ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גוב גיא בע"מ נגד בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ :

בקשה מס' 108
בפני כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיאה

מבקש

עו"ד ארז חבר
בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ

נגד

משיבים
1. נמי נאמנויות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלום גולדבלט ואח'

2. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד ענבל מנוצ'הרי-כסיף

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

החלטה

מונחת בפני מחלוקת בין המנהל המיוחד לחברת מגדלי הזוהר לבין חלק מבעלי מניותיה, אשר הגישו ערעורים על החלטת המנהל המיוחד לקבל תביעות חוב של נושי החברה.

במסגרת הבקשה הנוכחית עותר המנהל המיוחד לחסום את חברת נמי, קרי בעלת המניות, מלהגיש ערעורים. זאת, בטענה כי בעלת המניות דנן עשתה לעצמה הרגל לערער על כל החלטה והחלטה של המנהל המיוחד וכי נוכח העובדה כי מצבת חובות החברה גדולה בהרבה מנכסיה, ממילא אין הנושים הנידחים צפויים לקבל דבר. נוכח שתי טענות אלו גורס המנהל המיוחד כי התנהלות נמי מותחת יתר על המידה את גבולות סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל ואי לכך נוכח האמור בפש"ר 466-93 גרבש נ' שלף, יש לדחות את הערעורים על הסף. כונס הנכסים הרשמי מסתייג מחלק מעמדת המנהל המיוחד, אולם מצטרף אל הטענה כי הערעורים הוגשו באיחור יחסית לפרק הזמן בן 30 הימים שמקצה סעיף 150 ואי לכך אף לשיטת הכונס הרשמי דין הערעורים להידחות על הסף.

עיינתי בבקשה ובתגובת נמי, ומצאתי כי דין הבקשה להידחות ברובה.
אף אם אלך עם המנהל המיוחד כברת דרך ואעיר, בלא לקבוע מסמרות או ממצא כלשהו, כי חלק מהטענות שמעלות נמי עשיות להיחשב כבעייתיות, ספק אם יש בכך להביא לתוצאה כה גורפת מהסוג אליו עותר המנהל המיוחד.

בעניין זה נוטה אני להסכים עם עמדת נמי כי זכות הערעור של חייב על החלטה לקבל תביעת חוב הינה חזקה ומשמעותית יותר מ"ברירת המחדל" שבסעיף 150. עניין לנו באינטרס ראשון במעלה המוקנה לחייב (ובמקום בו החייב חדל הפירעון הוא חברה אזי לבעלי המניות של החברה החייבת) לקבל את יומו ולנסות לטעון כנגד מה שנראה לו- בצדק או שלא בצדק כ"ניפוח" שלא כדין של מצבת חובותיו, זאת באורח אשר עשוי להפריע לגיבוש הסדר נושים עתידי ומתן הפטר לפי העניין. אדגיש, זכות זו של החייב והאינטרס מאחוריה נשקלים אקס אנטא וחשיבותם-גם כאיזון מפני חשש בו מפרקים או נאמנים פוטנציאלים ינקטו "יד קלה מדי" בקבלת תביעות חוב, אינה מותנית בהוכחה כי הסדר אכן עומד על הפרק או כי קיים נזק כספי מיידי מקבלת התביעה. לא בכדי נדחו בעבר טענות המבקשות לחסום חייב מערעור על תביעת חוב אף במקרה בו הייתה התביעה בסך 4 אחוז לכל היותר במצבת חובות גבוהה.

אומנם אין באמור לעיל בכדי להתיר לחייב מערער העלאת טענות סרק; וודאי שאין באמור לעיל כדי להתיר חריגה או הפיכה של נטלי ראיה או התעלמות ממושכלות בסיסיות כגון מתן שיקול דעת לבעל תפקיד, בתנאים מסוימים להגיע לפשרות עם נושים. אלא שמקומן של טענות כאלו – למשל כי החייב מעלה טענות סרק, הינו במסגרת הערעור עצמו ולא בבקשה אפריורית לחסום את החייב מלערער כלל ועיקר. זאת ועוד, התרופה להעלאת טענות סרק או ערעור סדרתי שלא כדין, הינה הטלת הוצאות בשיעור הולם על מערער שיימצא חוטא בהתנהלות שכזו. זאת לאחר דיון לגופם של דברים באורח אשר נתן לכל הצדדים את יומם בערכאות. מושכלה זו מתחזקת אף יותר מקום בו המערער אינו חייב חדל פירעון אלא בעל מניות סולוונטי של חברה חדלת פירעון.

באותה דרך ומאותם טעמים לא לאוכל לקבל אף את הטענה החלופית שעניינה מועדים. בנסיבות המקרה נכון יותר לסווג את ערעור החייב או מי מטעמו, כערעור באורח החופף לזכות הנושה עצמו לערער על החלטת המנהל המיוחד באותו עניין. זאת אף אם מקורה הבסיסי של הזכות הינו בסעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל. דין אחר עשוי ליצור אי זהות ואי וודאות בכל הנוגע לערערים של אותה החלטה . לחילופין אף הייתי מקבלת את עמדת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי הרי שסרק גדול בעייני האם ראוי לדחות ערעורים הנסבים על סכומים של מיליונים רבים בגין איחור במספר ימים בהגשתם. להסרת ספק אעיר כי אין עסקינן במועד להגשת תביעת החוב עצמה ואין לסעיף 71ב לפקודת פש"ר תחולה בנסיבות המקרה.

סוף דבר, דין רוב חלקי הבקשה להידחות ודין עמדת נמי להתקבל, זאת מלבד הסעיף לבקשה שעניינו ערעור על החלטת המנהל המיוחד לקבל הבהרה מעריית לוד ולהימנע מדחיית תביעת חובה על הסף בגין איחור בן ימים ספורים בהגשתה. בעניין דומה כי נמי מנסה לשים עצמה שלא כדין בנעלי המנהל המיוחד ולהחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה, דבר אשר אין לו מקום . זאת ועוד כפי שכבר הבעתי את דעתי בהחלטה אחרת שניתנה זה לא מכבר באותו תיק, ספק גדול אם יש מקום כלל ועיקר לדחות על הסף תביעות חוב בשל איחור בן ימים ספורים להגשתם, מקום בו המועד החוקי של 6 חודשים קוצר לבקשת המנהל המיוחד לצורך הסדר נושים שטרם קדם עור וגידים וספק אם כל הנושים קיבלו הודעה ראויה על כך.

בנסיבות שתוארו לעיל ראוי לחסוך מן הצדדים כבר עתה התדיונויות יקרות ומיותרות ולהורות על מחיקה של חלק זה מערעורה של נמי.

נוכח כל האמור לעיל דין בקשת המנהל המיוחד להידחות ברובה ודין עמדת נמי להתקבל מלבד בעניין הארכת המועד. בנסיבות המקרה תישא קופת הפירוק בהוצאותיה של נמי ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח אשר יישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גוב גיא בע"מ
נתבע: בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ
שופט :
עורכי דין: