ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דועא פדילה :

בפני כבוד השופט עידו דרויאן

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשמת
דועא פדילה

נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד טל הוד
ב"כ הנאשמת עו"ד סתווית רייכמן
הנאשמת התייצבה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פרוטוקול

התקבל תסקיר שירות המבחן

התובעת טוענת לעונש:
אנו עותרים להרשעת הנאשמת. מדיניות ענישה של גניבת עובד ממעביד היא מאסר בפועל, אך לא נתנגד כי תבצע עבודות שירות במידה ותימצא מתאימה, קנס ופיצוי למעביד. סכום הגניבה לא הושב למעסיק, לפי ידיעתנו.
הנאשמת ילידת 77' שימשה כמנהלת סניף בורגר ראנץ, היתה בתפקיד בכיר, ניהולי, ניצלה את מעמדה עד כדי ביצוע גניבות בהיקף של 7000 ₪. העבירה נעברה על רקע ניצול האמון שניתן בה ובעקבות כך ניצלה הגישה החופשית שהיתה לה להפקדות הכספים.
כמו כן, מדובר במספר גניבות שהתגבשו לכתב אישום אחד אמנם, אך התרחשו על פני תקופה של כששה חודשים. הנאשמת ללא הרשעות קודמות וללא תיקים נוספים ולפי התסקיר לקחה אחריות על מעשיה, יחד עם זאת הסבירה אותם במצב רפואי של אמה ומצב כלכלי קשה. הנאשמת בת 35 ולא נראה כי היום תהא בהרשעתה פגיעה כלשהי בעתידה. לכן אנו עומדים על הרשעתה, גם לאור אופי העבירה. יתכן ועבורה תישאר עבירה זו בגדר הרשעתה היחידה אך יש להעביר מסר כי מי שימעל באמון שניתן בו ייענש בחומרה.
לשאלת בית המשפט מדוע התעכבה הגשת כתב האישום במשך שנתיים, אני אומרת שמדובר בחידוש כתב אישום אשר הוגש כבר בשנת 09'. גם כתב אישום זה הותלה לפרק זמן של מספר חודשים.
מגישה פסיקה.

הסניגורית טוענת לעונש:
אבקש לקבל את המלצת תסקיר שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשמת ולהסתפק בפיקוח.
הנאשמת גרה בבית הוריה, מפנה לתסקיר הראשון, באמצע. הרקע המשפחתי שלה הוא סבוך ביותר כשבמשך כל חייה עובדת כדי לפרנס את בני משפחתה המורחבת, היא אולצה לחתום או להיות ערבה להלוואה שלקח גיסה ולא החזיר, מה שגרם לה בעל כורחה למרות שעובדת בכל החיים לשקוע בחובות כבדים. אין לה הרשעות קודמות ותיקים נוספים. כתב האישום מהווה מעידה מצערת שלא מאפיין את התנהלותה כל השנים. מפנה לרקע לעבירה בתסקירים שהוגשו, למשל לתסקיר הראשון עמ' 2 למעלה, זה נעוץ בחובות הכספיים ובקשיים הרגשיים שליוו אותם. קצינת המבחן ציינה חד משמעית שלא מדובר במי שיש לה סממני התנהגות עברייניים אלא פעלה מתוך משבר, הקשר המשמעותי שנוצר עם שירות המבחן ושיתוף הפעולה המלא שלה עם השירות נועדו לתת מענה למצוקות אלה, וכך קורה ולכן ישנה המלצה טיפולית. האירועים משנת 08', חלפו 4 שנים, וחלוף הזמן הוא גורם משמעותי להקלה בעונש. נעשו נסיונות מצידי להחזיר את הכסף. חברת בורגר ראנץ עברה להיות מנוהלת על ידי חברת אורגד, פניתי למנכ"ל אשר ביקש שאשלח לו את החומר וכך עשיתי. לא התקשרו אלי חזרה. נתקלתי במעטה של חשדנות. לא שיתפו איתי פעולה, הנאשמת מוכנה להחזיר את הכסף ואבקש שיינתן צו מתאים בהחלטה.
לענין אי הרשעה, מדובר במי שמפרנסת משפחה שלמה. היא נמצאת כעת בתקופה בה רוצה לעבוד את מקום עבודתה הנוכחי. כל מקום עבודה שהיא פונה אליו מבקשים ממנה תעודת יושר ומדובר בפגיעה משמעותית אם תורשע. אנו לא מקלים ראש בחומרת העבירה.
טוענת שהפסיקה שהגישה חברתי אינה רלבנטית.
מגישה טבלת פסיקה משלי.

הנאשמת:
אין לי מה להוסיף.


הכרעת דין
הנאשמת הודתה בביצוע עבירות גניבה בידי עובד במהלך שנת 2008, כאשר גנבה מדי פעם הפקדות של סניף חברת בורגר ראנץ' אותו ניהלה, עד כדי סך כולל של 7000 ₪.

הנאשמת נטולת עבר פלילי וכמתואר בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינה, מדובר באשה נורמטיבית בדרך כלל הנאבקת בקשיים כלכליים לא מבוטלים, שלקחה אחריות על מעשיה, עובדת ומתפרנסת, אף מסייעת למשפחתה.

שירות המבחן ממליץ להימנע מהרשעה, אולם לצערי לא אוכל לקבל המלצה זו:
ראשית, מדובר בעבירה חמורה ביותר, הגם שבנסיבות פרטניות אלה אין מדובר בעבירה מהצד הגבוה של המדרג, בהתחשב בסכומי הכסף. עם זאת, מדובר בגניבה חוזרת, ולכך יש לתת משקל חמור.
שנית, על אף פגיעה צפויה ואפשרית ביכולת השתכרותה של הנאשמת, לא מדובר בפגיעה חריגה, מעבר לזו הצפויה לכל נאשם המורשע בדין, ולפיכך, לפי כללי הלכת כתב, אין מקום להסתייע באמצעי החריג של הימנעות מהרשעה.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשמת לפי הודייתה בעבירה של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ניתנה והודעה היום כ"א תמוז תשע"ב, 11/07/2012 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט


גזר דין

לאחר הרשעת הנאשמת כמפורט לעיל, ייגזר עתה עונשה.

שירות המבחן כאמור מגולל בתסקיריו דמות חיובית בסך הכל של הנאשמת שבפני, אשר גם גילתה נכונות ורצון לפצות את החברה הנפגעת, בסכום הגניבה.

ברגיל, היה מקום להעתר לעתירת התביעה במלואה ולגזור על הנאשמת עונש מאסר בפועל, ולו בעבודות שירות, אולם לאור חלוף הזמן, כאלמנט עיקרי, אסתפק במקרה זה בענישה שעיקרה מאסר על תנאי ועיצום כספי.

זאת, הגם שלקחתי בחשבון כי חלק נכבד מחלוף הזמן נופל על כתפי הנאשמת עצמה.

סוף דבר, גוזר אני על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. ששה חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מהיום, שלא תעבור עבירה של גניבה בידי עובד.

ב. שלושה חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מהיום, שלא תעבור כל עבירה אחרת שיש עמה יסוד של גניבה.

ג. פיצוי למתלוננת, חברת אורגד – ח.ש.נ. בע"מ, בסך 7000 ₪ אשר ישולמו ב 14 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.12, על דרך הפקדתם בקופת בית המשפט והעברתם למתלוננת.

לנוכח מצבה של הנאשמת, לא אגזור עליה קנס.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

עותק הפרוטוקול יועבר לידיעת שירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ"א תמוז תשע"ב, 11/07/2012 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

11


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דועא פדילה
שופט :
עורכי דין: