ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליס יוסף נגד ישראל חן :

בפני כבוד הרשמת בכירה צבייה גרדשטיין פפקין

תובעת

אליס יוסף

נגד

נתבע

ישראל חן

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה

פסק דין

1. ענינה של התביעה לפני היא תאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 11.9.11. התובעת נהגה ברכב מסוג הונדה סיוויק שבבעלותה.
מר דני חן נהג ברכב מסוג – שבבעלות הנתבע, מר ישראל חן, הוא אביו.
לטענת מר דני חן, הרכב מבוטח על ידי חברת שלמה רכב.

כתב הגנה מטעם הנתבע לא הוגש.
על אף האמור ומשהתייצבו הנתבע, בנו הנהג, לדיון החלטתי לדון בתביעה לגופה.

2. לטענת התובעת היא נסעה בצומת בן צבי, לפתע הרגישה מכה ברכבה בצד ימין.
לטענתה, מר דני חן פגע בה בצד ימין מאחור והתובעת הציגה תמונות שסומנו ת/1, לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה נגרם לרכב התובעת נזק.

התובעת תובעת הפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה בגין ירידת ערך 840 ₪, השתתפות עצמית 993 ₪, כינון פוליסה 68 ₪ (הפסדים שלא כוסו על ידי חברת הביטוח שביטחה את רכבה) וכן תובעת עגמת נפש בסך 200 ₪.

3. הנתבע חלק על טענות התובעת.
לגרסת בנו של הנתבע, מר דני חן, הוא נסע בנתיב הימני כדין, לפתע רכב התובעת שהגיע במהירות, סטה לעבר מסלול נסיעתו ופגע ברכבו בצד שמאל של הרכב, מקדימה.
לטענת בנו של הנתבע, כתוצאה מסטיית רכב התובעת נגרמה התאונה.

4. בדיון שלפני העידו התובעת, מר דני חן ומר ברק קירמאיר (חברו של מר דני חן שנסע עימו ברכב).

דיון והכרעה:
5. למעשה ניתן ללמוד מעדויות הנהגים כי שני הנתיבים הממשיכים ישר מתאחדים לנתיב אחד.
לטענת מר דני חן, התובעת הגיעה במהירות ולכן לא ראה אותה. לטענתו, הוא עמד ברמזור אדום, רק שהחל לנסוע היא פגעה ברכבו, עת סטתה מנתיב נסיעתה.
לטענת התובעת, היא עמדה ברמזור אדום ולאחר משמופע האור הירוק הופיע ברמזור ומספר מטרים של נסיעה, נפגע רכבה כאמור מעלה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסת התובעת וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה התרשמתי מעדותה של התובעת, שהיתה עקבית בטענותיה ואני מעניקה משקל גבוה לעדותה זו.

שנית, מיקום הנזקים ברכב התובעת על פי התמונות שהוצגו לי, מלמדים כי הפגיעה היתה מאחור בצד ימין, משכך, סביר כי רכב הנתבע נסע מאחורי התובעת ולא לפניה.
לו היתה התובעת מגיעה מאחור במהירות וסוטה למסלול נסיעתו של בנו של הנתבע, היה הנזק שונה בהרבה וגם היקפו היה שונה.
ודוק, נהג רכב הנתבע הודה כי הנזק לרכב הנתבע היה נזק מינורי "קיבלתי שפשוף בצד שמאל מאוד קל".
נזק מסוג זה מחזק דווקא את גרסתה של התובעת, כי התאונה לא היתה עת נסעה במהירות.

שלישית, קיימת סתירה בין עדותו של מר דני חן לבין עדות חברו. לטענת חברו של מר דני חן, התאונה היתה עת רכבם היה במצב עצירה. ואילו לטענת מר דני חן, התאונה היתה במצב נסיעה.

גם אם התאונה היתה במצב עצירה או במצב של תחילת נסיעה, היה על מר דני חן לראות את רכבה של התובעת, לנוכח מיקום הרכבים, כעולה מתמונות הנזק.

רביעית, הנתבע או מי מטעמו לא הציגו תמונות נזק של רכבם, היכולות ליתן אינדיקציה לנסיבות התאונה.
הלכה ידועה היא כי הימנעות בעל דין מהבאת ראיה מהותית " אשר יש בעדותו כדי להביא לגילוי האמת יוצרת הנחה כי דבריו עלולים לתרום לערעור גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן....ובמצב הדברים הקיים אי העדתו ... אינה "סתם" פועלת לרעתם של המערערים אלא מבטאת כשלון מצידם להשמטת הבסיס מתחת לגירסת המשיב " (ע"א 293/90 גרינהולץ נ. מרמלשטיין [פורסם בנבו]). צד הנמנע מלהציג ראיה מעורר את החשש כי אין הוא מביא את הראיה הזו כדי שלא תשמש נגדו, (השופט י. קדמי, דיני ראיות, (חלק שלישי), תשנ"ט, עמ' 1391). נראה כי אי הבאת המסמכים האמורים מוסיפה למשקל הראיות של הצד שכנגד (ע"א 620/74 ; ע"א 465/88 וכיו"ב).

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה בתביעה אזרחית להוכיח שהתאונה ארעה כתוצאה מכך שרכב הנתבע סטה לכיוון רכב התובעת ופגע ברכבה.
התובעת לא יכולה היתה לצפות שרכב יסטה לכיוונה בנסיבות אלו ועל כן אין להטיל עליה כל אחריות לתאונה.

התובעת הוכיחה נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי ומכתב המופנה לחברת הביטוח.
אשר על כן אני קובעת כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת נזקים בסך של 1,901 ₪ ועל הנתבע לפצות את התובעת בסכום זה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה.

8. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

9. סוף דבר - התביעה מתקבלת במלואה. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 1,901 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 500 ₪.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ב, 19 יולי 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליס יוסף
נתבע: ישראל חן
שופט :
עורכי דין: