקובלת ולאחר שמיעת הראיות ועם מתן הזדמנות ראויה והולמת למערער להתגונן בפני העבירה האחרת.

6. מיותר לציין שבית משפט קמא בעצם הרשיע את המערער בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום על אף שהוא הכחיש את הנטען בכתב האישום ואמר מפורשות כי הוא לא דיבר בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה.

7. אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. הדיון יוחזר אליו מהשלב של שמיעת הראיות.

המזכירות תשלח לצדדים עותק של פסק דין זה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום‏, יום שלישי כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישראל פרידמן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: