ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גוואהר מסוודה נגד המוסד לביטוח לאומי :

בית דין אזורי לעבודה בירושלים


בפני כבוד השופטת שרה שדיאור

מבקשת
גוואהר מסוודה

נגד

משיב

המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. בפני בקשה לסעד זמני שיורה למוסד לביטוח לאומי להשיב למבקשת את הביטוח הרפואי שנשלל.
2 . (1) המבקשת ילידת 1959 נשואה ואם לשישה . הצדדים חלוקים לגבי מקום מגוריה.
(2) ביטוח הבריאות של המבקשת הופסק בחודש 12/2011. בראשית 2012 גילתה זאת עת נגשה לקופ"ח. הבקשה בפנינו הוגשה ביום 4/7/12.
(3) לטענת המבקשת היא נוטלת כמות גדולה של תרופות עקב מחלותיה הרבות . בנספחים ד' ו- ה' לבקשה צורפו מסמכים רפואיים מהם עולה כי עברה צינטור שנמצא תקין וכי סובלת מכאבים בחזה.(מסמך הדסה מיום 24/10/11, מכתב ד"רשוויקי עאפנן מיום 27/6/12.)יש התייחסות לליקויים אחרים אולם באף מסמך אין הבעת דחיפות או מצב קריטי.

3. לבקשה לא הוגש כתב התחייבות או כתב ערבות לפי תקנה 364(א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי 1984 החלה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. דרישה זו היא מהותית נוכח פסק דין עבל 607/05 סאמר ניורוק נ' המל"ל (ניתן ביום 22.3.06).ומטעם זה ניתן לדחות את הבקשה.
4. הלכה היא כי יש להציג מסמכים רפואיים המצביעים על דחיפות הטיפול אשר מצדיק מתן סעד זמני טרם בירו דברים לאשורם. המסמכים שצורפו אינם מצביעים על דחיפות זו.
הפסיקה קובעת כי: "השאלה הראשונה היא אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה" (י. זוסמן סדר דין אזרחי מהדורה שביעית (1995) עמ' 613).
6. הסעד המבוקש הנו סעד של צו עשה לחייב את המשיבה להשיב את הביטוח הרפואי.
משהופסק ביטוחה כבר ב-12/2011,והגישה הבקשה רק ביולי כאשר גם לגרסתה נודע לה כבר בראשית 2012 ,משמע אין הדבר דחוף גם בעיניה.שיהוי ניכר מהווה עילה לדחיית סעד זמני., "אחד השיקולים שעל בית משפט לשקול שעה שהוא דן בבקשה לצו מניעה זמני, היא האם הוא (המבקש) השהה את פניתו זמן רב יתר על המידה? שכן שתיקתו מעידה על כך שהענין כלל לא היה דחוף…" (דב"ע נא/151-3 שירותי המגן ובטיחות בע"מ נ' נסימי יאש יגור ירושלים בע"מ (לא פורסם)). ומשסעד זה זהה לחלוטין לסעד בתביעה העיקרית והפסיקה קובעת כי אין ליתן סעד זמני הזהה לעיקרי הרי שגם מטעמים אלו נדחית הבקשה.
7. עוד ההלכה שנקבעה בבימ"ש עליון בענין סעד זמני אומצה ע"י בית הדין הארצי לעבודה כמפורט בפס"ד, דב"ע לג/3-3 מ.י. נ. מרדכי גנץ פד"ע ד' 164,161.
"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה בבית המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהיא הנה קיום בעת הגשתה; אין בית המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלולה להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו".
ועוד נאמר שם: "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להיעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה".
במקרה זה כבר למעלה מחצי שנה שאין ביטוח רפואי ולכן אין "שמירה על מצב".
8. נציין כי הבקשה מצריכה לקבוע תושבות המבקשת אשר נעשית דרך כלל בהליך ראיות מפורט הכולל עדים כך גם לקביעת הזכות לביטוח רפואי וספק אם יש מקום לכך במסגרת הליך של סעד זמני. עוד ספק אם יש מקום לעקוף את התור הרגיל של התובענה העיקרית שהוגשה.
זאת ועוד, מתגובת המשיב עולה כי על פי חקירות שבידיו (נספחים א' ו- ב' לתגובה) יש עדויות לכאורה , בדבר תושבותה בעזריה מחוץ לתחום גם משנת 1991 וגם משנת 2011, שבעקבותיהם נשללה גמלה שניתנה ,לטענת המשיב, בטעות. עוד עולה מהתגובה כי המשיב פעל על פי הילכת חיג'זי ושלח למבקשת מכתב ביום 26/10/11 בדבר שלילת תושבותה.
ברי אפא כי בירור סוגיות אלו מקומו בהליך עיקרי ואין מקום להקדים את המאוחר בהליך זמני עת יש ראיות לכאורה בעלות משקל הסותרות תושבות, לעניין זה בסעד זמני נשקל מאזן הנוחות ומתן סעד יפעל לרעת המשיב, כמי שממונה על כספי ציבור, באופן בלתי הפיך. גם מטעם זה הבקשה נדחית.
9. הלכה פסוקה היא כי בקשה לצו עשה תינתן ביד קמוצה ובמשורה, כפי שקבע בית המשפט העליון בבר"ע 338/98 חמיס נ. שטרן פ"ד מג'(4) 552:
"מתן צו עשה זמני נתון לשקול דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני היא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך להצדיק את התערבותו של בית המשפט – לשם שינוי של המצב הקיים עובר להגשת התובענה – עוד לפני שהוכרע בתובענה".
עוד עולה מהפסיקה כי: "מקום שבו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא ינתן צו מניעה זמני או צו עשה זמני".
(בש"א 1572/98 (ב"ש) חדוה שמואלי נ. סולל בונה לא פורסם ניתן ביום 9.11.98).
ככל שתוכיח המבקשת טיעוניה בהליך העיקרי ניתן יהיה להשיב הוצאות רפואיות שהוציאה ודי בכך.
10. לאחר עיון ושקילת נימוקי הבקשה והתגובה נדחית הבקשה מהטעמים שלהלן:
א. המסמך הרפואי לא מצביע על דחיפות רפואית או אחרת המצדיקה מתן צו.
ב. הסעדים שנתבקשו זהים לסעדים שנתבקשו בתיק העיקרי.
ג. לא הועלה כל טעם מיוחד מדוע על הבקשה להידון בהליך דחוף. כך גם לא הצביע המבקש על ראיה או ראשית ראיה כי הצו נחוץ למניעת נזק שלא ניתן לתקנו.
ה. הוגש תצהיר ולא ניתנה כל הנמקה של ממש, לשיהוי של חצי שנה בבקשה נוכח האמור.
ו. לא הוגש כתב ערבות מטעמו כנדרש בתקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ותקנה 365(ב) אשר אומצו על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991.
ח. הסעד המבוקש בבקשה לכאורה, הנו זכות כלכלית סעד זה זהה לסעד המבוקש בתביעה העיקרית (בל 11948/07). "הנטיה היא שלא ליתן סעד זמני במקרה של "זהות סעדים" בין הסעד הזמני המבוקש לזה שתתבקש בתובענה העיקרית".
(י. לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה, מהד' 2000 פרק 18 עמ' 10).
ט. לגרסת המשיב על פי המידע שבידו וזאת כאמור בתגובתו, למוטב ידיעתנו המבקשים הינם תושבי עזריה מחוץ לתחום. ופעל על פי הלכת חג'אני וכי נשלח אליהם מכתב ביום 26/10/11 ונגרעה ב-26/12/11.ואף בכך יש שיהוי.

11. בנסיבות אלו בהם לא הצביעה המבקשת על כל נסיבה חריגה או על דחיפות רפואית המצדיקה דיון בתובענה זו על דרך של הליך בסעד זמני, ונוכח כל הנימוקים לעיל הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גוואהר מסוודה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: