ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמדר חברה לפיתוח עירוני בע"מ ואח' נגד אלי אוזן :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 001954/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

21/11/2008

בעניין:

1. אמדר חברה לפיתוח עירוני בע"מ

2. לואיס דגן

ע"י ב"כ עו"ד

זאב שרף

התובעים

נ ג ד

1. אלי אוזן

2. דבורה אוזן

ע"י ב"כ עו"ד קסוטו

3. קיסר מערכות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד נשר

4. יורם טויטו

5. אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פירון

6. א.ד. (אשר זגורי) עבודות בנין בע"מ

7 אשר זגורי

ע"י ב"כ עו"ד זגורי

ארדים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פירון

הנתבעים

החלטה

התביעה הנוכחית היא תביעה לאישור עיקולים זמניים שהוטלו על נכסי המשיב 1 וכן למתן סעדים הצהרתיים לפיהם נכון למועד המצאת צו העיקול, החזיקו המשיבים 1-8 או מי מהם, באופן ישיר או עקיף, בזכויות או נכסים השייכים למשיב 1. בנוסף, עותרים המבקשים להצהיר כי המשיבים 1-3 או משיבים נוספים הסתירו או הבריחו נכסים או כספים השייכים למשיב 1 , שלא כדין ובחוסר תום לב, ולכן יש להטיל עיקול גם עליהם.

המבקשים הבהירו בפתח התביעה, כי בשלב זה, הם אינם מודעים לשוויים של הזכויות והנכסים הנתונים לעיקול.

העובדות הנטענות הניצבות ביסוד התביעה הנוכחית זהות לחלוטין לאלו הנטענות במסגרת ת"א 1805/07. בעיקרם של דברים, המבקשים (הם התובעים בת"א 1805/07) טוענים כי המשיבים 1-2 פעלו להברחת נכסיהם, בין היתר, על דרך רישום כוזב במסמכי המשיבה 3, שהיא חברת קש שנועדה להברחת נכסים. על פי הנטען, הרישום הכוזב נועד להציג מצג כוזב לפיו אין למשיב 1 זכויות כלשהן במשיבה 3 או קשר כלשהו למשיבה 3.

נראה כי גם הבקשות לגילוי מסמכים, שהוגשו מטעם המבקשים, חופפות במידה רבה לאלו שהוגשו במסגרת ת"א 1805/07, וכך גם מכתבי הדרישה שהופנו אל המשיבים 1-3, ושצורפו לבקשות.

בש"א 13701/07

בבקשה זו עותרים המבקשים למתן צו גילוי כללי כלפי המשיבים 1 ו-2, לחייבם בגילוי המסמכים הספציפיים המאוזכרים במכתב הדרישה שהופנה אליהם, וכן במענה על השאלון השהופנה אליהם.

בקשה זו והתגובה שניתנה לה דומות ביותר לאלו שהוגשו במסגרת בש"א 13699/08, וכך גם העקרונות המנחים במתן הוראה אופרטיבית בהקשר זה.

ראשית, ניתן צו גילוי כללי הדדי לביצוע בתוך 30 יום.

השאלון שהופנה אל המשיבים 1 ו-2 מכיל 30 שאלות, המורכבות משאלות משנה.

עיינתי בשאלות ונוכחתי כי במרביתן נדרש פירוט נרחב לגבי נושאים שונים.

כך לדוגמה, בשאלה 6 נשאלו המשיבים 1 ו-2- "נא לפרט את שמותיהם ומספריהם של כל התאגידים (המקומיים והזרים) בהם מי מקבוצת אוזן הוא בעל/ת מניות, במישרין ובעקיפין (לרבות בשרשור), ו/או נושא/ת משרה ו/או נציג/ה ו/או מוסמך/כת לפעול בשמם (ולו לפעולה בודדת ו/או חד פעמית), בעבר ובהווה וזאת החל מיום 14.2.02 ועד היום".

באופן ובנוסח דומה, התבקשו המשיבים 1 ו-2, בשאלות 7 ו-8, לפרט את כל הנאמנויות שבהן מי מקבוצת אוזן הוא מוטב, נהנה, בעל שליטה או מיופה כח, וכן הם התבקשו לפרט את כל חשבונות הבנק שבבעלותם או בשליטתם, בארץ ובחו"ל.

ביתר השאלות התבקשו המשיבים 1 ו-2 לפרט את שמות כל החברות או העסקים המצויים בבעלות או בשליטת מי מקבוצת אוזן, וכך גם את כל ההליכים המשפטיים שנוהלו במישרין או בעקיפין עם קבוצת אוזן, כל הקשרים העסקיים של המשיבים 1 ו-2 עם כל אחד מיחידי קבוצת אוזן.

לטעמי, אין לאפשר הצגת שאלות כה פרטניות. לפיכך, ומאחר שמרבית מהשאלות שהופנו אל המשיבים 1 ו-2 נושאות אופי מעין זה, איני מחייב את המשיבים 1 ו-2 להשיב עליהן.

המבקשים רשאים להפנות למשיבים 1 ו-2, בתוך 20 יום, שאלון נוסף, הכולל לא יותר מ-20 שאלות, ללא שאלות משנה. המבקשים מתבקשים לנסח את השאלות באופן ממוקד וענייני. מענה יינתן תוך 30 יום לאחר מכן.

באופן דומה, גם המסמכים שנכללו בדרישת הגילוי הספציפית הוגדרו באופן כוללני וגורף, ואיני רואה לנכון לחייב את המשיבים 1 ו-2 בגילויים. המבקשים רשאים להפנות למשיבים 1 ו-2, בתוך 20 יום, דרישת גילוי שאינה כה כוללנית, ובהיקף מצומצם יותר. מענה יינתן תוך 30 יום לאחר מכן.

בש"א 13005/08

המבקשים עותרים לחייב את המשיבה 3 למסור תצהיר גילוי כללי וספציפי, וכן לחייבה להשיב על השאלון שהופנה אליה.

המשיבה 3 טוענת כי היא אינה פעילה כלל, ולכן אין כל משמעות מעשית להליך שננקט כנגדה, אין כל מסמך המצוי בחזקתה ואין כל גורם שיכול להשיב בשמה על השאלון שהופנה אליה. מדובר בטענה עובדתית מובהקת שמן הראוי היה לגבותה בתצהיר, ומשלא נעשה כן, ומאחר שנראה כי מדובר בחברה הרשומה אצל רשם החברות, הרי שהנחתי היא, כי אין כל מניעה פרקטית לחייב את המשיבה 3 להשלים את ההליכים המקדמיים מטעמה.

השאלון שהופנה אל המשיבה 3 כולל 16 שאלות.

עיינתי בשאלות, ואני רואה לנכון להורות למשיבה 3 להשיב על השאלות שמספריהן- 2, 4 (למעט שאלה 4.1, המהווה דרישה לגילוי מסמכים), 5, 6 (ולא 6.1, המהווה גם היא דרישה לגילוי מסמכים), 7- למעט הדרישה לצירוף פרוטוקולים, 9 (למעט דרישת הגילוי), 11, 12 (למעט דרישת הגילוי), 13, 14, ו-16 (למעט דרישת הגילוי).

יתר השאלות מכבידות ופרטניות, או שהן מהוות תחליף לדרישת גילוי מסמכים, ואין הצדקה לחייב את המשיבה 3 במענה עליהן.

המשיבה 3 מתבקשת למסור למבקשים, בתוך 30 יום, תצהיר תשובות.

קבוצות המסמכים הספציפיות שנכללו במכתב הדרישה הוגדרו באופן כוללני למדי, ואין הצדקה לחייב את משיבה 3 בגילויין, ולכן נדחה רכיב זה.

לעומת זאת, ניתן צו גילוי כללי הדדי, לביצוע בתוך 30 יום.

בש"א 13004/08

המבקשים עותרים לחייב את המשיבים 6 ו-7 למסור להם תצהירי גילוי כללי וספציפי, וכן להשיב על השאלון שהופנה אליהם.

בהחלטתי מיום 28/9/08 נעתרתי לבקשה בהעדר תגובת המשיבים 6 ו-7.

לאחר מכן, הגישו המבקשים בקשה לפסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד, בטענה שבמסגרת הבקשה בבש"א 13004/08 הם עתרו גם לפסיקת הוצאות, ולפיכך, ומשהתקבלה ההחלטה, הרי שיש לפסוק לטובת המבקשים גם את הוצאותיהם, שכן רכיב הסעד לקבלת ההוצאות מגולם בתוך הסעד העיקרי בבקשה עצמה.

בתגובתם, טוענים המשיבים 6 ו-7, כי בית המשפט רשאי שלא לפסוק הוצאות והיה על המבקשים להגיש ערעור על החלטתי, חלף הבקשה הנוכחית.

איני שותף לעמדת המשיבים 6 ו-7.

בבר"ם 5720/05 גופר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה (26/4/07), נאמר בהקשר זה- "לטעמי, אין כל מניעה להשקיף על חוסר התייחסות לשאלת שכר טרחה והוצאות בפסק דין כעל השמטה מקרית הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. גישה זו יש בה היגיון נוכח החובה המוטלת על בית המשפט לפי תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להחליט בתום הדיון בשאלת שכר הטרחה והוצאות המשפט וכלשון התקנה: "בתום הדיון, בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן-הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו". חזקה, אפוא, על בית המשפט כי ייתן דעתו לסוגיות אלה בכל החלטה שיפוטית היוצאת תחת ידו וכי הימנעותו מלעשות כן נובעת מהיסח הדעת. משכך, ניתן בעיני לפרש את שתיקתו כהשמטה מקרית הניתנת לתיקון מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט ולא כעניין מהותי המצריך הגשת ערעור".

לפיכך, הגשת ערעור אינה מהלך מחוייב המציאות הדיונית, וקיים מקום עקרוני לעתור כעת לחיוב המשיבים 6 ו-7 בהוצאות, אלא שלטעמי, בנסיבות העניין ולאור טיבה הדיוני של הבקשה, אין לכך הצדקה ממשית.
לפיכך, נדחית הבקשה לחיוב בהוצאות.

בש"א 19842/07

המשיבות 5 ו-8 עותרות לאפשר להן להגיש מסמך מסויים שאמור היה להיות מצורף כחלק מנספח ד' לכתב ההגנה, ובטעות הושמט ממנו.

המבקשים טוענים, כי הם אינם מתנגדים לצירוף המסמך, אך הם שומרים על מלוא זכויותיהם וטענותיהם לרבות בנוגע למשמעות המסמך, תוכנו, קבילותו, עיתוי הגשתו והשמטתו מכתבי הטענות מלכתחילה.

לאור זאת, הבקשה מתקבלת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ט (21 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו