ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד גרינשטיין(עציר) :

0-3870-20120-5281

בפני כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיב

אריאל גרינשטיין (עציר)

בית משפט השלום באשדוד

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, במקביל להגשת כתב אישום מייחס למשיב עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין, נשיאת סכין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ודרישה באיומים של רכוש.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 9/7/12 בשעה 22:30 לערך, תקף המשיב את המתלונן בכך שדקר אותו באמצעות סכין בחזה, בכף יד ימין ובירך.

עוד נטען כי באותו אירוע המשיב את המתלונן בכך שבעט בו והיכה אותו באגרופים וכתוצאה מכך נפל המתלונן לרצפה ונגרמו לו חבלות שהתבטאו בשפשופים.

כך גם נטען בכתב האישום כי המשיב דרש מהמתלונן להעביר לו סך של 5,000 ₪, ואמר לו שאם לא יעשה כן: "אתה מת".

בכתב האישום קיימת התייחסות גם לאירוע שהתרחש כחודשיים לפני כן, כאשר לפי הנטען, המשיב תקף את המתלונן בכך שנתן לו מספר אגרופים בגוף.

תחילתה של החקירה, ביום 10/7/12, לפנות בוקר, כאשר המתלונן הגיע ביחד עם הוריו לתחנת המשטרה, כאשר הוא חבוש ביד ימין, פצע קטן בחזהו, ועל בגדיו נראו סימנים הנראים כסימני דם.

אימו של המתלונן מסרה בעדותה כי בנה התקשר אליה הביתה והזעיק בדחיפות את אביו. כאשר האב הביא את המתלונן לבית, הבחינו הוריו בסימנים על גופו ובידו היה חתך. כאשר שאלו ההורים את המתלונן מה קרה, סיפר להם על אדם אשר דרש ממנו להחזיר כספים, אשר היה זה שתקף את המתלונן בנוכחות אחרים.

בעדותו של המתלונן מאותו מועד, מסר כי אדם מסויים, אשר באותו שלב אין לו את פרטיו המלאים, הגיע אליו וקפץ לעומתו עם סכין, דקר אותו ופצע אותו בחזה וביד. כך טען כי אותו אדם היכה אותו ולקח ממנו את מפתחות הרכב.

כאשר נשאל מי הוא אותו אדם השיב כי מדובר באדם שכינוי שלו הוא "היקי", יכול להיות ששמו קובי. אינו יודע את שמו המלא.

לגירסת המתלונן, היה עימו חבר בשם פיליפ, אך אינו מעוניין למסור את פרטיו של אותו חבר, שכן, חברו פוחד מהאדם שהתקיף אותו.

ביחס לסיבת התקיפה, הסביר המתלונן כי התוקף מאשים אותו בגניבת כסף. בהקשר זה דווח על אירוע נוסף שהתרחש חודשיים לפני כן, אשר בו הוכה על ידי אותו אדם.

בצהרי יום 10/7/12, התייצבה אימו של המתלונן בתחנת המשטרה ומסרה כי בנה סיפר לה את הפרטים הנוגעים לזהות התוקף, ומדובר במשיב.

לדבריה של האם, בנה חשש בתחילה למסור את פרטיו של התוקף, וגם כעת הוא מפחד להגיע למשטרה ולמסור את הפרטים. יש בכוונתה לשכנעו להגיע למשטרה ולמסור עדות.

ואומנם, שעה מאוחר יותר, הגיע המתלונן לתחנת המשטרה כי בעדותו הראשונה לא סיפר את מלוא הפרטים לגבי נסיבות הפציעה, מכוון שפחד, כעת הוא מעוניין לספר את האמת. המתלונן הצביע על המשיב כמי שתקף אותו. המתלונן סיפר בעדותו כי המשיב טען כלפיו כי לווה ממנו כסף ודורש להחזיר את הכסף. על רקע זה, לפני כחודשיים הכה אותו המשיב.

לגירסת המתלונן בעדותו האמורה, הבחין במשיב ברחוב מיד כאשר ראה אותו המשיב, הוא התקרב אליו כשהוא אוחז בסכין (המתלונן מסביר כי לא ראה סכין, אלא "שפיץ" להב של סכין). לעדותו של המתלונן, המשיב התחיל לדחוף אותו, לתת לו בעיטות ואגרופים ודקר אותו עם הסכין. תוך כדי כך, נפלו לו מפתחות הרכב והמשיב לקח את המפתחות וברח מהמקום, תוך שהוא אומר לו כי עליו להביא לו 5,000 ₪: "ואם לא אתה מת".
גם בשלב זה, מסר המתלונן כי היה עימו חבר שיכול למסור עדות, אך אותו חבר אינו מעוניין למסור עדות ועל כן, המתלונן לא מסר את פרטיו.

המתלונן נשאל מדוע לא מסר את פרטי המשיב כבר בחקירתו הראשונה, הסביר כי פחד ממנו. ביחס לפרטים של התוקף שנמסרו בעדות הראשונה, טען המתלונן כי המציא את אותם שמות ומי שדקר אותו הוא המשיב.

המשיב נעצר ונחקר, בחקירתו הראשונה מיום 10/7/12, הכחיש את כל המיוחס לו. לגירסת המשיב, הוא מכיר את המתלונן, אך אינו זוכר מתי ראה אותו לאחרונה. המשיב הכחיש הטענה כי נפגש יום קודם לכן עם המתלונן וכן הכחיש את הטענה כי הוא דרש מהמתלונן כסף שנגנב ממנו על ידי המתלונן. בין היתר דרש המשיב לערוך בינו ובין המתלונן עימות.

בחקירה נוספת שנערכה למשיב ביום 12/7/12, מסר המשיב כי לא רוצה לענות על שום שאלה, אלא לאחר שייערך בינו ובין המתלונן עימות.

כאשר נשאל האם המתלונן חייב לו כסף והאם פגש בו באותו מועד שבו הותקף המתלונן, לא השיב. כך גם לא השיב לשאלות לגבי האירוע, והטענה לפיה תקף ודקר את המתלונן. בסיום חקירתו מסר כי הוא מחכה לעימות ורוצה להבין מדוע המתלונן משקר.

בין המשיב למתלונן נערך עימות. במהלך העימות עמד המתלונן על גירסתו כי המשיב הוא זה שתקף אותו. לגירסת המתלונן שנמסרה בעימות, הוא פגש במשיב והלה קפץ לעברו עם סכין. הוא ניסה לברוח מהמשיב, אך המשיב תפס אותו, דקר אותו ואז נפלו מפתחות הרכב מהכיס, והמשיב לקח את המפתחות וכן אמר לו שיביא לו 5,000 ₪ ואם לא יעשה כן, הוא מת.

המשיב הכחיש את גירסת המתלונן, אך אישר כי הלוה למתלונן בעבר סך של 5,000 ₪.

בסמוך לאחר ביצוע העימות נחקר המשיב פעם נוספת. המשיב ביקש לשוחח עם עורך דינו. החוקר מציין כי הוא מתקשר לעו"ד, אך אין מענה. החקירה נמשכה וכאשר נשאל המשיב ביחס לאישומים נגדו, מסר כי הוא הלווה למתלונן סכום כסף של 5,000 ₪ ומאז הוא נעלם לו. באותו יום הוא ראה את המתלונן במקרה ובלהט הרגע, רץ אליו והמתלונן התחיל לברוח. לגירסת המשיב בעדותו האמורה, הוא תפס את המתלונן, בעט בו ברגליו של המתלונן, הצטלבו והוא נפל על הרצפה. המשיב הוסיף כי נתן למתלונן בעיטות וצעק עליו מדוע הוא בורח כשהוא חייב לו. כן הוסיף המשיב כי קילל את המתלונן והזהיר אותו כי יש לו עד סוף החודש להביא לו את הכסף.

ביחס לאפשרות לפיה היכה במתלונן באגרופים מסר המשיב כי לא זוכר, הוא זוכר שניסה לתת לו מכות אגרוף, אך אינו יודע אם פגע בו. כאשר היה המתלונן על הרצפה רק בעט בו.

המשיב טען כי לא דקר את המתלונן, וכן טען כי לא איים עליו ולא לקח את מפתחות הרכב. המשיב הכחיש כי החזיק בסכין. ביחס לפציעתו של המתלונן, מסר המשיב כי רק בעט בו ברגל והמתלונן נפל, יתכן וכאשר התגלגל על הרצפה, הוא נחתך.

הנה כי כן, בתחילה הודיע המתלונן פרטים שונים לגבי זהותו של מי שתקף אותו. מאוחר יותר מסר את פרטיו של המשיב והצביע על המשיב גם במהלך עימות שנערך בינו ובין המשיב.

מנגד, בתחילה הכחיש המשיב כל מעורבות בתקיפתו של המתלונן, אולם מאוחר יותר, לאחר שבוצע עימות בין השניים, הודה המשיב בתקיפתו של המתלונן בהפלתו ובהכאתו, אך הכחיש החזקת סכין ושימוש בסכין במהלך התקיפה.

אני סבור כי שינוי בגירסת המתלונן אכן מעורר סימני שאלה, אך יחד עם זאת, ניתן גם הסבר לשינוי זה וזאת בעדותם של המתלונן ושל האם, לפיה חשש בתחילה המתלונן למסור את פרטיו של מי שתקף אותו.

מאידך, השינוי בגירסת המשיב והודאתו החלקית במסגרת חקירתו האחרונה, יש בהם כדי לחזק את גירסת המתלונן לפיה המשיב הוא זה שתקף אותו.

ב"כ המשיב הצביע בטיעוניו על מספר רב של פרטים, הנוגעים לחקירה שבוצעה ולמהימנות גירסת המתלונן, שיש בהם לעמדתו כדי לשמוט את הקרקע מתחת לגירסת המתלונן אשר הצביע על המשיב כמי שתקף אותו.

אכן, גירסת המתלונן אינה נקיה מספקות.המתלונן לא הצביע על המשיב בחקירתו הראשונה אלא מסר פרטים של אדם אחר. המתלונן מסר כי בעת האירוע היה נוכח חבר שלו, אך נמנע מלתת את פרטיו של העד. גם בהקשר זה ניתן על ידי המתלונן הסבר לפיו אותו עד חושש ולפיכך, לא מעוניין למסור עדות.

יש לזכור, כי לאחר שהצביע המתלונן על המשיב, הוא עמד על גירסתו זו, הן בחקירותיו במשטרה והן בעימות שנערך בינו ובין המשיב.

מנגד, השינויים בגירסתו של המשיב, יש בהם כדי לחזק את הראיות ביחס לכך שתקף את המשיב באותו אירוע. קיימת סתירה בין עדותו הראשונה לפיה הרחיק עצמו מהאירוע ומכך שהמתלונן מוכר לו כמי שחייב לו כספים. עדותו האחרונה של המשיב, כוללת הודאה מפורשת בתקיפת המשיב. עדות זו אומנם נגבתה מבלי שעלה בידי המשיב לשוחח עם עורך דינו, אך אינני סבור כי יש בכך כדי להביא להתעלמות מעדות זו. בבוא העת במסגרת ההליך בתיק העיקרי, יהיה על ביהמ"ש לבחון את משקלה של העדות האמורה. בשלב זה, לא ניתן להתעלם ממנה וברור כי היא מהווה חיזוק משמעותי לראיות הקיימות נגד המשיב, אשר עיקרן בעדותו ובגירסתו של המתלונן ביחס לאירוע.

גם אותם מחדלים נטענים בחקירה, כגון, העדר הבאת העד שפרטיו החלקיים נמסרו על ידי המתלונן, במתן עדות, או, העדר השלמת בדיקות פורנזיות ביחס לכתמים שנראו ככתמי דם במקום, או לבדיקות די.אן.איי, אכן, מהווים כרסום נוסף בעוצמת הראיות הקיימת נגד המשיב, אך אין בהם כדי לשנות את פני הדברים, ביחס לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

גם לגבי מחדלים אלו, יהיה על ביהמ"ש לתת את הדעת במהלך הדיון בתיק העיקרי, ולבחון את משקלם על רקע בחינת מהימנות גירסתם של המשיב והמתלונן.

בסופו של דבר, מדובר בתיק חקירה אשר עיקרו מבוסס על עדויות המתלונן והמשיב. כאשר מדובר בגירסה אל מול גירסה, וכאשר עדותו האחרונה של המשיב קושרת אותו לאירוע ולתקיפת המתלונן, ומחזקת את גירסת המתלונן, הרי שיש לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

גם בהתקיים ראיות לכאורה, חובה על ביהמ"ש להעמיד לנגד עיניו את הקשיים המתעוררים מעדות המתלונן ואת הכירסום שאומנם קיים בעוצמת הראיות כלפי המשיב. אכן, באופן טבעי קיימת נטיה לשכוח כרסום זה, כאשר ביהמ"ש קובע קיומן של ראיות לכאורה ומאותה עת נבחנת העבירה על פי המפורט בכתב האישום. אני סבור כי בכל שלב של הדיון, גם לאחר שנקבע קיומן של ראיות לכאורה, על ביהמ"ש לתת את דעתו לכירסום הקיים בראיות ולמידת עוצמתן.

בנסיבות העניין, קמה עילה למעצרו של המשיב, וזאת הן לנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב על רקע האירוע המדובר והן לנוכח נסיבותיו של המשיב אשר כוללות הרשעה בבימ"ש לנוער בעבירות של החזקת סמים, הפרת הוראה חוקית ותקיפה.

גם בהתקיים עילת מעצר, על ביהמ"ש לבחון האם ניתן להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

מטעם זה, יהיה על ביהמ"ש לבחון את החלופה העומדת על הפרק ולשקול את התאמתה, בשים לב למסוכנות הנשקפת מהמשיב, על רק עבירות המיוחסות לו בכתב האישום ומבלי להתעלם מהכרסום שאכן קיים בעוצמת הראיות כמפורט לעיל.

בנסיבות העניין, ראוי לקבל תסקיר שירות המבחן ביחס למשיב.

נדחה לקבלת תסקיר שירות המבחן ליום 5.8.12 בשעה 9:00 בפני השופט התורן בבית משפט זה, כבוד השופטת גילת שלו.

המשיב יובא על ידי הלווי/שב"ס.

עד למועד הנדחה שירות המבחן יגיש תסקירו.

המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול לשירות המבחן עוד היום וגם בפקסימיליה.

תשומת לב שירות המבחן למס' טלפון של הערבים, סבו וסבתו של המשיב: 054-2003143 054-4465214

המזכירות תזמן מתורגמן לשפה הרוסית.

כבר בשלב זה אני צופה, כי שירות המבחן עתיד להתייחס בהמלצותיו לעובדות כתב האישום, כפי שפורטו, ויקשה על שירות המבחן לשקול את השפעת הכרסום בעוצמת הראיות על בחינת אפשרות שחרורו של המשיב לחלופה. חזקה על בית המשפט, שעה שידון בשאלת השחרור לחלופה, כי יתן לכך את הדעת.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: גרינשטיין(עציר)
שופט :
עורכי דין: