ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלקנה אוזילוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

לפני כבוד השופטת עפרה ורבנר
נציג עובדים - הינו סלימאן
נציגת מעבידים - מיכל גור

התובע
אלקנה אוזילוב
ע"י ב"כ עו"ד פרפרי

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד חן

החלטה

1. תביעת התובע להכיר בכאבי הגב מהם הוא סובל, כ"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 נדחתה על ידי הנתבע.

במכתב הדחייה מ-6.2.11, ציין הנתבע, כי תביעת התובע נדחית, מאחר ואין המדובר במחלת מקצוע, לא הוכחו אירועים תאונתים זעירים, אלא מאמץ ממושך, והמדובר במחלה שהתפתחה על רקע טבעי.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו.

בכתב התביעה טוען התובע כי הפגיעה בגבו הינה תוצאת עבודתו, כסבל וכנהג חלוקה של מוצרי בשר, עופות ודגים קפואים, במשך כ-4 שנים מ-7/2006 ועד 8/2010.

הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה וטען, כי לא הוכחה קיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה וכי כאבי הגב מהם סובל התובע הינם תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי.

לחילופין טען הנתבע, כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

2. ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א. התובע יליד 1967, עבד בחברת נע.לי.ד שיווק בע"מ כסבל ונהג חלוקה של מוצרי בשר, עופות ודגים קפואים, בתקופה מ-7/2006 ועד 8/2010.

ב. התובע עבד 5 ימי עבודה בשבוע, כ-9 שעות ליום ולעיתים מעבר לכך.

ג. התובע העמיס במשך שעה, בכל בוקר, משטחים על גבי משאית, כאשר על כל משטח יש בין 50-60 קרטונים.
משקלם של הקרטונים נע בין 13 ק"ג ועד 32 ק"ג, בהתאם לתכולתם.
מאחר והעמסת הקרטונים על המשאית מבוצעת באמצעות מלגזה, אין המדובר בתשתית עובדתית לעניין פגיעה בדרך של מיקרוטאומה (עיין עמוד 2 שורה 22 לפורטוקול).

ד. התובע העמיס על המשאית באופן ידני ושלא באמצעות מלגזה בין 50-100 קופסאות של סלטים, כאשר משקל כל קופסא הינו כ – 3 קילוגרם והתובע מבצע את אותה פעולה של הרמת הקופסא מעגלת הסופר והנחתה על גבי המשאית.

ה. לאחר העמסת המשאית היה התובע נוסע לחלק את הסחורה ללקוחות, ואת פריקת הקרטונים ו/או הקופסאות מהמשאית היה מבצע ידנית ולא באמצעות מלגזה.
הפריקה מהמשאית הייתה מתבצעת ידנית ע"י התובע, וכאשר המדובר היה בסחורה בכמות גדולה, היה התובע מניח את הקרטונים על עגלה ומסיע את העגלה לעסק של הלקוח.
ככל שהמדובר היה בכמות קטנה של סחורה, הוריד התובע את הקרטונים מהמשאית והיה לוקח אותם לעסק של הלקוח.

ו. התובע העיד כי פריקת הקרטונים מהמשאית לקרקע שליד המשאית הינה בסדר גודל של מאות ארגזים ביום (שמונה משטחים כאשר על כל משטח יש כ – 30-40 קרטונים בממוצע, הגם שיכולים להיכנס על כל משטח עד 60 קרטונים).
דהיינו ככל שאנו מדברים על סדר גודל ממוצא המדובר בפריקת כ – 200-300 קרטונים ביום במשקלים משתנים מגובה המשאית לגובה הרצפה.

3. התובע הגיש סיכומים מטעמו ובהם טען כי הציג תשתית עובדתית לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה הן באשר להעמסת קופסאות הסלטים הבודדות אותן נהג התובע לקחת מספר קופסאות ביחד והמדובר בהעמסה של בין 50-100 קופסאות ליום והן באשר לפריקת המשאית המתבצעת כולה באופן ידני.
התובע טען כי המדובר בתנועות חוזרות ונשנות של העמסה או פריקה שחזרו על עצמן עשרות ומאות פעמים ביום, כאשר התובע פרק סחורה אצל עד 20 לקוחות ביום.
התובע אף טען כי עבודתו כנהג מלגזה במשך כשעה בכל בוקר, בעת שהעמיס סחורה על המשאית ונסע לאחור עם המלגזה כשצווארו מסובב, אף היא תרמה לפגיעה בגב ובצוואר.
4. הנתבע הגיש סיכומים מטעמו ובהם טען כי התובע העמיס סחורה במשקלים שונים, כי ביצע עוד פעולות מלבד העמסת או פריקת סחורה, שכן שימש גם כנהג וכי התובע ביצע מספר פעולות שונות הכוללות הרמה של משקלים שונים, נשיאת משאות במשקלים שונים למרחקים שונים ובתדירות משתנה, נהיגה במשאית, נהיגה במלגזה, סידור סחורה בגבהים שונים ועוד.

5. הלכה פסוקה, הינה שעל מנת להוכיח תשתית עובדתית, בנוגע לפגיעה בדרך של מיקרטראומה, יש להוכיח קיומן של פגיעות זעירות, אשר כל אחת מהן גרמה לנזק זעיר, ובמצטבר נגרם הנזק הממשי.
לצורך כך יש להוכיח, קיומן של תנועות חוזרות ונישנות זהות, או דומות במהותן [עיין בעב"ל 1012/00 שבח נ' המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)].

התובע צריך להוכיח קיומן של תנועות דומות במהותן הפועלות על אותו מקום בגוף, ואשר בגינן נוצר הנזק הממשי, ואין מקום להכיר בתביעה בדרך של מיקרוטראומה, כאשר המדובר במגוון פעולות שונות ובסדר יום המצביע על פעולות מגוונות (עיין בעב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב, פד"ע לה' 529).

עיין גם בעב"ל 175/03 רחל סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי; בעב"ל 642/06 שלמה מורדוב נ' המוסד לביטוח לאומי (11.3.08).

בעניין מורדוב הדגיש בית הדין הארצי, מפי השופט פליטמן (כתוארו אז), כי כאשר מדובר היה בהרמה והורדה של ארגזים במשקלים שונים, בהזזת ארגזים, בעמידה, בהליכה בהתכופפות לגבהים שונים, ובתנועות המבוצעות על פי סדר משתנה ולא ברציפות, אין תשתית עובדתית לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.
עיין גם בפסקי הדין של השופטת וירט ליבנה בעב"ל 278/09 עוואד אמיר נ' המוסד לביטוח לאומי (22.3.10), וכן בעב"ל 15305-12-10 אסתר ניאזוב נ' המוסד לביטוח לאומי (2.10.11).

באותם מקרים בהם ניתן לבודד פעולות מסוימות שחוזרות ונישנות במהלך יום עבודה, מתוך מכלול הפעולות, וכאשר אותן פעולות שמבודדים אותן נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק, עדיין ניתן למנות מומחה, כמפורט בעב"ל 465/07 יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי).
לעניין האפשרות לבודד פעולות מסויימות חוזרות ונשנות מתוך מכלול הפעולות שביצע התובע עיין גם בפסק דינו של השופט רבינוביץ בעב"ל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב נ' המוסד לבטוח לאומי (17.6.12).

6. בעניינו הננו סבורים כי ניתן לבודד שתיים מבין מגוון הפעולות שמבצע התובע באשר הן פעולות חוזרות ונשנות אותן ביצע התובע מדי יום במשך כארבע שנות עבודה.
פעולה אחת הינה העמסה ידנית של קופסאות הסלטים, כאשר משקל כל קופסא הינו כשלושה קילוגרם וכאשר התובע היה מעמיס כארבעה קופסאות יחדיו מגובה של עגלת סופר לגובה של המשאית, דהיינו המדובר בהעמסה של עשרות קופסאות סלטים כל יום על המשאית.
הפעולה השנייה אותה ניתן לבודד ואשר מבוצעת עשרות פעמים ביום במשקלים דומים ובגבהים זהים הינה פריקת ארגזי הסחורה במשקלים של חמישה עשר – שלושים קילוגרם מגובה המשאית לגובה הקרקע לצורך חלוקתם ללקוחות.
אף כאן המדובר במאות ארגזים אותם הוריד התובע באופן ידני מדי יום מגובה המשאית לגובה הרצפה לצורך הבאתם ללקוחות.
יתר הפעולות שביצע התובע לא נעשו בתדירות חוזרת ונשנית, אלא מדובר בפעולות זהות אלא משתנות ועל כן לגביהן אין מקום למינוי מומחה.
תדירות ביצוען של אותן שתי פעולות שציינו לעיל נעשתה פרק זמן מספיק על מנת להפנות לגביהן שאלות למומחה.

7. כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה נדרשת חוות דעת רפואית, הננו ממנים את ד"ר דוד אנג'ל מומחה לאורטופדיה, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתיק זה.

בהתאם להנחיות בית הדין הארצי בדב"ע נז/0/132 ניסים בדש נ. המוסד לביטוח לאומי (פסק הדין מתאריך 21.8.97) הננו מבהירים מה משמעות תורת המיקרוטראומה כדלקמן:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
...בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של ארועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שבפעולותו נמשכת ללא הפסקה. לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי לאו תאונה" (דב"ע מח/0/77 מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 538, 540).

לאור הסבר זה על מהות המיקרוטראומה, ישיב המומחה את תשובותיו.

8. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע בגבו?

ב. האם תנאי עבודתו של התובע, כפי שפורטו לעיל גרמו למחלה זו, או שהשפיעו על הופעתה או החמרתה?

ג. האם ניתן לומר כי כל פעולה ופעולה שביצע התובע הכרוכה בהרמת קופסאות הסלטים על המשאית או בפריקת ארגזי העופות / בשר / דגים מהמשאית, גרמה לתובע נזק מזערי, שניתן לאתרו בזמן מסויים, ושתוצאותיו בלתי הפיכות, כך שבהצטבר מקרים רבים של נזק לתובע נגרם מצבו הנוכחי?

ד. אם לא, היש לראות במצב הקיים מצב תחלואתי רגיל?
9. אל המומחה הרפואי יועברו ביחד עם החלטה זו המסמכים הבאים:
א. כרטיסו הכללי של התובע וכן כרטיס מקצועי – אוטופדי.
ב. מסמכים רפואיים שונים שסומנו כ – נ/3.
ג. מסמכים רפואיים שצורפו לתצהיר התובע וסמנו כ א – ה וכן ז/1 – ח.

10. המומחה מתבקש להכין את חוות דעת ולהעבירה לבית הדין בתוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

הינו סלימאן
נציג עובדים

עפרה ורבנר - שופטת

מיכל גור
נציגת מעסיקים


מעורבים
תובע: אלקנה אוזילוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: