ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב דורי נגד אשדר בע"מ :

בפני כבוד השופט בדימוס גדעון ברק
התובע
יעקב דורי

נגד

הנתבעת
אשדר חברה לבנין בע"מ

נגד

צד ג'
אשליל לבנין והשקעות בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

1. א. התובע רכש ביתו בשנת 2004 מהנתבעת ולאחר החורף השני התגלו נזילות בלתי פוסקות בכל רחבי הבית וגרמו לרטיבות בתקרת הסלון, רטיבות קשה בחדר האמבטיה, במרתף, בחדר השינה, נוצרו קילופי טיח קשים בכל המקומות הנ"ל.
באותה עת שנוצרו הנזילות הנ"ל הייתה הדירה מושכרת ולאור מצב הדירה, נאלץ התובע לקזז לדייר את דמי השכירות.

ב. א) כתוצאה מאותן נזילות והנזקים, פנה התובע פעמים מספר אל הנתבעת על מנת שתתקן את הטעון תיקון והנתבעת שלחה אמנם צוותים לבצע התיקון, אך היה זה תיקון שטחי אשר לא פתר את הבעיה והנזילות המשיכו בחורף שלאחריו וכתוצאה מכך, המשיך הדייר לסבול סבל בל יתואר.

ב) מאחר וגם לאחר ביקור צוות של הנתבעת היו עדיין נזילות, פנה שוב התובע אל הנתבעת – פעמים מספר- ולטענת התובע, נהגה הנתבעת בסחבת והתעלמה מבקשותיו.
לאור התעלמות הנתבעת, פנה התובע אל חברה אחרת על מנת שזו תבצע הערכת מצב ואומדן נזקים וחברה זו הגישה לתובע חוות דעת בה הוערכה עלות תיקון הנזקים לסך של 83,000 ₪.

ג. בחודש יוני שנת 2008 פנה התובע אל קבלן עבודות שיפוץ על מנת שיסייע לו לפתור הבעיה ובחודש ספטמבר הסתיימו העבודות שנאמדו לסך של 38,000 ₪.

התובע טוען, שלמעט הוצאת סכום זה, נמנע ממנו להמשיך ולהשכיר את הבית – במצב שהיה לפני תיקונו - ובנוסף לכך, גם היו לו הוצאות רבות, עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה, הפסד דמי שכירות ולכן, למרות שהוצאותיו עולות בהרבה מהנתבע בתביעה זו, אזי על מנת שיוכל לנהל משפט זה במסגרת הסמכות העניינית של בית משפט זה, הסתפק התובע בהגשת תביעה על סך 31,900 ₪ ובסכום זה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת.

2. א. הנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעת התובע, הן בשל התיישנות ו/או שיהוי ו/או בשל היותה טורדנית וקנטרנית, יען כי הבית נמסר לתובע ביום 4.10.04 ותביעת התובע הוגשה בחלוף 7 שנים מיום מסירת החזקה ולכן, נטענת טענת התיישנות או שיהוי ניכר בהגשת התביעה.
הנתבעת לא התרשלה בעבודות הבנייה, התכנון והפיקוח ועמדה בכל התחייבויותיה שנטלה על עצמה.
נימוק נוסף המצדיק – לטענת הנתבעת- דחיית התביעה הוא, שתביעה זו הוגשה בחלוף תקופת הבדק והאחריות, כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן:"החוק הנ"ל"), שכן בהתאם לחוק זה, מוגבלת התקופה בה יכול רוכש דירה לטעון אי התאמה בדירה לתקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק, דהיינו, תקופת בדק לרטיבות ונזילות הינה 4 שנים ותקופת האחריות הינה שלוש שנים עם תום תקופת הבדק ובסך הכל 7 שנים בלבד.
כמו כן, מביאה הנתבעת, בהמשך, את נימוקיה מדוע ובמה רואה היא את תביעת התובע כקנטרנית או טורדנית. (ראה סעיפים 20- 25 לכתב ההגנה).

ב. גם לגופו של עניין, סבורה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

א) ביום 19.8.04 נערכה השלמת פרטיכל רישום תיקונים והשלמות ולשביעות רצונו המלא של התובע וכך נמסר לו הבית ביום 4.10.04 והתובע חתם על קבלתו ועם חתימתו אישר התובע, שהבית במצב תקין ולשביעות רצונו – זאת גם לאחר שבדק את הבית ומצא אותו במצב תקין.

ב) הנתבעת מכחישה קיומן של נזילות או בעיות רטיבות ומכחישה את ההפסדים הכספיים הנטענים על ידי התובע וכן מכחישה את הממצאים שהועלו בחוות הדעת שצורפה על ידי התובע.
עם זאת, נטען על ידי הנתבעת, שגם אם נתגלו הליקויים או נגרמו נזקים, הרי אלה נגרמו כתוצאה מתחזוקה בלתי ראויה של הבית. התובע לא עמד בחובתו להקטין את הנזק ויש להשית עליו אשם תורם בשיעור של 100%.
הנתבעת גם מכחישה את טענת התובע בדבר פניותיו הרבות אליה בכל הקשור בליקויים הנטענים ומהנספחים שצרף התובע לכתב התביעה עולה, שפנייתו המוקדמת ביותר בדבר ליקויים הייתה ביום 16.3.10, קרי בחלוף שנים מעת מסירת הדירה לידיו.
מכל מקום, התובע עצמו מאשר, שהנתבעת שלחה צוותים לתקן הליקויים.

ג. יחד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת הודעה לצד ג' – המופנית אל:
"אשליל לבניין והשקעות בע"מ" (להלן:"צד ג'"), בטענה שאם תחויב הנתבעת באחריות או בסכום כלשהו, אזי זכאית היא לפיצוי ו/או שיפוי מצד ג' – זאת בהיות צד ג' הקבלן הראשי מטעם הנתבעת בפרויקט ובמסגרת ההתקשרות בין הנתבעת ובין צד ג', לקח על עצמו צד ג' את ביצוע כלל ההתחייבויות לביצוע העבודות ולטיבן כלפי הנתבעת.

3. צד ג', הגיש אף הוא כתב הגנה בו מתבקש בית המשפט לדחות את הודעת הנתבעת – זאת לאור הטענות העיקריות הבאות:

א. טענות לליקויים בדירה אשר התקבלו בסמוך למסירתה לתובע תוקנו על ידי צד ג' ובמהלך השנים, הושכרה הדירה מעת לעת לשוכרים שונים ובמשך שנים רבות לא ביצע התובע ו/או מי מטעמו פעולות האחזקה הדרושות. לאחר שתוקנו ליקויים בסמוך למסירה, לא פנה התובע וגם לא הנתבעת לצד ג' לדווח על ליקויים כלשהם או בדרישה לבצע תיקון כלשהו עד למשלוח ההודעה לצד ג'.

ב. צד ג' גם חוזר על חלק מטענות ההגנה שהעלתה הנתבעת כלפי התביעה עצמה, כגון: התיישנות, שיהוי, היות תביעת התובע קנטרנית וטורדנית וחלוף הזמן מתקופת הבדק ומצטרפת לטענה, שיש לדחות את תביעת התובע.

ג. צד ג' טוען גם, שהנתבעת אינה זכאית לדרוש ממנו לבצע תיקונים בדירה, משום שלא מילאה אחר התנאים המקדמים הנדרשים ואשר נקבעו בהסכם ביניהם.

4. הנתבעת וגם צד ג', טענו בכתבי הטענות שלהם, שאין תביעה זו ראויה להידון בבית משפט לתביעות קטנות – לאור מורכבותה- אך לאחר שהופנתה תשומת לבו של התובע לטענות אלו, ביקש התובע להשאיר ההתדיינות בבית משפט זה, שכן, מראש החליט לצמצם את סכום התביעה ולתבוע רק הסכום במסגרת סמכותו העניינית של בית משפט זה ולטענתו לא יוכל לשאת בהוצאות נוספות לצורך העברת ייצוג לעורך דין והוא עצמו לא יוכל להתמודד עם עורכי הדין אשר ייצגו את הנתבעת ואת צד ג' בהליך המשפטי בבית משפט השלום.
מכל מקום, היות ולא הושמעו עדים רבים בתיק זה והיות וניתן היה לסיים הדיון בדרך קצרה בבית משפט זה והיות והתובע היה מודע לטענות המשפטיות שהועלו על ידי הנתבעת ועל ידי צד ג' והוא הצהיר שהוא יידע להתמודד עם טענות אלו, החלטתי שלא להעביר הדיון לבית משפט שלום וכך המשיכו הצדדים לטעון בפני לגופו של עניין.

5. לאחר ששמעתי את התובע ואת נציגי הצדדים – הנתבעת וצד ג'- ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, הנני מחליט שדין טענת ההתיישנות וכן טענת השיהוי להידחות, משום שאי עמידה בתנאי סעיפים 4 ו-4א לחוק הנ"ל, הן טענות עובדתיות שיש להוכיחן ואין מקום לדחות בגינן את התביעה על הסף ורק לאחר שמיעת הצדדים ובדיקת הראיות, ניתן יהיה לקבוע אם הליקויים הנטענים מהווים אי התאמה – אם לאו ואם יש לקבל טענת ההתיישנות או טענת השיהוי ובנוסף לכך, נדחות טענות הנ"ל של הנתבעת – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) מהעובדות המפורטות בכתבי הטענות ומהמסמכים שצורפו עולה, שאכן ביום 19.8.04 הודע לתובע על מועד מסירת הדירה ביום 4.10.04 והתובע חתם על אישור קבלת הדירה.

ב) מהאישור למסירת דירה עולה, שהדירה אכן נמסרה ביום 4.10.04 והתובע חתם על אישור קבלת הדירה ביום 4.10.04 והצהיר שקיבל הדירה לאחר שבדק הדירה ומצא שהיא במצב תקין, תוך שימת דגש לתקינות השמשות, לוחות שיש, אמבטיה, אסלות וכיורים.
כמו כן, הצהיר התובע, שאין לו ולא תהיינה לו כל תביעות בגין הדירה הנ"ל פרט לתיקונים במסגרת שנת האחריות כמפורט בחוזה. (צורף גם לכתב ההגנה).

ג) באותו יום - 19.8.04 - נערך פרוטוקול רישום תיקונים והשלמות.
בין התיקונים הנדרשים, אין בעיית רטיבות או נזילות. בפרוטוקול זה, אף נרשמה הערה:" בכל מקרה של ליקוי נסתר שלא היה ידוע ביום כתיבת פרוטוקול זה, יש לפנות..." וכך אכן עשה התובע ופנה עם גילוי אותן נזילות ורטיבויות שלא היו בעת עריכת הפרוטוקול (גם צורף לכתב ההגנה).

ד) התובע אכן חתם על טופס קבלת הדירה ואף חתם שקיבל הדירה לשביעות רצונו, אך החתימה וקבלת הדירה התייחסה למועד קבלת הדירה, כאשר הליקויים עצמם הופיעו רק כשנתיים לאחר מסירת הדירה הליקויים הנטענים לא היו גלויים לעין וגם לא ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה בעת מסירת הדירה, שכן אלה הופיעו, כאמור כשנתיים לאחר מסירת הדירה.
כבר ביום 20.6.05 הפנה התובע מכתב אל הנתבעת בו כתב התובע, שלמרות בקשותיו החוזרות עדיין לא תוקנו ליקויים וביניהם: רטיבות במרתף, בקירות הצפוני והמערבי, רטיבות ביציאה לגג וכו'.

ב. מעובדות כתב התביעה עולה, שהתובע ביסס תביעתו על עילה חוזית לפי החוק הנ"ל ועל עילה נזיקית לפי פקודת הנזיקין בשל נזק שנגרם לו בגין ליקויים שנמצאו כתוצאה מנזילות, רטיבויות בכל רחבי הבית.

ג. א) סעיף 4 לחוק הנ"ל קובע: "המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה ...אם התקיים אחד מאלה:...(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה..(3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי התאמה והוקנה..הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים".
"תקופת הבדק" מוגדרת, תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה ו"תקופת האחריות מוגדרת- תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק.
סעיף 6 לתוספת עניינו:" כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים" ועוד נקבע:"כשל"- לרבות נזילות.

ב) הוראת סעיף 4 לחוק הנ"ל נועדה להרחיב את הדין הכללי החל על אי התאמה ולהיטיב עם רוכשי דירות שיוכלו להסתמך על אי ההתאמה וסעיף 4 הנ"ל עוסק באפשרות ההסתמכות על אי ההתאמה בתקופות שונות של הבדק והאחריות – אם כי אין בהוראות סעיף זה כדי לקצר את תקופת ההתיישנות הרגילה של 7 שנים, כפי שנקבעה בחוק ההתיישנות.

ג) סעיף 7 לחוק הנ"ל קובע, שחוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין ולכן, אין בעובדה שחלפה תקופת האחריות הנקובה בחוק המכר – אם היא חלפה - כדי להקנות לנתבעת חסינות על פי חוק ההתיישנות.

ד. א) אין חולק, שהדירה נמסרה לתובע באוקטובר 2004 ולא הוגש לבית המשפט טופס המוכיח, שבוצעה בדיקה בתום שנת הבדק.
סעיף 4 ב לחוק הנ"ל קובע : התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". התובע נתן לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן הליקויים אך הנתבעת לא נענתה להזדמנות זו.

ב) הדירה אמנם נמסרה לתובע בשנת 2004, אך אני מאמין לתובע שעם גילוי הנזילות והרטיבות, קרי בשנה השנייה מקבלת הבית ועוד בטרם החלה ההתיישנות, הוא פנה אל הנתבעת להודיע על הליקויים הנ"ל.
אני גם מקבל את טענת התובע, שלאחר פנייתו שלחה הנתבעת צוות מטעמה לטפל בטענותיו של התובע, אך מבחן התוצאה מלמד, שהטיפול של הצוות לא פתר את הבעיה והנזילות והרטיבות חזרו על עצמם.

ג) בדיקה מיום 16.3.10 על ידי "א.ש.חן השיפוץ בע"מ" העלתה ליקויי רטיבות תוך ציון העבודות הנדרשות על מנת לתקן ליקויים אלה.
באותו יום 16.3.10 שלח התובע מכתב אל הנתבעת בדבר הליקויים שנתגלו ועל הצורך בתיקונם.
ממכתב זה עולה, שאין זו פניה ראשונה בנדון, אלא נאמר במכתב:
"אני הודעתי בעבר על מספר מוקדי רטיבות בדירה. באו אמנם מטעמכם, תיקנו אך התיקון לא צלח".
עוד ציין התובע במכתב זה, שהרטיבות גורמת לנזקים, משום שאין הוא יכול להשכיר הדירה במצב זה וביקש מהנתבעת לתקן הליקויים תוך 10 ימים, שאם לא כן, הוא יתקן בעצמו ויתבע הסכום מהנתבעת.

ד) אינני מקבל טענת הנתבעת, הטוענת,שהתובע לא טרח לוודא האם פניותיו נתקבלו אצל הנתבעת. מהמסמכים שצרף התובע עולה, שבאותה פנייה, שצורפה לכתב התביעה, עולה באופן מפורש, שגם קודם לפניה זו פנה אל הנתבעת לתקן הליקויים. (סעיף 32.3 לכתב ההגנה).
לאחר שהתובע הגיע למסקנה, שהנתבעת לא מתייחסת לפניותיו, לא עושה דבר על מנת לטפל בליקויים הנטענים, החליט התובע לבקש חוות דעת מומחה. ביום 29.4.10 הוכן דו"ח ליקויי איטום על ידי "פלס איטום, שיקום מבנים ובניה בע"מ" בו נרשמו ממצאי הרטיבות שנמצאו ומקום הימצאותם וגם נקבעו עלויות כל תיקון ותיקון וסה"כ עלות התיקונים הוא 83,114 ₪ (כולל מע"מ"). (ראה חוות הדעת שאשר צורפה לכתב התביעה).
אין כל הסבר, בכתב ההגנה, מדוע סבורה הנתבעת, שמתוך חוות הדעת הנ"ל עולה, שעסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית, מופרכת וסתמית. (סעיף 24 לכתב ההגנה).

ה) אני מסכים לטענת הנתבעת, שהיה על התובע לפעול בשקידה סבירה על מנת למנוע או להפחית את הנזקים הנטענים (כפי שנאמר בסעיף 36.10 לכתב ההגנה), ברם, כפי שמצינו ולאור חוות הדעת החליט התובע אכן להקטין את הנזק והזמין בעל מקצוע לתקן את הליקויים ושילם בעד תיקונם סך של 38,000 ₪. (ראה חשבונית 1034 מיום 15.9.10שצורפה לכתב התביעה).
מר סקלי, נציג צד ג', טען בבית המשפט, שאין בעצם הוצאת החשבונית כדי להוכיח, שאלה היו הנזקים או כל הנזקים. (עמ' 3 לפ',ש' 5- 7).
לעניין אמירה זו, הייתה לנתבעת האפשרות להזמין את מוציא החשבונית ולשאול אותו את השאלות הרלוונטיות בקשר לאותן עבודות שביצע ועבורן קיבל הסכום הנ"ל.

ה. א) בבוא בית המשפט להכריע בשאלת ההתיישנות, אזי בנוסף לאמור לעיל, אני קובע, שהליקויים לא נתגלו עם מסירת הדירה אלא כשנתיים לאחר מכן לאחר שצוות הנתבעת ניסה לתקן ליקויים אלה ללא הצלחה ולכן, מעת שהליקויים התגלו לתובע במלוא היקפם ולאור התמשכות ליקויים אלה – אין מקום לקבל טענת ההתיישנות וגם לא את טענת השיהוי.

ב) טענת התובע כלפי הנתבעת היא, שהנתבעת לא נענתה לפניותיו לתקן את הליקויים ולכן עסקינן במעשה או מחדל מטעם הנתבעת ובמקרה כזה, יש לראות בקיומם של הליקויים כמעשה הולך ונמשך – עד לאותו שלב בו החליט התובע בעצמו לתקנם ולכן, במקרה כזה, לא ניתן לומר שהתביעה התיישנה ובמקרה כזה, חלוף הזמן לא מקים טענת שיהוי שבגינה יש למחוק ו/או לדחות תביעה.
העובדות והנסיבות, כפי שהועלו בכתב התביעה ובעדות התובע בבית המשפט מצביעות על כך, שהתובע לא זנח תביעתו, אלא שהתובע המתין שהנתבעת תיענה לפניותיו ואין אני מקבל טענת הנתבעת, שהתנהגותו של התובע מלמדת, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהוא פעל ופועל בחוסר תום לב.

6. א. הנתבעת יוצאת מתוך הנחה, שהיות והדירה הייתה מושכרת, אין להוציא מכלל אפשרות, שהיא לא תוחזקה כראוי על ידי התובע ו/או או על ידי השוכר, אך טענה זו היא הנחה בלבד בלתי מוכחת. (ראה הטענה בסעיפים 23.2 , 31.5 , 34.7 , 36.9 לכתב ההגנה).
לא די בהכחשת הנתבעת את הממצאים והליקויים, ההצהרות וההערות שהובאו בחוות הדעת, שצרף התובע לכתב התביעה. הנתבעת קיבלה את כתב התביעה ואת המסמכים שצורפו אליו, אך לא טרחה להגיש חוות דעת נגדית ולכן, באין חוות דעת, אשר תסתור את חוות הדעת שהוגשה על ידי התובע והיות והממצאים של המומחה מטעם התובע לא נסתרו – אין לי אלא לקבל את ממצאי חוות הדעת, אם כי, לאור העובדה שהתובע הגיש תביעה זו לבית משפט זה ולאור צמצום הסכום הנתבע מפאת הסמכות העניינית, אין לסכום שהוערך על ידי השמאי נפקא מינה, משום שממילא אין התובע תובע את מלוא הסכום שנקבע בחוות הדעת וגם לא את מלוא הסכום ששילם בפועל בעד ביצוע התיקונים, אלא תובע סך של 31,900 ₪.

ב. התובע אינו טוען, שהנתבעת התרשלה בתכנון ו/או פיקוח על עבודות הבניה ואין מקום לקבוע, שהנתבעת לא פעלה במומחיות, במיומנות ובמקצועיות הדרושה, אך אין בכל אלה, כדי לשלול ליקוי פה וליקוי שם ובמקרה בו קא עסקינן, אין להוציא מכלל אפשרות, שאכן לאחר שנתיים מיום מסירת הדירה, נמצאו אותם ליקויים שהועלו על הכתב על ידי מומחה מטעם התובע.

7. משנדחתה טענת ההתיישנות וטענת השיהוי ומשנדחו טענות הנתבעת לגופן של העובדות הקשורות לליקויי הנזילה והרטיבות ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לקבל תביעת התובע.

8. משהגענו על לדכאן ולאור תוצאת פסק הדין בין התובע ובין הנתבעת, נותר עדיין לדון בשאלה, האם יש להיענות לדרישת הנתבעת, לחייב את צד ג' לשפותה על כל סכום שבו תחויב הנתבעת.

9. א. הנתבעת שלחה הודעה לצד ג' – הוא אשליל לבניין והשקעות בע"מ, בטענה, שהנתבעת עצמה לא אחראית ולא חבה חבות כלשהי כלפי התובע בקשר עם התובענה וכי האשם לליקויים, המוכחשים על ידי הנתבעת, מוטלים על צד ג' ו/או על גורמים אחרים מטעמה ו/או גורמים אחרים אשר לנתבעת אין כל אחריות ישירה ו/או שילוחית ו/או אחרת, למעשיהם ו/או מחדליהם. (סעיף 36.13 לכתב ההגנה).
גם הגב' ברהום, נציגת הנתבעת, העידה בבית המשפט, שאם יש דרישה כלשהי, יש להפנותה לקבלן המבצע, קרי צד ג'. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 10- 11).
בגין כך, ביקשה הנתבעת לחייב את צד ג' לשפותה על כל סכום שהיא תחויב לשלם לתובע.

ב. להצדקת הטלת חובת השיפוי של צד ג', טוענת הנתבעת, שהיא הייתה יוזם הפרויקט, אשר התקשרה אם צד ג' כקבלן ראשי מטעמה – הכל כמפורט בהסכם בין הצדדים מיום 8.8.02. במסגרת הסכם זה, לקח הקבלן האחריות על עצמו לבצע העבודות ואת האחריות לטיב העבודה ובמסגרת אחריות זו, האחריות המלאה היא על צד ג' לשלם כל סכום שבו תחויב הנתבעת, שכן לצד ג' ישנה אחריות כלפיה לשיפוי בגין כל סכום שייפסק נגדה – אחריות הנובעת מהסכם ההתקשרות.

10. לאחר שבחנתי את טענות הנתבעת כלפי צד ג', הגעתי למסקנה, שדין ההודעה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. מאחר וגם צד ג' מתייחס לטענת ההתיישנות והשיהוי- כפי שהתייחסה הנתבעת, הרי כל מה שקבע בית המשפט לעיל, בעניין זה כלפי הנתבעת, עונה ותקף גם כלפי טענות צד ג' בנדון דנן.
כל טענותיה של הנתבעת בדבר ההתקשרות עם צד ג', מקובלות על בית המשפט, שכן אין חולק בין הצדדים על עצם ההתקשרות ביניהם.

ב. א) אני מקבל טענת צד ג', שבפועל לא פנה התובע ישירות אל צד ג' בקשר לאותם ליקויי נזילות ורטיבות, אלא כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, הפנה התובע את פניותיו אל הנתבעת ולכן, היות והנתבעת לא הוכיחה, שהעבירה פניות אלה אל צד ג', הרי שאין להטיל אחריות על צד ג' על ליקויים, שהוא לא ידע עליהם. (ראה טענת צד ג' בסעיף 11 לכתב ההגנה שלה).
כמו כן, מקבל אנוכי את טענת צד ג', שהנתבעת לא שלחה אליו הודעה מטעם המפקח, שהליקויים בדירה נובעים כתוצאה מעבודה לקויה ו/או בלתי מדויקת או בהתאם להוראות או כתוצאה מכל שימוש לא תקין אחר. כמו כן, מקבל אנוכי את טענת צד ג', שהנתבעת לא שלחה אליו דרישה לבצע תיקון כלשהו ובאין דרישה כזאת – אין להטיל עליו אחריות לקיומם של ליקויים, שהוא לא היה מודע להם.
מר סקלי העיד בעניין זה ואמר, שעד לקבלת ההודעה לצד ג', לא פנו אליו ולא נתבקש לתקן ליקוי כלשהו. (ראה בעמ' 4 לפ',ש' 7- 9).

ב) הנתבעת לא סתרה הטענות הנ"ל של צד ג' וגם לא הוכיחה, שבשלב כלשהו היא העבירה לצד ג' הודעה כלשהי על תלונותיו של התובע או על הצורך לבצע תיקון ליקויים.
הנתבעת לא העבירה, משום שהנתבעת טענה בכתב ההגנה, שגם היא לא קיבלה את פניותיו של התובע, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו של הנתבעת.

ג. הנתבעת שלחה הודעה לצד ג', בהסתמכה על תנאי הסכם ההתקשרות ביניהם, ברם הנתבעת לא הוכיחה, שהיא מילאה אחר התנאים המקדמים הנדרשים על פי הוראות ההסכם – זאת כפי שטען צד ג' בסעיף 17.2 לכתב ההגנה ולכן, מאחר ולא הוכחו התנאים המקדמיים ומאחר ולא הוכח, שהנתבעת הודיעה לצד ג' על קיומם של ליקויים בהתאם לפניותיו של התובע- אין מקום להטיל אחריות השיפוי על צד ג'.

11. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע סך של 31,900 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 29.11.11- ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 750 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ב. ההודעה לצד ג' נדחית ולאור תוצאה זו, אני מחייב את הנתבעת לשלם לצד ג' – אשליל לבניין והשקעות בע"מ הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 17.7.12 (כז' בתמוז התשע"ב) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.

15


מעורבים
תובע: יעקב דורי
נתבע: אשדר בע"מ
שופט :
עורכי דין: