ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיציס אליהו נגד בטוח לאומי-סניף באר שבע :

בפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע
גיציס אליהו
ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל לנג

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד נעמה נווה

פסק דין

התובע עתר להכיר בפגיעה בכתפיו כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1. התובע יליד 1941, עבד כמפעיל מכונות בבית מלאכה צה"לי במשך כ- 30 שנה ועד לשנת 2007, עת פרש לגמלאות.

2. במסגרת עבודתו נדרש התובע לתיקון חלקים תעופתיים, איזון חלקי מנועים ועיבוד שבבי.

3. התובע טוען לכאבים והגבלה בכתפיים ואובחן כסובל מקרעים בגידים בשתי הכתפיים.

4. לטענת התובע, הפגיעה בכתפיו נובעת מסדרה של אירועים תאונתיים של הרמת חלקים כבדים, ביצוע פעולות סיבוביות וסגירה ופתיחה של ברגים.

5. התובע הגיש תביעה לנתבע ביום 21.2.08 להכיר בפגיעה בכתפיו כב"פגיעה בעבודה". ביום 2.11.09 מסר התובע הודעה בפני חוקר הנתבע.

6. ביום 22.6.08 דחה הנתבע את תביעת התובע בשל אי שיתוף פעולה וביום 3.3.11 לאחר בחינה חוזרת, דחה את התביעה לגופה.

כנגד החלטה זו עותר התובע בתביעתו זו.

טענות הצדדים

7. לטענת התובע, הפגיעה בכתפיו נבעה מסדרה של אירועים תאונתיים אשר נגרמו כתוצאה מביצוע הפעולות הבאות -

א. הרמות חוזרות ונשנות של חלקים כבדים במשקל עשרות ק"ג בכל יום עבודה תוך מתיחת הידיים כלפי מטה וכלפי מעלה.
ב. ביצוע פעולות סיבוביות קבועות חוזרות ונשנות של הידיים והכתפיים בעת השחזת דיסקים.
ג. סגירת ברגים במכונות CNC - ביצוע פעולות סיבוביות תוך הפעלת לחץ ומאמץ על הידיים והכתפיים ומתיחתם.

8. מנגד, טען הנתבע, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומה של תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה ומשכך אין הוא עונה להגדרת "פגיעה בעבודה".

המצע המשפטי

9. הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 קובעות-

" 'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..."

הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. מכאן, כי יסוד הכרחי לקיום "תאונת עבודה" הוא קיומה של "תאונה" (בג"ץ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח(5) 104) וקיומה של "חבלה". כל אחד מהתנאים היא עובדה הצריכה לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת העובדות המהווה עילת תביעה, על התובע להוכיח אותה (ראו לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

10. באשר לטענת המיקרוטראומה -

על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר ב"תאונה", המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק - מיקרוטראומה.

תורת המיקרוטראומה באה בעיקר כדי לאפשר לבתי הדין, לקדם את מטרת החוק, באותם המקרים, שהמחוקק או מחוקק המשנה לא מצא בעיתו את הנדרש, בהקשר להכרזה על מחלה כמחלת מקצוע (ראו דב"ע ל"א/0-5 אסתר ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 200.).

11. לתורה זו יש מספר יסודות ובהם:

(1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח;
(2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה.
(ראו עבל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה פד"ע ל"ו, 213, 221; דיון נ"א /0-116 המוסד לביטוח לאומי - כמיליה חורי פד"ע כ"ה , 25).

12. כאמור, היסוד הראשון מצריך כי התובע יוכיח, שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע (ראו דב"ע מ"ח/0-77 מזרחי - המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט, 538, 549; דב"ע מ"ו/0-64 מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' ביה"ד הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נ"ג (2), 529).

זיהוי כל אירוע בנפרד משול לדימוי של נזק, המתהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות חור, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף (ראו ש. קובובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה (1994, הוצאת לשכת עורכי הדין) עמ' 99).

בחינת ההוכחה הנדרשת לעניין המיקרוטראומה היא הוכחות המראות במידה סבירה של אפשרות, כי אכן אפשרי שכך היה (דב"ע ל"ג/0-157 רביע ואח' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ה', 179, 183).

13. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות נפסק, כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסבירה, אלא על התנועות לחזור להישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב, פד"ע ל"ה 529; עב"ל 364/97 המוסד - שמואל אסרף פד"ע ל"ה 463).

14. התובע אינו יכול להוכיח, בשלב העובדתי (הטרום רפואי) את הנזק הזעיר עצמו שנגרם בגופו כתוצאה מכל אחת מן הפעולות שבסדרה. הוא אינו יכול להוכיח בשלב זה את אופיים של הנזקים הזעירים (אי-הדירותם) ואת הצטברותם. כל אלה הם עניינים שברפואה ולצורך כך יש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין.
העובדה, כי מדובר במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות ולא במצב שהוא תוצאה של תהליך הדרגתי - צריכות ראיות מפי רופא. כן צריך שיוכח הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין התוצאה שבה רואים פגיעה בעבודה המזכה לגימלה (דב"ע לא/0-5 ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב', 200; דבע מו/0-17 עמיצור - המוסד, פד"ע יח' 100 בעמ' 104).

15. דרך המלך היא שכאשר מביא מבוטח ראיות מהן עולה, כי יתכן והיו פגיעות זעירות על בית הדין למנות מומחה - יועץ רפואי (דב"ע נה/233-0 דוד קנפו - המוסד (לא פורסם); דיון מח/11-0 המוסד לביטוח לאומי - אשר חליוא פד"ע, כרך י"ט, 379).

בשלב האמור, הטרום-רפואי, די בכך שהתובע יראה כי היתה סדרה של ארועים קטנים בני הפרדה והבדלה זה מזה, אשר לכל אחד מהם אופי תאונתי במובן "תאונת עבודה". פעולות שכל אחת מהן היתה יכולה להביא לנזק זעיר כנדרש במיקרוטראומה ולו לכאורה.

הכרעה

16. מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו מטעם הנתבע העידו, מר חנניאל סטמקר אשר שימש כממונה עקיף על התובע ורס"ן בני ברינדר המשמש כיום כמפקד בית המלאכה שבו עבד התובע.

17. גרסת התובע כפי שמופיעה בתצהיר עדותו הראשית חוזרת על האמור בכתב טענותיו ואשר הובאה בסעיף 7 לעיל. אלא מאי? - עדות התובע בפני בית הדין אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתצהיר עדותו הראשית.

א. בעוד שבתצהירו טוען התובע כי ביצע מאות פעולות של הרמות חלקים במשקל עשרות ק"ג בכל יום עבודה משך חמישה ימים בשבוע, הרי בעדותו עת נדרש לפרוט לפרטים את הפעולות שביצע, ציין כי הפעולות בוצעו בין 3 ל- 4 ימים בשבוע כאשר בכל יום היו בין 3 ל-4 פעולות איזון אשר דרשו הרמת הכלי והנחתו על מכשיר האיזון (עמ' 5 לפרוטוקול). בהמשך עדותו התברר כי ניתן היה להסתייע בעגלות הידראוליות ובמנופים וכי הוא אכן נעזר בהם במקרים של חלקים כבדים. גם אם נקבל את גרסת התובע כי נהג להעזר בעגלות ובמנופים רק לעיתים רחוקות, עדיין מדובר בהרמה של 3 - 4 פעמים בלבד ביום וזאת בנוסף להרמת לכל היותר 10 דיסקים אשר משקלם נע בין ק"ג ל-20 ק"ג (עמ' 6 לפרוטוקול).

ב. באשר לפעולות הסיבוביות - בעוד שבתצהירו ציין התובע, כי בעת השחזת הדיסקים והמדחסים ביצע פעולות סיבוביות קבועות חוזרות ונשנות עם הידיים והכתפיים, מעדותו עלה כי בעת ביצוע פעולות ההשחזה כלל לא ביצע פעולות סיבוביות אלא להיפך, התובע החזיק בד שמיר באופן יציב בעוד הפעולה הסיבובית מתבצעת על ידי אבן המשחזת של המכונה (עמ' 9 לפרוטוקול).

ג. באשר לסגירת ופתיחת ברגים במכונות CNC - בניגוד לאמור בתצהירו, העיד התובע כי עבודתו על מכונה זו נעשתה 2-3 פעמים בשבוע כאשר בכל שימוש במכונה נדרש להבריג 8 ברגים ופעולה זו חזרה על עצמה לכל היותר 3 פעמים ביום (עמ' 10 לפרוטוקול), היינו התובע נדרש להבריג בפעולת סגירה ובפעולת פתיחה לכל היותר 24 ברגים ביום וזאת 2-3 פעמים בשבוע.

18. עדותם של עדי הנתבע לא הועילו במאומה להוכחת גרסת התובע.

19. כעולה מהאמור, ממכלול הראיות שהובאו בפני בית הדין ובעיקרן מעדות התובע עצמו, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על מקום מוגדר בגוף וממילא לא עמד בתנאים להוכחת עילת המיקרוטראומה.

משכך, דין תביעתו - להידחות.

20. משהוזמנו נציגי הציבור ולא התייצבו, נשמע הדיון וניתן פסק הדין על ידי כדן יחיד.

21. בנסיבות העניין, משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום.

5129371

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיציס אליהו
נתבע: בטוח לאומי-סניף באר שבע
שופט :
עורכי דין: